יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

גלגולו של ניגון: הקוזאקים של חב"ד וריקוד הדוב של הסבא משפולה


א. האָפּ-קאַזאַק בחסידות חב"ד

מן המפורסמות הוא שניגונים זרים לא מעטים נקלטו בעדוֹת חסידיות שונות, 'תוקנו' בשורשם ו'גויירו' כהלכה. במיוחד בולט הדבר בחסידות חב"ד ההיסטורית שקלטה לתוך מורשתה המוסיקאלית ניגונים 'רוסיים' רבים, וכבר עמדנו על כך במדור זה בכמה הזדמנויות קודמות (למשל, הניגון 'מי ארמיא אדמו"רא').

לכבוד שמחת תורה נצא הפעם בעקבות ניגון עליז המכונה בחב"ד 'האָפּ-קאַזאַק' (Оп, казак), כלומר 'קְפוֹץ, קוֹזק'.

חסידי חב"ד שרים את השיר בכל מיני הזדמנויות של שמחת מצווה, ובמיוחד בשמחת תורה, בפורים, בשביעי של פסח או בחתונות.

הבה נשמע אותו תחילה בגרסתם של חסידי חב"ד.

הנה כאן, בפורים תשמ"ב (1982), מורה האדמו"ר האחרון, ר' מנחם מנדל שניאורסון, לחסידיו לשיר את הניגון, כמנהגם בימי פורים.



וכאן שרים חסידי חב"ד והרבי, אבל דווקא בחודש תשרי (תשמ"ג).



כאן אפשר לראות עוד כמה סרטונים בהם שרים הרבי והחסידים את השיר (מומלץ במיוחד הסרטון מפורים 1973).

כאן אפשר לשמוע את ה'הופ קוזק' בפי הזמר אברהם פריד בליווי מקהלה.

וכאן אפשר גם לראות את אברהם פריד שר בחתונה שנערכה בכפר חב"ד בשנת 2008 (ללחוץ על hop kozak)

והנה נער חב"דניק המנגן על אורגן חשמלי את 'הניגון היהודי' (כך בכתוביות):



ב. הסבא משפולה רוקד בתוך עור הדוב

כיצד התגלגל שיר זה למסורת החסידית ומה הרקע לניגון עצמו?

השיר קשור בשמו של הצדיק הפלאי ר' אריה ליב משפולה, המכונה 'דער שפּאָלער זיידע', כלומר הסבא משפולה, שחי בסוף המאה ה-18 (נפטר ב-1811). על צדיק זה אנו יודעים מעט מאוד וגם מעט זה מעורפל באגדות ובשברי אגדות. רק זאת נדע בוודאות, ש'הסבא' רדף בחרי אף את ר' נחמן מברסלב ומירר את חייו. ועוד התפרסם צדיק זה במאמציו לשחרר חוכרים יהודים שלא יכלו לשלם את חובם לפריצים ולכן נשבו על ידם והושלכו לבור הכלא.

על פי מסורת חב"ד, כפי שנרשמה ב'ספר הניגונים' (כרך א, ברוקלין תש"ט, עמ' מט) ובמקומות אחרים, השיר 'האָפּ-קאַזאַק'  נקשר לסבא משפולה שנהג לקרוא 'הופ, קוזק', כדרך הקוזקים שהתפרסמו בגבורתם ובאומץ ליבם. הניגון הגיע לסבא בשעה שנסע ברחבי אוקראינה כדי לאסוף כספים לפדיון שבויים. בשעת מסעותיו היה שומע ניגוני איכרים וכשזיהה ניגון מיוחד, היה 'משכללו' לניגון חסידי.

ספר הניגונים, א, עמ' 18

אבל במקורות אחרים כבר ידעו לקשור את הניגון לסיפור מפורסם אחר, על הסבא משפולה שרקד את ריקוד הקוזק בתוך עור של דוב.  מי שפרסם סיפור יפה זה לראשונה – וככל הנראה גם בדה אותו מלבו  היה הרב יהודה יודל רוזנברג (1935-1860), שהתפרסם כממציא אגדת מהר"ל מפראג והגולם.


כמעט כל הסיפורים על הסבא משפולה שהגיעו לידינו נאספו  אך בעיקר הומצאו  על ידי רוזנברג, שהדפיסם בספרו 'תפארת מהרא"ל משפאלי' (פיוטרקוב/לודז' תרע"ב; נוסח ביידיש: דער שפּאָלער זיידע, א-ה, לודז' תרע"ב. מהדורה חדשה של הספר העברי נערכה בידי גדליה נגאל ונדפסה בהוצאת כרמל, תשנ"ח).


על פי אחד מסיפוריו של רוזנברג  שלמיטב ידיעתי אין לו כל מקור קודם  פעם נקלע הסבא משפולה לכפר אחד, ושם דרש הפריץ המקומי מיהודי שאיחר בתשלום דמי החכירה, שירקוד לפניו ולפני רעיו בתוך עור של דוב ויתחרה באציל אחר. אם ישמח את לב הצופים וינצח בתחרות ישוחרר לביתו, ואם לא – יושלך לכלבים. הסבא משפולה, בהדרכתו של אליהו הנביא זכור לטוב, החליף בחשאי את היהודי האומלל, נכנס בעור הדוב והחל לרקוד את הריקוד 'קוזק'. הסבא רקד הרבה יותר טוב ממתחרהו. הוא ניצח והיכה את הגוי שהתחרה בו מכות קשות ולבסוף הניח לו. היהודי האומלל שוחרר כמובן משביו. הסיפור מסתיים בדבריו של רבי אברהם 'המלאך' לסבא משפולה: 'אם כן הריקודין שלכם טובים יותר מהתפילות שלי'...

הנה הסיפור כפי שנדפס בספרו של רוזנברג והובא במהדורתו של עלי יסיף (יהודה יודל רוזנברג, הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, מוסד ביאליק, תשנ"א, עמ' 205-200):




ג. הורה אוקראינה

ועתה נפנה לשמוע את הניגון האוקראיני שאולי הוא, או משהו דומה לו, התגלגל לניגון החב"די.

הוא נקרא 'הוֹפָּאק' (או 'גוֹפָּאק'; ברוסית: Гопак), שהוא שם כללי לריקודי הורה אוקראינים עממיים. האוקראינים 'קצת שינו' את הניגון החסידי, אבל עדיין ניתן בקלות לזהות חלקים ממנו.

הנה להקת הבלט המפורסמת של איגור מוסייב (Igor Moiseyev).



וכאן להקת 'כליזמרים' אוקראינית מטורונטו:



ואם נרצה לדעת כיצד חש הסבא משפולה כשרקד בתוך עור הדוב את ריקוד הקוזאקים, הנה מקהלת אומסק ב'ריקוד הדוב' (ההקלטה משנת 1953).  http://video.mail.ru/mail/singlewoman.45/1311/10194.html


אגב אורחא נעיר כי דובים מרקדים היו מוכרים במשך מאות שנים באסיה, באירופה, במזרח התיכון ובמיוחד בארצות הבלקן. מדובר באילוף אכזרי וה'מומחים' בתחום זה היו הצוענים. בימינו הדבר אסור בחוקי מדינות רבות באירופה, וב-2007 הדבר נאסר גם בבולגריה וברומניה.

ד. הדוב המרקד וליצני דורנו

האם על סיפורו של יהודה יודל רוזנברג התבסס הניגון  החב"די 'האָפ-קאַזאַק'?

לכאורה הקישור מתבקש מאליו, אבל כפי שהעמידני על הדבר ידידי ר' יהושע מונדשיין, זהו קישור מאוחר שכן במקורות חב"ד 'שקדמו לאינטרנט' אין לו רמז ושני אדמו"רי חב"ד האחרונים (ר' יוסף יצחק שניאורסון ור' מנחם מנדל שניאורסון), שדיברו על חשיבותו של הניגון, מעולם לא קשרו אותו לסיפור הדוב המרקד. ובלשונו: 'יש מקורות לסיפור עור הדוב בלי התייחסות לניגון מסויים, ויש מקורות לניגון האפ-קאזאק בלי קשר לריקוד עור הדוב. החיבור בין שניהם נעשה על ידי ליצני דורנו'.

ואכן 'ליצני דורנו' נטלו את סיפור הדוב ועשאוהו כמין חומר לסרטים, הצגות וסיפורים, תוך הרחבות ועיבודים כיד הדמיון.

הנה למשל הסרט 'הדב המרקד' משנת 2004, מבית היוצר הפורה של האחים גרובייס. לא, אין הכוונה לאחים כהן ודי ברור שעל הסרט הזה אורי קליין לא יכתוב ביקורת בעיתון 'הארץ'. מדובר במשפחה זריזה וממולחת של חסידי גור שידם רב להם בהפקת סרטים עלילתיים 'כשרים' למגזר החרדי (את סדרת המתח 'הנקמה היהודית' בחמישה חלקים כבר ראיתם?).

בסרט 'הדב המרקד' מכונה היהודי בשם הטיפולוגי שנתנו שונאי ישראל ליהודי פולני  'מושקה'.


על סרט עתיר הפקה זה, שצולם באוקראינה עם שבעים שחקנים חרדים, כתבה שרי מקובר במעריב:


גם השחקן ישי מאיר מעלה הצגה 'קסומה ומשעשעת' בשם דומה, אבל כאן שמו של היהודי הפשוט הוא 'יענקל'...


ויש גם סרט DVD באנגלית. שמו של היהודי בסרט זה הוא - איך לא? - 'מוישה', אך גם לקוזק יש שם סטיראוטיפי - 'איבן'.


וכאן דיסק בהוצאת 'חסדי נעמי' ובו הניגון המוגדר 'ריקוד נפלא לשבת המלכה, התגלה מאליהו הנביא כדי להציל יהודי':



תודה לארי חיטריק, יהושע מונדשיין, גרימי גלעד ושי בורשטיין

5 תגובות:

  1. הפוסט הזכיר לי בדיחה של דרויאנוב (אין לי כח לחפש את המקור) שמיוחסת לגאון מווילנא או לאחד מראשי המתנגדים שאמר שפעם דרכו של עולם הייתה שהדוב רוקד והצוענים מוחאים כפיים, ואילו כיום נתהפכו היוצרות- הצוענים (=החסידים) רוקדים והדוב (רבי דוב "בער" ממעזריטש) מוחה כפיים.

    השבמחק
  2. בסדרה "אורים ותומים" יש קטע יפה שבו ראש הישיבה התיכונית מעיר את חדר האוכל המדוכא בדבת קפואה באמצעות הניגון.

    השבמחק
  3. הסופר היידי הפולני-אמריקאי שלום אש (Scholem Asch) השתמש גם הוא בסיפור הדב הרוקד בספרו "קידוש השם" על התחלת היישוב היהודי ב"מזרח הפרוע". מנדל, היהודי המתנחל, מבקש רשות מהאציל המקומי להקים בית כנסת וכך לבנות קהילה יהודית בזלוכוב. הפן דורש ממנו להשתחוות בפני פסלה של אם המשיח, מריה, ולהודות על קדושתה. כשמסרב היהודי, מחייבים אותו ל"שחק את הדב," מלבישים אותו בפרוות דב, ומלקים אותו כדי להכריח אותו לרקוד. היהיודי, תוך כדי ריקודו, שואג ובינתיים צועק "ה' ישעי ממי אפחד" ולבסוף מתמלאת בקשתו וניתנת לו הרשות לבנות בית כנסת.

    השבמחק
  4. האזנתי ל"מקור" האוקראיני ולא מצאתי כל דימיון לשיר הופ קאזאק.

    השבמחק
  5. הצחקת אותי שכתבת שהרב רוזנברג המציא את אגדת הגולם של המהר"ל מפרג. יש הוכחות קצת מוצקות יותר לתאורים שלך.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.