 |
| דבר, ז' באייר תש"ח (16 במאי 1948) |
בשבוע שעבר, ערב חג הפסח (3 באפריל 2015), פורסמה בעיתון 'הארץ' רשימה 'חגיגית' של הפובליציסט ב. מיכאל, 'אִיקוֹנוֹקְלָסְטִיקָה עכשיו', ובה השתלח – אין דרך אחרת להציג זאת – ב'מגילת העצמאות'. כן, מכל מה שקורה עכשיו במדינה, מכל החוקים והתקנות שעומדים עלינו לכלותנו מבית ('נשלוט בלי מורא', כבר הבטיח ח"כ יריב לוין) ומחוץ, דווקא 'מגילת העצמאות' – אחד המסמכים המרשימים, הנאורים והליברליים ביותר שנוצרו כאן – היא זו שמדירה את מנוחתו של מיכאל, ואת 'המסכה' מעל פניה דחוף לו לקרוע לגזרים ואת מיתוסיה לנפץ ולנתץ.
הנה מה שכתב ב. מיכאל:
נו, 'חג שמח' כבר לא היה לי מהרשימה הזו, שהצליחה להכעיס אותי.
מאמר תגובה שלי פורסם ב'הארץ' היום (9 באפריל 2015). הנה הוא:
טוב שיש מישהו עם כישורים מתאימים וסמכות אקדמית מתאימה(בלי ציניות...)
השבמחקשיכול להגיב למשתלחים למיניהם
טוב שיש מישהו שמקיים הלכה למעשה את ההיגד: "ודע מה שתשיב לאפיקורוס". [אבות ב' י"ד]
מחקולפי הברטנורא: אפיקורוס, לשון הפקר, המבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר.
כך הובאה כאן תשובה ידענית למפקיר ומבזה מגילת העצמאות.
כפתור ופרח!
השבמחקמודיע בהכנעה ששני המאמרים הנ"ל מטילים עלי שיממון גדול...
השבמחקהדיון מרתק וגם דבר בעתו שהרי לפי הא"ת ב"ש של החגים, ה' באייר לעולם יחול ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח. תודה
השבמחקשאלה צדדית: האם אתה ממליץ על ספרו של נאור 'יום שישי הגדול' [לא בהכרח בקשר למגילת העצמאות]?
אני בהחלט ממליץ על ספרו של נאור. כל מה שרצית לדעת על ה' באייר הראשון ועל מגילת העצמאות.
מחקיש בדברים טענה מובלעת שהתנ"ך לא נכתב בארץ ישראל. במידה שזו הטענה - היא איננה נכונה. גם אם הכתיבה נעשתה בחלקה בבבל, הבסיס חייב היה להיות מגילות שנכתבו בארץ ישראל. אין שום דרך להניח שאפשר היה לכתוב את התנ"ך מאפס מחוץ לארץ ישראל.
השבמחקבוודאי שלא טענתי כך ולא עלה על דעתי. הספרים שהזכרתי נכתבו כנראה בארצות הגולה, מקצתם גם בארמית, אבל בוודאי שנערכו וקודשו בארץ ישראל.
מחקטוב לשמוע (נרגעתי קצת). אבל אם כך, יש כאן לדעתי פספוס. במגילת העצמאות נכתב "בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים...". אני חושב שהכוונה במשפט הזה היא בעיקר לתנ"ך, מכיוון ששאר נכסי התרבות היהודיים לא נחשבים לנכסים כלל אנושיים.
מחקבתגובה לזה כתב ב. מיכאל: "באמת? כמו מה, למשל? זולת המשנָה, שהיא אכן נכס תרבות מפואר, כמעט שלא נוצר דבר בא"י". יש לי חשד שהדברים האלה וההתעלמות המכוונת מהתנ"ך מהדהדים טענה שנשמעת מפי מיעוט קטן של חוקרים (לא יהודיים בעיקר), שהתורה נכתבה על ידי עזרא הסופר בבבל.
על טענה זו היה לדעתי מקום לענות במפורש שהתנ"ך הוא רובו ככולו יצירה ארץ-ישראלית. בעיניי זאת התשובה הכי חשובה שיש לתת לב. מיכאל.
כל הכבוד לדוד אסף. דברים כדרבנות. כל מלה בסלע.
השבמחק1. אני לא אנונימי. שמי רמי יובל אבל אני לא מתמצא באינטרנט.
השבמחק2. אני מאמין שדוד אסף צודק בביקורתו אבל לא הכל. גם ב' מיכאל צודק.
3. נא לא לזלזל בזנד. הוא מוכיח את הקייס שלו. הדת היהוית נוצרה כאן אבל התפשטה בכל ארצות הים התיכון. הארץ (כנען או ארץ ישראל) היא רק פסקה בדת. בימינו הפכו את הפסקה לשלמות. ברור שאפשר להיות יהודי בארץ ובחו"ל ושגדולי עולם לא ראו את הארץ ואיינשטיין למשל דחה הצעה לגור כאן בתנאים של נשיא. אני חושב שמה שמציק לב' מיכאל - וגם לי - הוא שההבטחה החשובה ביותר במגילת העצמאות, דהיינו שוויון מלא לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים, הבטחה זו הופרה ומופרת יומיום שעהשעה. בעיני (אני לא רוצה לחייב את מיכאל בכך) המגילה שווה לכפרות (מצאתי מילה שלא תעליב את הבלוגר, שאני קורא בכייף כל שבוע וגם שומע את הרינה, ואת חסידיו) כל עוד המדינה הזו אינה מדינת כל אזרחיה שכולם שווים בפני החוק. רק אתמול מנעו מערבים כניסה לפארק בעפולה, כי היו להם ביתות...
שלום לך דוד אסף
השבמחקאני רוצה ושמח להוסיף את ברכותי למאמר התגובה שלך לב. מיכאל.
האמת היא שמבחינתי צריך שתהיה ביקורת בונה ככלל, אבל
בתנאי שתהיה גם השוואתית ומבוססת עובדתית.
ממש נמאסו עלי ומזמן הפרובוקטורים החכמים בעיני עצמם,
שמנסים להכפיש את ההיסטוריה והתרבות הישראלית,
ללא ביקורת מקבילה על גילויים "נאורים" במערב הנערץ בעוורון
מוחלט לדו-פרצופיותו ויתר מגבלותיו. גם בהיותו המודל הסביר ביותר.
פרובוקטורים שעתון הארץ מקדם להערכתי בתור מדיניות נואלת.
אני שמח שיש גם אנשים כמוך, כולל באקדמיה,
שאינם סובלים ממה שקרא אחד העם "חיקוי והתבוללות", של אותם מסכנים ומסוכנים.
חג שמח ושבת שלום
תבורך. דברי פי חכם חן.
השבמחקהכרתי את ב. מיכאל כשעבדתי כצלם עבור צוות ''פי האתון'' ומעט גם עם יוצרי ''ניקוי ראש'', כלומר כ40 שנה, ומעולם לא אהדתי אותו. אז בניגוד למנהגי לקרוא את פרסומי העונש, הפעם אין בי רצון לכך.
השבמחקלא כאן המקום לשטוח ניתוחים של התנ"כ.
השבמחקרק הערה - כתבת "גם התנ"כ אינו יותר מזה ואין הוא ביסודו אלא הצהרה אמונית ואמנותית גדולה".
אבל התנ"כ הוא הטקסט החי היחיד שמהווה כעין "קונקורדנציה" לתרבות השמית הגדולה (שעד היום היהדות יונקת ממנה).
הטקסט המקראי החזיק ומחזיק בתוכו מידע עצום ורב ערך על עולם שנעלם ועדויות לקיומו נמצאו רק מן המאה ה-19 והילך בחפירות ארכיאולוגיות (עם כל התרומה והבעיתיות שבמדע הזה).
את התנ"כ אי אפשר לקרוא כפי שקוראים את הרודוטוס, כל נסיון כזה סופו מפח נפש.
התנ"כ משמר את המידע בשיטה אחרת.
אחד המושגים החשובים ביהדות היה הווה ויהיה(כך אני מקווה ומאמין), המושג "והגדתך לבנך". כך הייתה דרכה של היהדות לאורך אותה שלשלת של מסורת בה כל חלק מקושר ומחובר לחלק הבא אחריו, לאורך הדורות. אך בכל דור ודור היה אותו אחד שמצאו לנכון להגדירו באחת משלושת ההגדרות המאפיינות את אותם בנים ב"הגדה" שלא הוגדרו כ"חכם". והנה גם בדורנו אנו, קופצים להם בני אדם שבכל דרכיהם, אמרותיהם ומעשיהם, מצליחים לשכנע אותנו שהם מאותם שלושה בנים שב"הגדה".
השבמחקאולם בעיית הבעיות הינה שהם מוצאים להם בימה בה יוכלו להפיץ את קטעי אמירותיהם את אמירות אותם המהווים להם "חברותא" ומתקיים בהם לכו והתפרנסו זה מזה. השאלה העיקרית היא מדוע הם תמיד קופצים ומתיזים את מילותיהם דווקא לאחר שפתאום מסתבר שיש עם, שהוא קם ואינו מצדיע לדעותיהם ועוד יותר גרוע מזה אינו נשמע לתכתיביהם והוא מרגיש כעם חופשי בארצו, עם דעות משלו ששום תקשורת הנכתבת –בדרך כלל- בין ארלזרובה לשינקונובה לא מצליחה להסיתו מהדרך החשיבתית בה בחר.
זה הוא שורש ליבה של דמוקרטיה להבדיל מדיקטטורה שעיקרה בתוך ה"פרם" של המילה "דיקטאט"=להכתיב! וכך משניתנה עט בידם או מקלדת למרגלות אצבעותיהם הם הופכים את המילה הכתובה לכלי שרת בניסיונותיהם להוביל מהפכה.
בנוסף לכך בהפכם עצמם לשונים מהאחרים הם מנסים להוביל מהפכה של המיעוט הקטן והדרקוני, כלפי הרוב!
אם רק אני הקטן אנסה להביע דעתי באותו מקום בו איבו למשכן את דעותיהם, אמצא עצמי מוגדר כ"סותם פיות", "פשיסט" "ראדיקל" מחרחר מלחמות ועוד ועוד.
על כן תיתי לו לבעל העונ"ש שהצליח להובילנו בדרכה של הברכה העתיקה "ברוך שפטרנו מעונשו שלזה ", למרות שבוודאי לא התכוון לכך, בכך ששכנע אותי ובוודאי עוד רבים, עד כמה מיכאל בריזון הצליח להקדיח את תבשיל מילותיו.
כמו כן, הערה לוגית קטנה - העם העברי, ישראלי יהודי התגבש לאורך שנים בתפר שבין התרבות המסופוטמית למצרית. (חבל מאוד שבזיקה לארץ, אנחנו מתעלמים מזה) אבל בן גוריון הכריז על הקמת מדינה בא"י ותאר בעצם במדויק מה חלקה בהתגבשות העם היהודי ותרבותו (שחלק גדול ממנה כמעט ונעלם עם התרוקנות הארץ, כפי שציין בצדק פרופ' אסף על היצירה הספרותית בבית שני).
השבמחקגם גדול הבדאים אומר לפעמים דבר אמת. "ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ואין אנחנו יכולים לעלות ולהראות". גלינו לא הוגלינו.
השבמחקכל דבר שהוא נכון בעתו, יוצא מהקשרו הראשוני תוך פרק זמן קצר יחסית. חודשים עד שנים אחדות. המציאות היא מסלול החיים ולכן אנחנו מגיעים לפרשנויות לעתים מלומדות, ולעתים מופרכות.
השבמחקמגילת העצמאות היא העוגן, אך ככל שמתארכת השרשרת (כאורך הזמן), הספינה מטלטלת בסערות שונות, לפי המציאות והעניין. ובקיצור, אם חותמי מגילת העצמאות היו מתעוררים היום ומתבקשים לחדש את חתימותיהם, זה לא ברור מאליו שהיו מסכימים לכל מילה ומילה. צריך לתת כבוד למגילת העצמאות ולהבין אותה במסגרת הימים בהם היא נכתבה, ולהמשיך להתמודד עם מגילת החיים הסובבים אותנו.
דוד אסף מעלה דיון חשוב העוסק בביקורת היתר או הביקורת המוגזמת שהם ממאפייני המודרניזם. ב. מיכאל שלמה זנד ושכמותם טוענים שהם משרתים את .הכלל. אך למעשה הם משרתים את השקפותיהם הפוליטיות על פי אינטרס פרטיקולרי ולא על בסיס רעיון משותף כדי להאדיר את עצמם בלבד.
השבמחקלא ברור- האם התכוונת למודרניזם או לפוסט מודרניזם? בכל מקרה גם לפוסט-מודרניזם יש פרות קדושות.
מחקמזמור לאסף (רציתי להדגיש ב'בולד' או להגדיל אותיות אך אין בנימצא סימנים גרפיים).
השבמחקלפני שעות אחדות סיימתי לקרוא בהנאה רבה את מאמרו הנ"ל של דוד אסף בהארץ וליבי נימלא שמחה על התשובה היפה, המעמיקה והמנומקת כהלכה של דוד למיכאל. הצבת סימני קריאה במקום שב. מיכאל הציב סימני שאלה סרקסטיים שהעכירו לי את רוח האביב והחג (גם ככה עוד לא התאוששתי מתוצאות הבחירות...).
לסיומו של יום ניכנסתי לעונ"ש השבועי והנה אני פוגשת דיון מלומד ונירחב במאמר ורואה כי כיוונתי לדעת רבים.
ולגופו של ענין - התנ"ך מזה ומגילת העצמאות מזה הן פסגות של יצירה אנושית נישגבה. לאורם נלך ולהגשמתם
נישאף .
תודה לך דוד אסף על מתנה משמעותית כל כך לחג.
"הארץ" הוא עתון אנטי יהודי, אנטי ציוני ואנטי ישראלי .ב.מיכאל הוא קולו של העיתון. אתם מתווכחים עם הכתובת הלא-נכונה ועל הדרך משמשים הד לדבר העוולה הזה.
השבמחקלדעתי עיתון "הארץ "איננו עיתון אנטי יהודי אנטי ציוני ואנטי ישראלי. הארץ מבחינתי הוא העיתון היחיד הראוי לקריאה. בין השאר העיתון נותן במה גם לדעות שאני ממש לא אוהבת, אבל אני מכבדת את כותביהן. אני לא מסכימה למילה אחת ממה שכתב ב. מיכאל ומודה לדוד אסף על תשובתו ה"מוחצת" , אבל יש אנשים החושבים כמו ב. מיכאל ולהתעלם מהם זו לא הדרך.
מחקלעיקרו של דבר, צר לי שב. מיכאל התחיל בויכוח מיותר. מגילת העצמאות לא צריכה להיות נשוא מחקר לדיוק הסטורי.מגילת העצמאות היא טקסט מכונן. ויש להתיחס אליו בצורה כזו. אני בוכה את מה שקורה כאן בארץ מבחינתי מגילת העצמאות "עולה באש" על ידי אנשים כמו יריב לוין.
בשנה האחרונה משדרים בסופי שבוע לופ של התכנית קרובים קרובים. איכשהו "נתפסתי ברשת" ואני עוקבת כמו גרופי אחרי השידורים החוזרים. אני חושבת שאלה השחקנים המעולים, במיוחד שמוליק סגל וחנה מרון, שאינני מתעייפת מהצפייה בהם. אני עוקבת אחרי התנועתיות, הג'סטות, ובמיוחד תנועתה המדהימה של חנה מרון במגבלת הפרוטזה. וכמובן הבגדים, והעיצוב, ואיך הפך פתאום חדר האמבטיה לחדר שנה ועוד ועוד. אני גם מסוגלת לצחוק שוב ושוב מכמה סצנות באמת מצחיקות, אבל הטקסט והסיטואציות מדברים אלי פחות.
השבמחקבמקביל תפסה את תשומת הלב שלי תמה חוזרת - הסדרה מציגה בעצם ישראלי מכוער - מניפולטיבי, אופורטוניסטי, קומבינטור, צבוע, גזען. אין בסדרה מלחמות (מלחמת לבנון הראשונה), כיבוש וכיו"ב. אין ממשלה שאחראית על משהו, אלא רק אינפלציה, שלא ברור מה מקורה, ופקידים בירוקרטים עלובים, מורים מגוחכים ומערכת חינוך מטומטמת. הסדרה משודרת בין השנים 1983 - 86 ואין בה אפילו הד לתכנית היצוב הכלכלי. ככלל מעטה של "פרביסינריות"* עם ניחוח אנטישמי
דקיק אופף את הסדרה. זה משתפר קצת כשלקראת סוף הסדרה ב. מיכאל עוזב וסידון נשאר כותב יחיד.
חשבתי שמשדרים רק פרקים נבחרים אבל כנראה שזוהי הסדרה במלואה.
אני מציינת את זה כי אותו ניחוח ממש עולה מניתוח מגילת העצמאות של ב. מיכאל (זה לא ממש חדש, ד.א.).
אין לי מושג איך מתרגמים במדויק "פרביסינריות" - אבל זהו ב. מיכאל, לטוב ולרע. וחבל. כי בסוף, אחרי כל כך הרבה שנים - מתברר שהכיוון הזה לא הואיל בכלום מלבד דבר אחד - תרומה ליצירת תשתית להשתלטות משטר קפיטליסטי חזירי.
איזה חשבון נפש לא היה מזיק. אבל כנראה שכל אחד עושה את מה שהוא יודע לעשות, כפי שהסבר לי גדעון לוי כששאלתי אותו למה הוא לא משנה את האסטרטגיה שלו שהוא עצמו מודה שאיננה עובדת בעליל.
פרביסנריות, מרירות, מרמור.
מחקמאידיש, פאר ביסען, אכול, כאילו מתוך מרמור,
הערה, נעשה שימוש בביטוי באידיש עם תוספת עברית, פאר ביסען, באידיש ותוספת ' יות' בעברית. בדרך כלל אומרים ' פארביעסן' ללא סיום בעברית, או בעברית, מרירות. מותר לחדש אבל לא כל קורא מבין את המשמעות.
כיוון שהכותרת "איקונוקלסטיקה עכשיו" לקוחה מהמאמר ברור שלא מדובר בעורך העיתון שהמציא את הכותרת. ב מיכאל פירש לנו שפירוש המילה היא ניפוץ אלילים. מעניין אם גם את ניפוץ האלילים של דעאש הוא מגדיר בנאורות הומוניסטית? יאמר מישהו אתה אתה נתפס בקטנות במילה. אם כך נאמן אני למשנתו של ב' מיכאל.
השבמחקתודה על מאמר מעולה, פרופסור.
השבמחקאני שותפה להתעצבנותך הצודקת אבל לי לא מפריע בכלל שזנד השפיע על ב'. אם כבר, נדמה לי שהושפע גם מ"חמורו של משיח" וייתכן שאולי אפילו מגוגל.
אם כבר, אני מצרה על כך ש-ב. לא הושפע בנוסף גם מפרופסור עירד מלכין - שלדעתי הושפע בעצמו מיום. בקיצור, דע מאיין באת ואחר כך תבעט, אם אתה חייב. זה מאוד מעפן ואפילו מדאיג שב' מיכאל ודומיו שוללים בטרם טרחו להכיר וללמוד קודם. להבין שאי אפשר לעשות היוון להיסטוריה לפי הערכים התרבותיים, המספריים ומה לא של הווה, זה די מתבקש.
מה שמסביר את חדוות הג'נוסייד של הפרות הקדושות. אחוז היטב במוט האוהל, מהמרת שב. מיכאל ככה קרוב לעלות על גלבייה. בעצם עזוב את מוט האוהל. תן לשמש יד
יישר כוח לפרופ' דוד אסף על תגובתו הראויה למאמר באמת בלתי ראוי. אמנם הרב דר' עדיאל כהן כתב בתגובה: "הדיון מרתק וגם דבר בעתו", לדעתי דבריו של ב' מיכאל אינם מרתקים ואינם דבר בעתו. הוא ממשיך להוציא תסכול ארוך שנים על החינוך שקיבל בצעירותו ולהיאבק בכלים חלודים וחלולים נגד המסרים שספג בשנות חינוכו הראשונות. אציע לדוד אסף השלמה קלה, לדעתי, כאשר ניסח בן גוריון את המשפט "בארץ ישראל קם העם היהודי", לא התכוון שהוא נוסד, נוצר, שהרי הכל יודעים את סיפורי בראשית. בן גוריון כינה את מלחמת העצמאות "מלחמת הקוממיות" כוונתו הייתה העם התקומם = קם לתחייה, במובן אותו אמרנו בהלל בימי הפסח ובשבת: "התנערי מעפר קומי". ועל ב' מיכאל כבר נאמר "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", על שתי המשמעויות של הפסוק.
השבמחקשלום דוד,
השבמחקאכן תשובה ראויה ומנומקת היטב.
אינני שותף לביקורת המותזת על ידי כמה מהמגיבים כאן לגבי "הארץ" - שנותר אור כמעט יחיד של עיתונות רתינית על מפת התקשורת הישראלית.
כוחו וחשיבותו של "הארץ" בהיותו במה הן לב. מיכאל, שלפעמים הוא מרגיז ומקומם - גם זה תפקיד של העיתונות - ולעתים מיטיב לקלוע למטרה - וגם לתגובות מנומקות ומלומדות כשלך.
רפי
שלום פרופסור אסף,
השבמחקב. מיכאל ״ענה״ לך מעל דפי הארץ. אני מקווה שתסכים אתי שתגובתו איננה ראויה לתשובה. המדובר במי שמלבד סגנונו הבוטה, מתאפיין גם בהבעת דעה נחרצת בעניינים שבהם אינו מבין דבר. כך, למשל, כתב בעבר כי הכור שהופצץ בסוריה איננו כלל כור גרעיני, וכי דובר צה״ל פברק את תרגומם של מסמכים בערבית שפרסם במהלך מבצע ״חומת מגן״. איבתו החולנית לרגשות הלאומיים היהודים ולמדינת ישראל היא כנראה הכח המניע היחיד מאחרי הדברים שכתב. האם זה מצדיק תגובה מלומדת בעתון יומי רחב תפוצה?
אני דווקא חושב שתגובתו המבולבלת של ב. כן ראויה לתשובה, ולו רק כדי להציגו ככלי ריקולא להשאיר את הבמה פרוצה. תשובתי בא תבוא.
השבמחק