יום שלישי, 14 ביולי 2015

שו"ת זיו (ו): שדה תימן, בית המכס, חצר סרגיי, חֶבֶר וחברון

א. שדה תימן

שאל משה צפרירי:
מה מקור השם 'שדה תימן' לשדה התעופה הצבאי שמצפון לבאר שבע?
והשיב יהודה זיו:
'שדה תימן' הוא שמו של מִנְחַת מטוסים קלים, שנבנה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע, סמוך לבית הספר החקלאי 'אשל הנשיא'. השדה הוקם על ידי הבריטים בראשית שנות הארבעים, לנוכח התקדמות גיסות השריון של צבא גרמניה, בפיקוד פלדמרשל רומל, במדבר המערבי אל גבול מצרים (1941). כדי לקדם את פני הרעה העתיקו הבריטים את מפקדת כוחות המזרח התיכון ממצרים אל ארץ ישראל (ראו את הרשימה בעונ"ש, 'ג'וליס וקסטינה כמרכז העולם'), והכשירו גם שורת מנחתים בצד כביש באר שבע – עזה (כביש 25). אחד מהם היה המנחת שיכונה לימים 'שדה תימן', שנקרא אז בשמה הערבי של הבאר הסמוכה: בִּיר אַבּוּ-רֻקַיְק (קרי: אַבּו-רֻגַיְג), כשם שבט הבדווים החונה באזור זה. היום שמה העברי של הבאר הוא 'באר רָקִיק'. השם הערבי 'אַבּוּ-רֻקַיְק' אינו אלא צורת הקטנה של 'אַבּוּ-רַקִיק', כלומר בעל הָעֲדִינוּת / דַקּוּת-הרגש, ואף בלשוננו 'רקיק' משמעותו מאפה דקיק.  
שרידי דת"ק (דיר תת-קרקעי) מימי הבריטים בשדה תימן (מקור: ויקיפדיה)
ומדוע 'תימן'? יש הסבורים כי שם זה ניתן כזכר ל'מבצע על כנפי נשרים' – העלאת יהודי תימן במטוסים לישראל בשנים 1950-1949 (יש המכנים מבצע זה בטעות 'מרבד הקסמים', אך שם זה, הלקוח מאגדות 'אלף לילה ולילה', שימש כינוי סתר למבצע הטסת יהודי עיראק לישראל). לסברה זו אין כנראה מקום. העולים מתימן הוטסו אז לשדה התעופה בלוד ואף מטוס של עולים לא נחת בשדה תימן.  
הסיבה למתן השם אינה קשורה בארץ תימן, אלא בשל היותו אז שדה התעופה הדרומי בישראל. כבר בתנ"ך משמעות השם 'תימן' היא 'דרום' (וכך אף המילה 'יַמַן' בערבית) – בצד ימין של מי שמפנה פניו מזרחה. 
ב. בית המכס התחתון

שאל אלי סט מקיבוץ גדות:
מי בנה ומתי את הבית הערבי המכונה 'בית המכס התחתון' מזרחית לירדן, ליד 'גשר בנות יעקב' (אגב, לאחרונה החלו לשפץ את 'בית המכס העליון' כדי להקים שם מלון).
בית המכס התחתון (מקור: שלמה מן, נעמוש / הרמה הסורית)

והשיב יהודה זיו:
התשובה לשאלתך מצויה במפת 1:100,000 (גליון 3 – צפת) מימי המנדט הבריטי: בצד כביש קונייטרה – ראש פינה, היורד אל גשר בנות יעקב, מצויין תחילהCustoms  (בית מכס) – זהו המבנה המכונה היום 'בית המכס העליון' – ולרגליו, בצפון-מערב, Syrian Post (עמדת משמר סורית), שצפתה על הגשר עצמו, וזהו 'בית המכס התחתון'. שני המבנים הללו הוקמו על ידי שלטון המנדט הצרפתי בסוריה, עם קביעת 'גבול הצפון' בעקבות הסכם סייקס-פיקו (1916).  
כך הדבר אף בראש פינה, שם מציינת אותה מפה Customhouse (בית מכס) שהקימו הבריטים ממזרח לכביש ראש פינה  מטולה, כשממערב לו מצויינות על המפה גם ראשי התיבות  ,P.S.כלומר תחנת משטרה ((Police Station, המשמשת בתפקידה עד עצם היום הזה.
 ג. עמדת שמירה בחצר סרגיי

שאל אלדד ידידיה:
כשטיילתי לאחרונה בירושלים, גיליתי בפינה הדרום-מערבית של חצר סרגיי (במגרש הרוסים) עמדת ירי ישנה. המקום לא נמצא ליד קו הגבול של 1948, מה פשר המיקום?


השאלה הופנתה למדריך ולצלם ברוך גיאן, שענה:
בימי המנדט הבריטי מוקמו בבית סרגיי משרדים של מחלקת העבודות הציבוריות. העמדה נמצאת בפינת מגרש הרוסים והייתה חלק ממתחם השלטון הבריטי שנקרא 'בווינגרד', וזו כנראה העדות הפיסית היחידה שנותרה מהמתחם.
ד. מה בין נחל חֶבֶר לחברון?

שאל שמשון בהט מחולון:
בסיור גיאולוגי באיזור נחל חֶבֶר עלתה השאלה מה הן משמעויות שמו הערבי הקודם של הנחל – 'ואדי חַבְּרָה', והאם יש קשר לשמה העתיק של חברון, שנחל חבר מתחיל בה. באנציקלופדיה 'אריאל' של זאב וילנאי (עמ' 2166-2165) יש אזכור לשם זה, המציין שני אזורים בצפון סיני  'חַבְּרָה' ו'חַבְּרָה שרקיה' (המזרחית). שמות אלה מופיעים במפה גיאולוגית גרמנית משנת 1916 ומתארים אותם כ'עמק עטור גבעות'. ניסיתי לאתר את המפה במרשתת, דרך שגרירות גרמניה ובפנייה ל'איגוד הגיאולוגים הגרמנים', והעליתי מאובן... פניתי גם אל מומחים לערבית, אך התשובות התמקדו בשיוך השם לשמה העתיק של חברון. האם אכן יש קשר בין שם האיזור לבין צורתו המורפולוגית.

תצפית אל נחל חבר (מקור: ויקיפדיה)

והשיב יהודה זיו:
ארבע משמעויות יש למילה חַבְּרָה (حَبْرَة) בערבית: שמחה; חיי רווחה; לחן נעים; כינויה של חברון בימי הביניים. ואילו למילה חַ'בְּרָה (הנהגית כַבְּרָה; خْبْرَة) יש מובן שונה. לדברי וילנאי הריהי 'בקעה גדולה ושטוחה' בסיני, ומסתבר, כי בשל צורתה מכנים אותה הבדווים בשמו של כלי קיבול גדול מעור גמל, המשמש לאחסון שמיכות ובגדי חורף. והרי לך שם ערבי ציורי, המשמש אף מונח בגיאומורפולוגיה, כאשר ביקשת.  
מכאן, שהבנת משמעותו של שם ערבי מחייבת אוזן קשבת להבדל שבין ح (ח) לבין خ (ח', שאותו מבטאים ככ' רפה). מהיכרותי עם דו"חות סוקרי נוף גרמניים, אני מניח כי אף הם ציינו בסיני את בקעת Khabra ולא את Habraואכן, כדבריך, גם וילנאי הביא את שתי הצורות הנזכרות: חַבְּרָה (שמם הערבי של חברון ושל נחל חבר) וחַ'בְּרָה שבסיני, באזור בִּיר-גַפְגָפָה. לא לחינם נוהגים הערבים ללגלג על יהודים, המתעניינים דווקא בשלומו של הדוד מצד האם, שעה שהם שואלים: 'כִּיף חָ'אלַכּ?' בח'ית חִכִּית, שעה שבעצם כוונתם היא 'כִּיף חָאלַכּ?', בחי"ת גרונית: 'מה מצבך? מה שלומך?'...

8 תגובות:

  1. תודה על תשובתו של יהודה זיו לגבי שדה תימן.
    לגבי כינוי המבצעים להעלאת יהודי תימן ועיראק, בדקתי שוב באתר "עיתונות יהודית היסטורית", ושמות המבצעים היו: יהודי תימן - "מבצע מרבד הקסמים" (ובמעט מקרים "על כנפי נשרים" ללא הקידומת מבצע); יהודי עיראק – "מבצע עזרא ונחמיה".

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שזכרת את השם 'מבצע עזרא ונחמיה' – שם הקוד להעלאת יהודי 'בבל', היא עיראק בת-ימינו, במטוסים לישראל; בעוד זכרוני החלוד תולה במבצע זה את השם 'מרבד הקסמים', שמקורו בסיפורי 'אלף לילה ולילה' על הָארוּן אל-רַשִׁיד'- 'הח'ליף מבגדד'...

      מחק
  2. בהקשר ל"שדה תימן" שהקימו הבריטים שהיה הכי דרומי במרחב ארץ ישראל ,השדה הבא הדרומי שנבנה בסוף מלחמת השחרור לפי אותה משמעות כונה "שדה אברהם" [צפונית לבקעת עובדה].

    השבמחק
    תשובות
    1. 'שדה אברהם' הוא כינוי שניתן בעת מבצע 'עובדה' לשדה נחיתה מאולתר ב'נגב הרחוק', אשר אברהם וביתו מעולם לא הגיעו עד שם בנדודיהם – ככתוב: 'ויסע משם אברהם אַרְצָה הנגב... וַיָּגָר בִּגְרָר' (בראשית, כ:1), אך לא דרומה
      משם! בעוד פקידי 'הסוכנות היהודית', עם כל העושים בשעתם במלאכת קליטת העולים החדשים, רואים בפסקה 'וַיָּגָר בִּגְרָר' עדות לכך,שכבר אז קיבלו אברהם וביתו – אותם 'עולים חדשים מעיראק' – 'קַרַוָאן' (קרון-מגורים נגרר), כמקובל...

      מחק
  3. שוב עונ"ש מרתק. באשר להערתו של יהודה זיו על נסיבות הקמתו של שדה תימן , נכתב שם בבחינת "מן המפורסמות" שהבריטים העבירו בראשית שנות הארבעים את מפקדת זירת המזרח לארץ-ישראל. הם מעולם לא עשו זאת. בקיץ הקשה של 1942 נשקלה האפשרות להעתיק את מפקדת הזירה לכיוון צפון מזרח לדלתה של הנילוס. העניין לא התקדם גם ברמת התכנון בשל המהפך במערכה (הבלימה באל עלמיין 1 ביולי 1942). בקיץ 1947 נוכח קיפול האימפריה משיקולים מדיניים-כלכליים, החליטו הבריטים לרכז את כוחותיהם בתעלת סואץ ומפקדת הזירה הועתקה לפאיד. שם סיימה את תפקידה. הבריטים אכן עיבו את הערכותם בארץ בשנים 1942-1941 הן בדרום והן בצפון גם אחרי כיבושן של סוריה ולבנון ביוני 1941 - לדוגמא, רמת דוד ב-1942.

    השבמחק
  4. שיבוש בניסוח: כוונתי לקרב אל עלמייון הראשון שהסתיים ב-27 ביולי 1942.

    השבמחק
  5. באשר לבית המכס התחתון: ברצוני להוסיף שלפי הסכם 'סייקס פיקו' נקבע שהגליל העליון, מצפון לקו המחבר בין חוף הים התיכון, בנקודה הנמצאת במרחק קצר מצפון לעכו, עם החוף הצפוני של ים כנרת, יימסר למרותה של צרפת. זאת ביחד עם שטחה של לבנון וחלקה המערבי של סוריה. עוד הוסכם שצפון הגלעד, הגולן , הבשן, אגן דמשק ועוד יימסרו למדינה ערבית תחת חסותה של צרפת.
    אך בפועל קו תיחום הגבול אחרי מלחמת העולם הראשונה נקבע בידי ועדת ניוקומב (בריטי)- פולה (צרפתי) ב-3 בפברואר 1922. קו הגבול אושר בידי שתי הממשלות ב-7 במרס 1923 ונכנס לתוקף. זהו קו הגבול הבינלאומי שהיה בין סוריה לארץ-ישראל עד למלחמת ששת הימים.קו הגבול עבר על הגדה המזרחית של נחל בניאס, פנה דרומה ליד תל עזזיאת ועבר בחלקו התחתון של מדרון רמת הגולן ממזרח לעמק החולה. מדרום לעמק החולה ועד לים כנרת הותווה הגבול כמעט במקביל לאפיק הירדן ובמרחק 700-300 מ' ממזרח לו. כך, נהר הירדן כולו, עד הכנרת היה בתחומה של ארץ-ישראל. יש להניח שבית המכס העליון ונקודת המשמר הסורית הווקמו אחרי סימון קו הגבול ב-1923.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.