סטיב ג'ובס, מייסד חברת 'אפל' וחוזה מדינת ה-i, הלך בשבוע שעבר לעולמו. לאלפי מאמרי ההערכה וההספד נלוו גם כמה קריקטורות מרירות-משעשעות. הנה כמה מהן (ותודה לחיים כהן, מתיה קם ומעיין אבינרי-רבהון):
הקריקטורה שמתארת את המפגש בשמיים בין אדון הנביאים משה רבנו לבין ממציא ה'לוחות' החדשים סטיב ג'ובס, הזכירה לדן אלמגור מפגשים שמיימיים דומים, בעיקר של סופרים. הנה כמה דוגמאות:
שלום עליכם בשערי גן עדן
כאן מתקבל שלום-עליכם בשמיים על ידי חבורת מלאכים צחורי כנפיים, בהנהגת מלאך קשיש במיוחד (אלהים עצמו?).
על ילקוטו של הסופר הנערץ כתוב 'צוריק פֿון יאַריד' (בחזרה מן היריד), כלומר הוא מגיע מיריד ההבלים ששמו העולם הזה... אך זהו כמובן גם רמז לרומן האוטוביוגרפי הלא גמור שחיבר שלום-עליכם בשנים 1916-1913 - 'פֿונ'ם יאַריד' (מן היריד, או 'חיי אדם' בתרגומו של י"ד ברקוביץ)
הקריקטורה פורסמה בעיתון יידיש אמריקני לאחר מותו של שלום עליכם, במאי 1916.
אפרים קישון והג'ינג'י
וכאן מגיע אפרים קישון, שנפטר בינואר 2005, לדלפק הקבלה. הג'ינג'י - לדור שלא ידע את אפרים - הוא דמות מיתולוגית בסאטירות של קישון. הוא תמיד במילואים כשמחפשים את המפתח...
יוסי בנאי והמילים הגסות
וכאן יוסי בנאי, שנפטר במאי 2006:
הטקסט שהוסיף המאייר לקוח משירו של ז'ורז' בראסאנס, 'מי מפחד ממילים גסות', בתרגומו החינני להפליא של דן אלמגור:
בְּלִי גַּסּוּיוֹתֵ'ה
קָשֶׁה לִחְיוֹתֵ'ה.
מִלָּה גַּסָּה
זוֹ פַּרְנָסָה.
בְּכָל יוֹם א' בַּוִּדּוּי
אֲנִי נִשְׁבַּע בְּלֵב גָּלוּי
שֶׁלֹּא אֹמַר עוֹד עַל בָּמָה
מִלָּה גַּסָּה כְּמוֹ 'תַּחַת'.
אַךְ כְּשֶׁאֲנִי פִּתְאוֹם חוֹשֵׁב
עַל כָּל זַמָּר שֶׁמֵּת רָעֵב -
תֶּכֶף אוֹסִיף לַחֲרוּזִים
קְצָת עַכּוּזִים.
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
אִם פִּתְאוֹם אַתְחִיל לָשִׁיר
סְתָם, עַל פְּרָחִים, שָׂדֶה וָנִיר -
מִיָּד אָדֹם וּמְעֻצְבָּן
קוֹפֵץ הָאֲמַרְגָּן.
"דַּי!", הוּא אוֹמֵר, "אִם מֻכְרָחִים
שׁוּב לְזַמֵּר פֹּה עַל פְּרָחִים -
שִׁיר עַל פִּרְחֵי רְחוֹב בְּלוֹנְדֶל
מוּל הַ'בּוּרְדֶל'!".
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
כֵּן, לוּ הִשְׁמַעְתִּי רַק שִׁירָה
עַל אַהֲבָה זַכָּה, טְהוֹרָה -
מִזְּמַן יָכֹלְתִּי לַעֲנֹד
'אוֹת לִגְיוֹן הַכָּבוֹד'.
אַךְ אַהֲבָה, כַּמָּה חֲבָל,
הנה יוסי בנאי שר. להתגעגע...
וכאן המקור בצרפתית של בראסאנס, Le pornographe:
בעלי התוספות
לאחר פטירתה של חנה מרון פרסם עמוס בידרמן בהארץ (2 ביוני 2014) את הקריקטורה הזו, שמרמזת לתכנית הטלוויזיה 'קרובים, קרובים', שבה השמיעה חנה מרון את קריאת הפתיחה 'פתוח!':
 |
| פער הדורות - מ- I said ל-I paid |
הקריקטורה שמתארת את המפגש בשמיים בין אדון הנביאים משה רבנו לבין ממציא ה'לוחות' החדשים סטיב ג'ובס, הזכירה לדן אלמגור מפגשים שמיימיים דומים, בעיקר של סופרים. הנה כמה דוגמאות:
שלום עליכם בשערי גן עדן
כאן מתקבל שלום-עליכם בשמיים על ידי חבורת מלאכים צחורי כנפיים, בהנהגת מלאך קשיש במיוחד (אלהים עצמו?).
על ילקוטו של הסופר הנערץ כתוב 'צוריק פֿון יאַריד' (בחזרה מן היריד), כלומר הוא מגיע מיריד ההבלים ששמו העולם הזה... אך זהו כמובן גם רמז לרומן האוטוביוגרפי הלא גמור שחיבר שלום-עליכם בשנים 1916-1913 - 'פֿונ'ם יאַריד' (מן היריד, או 'חיי אדם' בתרגומו של י"ד ברקוביץ)
הקריקטורה פורסמה בעיתון יידיש אמריקני לאחר מותו של שלום עליכם, במאי 1916.
אפרים קישון והג'ינג'י
וכאן מגיע אפרים קישון, שנפטר בינואר 2005, לדלפק הקבלה. הג'ינג'י - לדור שלא ידע את אפרים - הוא דמות מיתולוגית בסאטירות של קישון. הוא תמיד במילואים כשמחפשים את המפתח...
 |
| איור: עמוס בידרמן ('הארץ') |
יוסי בנאי והמילים הגסות
וכאן יוסי בנאי, שנפטר במאי 2006:
 |
| איור: עמוס בידרמן ('הארץ') |
הטקסט שהוסיף המאייר לקוח משירו של ז'ורז' בראסאנס, 'מי מפחד ממילים גסות', בתרגומו החינני להפליא של דן אלמגור:
מִי מְפַחֵד מְמִלִּים גַּסּוֹת?
מילים ולחן: ג'ורג' ברסאנס
שריוסי בנאי בתכניתו 'אין אהבות שמחות' (1969)
שר
עוֹד מִיְּמֵי הָעֲרִיסָה,
שָׂנֵאתִי כָּל מִלָּה גַּסָּה,
וְלֹא הוֹצֵאתִי כְּלָל מִפִּי
גַּם מִלָּה כְּמוֹ 'פִּיפִּי'.
אַךְ הַיּוֹם, כְּדֵי לְהִתְבַּסֵּס,
אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְגַּסֵּס.
כִּי בְּלִי לִכְלוּךְ וּבְלִי חֻצְפָּה
אֵין שׁוּם קֻפָּה.
שָׂנֵאתִי כָּל מִלָּה גַּסָּה,
וְלֹא הוֹצֵאתִי כְּלָל מִפִּי
גַּם מִלָּה כְּמוֹ 'פִּיפִּי'.
אַךְ הַיּוֹם, כְּדֵי לְהִתְבַּסֵּס,
אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְגַּסֵּס.
כִּי בְּלִי לִכְלוּךְ וּבְלִי חֻצְפָּה
אֵין שׁוּם קֻפָּה.
בְּלִי גַּסּוּיוֹתֵ'ה
קָשֶׁה לִחְיוֹתֵ'ה.
מִלָּה גַּסָּה
זוֹ פַּרְנָסָה.
בְּכָל יוֹם א' בַּוִּדּוּי
אֲנִי נִשְׁבַּע בְּלֵב גָּלוּי
שֶׁלֹּא אֹמַר עוֹד עַל בָּמָה
מִלָּה גַּסָּה כְּמוֹ 'תַּחַת'.
אַךְ כְּשֶׁאֲנִי פִּתְאוֹם חוֹשֵׁב
עַל כָּל זַמָּר שֶׁמֵּת רָעֵב -
תֶּכֶף אוֹסִיף לַחֲרוּזִים
קְצָת עַכּוּזִים.
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
אִם פִּתְאוֹם אַתְחִיל לָשִׁיר
סְתָם, עַל פְּרָחִים, שָׂדֶה וָנִיר -
מִיָּד אָדֹם וּמְעֻצְבָּן
קוֹפֵץ הָאֲמַרְגָּן.
"דַּי!", הוּא אוֹמֵר, "אִם מֻכְרָחִים
שׁוּב לְזַמֵּר פֹּה עַל פְּרָחִים -
שִׁיר עַל פִּרְחֵי רְחוֹב בְּלוֹנְדֶל
מוּל הַ'בּוּרְדֶל'!".
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
כֵּן, לוּ הִשְׁמַעְתִּי רַק שִׁירָה
עַל אַהֲבָה זַכָּה, טְהוֹרָה -
מִזְּמַן יָכֹלְתִּי לַעֲנֹד
'אוֹת לִגְיוֹן הַכָּבוֹד'.
אַךְ אַהֲבָה, כַּמָּה חֲבָל,
זֶה לֹא מוֹשֵׁךְ הַיּוֹם קָהָל.
אִם אַהֲבָה - אָז רַק כָּזֹאת
בֵּין שְׁתֵּי זוֹנוֹת.
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
הָאֲנָשִׁים הַמְּהֻגָּנִים
בְּכָל לִבָּם מַאֲמִינִים
כִּי אֲשַׁלַּח בְּבוֹא הַיּוֹם
יָשָׁר לַגֵּיהִנּוֹם.
אַךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת הַבְּרִיּוֹת,
הוּא לֹא נִבְהַל מִגַּסּוּיוֹת.
הוּא כָּךְ יֹאמַר לִי: "יְדִידִי,
שֵׁב עַל יָדִי".
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
אִם אַהֲבָה - אָז רַק כָּזֹאת
בֵּין שְׁתֵּי זוֹנוֹת.
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
הָאֲנָשִׁים הַמְּהֻגָּנִים
בְּכָל לִבָּם מַאֲמִינִים
כִּי אֲשַׁלַּח בְּבוֹא הַיּוֹם
יָשָׁר לַגֵּיהִנּוֹם.
אַךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת הַבְּרִיּוֹת,
הוּא לֹא נִבְהַל מִגַּסּוּיוֹת.
הוּא כָּךְ יֹאמַר לִי: "יְדִידִי,
שֵׁב עַל יָדִי".
בְּלִי גַּסּוּיוֹת...
הנה יוסי בנאי שר. להתגעגע...
וכאן המקור בצרפתית של בראסאנס, Le pornographe:
בעלי התוספות
לאחר פטירתה של חנה מרון פרסם עמוס בידרמן בהארץ (2 ביוני 2014) את הקריקטורה הזו, שמרמזת לתכנית הטלוויזיה 'קרובים, קרובים', שבה השמיעה חנה מרון את קריאת הפתיחה 'פתוח!':
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק