יום חמישי, 24 בפברואר 2011

גלגולו של ניגון: 'למרחקים כי נפליגה', או איך הפך מדליק הפחמים לרב-חובל שחזר בתשובה



השפעת המוסיקה הרוסית (ושירי הפלמ"ח) על הניגון החרדי

א. הפרק החרדי: רב החובל שחוזר בתשובה

אברהם פריד

אברהם פריד הוא מה שמכונה 'זמר חסידי'. לא סתם זמר – אליל! בנוסף הוא גם חסיד חב"ד. מפס הייצור שלו נפלטים תקליטורים אין ספור. בשנת 1992 הוציא פריד תקליטור ביידיש בשם 'אידישע אוצרות' הכולל ניגונים של יוצר חסידי ושמו יום טוב עהרליך. בד בבד ראה אור תקליטור תאום, 'אוצרות יהודיים', ובו שר פריד את אותם שירים בעברית.

יום-טוב עהרליך (1990-1914) היה חסיד קארלין ומוסיקאי, שחווה על בשרו את מוראות מלחמת העולם השנייה והשלטון הסובייטי.


אחד השירים שחיבר נקרא 'כל נדרי – דער אָדעסער חזן איז געוואָרן אַ בעל תשובה', ובעברית: החזן מאודסה נהיה בעל תשובה. הנה השיר בפיו של אברהם פריד.

תחילה בעברית:



וכאן, המקור ביידיש:



זהו מעשה מרגש ברב-חובל של ספינת מלחמה רוסית העוגנת מול אודסה שעל חוף הים השחור. כבחבלי קסם נמשך רב-החובל אל העיר הגדולה, ובתוכו פנימה מהדהד ניגון שאינו מרפה ממנו, ובלשון התרגום העילג לעברית: 'את ליבו הנוסטלגיה שוברת'.

אחרי התרוצצות ברחובות העיר הוא פוגש אישה זקנה שמזכירה לו כי נשמה יהודית בקרבו, והלילה – הרי 'ליל כל נדרי' הוא! הוא מובל לבית הכנסת ומוצא את עצמו עובר לפני התיבה. הרי אין עוד חזנים בנמצא, כי אנשי ה'ייבסקציה', המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית, גירשו את כולם. בקיצור, לספינה הוא כבר לא יחזור, שכן הוא מצא את נשמתו האובדת, וכן הלאה וכן הלאה.


וזהו התרגום מיידיש לעברית, כפי ששר אותו אברהם פריד. המתרגם הוא חסיד חב"ד ושמו מנחם מנדל קפלן שהיה אז בחור ישיבה צעיר. בעדינות אפשר לומר כי טוב היה לוּ הקדיש את מרצו לתחומים אחרים:

באופק שוקעת אט אט החמה / על גלים את קרניה שולחת
בלב ים עומדת ספינת מלחמה / חיילים רוסיים היא לוקחת
רב החובל שם ניצב בראשה / בידו אוחז הוא משקפת
והנה רואה הוא מולו יבשה / ועליה אודסה נזקפת

מנורות נמלאה בוקעת אורה / יהלומים מנצנצת זורחת
ולפתע נשמעת משם קול שירה / מתקופה עתיקה ונשכחת
מזכיר לו השיר זכרונות מגיל רך / משנים של עונג ויופי
לא בטהובן מוצארט לא ואגנר או באך / לשיר סוג שונה של אופי


אחרי הניגון אל עבר העיר / לשם נמשך הוא בלהט
מתיר הוא סירה ובשיט מהיר / רץ על החוף כמו בלי דעת
הוא רץ ברחובות נכנס ויוצא / השירה מתחזקת גוברת
ומקום לעצמו הוא איננו מוצא / את ליבו הנוסטלגיה שוברת

אחרי הניגון הוא יוצא מן העיר / ושם בין בתי החרושת
באמצע שביל צר אפל וזעיר / נעלם הניגון ביבושת
והנה מבחין הוא באישה זקנה / עומדת בצד נאנחת
תחת ידה חבילה קטנטנה / סביב לעיניה מטפחת

אוי אמהל'ה! עזרי לי! הוא פונה בתחינה / שירה נפלאה אני שומע
וליבי כה נמשך אחרי המנגינה / אני חש שאני משתגע
נשמה יהודית היא עונה יש לך /  בחיים חסרי תוכן כבר די לה
ולכן היא עכשיו כה חסרת מנוחה/  כי ליל יום כיפור הוא הלילה

הוא פורץ בזעקה אוי! יום כיפור הוא הרי... / אני נזכר בימים של פעם /
והשיר הנפלא  הוא נגון כל נדרי / בפי חי עדיין הטעם 
אי! ברוך ה' צהלה האשה / תמיד ובזמן מסייע
את כל החזנים היבסקציה גירשה / להתפלל כאן אין מי שיודע

הוא מובל אל חצר בין ארבעת כתלים / לחים רטובים הם מבכי
בין הציבור הוא מבחין בקצינים מהוללים / דמעות שוטטות על הלחי
באולם הקטן דולקים הנרות / הובאה לו טלית מאובקת
הוא מפנה לציבור את פניו החיוורות / מתחיל הוא לקרוא בשקט
'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים'.

ומעיניו זולגות הדמעות / זולגות על פניו החיוורות 
בחוץ שם שוררת עלטה וצינה / הגשם מתחיל כבר לרדת
לשווא הספינה בנמל ממתינה / שולחת אלומת אור מוטרדת
את רב החובל היא מנסה לאתר / גם בין כוכבים היא מרצדת
אך הוא התעלה כבר גבוה יותר / לעולם לא ישוב עוד לרדת.


לדמעות הוא מניח בחופש לזרום / ואינו מנסה כלל למנוע
עומד שם גם אבא ירד ממרום / כל נדרי רוצה הוא לשמוע.
אך עתה לדבר מי זה יכול / כשכמעט מתפוצץ כבר המוח
מסתובב הוא כמו פורץ במחול / ומתחיל להכריז בכל כח:

יהודים, התדעו ההשגחה נפלאה / מעשים מופלאים היא יוצרת
איך נשמתי במחצית השעה / לפתע הפכה מאושרת

אכן היום הזה יצאתי ממיצר / בליבי אש הקודש יוקדת
חיפשתי ניגון ומצאתי אוצר / את אמונתי האובדת.

(תודה ליהושע מונדשיין על הרעיון והעזרה)

ב. הפרק הרוסי: הים במרחב משתרע

מסתבר שהטרחנות המופלגת והמופרכת הזאת – ביידיש ובעברית – היא העתק חיוור ודהוי של שיר מלחים רוסי ישן ונוגה מראשית המאה העשרים. בן ציון עהרליך פשוט הדביק מילים חדשות למנגינה הרוסית הישנה.

השיר שנקרא Раскинулось море широко (הים במרחב משתרע) מספר על מלחים הכלואים בבטן האנייה ואחד מהם, שתפקידו להסיק את דודי הפחמים, מת על משמרתו מעבודת הפרך.

השיר התפרסם במיוחד על ידי ליאוניד אוטיוסוב (Леонид Утёсов). אוטיוסוב נחשב לגדול זמרי הג'ז ברוסיה (1982-1895), יליד אודסה, שהקים בשנות העשרים להקת ג'ז מפורסמת בלנינגרד, ונודע גם כשחקן קולנוע וזמר פופ עד שנחשב ל'פרנק סינטרה' הרוסי.


בול משנת 1999 לזכרו של ליאוניד אוטיוסוב

אוטיוסוב היה (כמובן) יהודי ושמו האמיתי היה לייזר וייסביין (מי יודע, אולי שינה את שמו מפחד הייבסקציה...). באודסה, עיר הולדתו, יש ספסל עם פסלו, ובעיני ראיתי את ההתרגשות הרבה שבה יושבים המטיילים הרבים לצדו ומצטלמים...

ספסל אוטיוסוב, אודסה 2008 (צילום: דוד אסף)

מי כתב את השיר ברוסית ומהו הנוסח המקורי? לכך אין תשובה ברורה ומקובל לייחס אותם לז'אנר המכונה 'עממי'. ככל הנראה הנוסח המוקדם ביותר נכתב על ידי המשורר הרוסי ניקולאי שְׁצֶ'רְבינה (Николай Федорович Щербина), בעקבות המהפכה ביוון בשנת 1843. שצ'רבינה היה גריקופיל מובהק ובספרו 'שירים יווניים', שנדפס ב-1850, יש שיר דומה מאוד לשירנו – במילים ובמקצב – רק שאצלו לא הים הוא שנפתח לרוחב אלא השמיים...


ניקולאי שצ'רבינה

המנגינה הנפלאה יוחסה בדרך כלל למלחין הרוסי אלכסנדר גוּרילֶב (Александра Гурилева) (1858-1803), ובמקומות אחרים לגיורגי זוּבַּארֶב (Георгий Зубарев), שנהרג ב-1905, בקרב הימי המפורסם בצושימה בזמן מלחמת רוסיה-יפן.


ההקלטה הראשונה של השיר היא משנת 1912, ושר אותה יורי מורפסי (Юрий Морфесси):




פרטים על השיר, כמו גם המילים ברוסית, יש בוויקיפדיה ברוסית.

בשנת 1939 שר ליאוניד אוטיוסוב הצעיר את השיר שפרסם אותו. זהו כנראה אחד הקליפים הראשונים שנוצרו בברית המועצות.



והנה עוד ביצוע יפה ברוסית (על זהות המחבר והמלחין למדתי מההסברים הנלווים לסרטון).



לבקשתי תרגם אלי פורמן את השיר מרוסית לעברית מילולית:

הים במרחב משתרע,
גלים סוערים במרחקים.
חבר, יעדנו רחוק,
הרחק מאדמתנו.

'חבר, אינני מסוגל לעמוד עוד במשמרת!'
– אמר מסיק תנור לחברו.
'האש בתנורים הפסיקה לבעור,
לא אוכל עוד לספק קיטור למנוע!'
'לא סיימת את המשמרת ולא תוכל לעזוב אותה,
המכונאי אינו מרוצה ממך,
עליך ללכת לרופא ולדווח לו,
הוא ייתן לך תרופה אם אתה אכן חולה!'

[מסיק התנור] יוצא לסיפון על סף עילפון,
עיניו חשכו,
לרגע קט ראה אור זוהר,
נפל וליבו נדם.

לשווא מחכה הזקנה לשיבת בנה הביתה,
כשיבשרו לה על כך היא תייבב.
מנוע הספינה מכה גלים בים
ועקבותיהם נעלמים במרחק.

על בסיס התרגום הזה הכין גרימי גלעד תרגום שאפשר לשיר אותו. הנה איזי הוד:




ג. הפרק הפלמ"חי: 'למרחקים כי נפליגה'

השיר הרוסי היפה עבר כמובן גם לצעירי הפלמ"ח, ובעיקר לאנשי הפלוגות הימיות (פלי"ם), בתיווכו של חיים חפר. חפר לא ידע רוסית ולכן אין מדובר בתרגום אלא במשהו 'בסגנון'...

שירו של חפר, שנכתב כנראה ב-1945 או 1946, נקרא 'למרחקים כי נפליגה', והנה מילותיו מאתר 'זמרשת':

לַמֶּרְחַקִּים כִּי נַפְלִיגָה
יָם וְגַלִּים נַחֲבֹק.
נִזְכֹּר נָא כָּל חֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב הַזֶּה,
כּוֹס יַיִן נָרִים וְנַחְגֹּג.
אִם גַּם הַיָּם יְכַשְּׁפֵנִי
בְּקֶסֶם מֶרְחַק – לֹא אִכְפַּת,
מִכָּל הַחוֹפִים שֶׁבַּחֶלֶד אֶחְזֹר
לַחוֹף הַיָּקָר הָאֶחָד.
אֹדֶם שְׁקִיעוֹת בִּשְׂפָתַיִךְ
צְחוֹקֵךְ מְלַבְלֵב בְּחִנּוֹ.
אַתְּ בְּוַדַּאי מְחַכָּה עַל הַחוֹף –
חַכִּי עוֹד אֵלַיִךְ אָבוֹא.

למרחקים כי נפליגה
ים וגלים נחבוק.
נזכור נא כל חודש, בערב הזה,
כוס יין נרים ונחגוג.

אם גם הים יכשפני
בקסם מרחק - לא איכפת,
מכל החופים שבחלד אחזור
לחוף היקר האחד.

אודם שקיעות בשפתיך
צחוקך מלבלב בחינו.
את בודאי מחכה על החוף-
חכי עוד אליך אבוא.
כאן אפשר לשמוע את חבורת שהם שרה את השיר (מתוך תקליטורה 'על הים', 2004).

וכאן אפשר להאזין לביצועו היפה של איזי הוד.



סירת המפרש 'דב' ששימשה את לוחמי הפלי"ם באימוניהם

ד. תרגום נשכח של לאה גולדברג

המהדורה הרוסית הראשונה של 'מפרש בודד מלבין באופק', 1936

לאחרונה סיימתי לקרוא את ספרו הנהדר של ולנטין קַטַיֶב, מפרש בודד מלבין באופק, שנדפס בספרית פועלים בשנת 1942 (מהדורה שנייה: 1946), בתרגומה המיושן אך הנשגב של לאה גולדברג ובצירוף הרישומים הנפלאים והעדינים של ק' רוֹטוֹב.

הספר נדפס ברוסית ב-1936 (Белеет парус одинокий) ובשעתו היה אהוב מאוד בברית המועצות וגם ביישוב הארץ ישראלי. קטייב מתאר את עולמם מלא תאוות החיים של שני נערים באודסה, בני מעמדות שונים, על רקע אירועי מהפכת 1905. כפי שציינה המתרגמת בפתח הדבר  זו כנראה ילדותו האודסאית של קטייב עצמו (שאגב הוא אחיו המבוגר של יבגני פטרוב מחבר ספר המופת הסאטירי שנים עשר כסאות).

כבר בשנת 1937 עובד בברית המועצות הספר לסרט הרפתקאות נעורים שזכה להצלחה גדולה, שכן מהפכת 1905 נתפסה באידיאולוגיה הסובייטית כמבשרת של מהפכת 1917. את הסרט אפשר לראות כאן (ברוסית בלי תרגום).

עיר הנמל אודסה היא עיר של ימאים ודייגים ובה התחילה המהפכה עם סיפורה ההרואי של אניית הקרב 'פוטיומקין', שאחד המלחים שלה גם ממלא תפקיד בספרו של קטייב.

הספר מסתיים במשט אחד במאי של דוגיות וספינות, ובמהלכו שרים הדייגים בין השאר גם 'שיר מלחים מפורסם', שאת הבית הראשון שלו תרגמה לאה גולדברג (שבניגוד לחפר, כן ידעה רוסית). הנה התרגום הנשכח (עמ' 215):

הַיָם בַּמֶּרְחָב מִשְׂתָרֵעַ,
בָּאֹפֶק הוֹמִים הַגַּלִים,
חָבֵר מַה יִרְחַק הַנּוֹסֵעַ,

יִרְחַק מֵאַדְמַת עֲמֵלִים!

חָבֵר, אֵין עוֹד כּוֹחַ לִשְׁמוֹר בַּלֵילוֹת
אָמַר הַהֵגַי לַהֵגַי...


13 תגובות:

  1. אסביר איך הגיע השיר על מוכר הפחמים ליו"ט הערליך:
    ברוסיה היתה אסורה התאספות יהודית. בגלל זה, היו החסידים שהתאספו יחדיו להתוועד, שרים שירים רוסיים, כדי שיחשבו שמדובר במסיבה סתמית.
    אלא שהם בחרו דווקא שירים שהתאימו להם, לדוגמא השיר הזה, אותו הם ראו כמשל לחייהם ברוסיהץ
    משם הכירו היהודים מנגינה זו, ועליה חיברו מילים.

    השבמחק
  2. 1) הסרט משנת 1923 למעשה הקליפ הראשון שצולם בברה"מ. השנה היא 1939!

    2) כאן ניתן לשמוע ביצוע הראשון של השיר (1912):
    http://youtu.be/BpvNUtR5nmk

    3) קליפ משנת 1996 בביצוע של יורי שבצ'וק (להקת DDT):
    http://youtu.be/Y-wFYkGvX2c

    השבמחק
  3. אם לממציאי האתר היתה מנת משכל ולו מינימלית הם לא היו מעזים כך לכתוב על מנגינה ושיר כה טהור!! אין להם שום שמץ מהי מנגינה חסידית אמיתית.. וחבל מאד!! בתפילה שדוד אסף יקבל קצת שכל ויטעם מהו עונג שבת אמיתי!

    השבמחק
  4. אני עדיין לא מבינה למה היטלר פספס אותך, דוד אסף!!

    השבמחק
    תשובות
    1. אני משאיר את התגובה החולנית הזו ולא מוחק אותה, כדי שהקוראים יוכלו להתרשם מהרוח הטהורה של אהבת ישראל הנושבת בקרבו של מי שמתיימר להגן על קדשי ישראל.

      מחק
  5. ספסל אוטיוסוב, אודסה
    צילום: דוד אסף, 2008


    אני לא היתי באודסה.אבל ולנטין קַטַיֶב, אוטיוסוב, הים במרחב משתרע - ידוע מילדתי.
    פוסט מאניין ושלם !
    תודה.

    השבמחק
  6. מעניין לציין את דברי הספר יוסף אומץ לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן מפרנקפורט דמיין שחי בסוף המאה השש עשרה הכותב בסימן תרב. אין לעשות ניגונים בליל שבת ומוצאי שבת בניגוני זמר הנכרים כמו כל מקדש וברבות עתים וכיוצא וכל שכן שלא יעשו ניגונים אלו בבית הכנסת, ולא כמתחכמים למצוא להם היתר באמרם שכל ניגוניהם גנובים הם אתם מאתנו בזמן שבית המקדש קיים...

    השבמחק
  7. מעניין להעיר שעל המילים של יום טוב הערליך כותב דוד אסף "מסתבר שהטרחנות המופלגת והמופרכת הזאת – ביידיש ובעברית – היא העתק חיוור ודהוי של שיר מלחים רוסי ישן ונוגה מראשית המאה העשרים. בן ציון עהרליך פשוט הדביק מילים חדשות למנגינה הרוסית הישנה."
    ואילו במילים של הפלמח הוא כותב "השיר הרוסי היפה עבר כמובן גם לצעירי הפלמ"ח, ובעיקר לאנשי הפלוגות הימיות (פלי"ם), בתיווכו של חיים חפר. חפר לא ידע רוסית ולכן אין מדובר בתרגום אלא במשהו 'בסגנון'..."

    השבמחק
    תשובות
    1. שמתי לב לזה בו במקום. יפה נפש.

      מחק
    2. כל שירי הפלמ"ח כולם בלי יוצא מן הכלל שירי עם רוסים גנובים
      וכל שיר העם הרוסיים גנובים מהשירים של הרועים של הצאן שזמזמו לעצמם מנגינות שעלו מתוך היערות
      וכל המנגינות האלו אלו מנגינות שהגיעו מבית המקדש משירת הלווים
      ותפקידם של היהודים להחזיר את הניגוניםהאלו חזרה אל המקור אל העם היהודי
      אבל לא כל פלמחניק יכול לעשות זאת ולא כל מתיימר להיות יהודי יכול לעשות זאת
      אלא רק אנשי מעשה וחסידים רק להם יש את הנשמה הטהורה שיכולה לזהות את הניגונים האובדים

      וההדיוט שכתב את הבלוג יפה על המאמץ אבל כשתרצה לכתוב אמת תפנה לאנשים הנכונים
      ואל תסתמך על מקורות מים מכזבים

      מחק
    3. כן,לכותב הבלוג נורא קשה עם היהדות - זה מוטיב שאי אפשר לפספס...אך כאנשי היבסקציה שגירשו את כל החזנים בשיר למעלה,וגרמו בכך ליהודי לחזור בתשובה,הוא בא לקלל,ויוצא מברך - בזכותו ציבור רחב נחשף ל"טרחנות" המדהימה הזאת...

      מחק
  8. תודה רבה - משמח אנשים רבים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.