פה ושם בארץ ישראל: סוף עידן, כניסה בשבת, הדמאה, דאעש במוזיאון

א. 'עֵת לשמור ועֵת להשליך'

עצוב ככל שזה יהיה, צריך כנראה ללמוד לחיות עם חילופי הדורות והשתנות הטְבָעִים.

שייקה מגן מירושלים צילם את 'מגדל האנציקלופדיה העברית' (כולל כרכי העדכונים והמפתחות), כשהוא מונח למעצבה ליד פח המִחְזוּר ברחוב ים המלח, בשכונת ארנונה בירושלים.

אבל יש תחליף.

את עולמות הידע שנצברו בכרכים הישנים הללו, שליוו דורות של תלמידים ושוחרי דעת במשך עשרות שנים, מחליפה עתה, לטוב ולמוּטב, אנציקלופדיה אחרת, זריזה יותר, שגזרתה צנומה והיא תופסת הרבה פחות מקום...

בעלי התוספות

לא עברו אלא ימים אחדים והנה אני מוצא, ברחוב אשר בירושלים, ממש סמוך לביתי, סט עצוב של אנציקלופדיה יודאיקה.

צילום: דוד אסף

גלעד הרשושנים מגבעת שמואל כתב לי:

פתרון מוצלח הרבה פחות לטעמי, בלשון המעטה, לספרי האנציקלופדיה העברית, ניתן לראות בתמונה ובסרטון (שצולמו על ידי בהחבא לפני קצת פחות משנה) המצורפים.

במקום כסאות ומושבים – ספרים.

מדובר במסעדת פועלים המוכרת ארוחות המבוססות על חומוס, פול וכן הלאה, כך שהעניין חמור הרבה יותר... לאחר ראותי כזאת, כמובן לא ישבתי ולא אכלתי, ומאז לא דרכה רגלי במקום בשנית.

אולם אני חייב לציין ,שהפועלים באזור מצביעים ברגליהם (ובישבניהם) ואוהבים כנראה את ארוחות החומוס המוגשות במקום.

ב. שמירת שבת כהלכתה

את התמונה ההזויה הזאת צילם רון חרמוני-להט, אי-שם בחולות מערב ראשון לציון.

בלב הכלום טרח מי שטרח להציב שלט 'אין כניסה בשבתות ובמועדי ישראל' (לחצו על התמונה כדי להגדיל):

'מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם'

יותר מכל, הזכירה לי תמונה זו את סרטו הנפלא של מל ברוקס 'אוכפים לוהטים' (Blazing Saddles), שהוא פרודיה על סרטי המערבונים. באחת הסצינות דוהרת חבורת רוכבי סוסים במדבר, נעצרת ליד מחסום דרכים (Toll Both) ומטכסת עצה כיצד לעבור אותו...

ג. הדמאה או הדמיה?

אלון גלעדי מתל אביב הופתע למראה הכתובת שהתנוססה על קיר באחת החצרות הפנימיות של בית החולים 'שיבא'.

'הדמאה'? – שאל אלון – האם לא צריך להיות כתוב 'הדמיה' (אם כי העיקר שלא תהיה 'הדמעה')?

הפניתי את השאלה לעמיתי הבלשן פרופ' חיים כהן, מהחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל-אביב, והוא השיבני:

המונח התקני הוא 'הדמיה', אבל שגיאה גסה אין כאן אלא אי-היענות לצורתו של המונח התקני (והמקובל). הדמיה/הדמאה הוא כמו הוריה/הוראה, הודיה/הודאה ועוד כיוצא באלו. בקיצור: כשר, אבל במקרה הזה מתמיה.

ד. שירותים בלי ראש

דאעש על הגבול? לפחות בשירותים של מוזיאון תל אביב...

עם זאת, הנכים זכו ליחס מיוחד.

צילום: אלון גלעדי