יום רביעי, 7 במרץ 2012

גלגולו של ניגון: 'עד דלא ידע' בנוסח עדות רומניה


מי לא מכיר את הבדיחות העדתיות על הרומנים הגנבים... אבל במקרה הזה נדמה לי שמי שגנב מהרומנים הם דווקא אנחנו.

אחד משירי פורים הרווחים מבוסס על דברי הגמרא 'אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'  (מגילה ז ע"ב), כלומר חייב אדם לשתות לשכרה עד שלא יידע את ההבדל בין קללת הרשע לברכת הברוך.

הנה השיר כפי שהוא נפוץ במקהלות האשכנזים בפי מקהלת הילדים 'קינדערלעך' (בתזמון: 04:31):



וזה כנראה המקור הרומני: Dama mama dupa ghiuri (ולא שאני יודע מה זה).

הנה להקת הכליזמרים של מריוס דרגומיר:



וכאן חבורת רומנים שמחים ועולצים במסיבת פורים משלהם:



וגם כאן ביצוע עממי:



וכאן קליפ משעשע של השיר ב'גנגנם סטייל':


אין לי מושג מה אומר השיר, ואם יש בין הקוראים מי שהרומנית שגורה על פיו אשמח אם יאיר את עינינו.

(תודה לבלוג על הא ועל דא, שלקח ונתן)

בעלי התוספות

יפעת גלבר ממצפה אילן רתמה את הסבתא שלה לתרגום השיר הרומני. כך היא כתבה לי:
ראשית כל, תודה על הרשימות הנפלאות של גלגולי הניגונים. אני עוסקת רבות בניגון יהודי, ולקראת חג פורים ניסיתי גם אני להתחקות אחרי מקורות השיר "חייב איניש לבסומי". מצאתי את השיר הרומני, ושלחתי לסבתי קלרה הולנדר, ילידת רומניה, לתרגום.  
הנה מה שהיא ענתה לי:  
תרגמתי לך בערך את נושא השיר שביקשתמדובר על בחור מן הכפר שמתאהב כל פעם מחדש בכל בחורה שהוא פוגש ולא מוכן לוותר על אף אחת למרות שכל הכפר כועס עליו וכל העולם נגדו. זה הולך ככה:  
 אהבתי בחורה ממולדבה ואחת מארדאל, עם עיני צוענייה 
כנגד כולם, אהוב אותן עד מוות, אפילו עם אריב עם מישהו  
שהעולם יניח לי לאהוב את מי שאני רוצה, שזה חייו של בליעל 
כל הכפר והעולם כולו משמיצים אותי בגלל בחורה, אך למרות הכל אוהב אותה עד מוות.  
אבי אמר לי ערב אחד לעזוב את לאנה ואם לא הוא יהרוג אותי,  
אך הבת מפרחובה יפה היא וגם אוהבת בית,  
אך הבת ממולדובה כועסת ולא מוותרת  
וגם זאת מארדאל לימדה אותי מה זה אהבה, ואני לא רוצה לעזוב אותה.  
סבתא  
בסדנה על ניגוני פורים שהעברתי, דיברתי על השיר כמייצג את שבירת המוסכמות המשפחתיות והקהילתיות (אהבה לכמה בחורות) והשוויתי את זה לשבירת המוסכמות הפורימית  החובה להשתכר עד אובדן הידיעה מה טוב ומה רע. התפלספנו רבות על הדומה ועל השונה בין שני השירים...  
לא ברור מה קדם למה, הניגון היהודי למזרח אירופאי או להפך. סביר להניח שהיהודים שמעו אותו בבתי המרזח רחמנא לצלן, ואימצו אותו למען העלות את ניצוצותיו...  
אגב, את השירים גיליתי בעזרת אתר זמרשתכיף היה לגלות את האתר שלך, אוסיף לעקוב אחרי מחקרי הניגונים המרתקים.

מי הדביק את המילים בעברית למנגינה ההונגרית?

ד"ר זאב באואר, מארכיון 'בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה' במושב ניר גלים, הפנה אותי לכתבה שפורסמה בערוץ 7 לפני כחודשיים, ובה אותרה חולית הקשר בין השיר ההונגרי לבין המילים העבריות.

בכתבה של צביקי אייגנר התראיין הרב ד"ר יעקב קופיל רייניץ (יק"ר), והעיד כי הוא האחראי להדבקת המילים העבריות למנגינה ההונגרית שהכיר. לדבריו היה זה בפורים של שנת תשט"ז (1957), כאשר היה ר"מ בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.

יעקב קופל רייניץ

7 תגובות:

  1. מרתק מאוד. ובכל זאת אני שואל: מדוע קבעת שמדובר ב"מקור הרומני". אולי זה להיפך. השיר הזה מושר כבר בקרב יהודים שנים רבות ביותר. אין מצב שהגלגול הוא הפוך?

    השבמחק
    תשובות
    1. גנבנו מהם את 'התקווה'
      ראו כאן:

      http://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q


      אז לגנוב את 'חייב איניש' קטן עלינו...

      מחק
    2. אליעזר תומרקיןיום שלישי, 31 מרץ, 2015

      אם חמורבי לא התבייש לגנוב מאתנו את פרשת משפטים,והבבלים את "אנומה אליש",היוונים את הרקולס משמשון הגיבור וכו' וכו'.
      ובתרגום לחרדית מדוברת:הרי זה כמו להגיד שדוד המלך העתיק חצי ספר תהילים מבעל ה"תפילת כל פה"

      מחק
  2. יישר כוחך, דוד.
    דבר מקורו הנכרי של הניגון הזה היה ידוע לי עוד בילדותי מדודתי ז"ל. בסעודת פורים היא הייתה מחרה מחזיקה אחרינו, ובהונגרית...
    ולאנונימי ייאמר: זה הכיוון הרגיל בנדידת ניגונים מעין אלו.
    לא אתפלא אם יתברר שהניגון צועני הוא.
    פורים שמח.
    חיים

    השבמחק
  3. בחופשה באמסטרדם לפני שנתיים זכיתי לשמוע חבורת כלייזמרים (צוענים) מנגנים את הניגון הזה.

    השבמחק
  4. תודה על התודה (אני בעל הבלוג "על דא ועל הא"). חבר שלי שאל בפייסבוק ממריוס דרוגמיר על מקור הניגון. דרגומיר (ששמו האנגלי הוא ברוס סילוורסטין) לא ענה תשובה ברורה, והוא כתב משהו כמו "שנינו לקחנו מאותו מקור". כנראה שזה ניגון אהבה צועני רומני, ודרגומיר ואנחנו אמצנו את זה מאותו מקור.

    השבמחק
  5. בקורס שלמדתי העלה המרצה (הרב איתמר אלדר) את המקור לחיבור המילים למנגינה
    הרי הוא לפניכם:
    סיפור לפורים בשלושה חלקים:

    לפני כמה שנים ניגן חיליק פרנק בהתוועדות כלשהי לקראת פורים, שנכחה בה הגב' ציפורה פרידמן, אשתו של ר' ישראל פרידמן בן שלום, שניהם צאצאים של אדמו"רים חשובים (רוז'ין וויזניץ') והם עצמם סוג של אדמו"רים...

    בסוף ההתוועדות ניגשה אליו ציפורה פרידמן ושאלה אותו אם הוא מכיר את מקורו של הניגון 'חייב איניש לבשומא' שהוא ניגן. חיליק לא ידע, והיא סיפרה לו שכשהייתה ילדה עוד בגלות, יצאה לטיול ליל שבת ביחד עם אביה, ר' חיים מאיר הגר, האדמו"ר הרביעי לבית ויזניץ. האדמו"ר שמע מבית המרזח ניגון יפה, עצר אותה, ושם הם עמדו עד שהוא למד אותו והוא הביא אותו לחצר. ניגון זה לאחר כמה שנים, חובר עם המילים חייב איניש המתאים למקורו...ניגון של שיכורים צוענים רומנים מבית המרזח. זהו ניגון חייב איניש שכולנו שרים לבית וויזניץ.

    החלק השני של הסיפור, הוא שלאחר כמה שנים סיפר חיליק את הסיפור הזה בהתוועדות בעתניאל. ואז לקח אותו הרב בני קלמנזון לביתו, והשמיע לו דיסק של צוענים רומנים, ששם היה הניגון הזה. הוכחה למהימנות הסיפור של ציפורה פרידמן.

    החלק השלישי של הסיפור, אירע לעבדכם הנאמן, שנה שעברה עת טיילתי עם משפחתי בוונציה שבאיטליה. בעודנו צועדים ברחובות עמוסי בתי הקפה אנו שומעים מבית קפה אחד אקורדיון המנגן וכשאנו מתקרבים אנו שומעים לא פחות ולא יותר את הניגון - 'חייב איניש לבשומא'. המתנו עד שהאקורדיוניסט יסיים את הניגון, שילמנו לו יורו, וביקשנו ממנו שינגן לנו את הניגון. והוא ניגן אותו כמעט בגירסה מדוייקת למה שאנו מכירים. לאחר מכן, שאלתי אותו מניין הוא. הוא השיב: מרומניה!!! והנה ההוכחה הנוספת לסיפורה של ציפורה פרידמן.

    והנה סגירת המעגל עם הניגון - של האדמו"ר האמרי חיים מוויזניץ, שדלה אותו משיכורים צוענים רומנים וקיד

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.