יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

עוקרי המחיצות

צילום: תמר הירדני

יאיר אטינגר העביר לי את הפשקוויל הנחמד הזה, שמראה איך נראים הדברים מהצד השני של המחיצה (תרתי משמע).

מדובר כמובן בהחלטת בג"ץ שלא תהיינה מחיצות המפרידות בין גברים ונשים בחגיגות שמחת הבית השואבה במאה שערים (אבל רק מהשנה הבאה. נו, נחיה ונראה!), ובהפגנת מחאה שניסו לארגן כמה עשרות צעירים חילונים, עד שהונסו משם בצרחות ובחיתולים צואים.


3 תגובות:

  1. דוד, האם הפשקוויל הזה מיוחד בסגנוני העברי המודרני (פרט לשימוש בביטויים כגון "קלגס") ובפניה (כביכול) לערכים ישראליים כגון דמוקרטיה, חופש הדת וכו'? האם מדובר כאן יותר בכרוז המופנה כלפי המפגינים ("ובכותרתו [אל] עוקרי המחיצות") ולא בפשקוויל המופנה לציבור החרדים לצריכה פנימית?

    השבמחק
  2. אכן גם בעיני המעניין בכרוז זה הוא ההפנמה של השיח החילוני והשימוש במושגים כמו 'כפייה חילונית', 'חופש דת' ו'הגיון דמוקרטי ומוסרי'. ברור שמושגים אלה אינם חלק מעולמם של הכותבים והם משתמשים בהם כטיעון פולמוסי, אבל עצם השימוש בהם מעיד על ה'ישראליזציה' של השיח החרדי.

    השבמחק
  3. היי, הסגנון של הפשקוויל לא נראה לי חריג. אבל מטרתו לא ברורה. אל מי הוא פונה? לשכנע את המשוכנעים?

    או שאולי הוא נועד רק "להפגין נוכחות" בפני מתרימים מחו"ל...

    אין לי מושג

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.