יזראלי ביוטי. רחוב הכרמל 38, ירושלים (ינואר 2012) |
אחת התופעות שעשו עליי
רושם יותר מכל כשעברנו מן הקיבוץ אל העיר היתה שכנתנו לאה. שפתיה היו צבועות
בליפסטיק אדום-אש, על ראשה התנוססה תסרוקת מדהימה בצבע בלונד-פלטינה ושמלותיה
צבעוניות ונפוחות. לקיבוצניקיות בראשית שנות השישים לא היו מלתחות והן גם לא ראו בעין יפה גנדרנות ושימוש בתמרוקים,
שלא לדבר על מספרות. הפערים בין הופעתה הפשוטה של אמי לבין הופעתה המרהיבה של
השכנה היו עצומים ובלתי ניתנים לגישור. היחידה שיכלה אולי להשתוות ללאה
במראה הייתה המורה החדשה שלי דבורה. ההבדל העיקרי ביניהן היה שאצל המורה
דבורה התסרוקת ('פריזורה' כמו שאבי קרא לה) הייתה מעוצבת כמו כיפת הוותיקן,
בעוד שאצל לאה הנטייה הייתה למגדל פיזה.
מדי פעם נסעה לאה לסלון יופי ברמת גן, ושם דאגו בין היתר לתחזק
את הפריזורה בעזרת כמויות גדולות של ספריי לשיער. עם שובה היה חודר אלינו מבעד
לחלון המטבח ריח עז ומבושם שהתערבב עם ריחות החביתה והשניצל. מי שבמיוחד אהבו את
ריח הספריי היו הברחשים, שהתעופפו אחריה כשובל בכל אשר פנתה. כשענן הברחשים היה
נעלם ידעתי שזה האות לכך שהגיע הזמן שלאה תלך שוב לסלון.
מילים כמו 'פריזורה' או 'סלון יופי' נמצאות כבר מזמן בבוידעם של
השפה העברית. קשה גם להעלות על הדעת שמישהי תוציא מפיה משפט כמו 'אני רצה
לסלון, אני באיחור לפדיקור'. הסלונים הפכו מזמן למכונים, או למוסדות
בעלי שמות מתוחכמים יותר. כאן כדאי להזכיר שהמילה 'סלון' מקורה בצרפת של המאה
ה-17, עת גברים ונשים חבושי פיאות ומפודרי פנים התהלכו מעדנות באולמות מפוארים
ושוחחו בנימוס מופלג על ספרות, מוסיקה או ציור. אבל את המשמעות האמיתית שלו
קיבל הסלון אצלנו בישראל, בעיקר כדי לתאר את חדר המגורים (זה שבילדותי קראו לו
'חדר אורחים') או את מערכת הריהוט-קומפלט שנועדה לחדר זה. כולם יודעים
שהקשר בין 'יופי' לבין סלון ישראלי הוא רופף מאוד, וכנראה
משום כך הפך גם החיבור בין שתי מילים אלה מיושן ולא רלוונטי.
בניגוד לנו, ברחבי העולם המושג Beauty Salon דווקא מקובל מאוד,
ולאף אחד אין בעיה אתו. לי יש רושם שאילנה, מן המספרה 'סלון ביוטי אילנה',
ניסתה לגשר על פער תרבותי ולשוני זה, כי השם שהיא בחרה בו הוא גם וגם. גם
מסורת וגם עדכנות (היום קוראים לזה וינטג'), גם לוקלי וגם
אוניברסלי. ובעיקר, גם עברית וגם אנגלית, וגם בהפוך. ובעצם יש כאן גם
מחווה למשמעות המקורית של המילה. כי האם אין סלון הביוטי מייצג בדיוק אותו
סוג של מקומות בהן מאצילות אילנות מרוחן המשוחררת על קהל הלקוחות המתכנס בהם?
השילוט כולו עבודה עצמית – קופירייטינג, עיצוב וביצוע. את המשקוף מעטר גם שלט
ירוק, ולמרות מצבו הירוד הוא מחזק את הרוח האופטימית השורה על המקום. השלט מצופה
במדבקה שקופה שמצמידה אליו, לצד כמה מגזרות פרחים מנייר, גם תצלום של מייבש שיער
וגם מספריים אמיתיים לגמרי. בשלט נפרד מוצעים לעוברים ושבים טיפולים רבים, שלצערי
לא היה לכולם מקום בתמונה, אבל אני יכול להבטיח שאין דבר הקשור
לשערותיכם, לגבותיכם או לציפורניכם שאילנה לא יודעת לעשות, כולל הלחמות
שיער והחלקות קליאופטרה, גם אם אתם גברים או ילדים.
עמדתי מול דלת הסלון, עצמתי את עיניי ודימיתי לראות את לאה
משכונת ילדותי יוצאת מדלת הסלון כשתסרוקת קליאופטרה שחורה מחליפה את מגדל
פיזה הבלונדיני. היה במראה החדש שלה שינוי מרענן ועדכני, מה גם ששום ברחש לא
התעופף סביבה.
כתוב יפה,
השבמחקאבל קשה לי לחשוב על מישהו שירצה להגיב לרשומה הזו.
מה עושים מכונים כאלו בימי ספירת העומר?
השבמחקתענוג לקרוא. תודה. אשמח לקרוא עוד רשימות שכאלה.
השבמחקלגבי הערות אנונימיות שאתה מקבל מקוראים שאינך חפץ ביקרם (נושא שעלה לדיון אצלך לפני כמה שבועות), אני מציע לסנן אותם ולא לפרסם. חבל שידבוק רבב בעבודה היפה שלך שלא באשמתך. אחד הבלוגים הכי מרתקים במרשתת.
חג אביב שמח,
יונתן
אולי ידוע לך איך אומרים מספרה ביידיש.
השבמחקהתענגתי על הסיפור שלץ