יום ראשון, 28 ביולי 2013

שעשועי קיץ חרדיים

א. איזה כיף להתרחץ בבגדים

את הצילום היפה הזה שלח לי חיים אשרי, שליח עונ"ש בק"ק מאנסי שבמחוז רוקלנד במדינת ניו-יורק, שמצודתו פרוסה גם בק"ק ניו סקוויר (שיכון סקווירא).


לשאלתי, היכן צולמה התמונה נעניתי:
ככל שהצלחתי לברר מדובר בבריכה השייכת למוסדות סאטמאר במונסי, ומעשה שהיה כך היה: בניו-סקוויר אין, וכנראה גם לעולם לא תהיה, בריכת שחייה. במשך שנים לא הותר לחסידי סקוויר לשחות כלל, והיה זה בגדר עוון ונגד תקנה מפורשת של האדמו"ר הקודם, רבי יעקב יוסף טברסקי. ואכן, זו הייתה אחת התקנות הנוקשות והחזקות ביותר, שיושמה באדיקות ובהקפדה יתירה על זכרים ונקבות ללא פשרות.  
לפני כמה שנים החלו להישמע פה ושם קולות של אנשים, שהסבירו שתקנה זו הופכת ליותר ויותר בלתי אפשרית, ואם ימשיכו ככה אז בסוף ילכו אנשים לשחות ללא שום פיקוח מטעם החסידות. עוד הסבירו, שכבר היו מקרים בהם בחורים לא התאפקו והלכו לשחות ללא שום השגחה (רחמנא ליצלן) ואף היו מקרים שהלכו לשחות במקום בו אין הפרדה כלל (ה' ירחם). 
ראו אפוא בהנהלת שיכון סקווירא, שהתקנה מתפקששת להם מתחת לידיים, ובמיוחד לאור העובדה שהרבה מאנ"ש פשוט צפצפו עליה והלכו לשחות בלי רשות של אף אחד. והנה, אם לפני עשר שנים, כשמישהו או מישהי הלכו לשחות, זה היה סוד כמוס ומבעית; היום זהו סוד גלוי ואנשים אינם חוששים עוד. עשו פרנסי הקהילה חושבים והחליטו שמוטב יהיה אם יחזיקו במושכות ויפקחו על הנעשה, מאשר שימשיכו באיסור הגורף ואיש הישר בעיניו יעשה.
למרות התנגדותם של הקנאים, שטענו כי זו תקנה עוד מהאדמו"ר הקודם ואין שום זכות לשנותה, ולמרוּת רוחם של כמה וכמה מזקני החסידות, הוחלט ברשות האדמו"ר לשנות את התקנה ולהרשות במשורה, ותחת רשימה ארוכה של תנאים, את השחייה במתכונת מצומצמת בימי הקיץ, הן לזכרים הן לנקבות. אחד התנאים הבלתי מתפשרים היה: 'השחייה תהיה בלבוש מלא בלבד'. כך התרחש המעשה ההיסטורי, שישיבת סקווירא עצמה הוציאה בחורים מכיתה נמוכה בישיבה הקטנה לשחייה משותפת בבריכה אולימפית. וזו התוצאה... 
השאלה היחידה היא מדוע במקווה של חסידות סקווירא, שהוא מקום ענק עם מבואות ותתי-מבואות חשוכים למחצה, שפתוח 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, וכבר היו שם כמה וכמה מעשי אונס ילדים ונערים; ושם אין לאף אחד בעיה שיסתובבו בלבוש אדם הראשון. אך בבריכת שחייה, שבה ממילא יש משגיח על פי התקנות ויש מציל ואנשי צוות נוספים  דווקא שם נדרש לבוש מלא. ושמא זה המשגיח ממנו צריך להיזהר? 

כשנשאל גבריאל צפרוני: 'מהו לוכסוס? הוא ענה: 'מציל במקוה'
איור: יוסי שטרן (שלושה בסירה אחת, תשי"ז, עמ' 115)

ובהזדמנות זו הנה עוד כמה תמונות צוננות מארכיון התפוצות.







בעלי התוספות

למודעה הזו התכוון שאול רזניק בתגובתו:



עוד תמונות נפלאות של שעשועי קיץ חרדיים, הפעם של ילדי חסידות תולדות אברהם יצחק בירושלים, הובאו באתר JDN ו'בחדרי חרדים'.

צילום: ברוך אוביץ

ב. איזה כיף ללקק רמזור

ברור שצה"ל מאוד רוצה לגייס חרדים, וברור שהוא ממש הולך לקראתם. אחייני, סא"ל ליאור פרי, שלח לי את התמונה הזו, שצולמה במקרר הארטיקים בחדר אוכל בבסיס צבאי אי-שם בארץ.



למרות הקיצוצים בתקציב יש דברים שעליהם לא מוותרים, ואחת לשבוע מחלקים לחיילים קרחונים (פרווה, עם המון צבעי מאכל). על העטיפה של כל קרחון יש שני הכשרים (אחד ממלכתי, של הרבנות הראשית; אחד פרטי, של הרב לנדא מבני ברק), ואילו על אריזת הקרטון כתבו חכמי צה"ל: 'אסקימו רמזור חרדי', ואף נתנו לו מספר קטלוגי כנדרש.

אני תוהה כמה הכשרים צריך ל'ארטיק דתי-לאומי', ואם צה"ל גם מתכנן להנפיק 'קרמיסימו קונסרבטיבי', או חלילה, וזו כבר תהיה התדרדרות של ממש, 'מאגנום רפורמי'.



בקרוב 'מאגנום רפורמי'?




17 תגובות:

  1. אם לשפוט לפי המודעה המצורפת, אזי קוד הלבוש בבריכה מחייב גם חליפה ומגבעת:
    http://i12.tinypic.com/61x616q.jpg

    השבמחק
  2. כבר מזמן לא צחקתי כל כך כמו עכשיו, אחרי העיון באתר.

    השבמחק
  3. מקור: http://www.forum.ladaat.info/viewtopic.php?f=1&t=1961

    השבמחק
  4. אתם פשוט מזכירים ציורים מזוויעים שלפני מלחמת עולם השניה די חרדים הם יהודים בדיוק כמונו

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי, סליחה ומחילה,
      פשוט לא הבנת שהם שוחים בלבוש מלא כי אין הכשר לקרם ההגנה נגד שיזוף...
      וחוץ מזה, אנחנו לא רוצים להיות יהודים כמוהם

      מחק
    2. דוד
      גם תמונה זו מצחיקה אותך או כשמדובר במוסלמים החיים במדינה מודרנית זה נסבל ומובן ?

      http://www.xnet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3082797,00.html

      מחק
    3. לנו יש ערכים שונים ולא משנה לי מה המוסלמים עושים במדינה מודרנית , לי מעניין מה יהודים עושים . אישית לי זה לא מפריע ושיעשו כרצונם בבריכה,אבל לי מותר לחייך ולצחוק. שבת שלום ומבורך

      מחק
    4. יש רק הבדל בין לחייך ובין לצחוק וללעוג למנהגים - רק של יהודים....

      מחק
    5. אורי ודוד , לצחוק על מנהג שונה משלך אומר שאינכם יודעים לקבל את האחר, בהחלט יתכן שהמנהגים והערכים השונים שלך נראים מגוחכים ומצחיקים בעינהם. מה שמדאיג שהבלוג הזה מדגיש את השונה ומלעיג במיוחד על מנהגי חרדים וכנ"ל כל הטורחים להוסיף תמונות וסיפורים, וזה מריח לא טוב אפילו רע !!!!
      (דרך אגב - השבוע הייתי באוניברסיטת ת"א באחת הספריות - לרגע חשבתי שאני בחוף הים למראה הסטודנטיות בלבוש מינמלי , כולל אותה נערה שלבשה גופיה ומכנסים קצרצרים ולרגלי כפכפים ושאלה אותי מרעידה כולה אם ידוע לי כיצד ניתן להפחית את עוצמת המזגן זה נראה מצחיק לא פחות מהלבושים במים).

      מחק
    6. נמרוד שלום,
      כל דבר שהוא לא כדרכו מעורר גחוך במידה מסויימת. לבא על הים שלא כדרכו קרי, עם שטריימל ובביגוד מלא, זה מגוחך (אלא אם זה קד"ץ לשייטת 13).
      איני בטוח שכוונת הבלוג הזה לפתוח לדיון את יחסי "חילוניים - חרדים", עם זאת , מעבר לכל מערכת היחסים המסובכת שבינהם, יש משהו בהתנהלות החרדים ביחס למודרנה והצמדות מאולצת לטקסים והתנהגויות מסורתיות, שמעלה גיחוך על דל שפתי החילונים.

      מחק
  5. בנוסף לרמזור החרדי: בשכונות החרדיות יש פרסומת לקופת חולים מכבי, שבה אדיר מילר, כותב וכוכב "רמזור" מכוסה בכיפה. רמזור חרדי.

    השבמחק
  6. והנה קישור לתמונה שהזכרתי:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10201817527866486&set=gm.531511613570223&type=1&theater

    השבמחק
  7. אנונימי הנכבד מן הראשון לאוגוסט. הרשה לי להגיב על תגובתך. בעל הבלוג שאל שאלה פשוטה: כיצד זה אין חוששים לשהות בעירום מלא במקוה ומאידך חוששים מפני שהיה בבריכה עם משגיחים ועם מציל ומכריחים את בחורים והנערים להכנס בלבוש מלא:חולצה לבנה עם שרוולים,מכנסים ארוכים, כיפות ואחד המתרחצים אפילו עם טלית קטן על החולצה.הדבר מזכיר לי התבטאות של סבי עליו השלום שהקפיד לקיים מצווה קלה כחמורה וכדרך חסידים בני דורו נהג ללכת לאדמו"ר מרחמיסטריבקה בירושלים באירועי השמחה ובחגים. כשפעם באו לספר לו על החמרות שפלוני לקח על עצמו וכתוצאה מכך ניזוק אמר (כמובן ביידיש, ואני מתרגם בתרגום חופשי): אדם רשאי להחמיר עם עצמו ככל שדתיותו (בידיש: ערליכקייט) תובעת ממנו, אך אסור לו להיות "א בוק" (לאמור: שוטה). וכי אין בכך "בוקיות"? וכי לא יכלו להתקין להם בגדי רחצה קלים מבד פשוט (בדומה לאברך המצולם בתמונה על חוף ים)? וכי לא נהגו כך יהודים חרדים מאז ומעולם כשירדו לים (בתל אביב, למשל) או רחצו בנהר במקומותיהם בארצות אירופה? ואם ל"אנטישמיות" של המגיבים רמזת - אענה לך בדברי יהודי חרדי אחר שהגיב על החמרות כגון אלו שהביאו למחלוקת חריפה בשכונה ידועה בירושלים שנתפרסמה ברבים כדי ביזיון וקצף, במלים הבאות: אותם מחמירים הם שגרמו לחילול ה'. הם, המחמירים אשמים בבזיון ולא אלה המחמירים פחות שנהגו לפי ההלכה, ומאידך נוהגים בהגיון!

    השבמחק
    תשובות
    1. ליעקב מזור,

      באשר לשאלה המהותית ששאל בעל הבלוג, הרי שמקוה הוא רשות היחיד, ואילו ברכה היא רשות הרבים.

      Ehrlichkeit פירושה בגרמנית כּנוּת ובאנגלית honesty, וכל אחד והכּנוּת שלו. תשאל מה הקשר בין כנות ליהדות? ובכן הרב היה נוהג לומר, "כל אחד והשולחן ערוך שלו", ואז ייתכן קשר של צליל דומה בין "ערוך" - ל ehrlich שפירושו הוגן.

      בעולם חיים היום מעל שבעה מיליארד אנשים, וכמו ששרה נעמי שמר, לכל אחד מהם שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום.

      די היה להביט בילדי בית הספר היהודי 'היינס גלינסקי' במערב העיר ברלין, כדי להבין עד היכן התפזר צאן הקדושים הנדח, ולאן נאסף.

      שבוע טוב

      מחק
  8. בני המשפחה החרדים שלי, שמקפידים על קלה כבחמורה , גם הם צחקו על תמונות דומות שהתפרסמו בארץ. ה רוחצים בבריכה ובים בבגדי ים , אבל בהפרדה.

    השבמחק
  9. ומי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו...

    השבמחק
  10. אינני יודע מדוע "אנונימי" הוא אנונימי ואינני יודע מה מצחיק אותו. אני למשל, ממש, אבל ממש לא צחקתי כשראיתי את המשפחה החרדית (שפניה הוסתרו משום מה) שבחרה להשתכשך דווקא במי האנדרטה לזכר אסון המסוקים ולפי הדווח הם אפילו אמרו "אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים". אז, אדון אנונימי, לי מותר לצחוק מחרדים הנכנסים במתחם שלהם עצמם בלבוש מלא לבריכה. גם אם זה לא מוצא חן בעיניך.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.