יום שני, 29 באוקטובר 2012

שלטים מקומיים / לונדון בידינו

צילם וכתב איתמר וכסלר

דע את היקום. פרדס כץ, המרכז המסחרי, יולי 2012.

להוציא כמה פטריוטים אמיתיים, כולנו יודעים להסביר עד כמה אנחנו מפגרים לעומת העולם הנאור. עובר ושב אחד, שראה אותי מצלם את מרכזיית הטלפונים הבינלאומית 'הטלפון העקום' שבפרדס כץ, ניגש אלי ואמר: 'עולם שלישי נעשינו, עם כל הסודנים האלה'. 'נעשינו עוד הרבה לפניהם, כמעט מההתחלה', עניתי. הוא הרהר לרגע ואמר: 'ואללה אתה צודק'. בכך הסתיימה השיחה, כי מה כבר יש להוסיף על המובן מאליו. אני לא בטוח שאני יודע בדיוק מה הוא העולם הראשון, ובוודאי שאין לי מושג מה הוא העולם השני, אבל בעולם השלישי אני מומחה גדול. נדמה לי שאין מטפורה מדויקת יותר מן הטלפון כדי להדגים עד כמה מושרשת בנו שלישיותו של עולמנו. 


במסגרת 'מהפכת התקשורת' שעברנו לאחרונה, החלטתי גם אני לברר איך ניתן לקצץ בהוצאות הטלפון העצומות של המשפחה. האמת היא שניסיתי לעשות זאת מיד כש'סלקום', חברת הסלולר שלי, בישרה לנו שמעתה נוכל לקבל הרבה יותר תמורת שליש ממה ששילמנו קודם; כיוון שבטלפון אי אפשר היה להשיג אותם בשום אופן, היה ברור לי שאצטרך לכתת את רגלי לאחד ממרכזי השרות, שבהם אנשים צעירים מאוד מתעניינים בהתלהבות בשלומי ונותנים לי לחכות המון זמן שאין לי.

וכך, לפני מספר שבועות, פיניתי כמה שעות כדי ללכת ולהסדיר סופסוף את העניין. לאחר שלוש שעות של המתנה לצדם של עוד לקוחות שגדשו את החלל בצפיפות, התקבלתי במאור פנים על ידי צעיר נמרץ ושופע בטחון. 

'איתמר, מה שלומך?' הוא התעניין. 'אם אצא מכאן תוך שעה, יהיה בסדר', השבתי. ובאמת, אחרי שעה וחצי יצאתי משם עם חבילה משפחתית ב-350 ש"ח לחודש, בתוספת מכשיר אייפד, שאולי אצטרך פעם, במחיר מגוחך, והחלפת הטלפון הישן בסמרטפון חדש עבור עוד כמה שקלים. 

מה שקסם לי יותר מכל בסידור החדש היה, שמעכשיו אני יכול להתקשר מן הסמרטפון החדש שלי בחינם (!) לכל מקום בעולם. רק מי שכמוני חווה לפני שנים רבות את התחושה המרטיטה של עצם השיחה בטלפון עם מישהו מעבר לים, יוכל להבין ללבי. על הבנים שלי, למשל, זה לא עושה שום רושם.

לא הזדרזתי לממש את האפשרות החדשה, כי העדפתי להשתעשע בדמיוני באפשרויות העומדות לפני חינם אין כסף. אני יכול, למשל, לצלצל לבית הלבן ולהתעניין בשלום הנשיא. או לנאס"א  'רק רציתי לברר מתי החללית הבאה למאדים', או לפאריז, להזמין מקום במסעדה עם שלושה כוכבי מישלן. אני יכול גם להתקשר לקרובת משפחה רחוקה שמחלקת את זמנה בין לונדון לליסבון ומדי פעם מזמינה אותי להתארח אצלה. אין מה להגיד, העולם בכף ידי. 

שלשום החלטתי ללכת על האפשרות האחרונה, כי סוף השנה האזרחית מתקרב וקרובתי ציינה בפירוש שתשמח לארח אותנו בביתה היפה שבלונדון בערב השנה החדשה. התקשרתי ללונדון אבל קיבלתי מענה מוקלט שאין אפשרות ליצור קשר עם המספר המבוקש. אחרי שני נסיונות נוספים החלטתי לחפש אותה בביתה בליסבון, אבל גם כאן חזרה אותה הודעה. אין עם מי לדבר.

התקשרתי לסלקום. בסיום טקס הזיהוי, תפריטי המשנה וההאזנה הממושכת למוסיקת מעליות, שאלה אותי מישהי עם קול אופטימי, 'איתמר, מה שלומך?', והתעניינה כיצד תוכל לעזור. הסברתי לה את הבעיה והיא העבירה אותי לאחראית על השיחות לחו"ל, לא לפני שאיחלה שיהיה לי אחלה המשך של יום. האחראית הציגה את עצמה בשם יוּדית וגם היא שאלה לשלומי. שוב שטחתי בפניה את הבעיה.

'אתה יודע שאתה יכול להתקשר חינם ל-55 ארצות', בישרה לי יודית, 'לאן אתה מתקשר?'

'כרגע רק לשתיים', עניתי, 'לפורטוגל ולאנגליה. אם אצליח שם, אולי אנסה גם את ה-53 האחרות'.

היא עברה על הרשימה והודיעה: 'פורטוגל יש לי, אנגליה אין לי'.

'אנגליה... לונדון...', גיששתי.

'רגע, קודם אמרת שני מקומות, עכשיו אתה כבר אומר שלושה'. היא היתה רצינית כמו קבר.

'לונדון זה באנגליה. עיר הבירה', הסברתי בעדינות.

'אנגליה אין לי', היא הודיעה, 'נראה לי שזה שייך לבלגיה'.

הרגשתי שכאן המקום לעשות קצת סדר בתפישת העולם של יודית. 'תראי', אמרתי, 'יכול להיות שחלק מן האנגלים היו רוצים להשתייך לבלגיה. יכול להיות גם שחלק מן הבלגים היו רוצים להיות אנגלים, אבל אפילו בוויקיפדיה כתוב שאנגליה לא שייכת לבלגיה'.

'אז אני לא יודעת', הודתה יודית.

פתאום הייתה לי הארה. 'בריטניה, תנסי בריטניה'.

'זה כבר ארבע', מלמלה יודית. ואז הודיעה: 'יש בריטניה, אבל מה הקשר?'

'בריטניה ואנגליה זה אותו דבר', גנחתי. 'רק תסבירי לי למה אני לא מצליח להתקשר לשם?'

היא שמה אותי בהמתנה והלכה לבדוק עם האחראית (מוסיקת מעליות). כשחזרה סופסוף היא בישרה לי בנזיפה קלה: 'המספר שלך לא מחובר לשרות. לא ביקשת שיחברו אותך'. 

אני רגיל להיות אשם ולכן לא התווכחתי. 'מתי יחברו?' שאלתי.

'איתמר, כרגע חיברתי אותך. פשוט היית צריך להתקשר ולבקש', ענתה לי יודית, האחראית על השיחות לחו"ל. 'ושיהיה לך אחלה סופ"ש', נפרדה ממני בלבביות.

אלה הם הרגעים שבהם אתה יודע שיש לך גֵּנים של שורד אמיתי. נפרדתי מיודית וכהרף עין התקשרתי לקרובתי, וסיכמנו שנתראה בקרוב. אחרי זה, כשאתאושש וכשיהיה לי קצת יותר זמן, אתקשר ל-51 הארצות שעוד נותרו לי, כדי להיות בטוח שהעסק באמת משתלם כפי שהבטיחו.


4 תגובות:

  1. אני במקומך הייתי בודק אם לא הוסיפו לך כרגע לחשבון עוד כמה עשרות שקלים לחודש. יום נעים

    השבמחק
  2. בריטניה ואנגליה אותו דבר ? נציגנו בבלפסט יעדכן אותך בהקדם

    השבמחק
  3. כתוב נפלא. התחלה נהדרת לסופ"ש מחויך. תודה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.