כתב וצילם ברוך גיאן
בין צומת פת, כביש בגין ושכונת גבעת מרדכי משתרע פארק עמק הצבאים הירושלמי. כ-200 דונם (כמעט רבע משטח העיר העתיקה!) של ריאה ירוקה בלב העיר הסואנת. השבוע נחנך הפארק בטקס חגיגי.
הפארק ביום חנוכתו, 30 במרץ 2015 |
מתחילת שנות התשעים אני מלווה את העמק. משוטט בשביליו ומצלם את השינויים שעוברים עליו. אני מתגורר בשכונת רמת שרת הצופה על פני העמק, וקרבת המקום מקלה על ביקוריי התכופים. עשר דקות של צעידה מהבית ואני כבר בשדות העמק העירוני.
את חילופי העונות בעמק, השלג, הערפל, השמש הלוהט, נהגתי לתעד מאותה עמדת תצפית, בשכונת בית וגן:
בשנות התשעים פעלה בעמק להקת צבאים גדולה, שבשיאה הגיעה לכשלושים פרטים. זו הייתה חוויה נדירה לצפות בהם, ולא פחות מכך לראות את הירושלמים, שהמתינו בבוקר לאוטובוס בצומת פת, מתבוננים בהשתאות בבעלי החיים היפים והעדינים כשהם רוֹעים בנחת מטרים ספורים מהם.
אבל במרוצת הזמן העמק עבר טלטלות קשות: שריפות יער (למרות שיש תחנת כיבוי אש בקרבת מקום), ציידים בלתי מורשים, ובשנים האחרונות חדירת להקות של כלבים משוטטים וטורפים אחרים שעשו שמות בעדר. האיום הנוכחי נשקף מן התנים, וכמובן גם מבני אדם ששואבים הנאה משונה מפגיעה בצבאים. הגדר החדשה שמקיפה את העמק לא נועדה לסגור על הצבאים כדי שלא יימלטו, אלא כדי להגן עליהם מפני חורשי רעתם.
הצבאים שחיו בעמק היו
חלק מעדר גדול יותר, שתחום מחייתו כלל גם את נחל רפאים הסמוך (הציר ההיסטורי של מסילת
הרכבת לתל אביב). עבודות הפיתוח האינטנסיביות שנעשו באזור בדור האחרון, כולל בניית קניון מלחה, דרך בגין ועוד, בודדו את העמק ו'כלאו' בו את הצבאים ששרדו.
הפארק החדש הוא סיפור של הצלחה ואבן דרך לקראת המאבקים הסביבתיים העתידיים. הוא נוצר כיוזמה שבאה 'מלמטה', מתושבי השכונות המקיפות את העמק – הקטמונים וגבעת מרדכי – ששיתפו פעולה עם החברה להגנת הטבע.יחד הם הצליחו לשכנע את פקידי העירייה לבטל תכניות פיתוח של יזמים, שביקשו לבנות בעמק בנייני מגורים. הירושלמים בכלל, ותושבי השכונות שמסביב בפרט, זכו בשמורת טבע עירונית, ירוקה ורחבת ידיים, שמודגשת במיוחד על רקע פרויקט הולילנד העצום המטיל עליה צל כבד (תרתי משמע).
השבוע, כשנגזר דינו של אחד ממחולליה של שערוריית 'הולילנד', עברתי ליד פרוייקט מגלומני זה, שבנייתו עדיין לא הסתיימה, ושמתי לב לאירוניה המרה שיש בשלט שהודבק על אחת הגדרות:
לפני שבועיים, ימים אחרונים לפני חנוכתו הרשמית של האתר, ביקרתי בו יחד עם עמיר בלבן, האחראי לניהול הפארק. עמיר, ידידי ותלמידי עוד משנות התשעים, כאשר עבדתי בחברה להגנת הטבע, הוא אמן ואיש טבע בכל ישותו. הוא חי ונושם את הטבע ושמירתו כל שעות היממה, ובימים אלה הוא מתקשה להסתיר את שמחתו וגאוותו.
אגם מלאכותי גדול תוכנן בלב העמק, והשנה, בגלל הגשמים הרבים, הוא כמעט מלא. בקיץ, מן הסתם, האגם יתכווץ וחלקים ממנו יתייבשו, אבל חלקים אחרים יישארו במשך כל ימות השנה.
כשביקרתי במקום פוזרו לתוך מי האגם כ-5,000 גמבוזיות, דגיגונים שניזונים מיתושים ומשמידים ביעילות את זחליהם. הדגים יהיו שבעים ומרוצים, וכמותם גם תושבי השכונות מסביב.
הצטרפתי לעמיר המכיר את הצבאים כמעט באופן אישי, ויחד צפינו בהם מקרוב מבלי שיחששו מפנינו ויימלטו.
כשביקרתי במקום פוזרו לתוך מי האגם כ-5,000 גמבוזיות, דגיגונים שניזונים מיתושים ומשמידים ביעילות את זחליהם. הדגים יהיו שבעים ומרוצים, וכמותם גם תושבי השכונות מסביב.
הצטרפתי לעמיר המכיר את הצבאים כמעט באופן אישי, ויחד צפינו בהם מקרוב מבלי שיחששו מפנינו ויימלטו.
הצבי הארץ-ישראלי, סמלה התנכ"י של ארץ ישראל, הוא עדיין חיה בסכנת הכחדה. הפיתוח המואץ של ארצנו הקטנטונת ועירנו הגדולה ירושלים הביא לצמצום מתמיד בשטחי המרעה של הצבאים. רק צבייה אחת שרדה בתלאות העמק ואליה נוספו לאחרונה חמישה צבאים. בקרוב יגיעו צבאים נוספים, בעיקר מפינות חי שונות. הצבי הוא חיה יפה, דקיקה ועירנית, שלמדה לחשוש מכל צרה שלא תבוא. מרגש לראות את הצבאים במרוצתם, את זנבם המתנועע
כמטוטלת ואת משחקי הכוח שהם משחקים אלה עם אלה בנגיחות קרניים.
אל הפארק החדש אפשר
יהיה להיכנס דרך ביתן ירוק, שגגו כולו עוטה צמחיה ירוקה, להצטייד במגדירי ציפורים ובמשקפות, ולצפות בנחת לא רק בצבאים אלא גם בעשרות מיני ציפורים המבקרים בעמק. יש כאן פינות חמד רבות, וגם
מקומות מנוחה ומרגוע. בואו לבקר בחול המועד פסח ואני בטוח שלא תצטערו.
אני לא הצלחתי לצפות היום אף לא באחד מהפרטים של הצבאים. יש שם שישה כפי שאמרו לי ולצבייה חדשה שנכנסה קוראים על שם אשת הנשיא -נחמה ויש עוד אחת - כרמלה על שם הוטרינר כרמל שהביא את שתי הצביות מהספארי ברמת גן. תודה לברוך ולדוד.
השבמחקנתן צריך הרבה סבלנות כדי לראותם.לא בטוח שאפשרי בביקור קצר.הייתי מציע לך להיות בבוקר מוקדם עם משקפת ,לצפות בציפורים הרבות,ואולי תראה גם צבאים
מחקתודה לכל מי שנאבק במשך שנים למען העמק הזה, ובהצלחה לעושים במלאכה. נקווה שהפארק אכן יהפוך לאתר טבע עירוני שוקק חיים, וטבעי ככל האפשר, ולא לעוד איזו מלכודת תיירים מלוקקת.
השבמחקעל פי התרשמותי,הפארק יהיה אכן פינת טבע לא מלוקקת.בתקווה שישמר.
מחקפארק עמק הצבאים, נוסף לכך שהוא יפה וחשוב. הוא דוגמה לתכנון תוך כדי שיתוף ציבור גדול, באופן שקוף ואמיתי.
השבמחקהוא גם דוגמה לניצחון אינטרס ציבורי רחב על שלל אינטרסים אחרים. בנוגע לשטח גדול מאד, בלב עיר הגדולה בישראל. כל הכבוד לכל מי שעמל על כך שנים רבות עד לפתיחתו של הפארק המחודש לציבור.
כתבה יפה מאד וצילומים מצוינים. אבל - מה אפשר לעשות - הצילום המנצח הוא דוקא הצילום של הולילנד והאגם.
השבמחקמצטרפת למחמאות על הכתבה והצילומים.
מחקלגבי "הצילום המנצח"-הכל בעיני המתבונן.
לדעתי הצילום היפה ביותר הוא דווקא זה בו עולים אדים מן האדמה ומכשפים את העצים.
(צילום רביעי מלמעלה)
כל הכבוד ללוחמי ההשימור ולאוהבי הטבע.
ירושלים זכתה בפינת חמד.
כל עוד עמיר בלבן ינהל את המקום, אין חשש שהפארק יהפוך לדיסנילד.
די לראות איך מתנהלת התחנה לצפרות ליד הכנסת.
המלצה- תעבירו לפארק גם אוכלוסית דורבנים וקיפודים ותבנו מחסה צפיה.
סאקרה.
בזמנו התרוצצו צבאים רבים באזור רמות יששכר בגליל התחתון. בהיותי בקורס מ"כים בגולני (ג'וערה, אפריל 1967) ניווטנו באזור במסגרת תרגיל שנקרא "ניווט יגואר", בין בית השיטה וכפר קמא, וכל הזמן החרדנו מרבצם צבאים, איילות ועופרים שמלאו את השדות. מישהו יודע לאן הם נעלמו?
השבמחק