יום חמישי, 9 באפריל 2015

גלגולו של ניגון: שישו ושמחו בשמחת חג, מחאו כפיים

עולים לרגל (איור: נעם נדב)

מאת דותן ארד* ודוד אסף

א. 'שישו ושמחו בשמחת חג'  מקור ושיבושיו

הילדים (של דותן) ביקשו לשמוע את רינת גבאי שרה את 'עבדים היינו', ו'גוגל' נחלץ לעזרתם ומיד מצא אותה ואת העבדים הקטנים. 

אך לפני שיר העבדים המבוקש, 'רינת ומימי המקסימות' שרות שיר קצר אחר: 'שישו ושמחו בשמחת חג'. שיר זה, שמוכר מן הסתם לרבים מן הקוראים, מתאר את שמחתם של עולי הרגל הצועדים בסך אל בית המקדש בירושלים, והוא מתאים לא רק לפסח אלא גם לשני הַרְגָלִים האחרים (שבועות וסוכות). 



מי שזוכר את מילות השיר המקורי יתחלחל מן הנוסח המחודש והמשובש. אומנם, ההתחלה בסדר (חוץ משיבוש ההגייה במילה 'ובמצלתיים'), אבל ההמשך – משונה מאד.

אלו הן מילותיו המקוריות של השיר כפי שהובאו ב'זמרשת': 

שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, 
מַחֲאוּ כַּפַּיִם. 
נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק
וּבִמְצִלְתַּיִם. 

יָד אֶל יָד, כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד, 
פֹּה בַּסַּךְ נַעֲבֹרָה. 
שֶׁבַחַ לָאֵל, כִּי לְיִשְׂרָאֵל, 
הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹרָה. 

ואילו הנוסח 'המשופר' של הבית השני הוא: 'יד ביד, כולנו כאחד / פה ושם נעבורה / שבח לאל, גיל לישראל / היתה שמחה ואורה'.

השיבוש הצורם ביותר הוא 'פה ושם נעבורה'. מישהו לא הבין את מילות המקור: 'פה בסך נעבורה' והמירן במילים מובנות אבל חסרות משמעות. מקורו של הצירוף 'לעבור בסך' הוא בפסוק המתאר את ימי החגים בבית המקדש, שבהם משורר תהלים נזכר בערגה: 'אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג' (תהלים, מב 5).

אכן, לא כל מבצעי השיר לדורותיהם שיבשוהו. הנה ביצוע כהלכה של 'להקת חג שמח' (מי בזמרים ובזמרות? לא נדע):


כאן אפשר להאזין להקלטה של יפה ירקוני, מלווה בחלילית של עמנואל זמיר (אוסף תקליטי קול ישראל). ההקלטה היא משנת 1950.



וכאן אפשר להאזין לחזן נתן מנדלסון שגם הוא היטיב לשמור על המילים המקוריות.

נחזור לשיבושים.

פירושים שונים הוצעו למילה המקראית 'סָךְ' והרווח שבהם – תהלוכה, שיירה, טור צועדים. כך למשל, לשיר הפלמ"ח, שאותו חיבר זרובבל גלעד, נכתב נוסח חליפי (משיקולי צנזורה פנימית) ובמקום המילים המקוריות והמפורסמות 'לפקודה תמיד אנחנו / תמיד אנו אנו הפלמ"ח', נכתב: 'תמיד אנו ההולכים בסך'.

בשירו של נתן יונתן 'טוב ללכת בדרכים' (1951), העננים הם שהולכים בסך:

הָעוֹלָם עָגֹל וּפָתוּחַ
עֲנָנִים בַּסָּךְ הוֹלְכִים

עִמָּהֶם בְּצַעַד בָּטוּחַ
טוֹב לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים.


במשמעות זו שובץ הביטוי 'יצאנו בסך' גם בשיר יפהפה של רחל שנכתב ב-1923.


שירת רחל, דבר, תשל"ח, עמ' יח

שיר זה של רחל גם הולחן על ידי דני ליטני ובוצע בידי חוה אלברשטיין ודני גרנות:



שיבוש אחר בגרסתן של 'רינת ומימי' – 'שבח לאל וגיל לישראל, היתה שמחה ואורה' – צורם גם הוא. שני המשפטים אינם מתחברים זה לזה, ולא מובן השימוש בלשון עבר. המילים המקוריות, 'כי לישראל היתה שמחה ואורה', רומזות כמובן לפסוק 'ליהודים היתה אורה ושמחה' (אסתר, ח 16). את המילה 'ואורה' יש לשיר בהברה אשכנזית (כלומר במילעיל), כפי שמוכח מהחריזה עם 'נעבורה'.

ב. מי כתב, מי הלחין, מי שידך?
מקור: חנות הספרים של איתמר

מאתר 'זמרשת' למדנו על מחבר מילות השיר בנימין כספי, על המלחין הרוסי מיכאיל גלינקה, ועל 'השדכן' המוסיקלי דניאל סמבורסקישזיווג את מילותיו של כספי ללחן הרוסי.

ככל שעלה בידינו לברר, הנוסח המודפס הראשון הופיע בשנת 1938 בחוברת שירים לערבי שבתות בבית ברנר, המושרים בהדרכת דניאל סמבורסקי (תל אביב תרצ"ח), אך אפשר להניח שהשיר נכתב לפחות שנה או שנתיים קודם לכן.



וכך סיפר סמבורסקי לציפי פליישר בשנת 1963:

ציפי פליישר, התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, חיפה 1964, עמ' 357

דניאל סמבורסקי ופסנתרו. לצדו רעייתו חרמונה (מקור: זמרשת)

מחבר המילים, בנימין כספי (סרברניקוב), נולד ברוסיה ב-1886 ועלה ארצה ב-1926. הוא עבד כמחנך כיתות א'-ב' בבית הספר 'אחד העם' בפתח תקוה, ובנוסף עסק גם בכתיבה הומוריסטית ובתרגום. הוא נפטר בשנת 1946. בקרב חובבי שירי הילדים בעברית ינון שמו של כספי לעולמים, ולוּ בזכות 'השפן הקטן', ששכח לסגור הדלת, הצטנן וקיבל נזלת. כספי הוא שחיבר את המילים הנצחיות הללו (ראו על כך במאמרו של אליהו הכהן, כאן).

בנימין כספי (מקור: זמרשת)

בנוסף על 'שישו ושמחו' ועל 'השפן הקטן' חיבר כספי גם שיר 'חד גדיא' במיוחד לפסח – 'האזינו חבריה, מעשה בחד גדיא'. מסע מרתק בעקבות שיר זה ובעקבותיהם של כספי וילדיו (בתו תמר הייתה ממיסדות קיבוץ בית הערבה), ערכה ד"ר עינת אמיתי בבלוג הנהדר שלה 'יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים'. עינת, שהייתה בין קוראות עונ"ש, נפטרה לפני שנתיים בגיל 43.

דבר לילדים, י"ג בניסן תרצ"ג (25 במרס 1933)

ג. המקור הרוסי

הקומפוזיטור מיכאיל גלינקה (1857-1804), שנחשב לאבי המוסיקה הקלאסית הרוסית (הוא שהלחין את האופרה 'רוסלאן ולודמילה' על פי פואמה של פושקין), בוודאי לא העלה על דעתו לאן יתגלגל הלחן הקליל שלו.

מיכאיל גלינקה (מקור: ויקיפדיה)

הנה כמה ביצועים של הפולקה הרוסית של גלינקה:



 וכאן בריקוד בלט המיוחס לצ'ייקובסקי:




ד. 'שמחת חג' ביוון ובפלסטין

הגלגולים האחרונים, לפי שעה, של 'שישו ושמחו בשמחת חג' נמצאים במקומות מפתיעים ולא צפויים.

אריק איינשטיין, למשל, זימר את השיר בסוף שירו 'היווני' של עלי מוהר 'שכשנבוא'. שיר זה הוקלט לראשונה על ידי איינשטיין בשנת 1986 ונכלל בתקליטו 'אוהב להיות בבית'. בשנת 1992 שולב השיר גם בסרטו האחרון של אריק איינשטיין, 'כבלים', ולצדו של אריק מרקדים ומוחאים כפיים צבי שיסל ומוני מושונוב (תזמון 3:19):



ולסיום, הנה עיבוד מודרני של השיר בשירות חזון השלום המיוחל עם שכנינו הפלסטינים. שילוב של מנגינת 'שישו ושמחו' עם מנגינה ערבית.



חג שמח!



* ד"ר דותן ארד מלמד במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן

6 תגובות:

  1. לשגיאת ה'מיצילתיים' בפי אריק איינשטיין, כבר התייחס אבשלום קור באחת מפינותיו, ואולי היא כבר הועלתה עלי אחד מספריו.
    בקצרה, בגלל תנעה חסרה בשיר, שונה השווא לתנועה הסמוכה לו ('צי').

    השבמחק
    תשובות
    1. אין צורך להזדעזע למקרא ולשמיעת שיבושים בזמר העממי. שכן חוקרי זמר, בארץ ובעולם, נתקלים בכך על כל צעד ושעל, כתוצאה מהעברת השירים מפה לאוזן דור אחרי דור. ואין התופעה קשורה להבנת הטקסט (כפי שמרמז בעל הבלוג) אלא לשמיעה לקויה או למכשלות הזיכרון. ויש בידינו דוגמאות רבות למכביר, חלקן אפילו משעשעות, מפי אנשים ונשים , ובודאי בפי הטף, ולא כאן המקום לצטט.

      מחק
    2. לדוד
      כל פעם אני יותר מחכים מהבלוג שלך. אתה עושה עבודה נהדרת. הייתי ממליץ להעניק לך פרס ישראל על מפעל חיים.
      ד"ר אבישי טייכר

      מחק
    3. תודה, אבישי. בשלב זה אני מסתפק במחמאות ובתמיכה...

      מחק
    4. ל-YM9 - שכחת לקשר לאתר הנפלא אבטיח - http://www.avatiach.com/

      מחק
  2. לYM9
    אי אפשר להמנע משיבושים, כאשר אנשים לומדים שיר איש מרעהו, אולם כאשר מישהו מתכוון להקליט או לפרסם את המלים, יתכבד ויבדוק במקור אמין (לא ב'שירונט').
    רבים מתעצלים לעשות כן.
    על זה כבר אמר עורך הבלוג (בפוסט על 'תכול המטפית') - "מחפפים".

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.