יום שני, 29 ביולי 2013

על ספרים ואנשים (ד): אכסניית פאולוס הקדוש


רשימות קודמות
על ספרים ואנשים (א): בית הספר הצרפתי למקרא וארכאולוגיה ('אקול ביבליק')
על ספרים ואנשים (ג): משיח לא בא

כתב וצילם ברוך גיאן

רחבת שער שכם הומה בדרך כלל אנשים. מהומה בלתי פוסקת של סוחרים, תיירים ועוברי אורח. אני נכנס לדרך שכם העמוסה והשוקקת, מפלס דרכי בין מוכרי הכעכים עם עגלות הענק, דוכני הממתקים, חנויות הצעצועים ומה לא... מיד בתחילתו של הרחוב, בדרך שכם מס' 2, אני פונה ימינה (הכניסה היא מרחוב הצנחנים), נכנס בשער הברזל של אכסניית סנט פאולוס הגרמנית, ובאחת הכול משתנה. שקט ושלווה נסוכים בכל פינה. המולת הרחוב האוריינטלי נותרה מחוץ לחומת האבן.





בנות ערביות, רובן מוסלמיות, לבושות בתלבושת אחידה, פטפטו בעליזות, אכלו וצחקו. הן לומדות בבית הספר לבנות 'שמידט' שנמצא באותו מתחם.

ברנד מוסינגהוף, המנהל הצעיר של 'האגודה הגרמנית של ארץ הקודש', מספר לי שבית הספר הוא אחת מן הפעילויות החשובות של האגודה. בבית הספר  הוא אומר  לא מדגישים במיוחד את נושא הדת אלא יותר את הקניית הכישורים לחיים מודרניים. האגודה נוסדה בשנת 1855, תחילה לשם עידוד צליינות ותמיכה במוסדות הנצרות הקתולית בארץ הקודש. כ-1,200 איש מונה האגודה בגרמניה ובכל שנה ושנה מגיעים לארץ כמאה מתנדבים הפועלים במוסדות סעד וחינוך. כך למשל פעילים המתנדבים בבית החולים הצרפתי סן-לואי. האגודה שולחת לשם באופן קבוע מתנדבים, בעיקר מתנדבות, ושם הם עוסקים בעבודת קודש של טיפול בחולים חשוכי מרפא.

בשנת 1899 נרכשה חלקת הקרקע עליה הוקמה האכסנייה. על פי מקורות גרמניים המחיר היה גבוה מאוד והתחרות מול הרוסים והיהודים הייתה עזה. האב וילהלם שמידט (1908-1833), שקנה את הקרקע, ציין לשבח את הקרבה למנזר סנט אטיין, המנציח את זכרו של סטפנוס, המרטיר הראשון (היום בית הספר הצרפתי למקרא 'אקול ביבליק'). שמידט ראה ברכש המוצלח הזדמנות לקשור בין סטפנוס לבין פאולוס, הדמות החשובה ביותר בנצרות לאחר ישוע, והחליט לקרוא למקום על שמו.

ואכן, האדריכל היינריך רנרד (Heinrich Renard) מקלן תכנן את המבנה החדש על פי בסיליקת סנט פאולוס ברומא, אף כי מסיבות תקציביות רק חלק מן התכנית המקורית יצא אל הפועל. הבנייה החלה בשנת 1905 והסתיימה בחג הפסחא של שנת 1910. לטקס חנוכת הבניין הוזמן קיסר גרמניה וילהלם השני (שכבר ביקר בארץ בשנת 1898), אך במקומו נשלח בנו, הנסיך פרידריך, שייצג את הקיסרות יחד עם שני בניו של מלך בווריה, הגדולה במדינות גרמניה הקתוליות. עוצמתה של גרמניה באותם ימים והשפעתה הרבה על הקיסרות העות'מאנית באו לידי ביטוי גם בהקמת מבנים רבי עוצמה שיבלטו בנופה של ירושלים, ויחד עם אכסניית פאולוס נחנכו בשנת 1910 גם כנסיית הדורמיציון שעל הר ציון (שגם אותה תכנן רנרד) וגם כנסיית אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים. 


כך נראה חזון אכסניית פאולוס בשנת 1900

המבנה של אכסניית פאולוס הוא מסיבי ומזכיר מבצר. הכניסה היא בתשלום של 15 ש"ח, ובתמורה אפשר לבקר גם במוזיאון הקטן והמעניין, שמכיל, לצד ממצאים ארכיאולוגיים כמו מטבעות, צלמיות וגלוסקמה, גם כמה פוחלצים מאוסף האב ארנסט שמיץ. אוסף הפוחלצים המפורסם נמצא היום באוניברסיטת תל אביב, ואילו כאן נותרו רק דוגמאות אחדות.


המעט שנותר מאוסף הפוחלצים של האב שמיץ

באחד החדרים מוצגים דגמי העץ שהכין קונרד שיק בשנות השמונים של המאה ה-19. דגם אחד הוא של בית המקדש השני, והשני הוא של הר הבית ומסגדיו. בוויטרינות שמסביב מוצגים חלקים שונים של דגמים השייכים לתקופות היסטוריות אחרות שניתן לשלבן בתוך דגם הבסיס. אנה, מנהלת המוזיאון מטעם האגודה, אומרת ששיק בנה את דגמיו כמו לגו...



בקומת הכניסה שמעל למוזיאון חדר רחב ידיים ובו גלובוס ענק ששימש את תלמידי בית הספר, תמונות של מייסדי האגודה ובהם האב וילהלם שמידט והאב ארנסט שמיץ, ותכניות של האדריכל היינריך רנרד.



המשפחה הקיסרית של וילהלם השני

במכשיר הסטראוסקופ שבוויטרינה הוכנסה תמונה של שער שכם

אנו עולים לקומה השנייה ובה חדר הקיסר וספרייה צנועה. 'הספרייה היום היא שריד דל וזעיר לאוסף הספרים המפואר שהיה כאן', אומר ברנד. הספרייה הועברה ברובה לקלן, אך חלק חשוב ממנה נגנב עוד קודם לכן, כולל אוסף שתרם הסופר קרל מאי, שביקר בארץ בשנת 1899 (ושוב ב-1901). אוסף ספריו של מאי היה קודם לכן בכנסיית 'הלחם והדגים' שעל שפת הכינרת ואחר כך עבר לכאן. אני שואל את עצמי אם אוסף זה כלל גם את ספרי 'וינֶטוּ' ו'יד הנפץ' שעליהם גדלנו...



הצצנו במעט שנותר. ספר היסטורי על תקופת המקרא משנת 1910, ספרי פילוסופיה ובוטניקה, וגם כרך בעברית של הרמב"ם הציץ ממדפי הספרייה.




נכנסנו לחדר הקיסר שריהוטו העשיר נתרם על ידי וילהלם השני ונושא את סימלו.




הספר הבולט באכסניה מונח על שולחן עץ מפואר, וסביבו כסאות מעוצבים עשויים עץ ועור ששמו של וילהלם השני מוטבע עליהם.


ספר התפילות של הקיסר

דפדפנו בספר ענק, שנדפס בשנת 1964 על נייר עבה במיוחד, והוא כולל סיפורים מן התנ"ך ומן הברית החדשה. שמחתי לפגוש בין דפיו את שמו של מרטין בובר כמי שכתב את סיפורי התנ"ך.



הנה כמה מהאיורים:

אברהם והמלאכים

למה צחקה מיכל לדוד?

סופו של אבשלום

ברנד מספר שבאכסניית פאולוס ייסד רונלד סטורס את 'החברה למען ירושלים' (שעליה סיפרנו ברשימה קודמת). אחרי כיבוש העיר הפכו הבריטים את המבנה למרכז שלטוני, שמאוחר יותר עבר למלון המלך דוד. מומלץ לעלות לגג שממנו נשקף מראה פנורמי מרהיב של העיר על כיפותיה, צריחיה, מגדליה וחומתה. שער שכם שממול בוהק בניקיונו אחרי שהסתיימו עבודות השימור של רשות העתיקות.

גג האכסנייה

תצפית מן הגג

תצפית לכיוון שער שכם

ותודה לידידנו פרופ' חיים גורן ולספרו על הגרמנים הקתולים בארץ ישראל, שראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2005:


3 תגובות:

  1. תודה, תודה ושוב תודה, על אתר כל כך מעניין
    רינה :)

    השבמחק
  2. אפשר לטייל בירושלים עוד ועוד ולא לגמור את כל פינות החמד הנסתרות.
    מעניין מה עוד יש , שעדיין לא יודעים עליו ?
    תודה

    השבמחק
  3. עליזה רוטנברג, נהלל. אני נהנית מכל הכתבות ומהאחרונות במיוחד. אני נזכרת בירושלים שגדלתי בה מקומות ואירועים. תודה רבה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.