יום שישי, 18 במרץ 2016

מסע מן הכורסא אל העיירה: גלגולי השיר 'מײַן שטעטעלע בעלז' (ג)

תיאטרון משה הלוי מגיש 'העיירה שלי' (מקור: ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי; הספרייה הלאומית)

הפרק הראשון בסדרה הובא כאן; הפרק השני הובא כאן.

ט. 'עיירתי בלז' בתרגומים לעברית

עם הזמן שחלף, נשכח גם השימוש הנורא שעשו הנאצים בשיר על בלז, והשיר חזר להיות חלק מהעיסה הנוסטלגית שבה התערבבו יחד רגשת אשמה ורגשות געגועים. שלום עליכם, יידיש, הרבי אלימלך, השדכנית, החותנת. אוי, יוי, יוי, איזה כיף היה שם בעיירה...

ב-1962  שנתיים קודם שהועלה המחזמר 'כנר על הגג' בברודווי וזכה להצלחה מסחררת  ביים מנחם גולן מופע צנוע הרבה יותר. 'צמוקים ושקדים: מצעד פזמוני העיירה' הוגדר כשעתיים של בידור וזמר מהווי העיירה, וכל זה במסגרת 'קומפניון דה-לה שטעטעלע בעלז'. פרט למודעה זו לא מצאתי מידע נוסף על המופע.

'קומפניון דה-לה שטעטעלע בעלז' (מעריב, 13 במארס 1962)

השיר על בלז תורגם לעברית לפחות שלוש פעמים, וכל עיוותי הנוסח שהוזכרו בפרקים הקודמים משתקפים בהם. 

הנוסח הראשון הוא, כנראה, של אבי קורן (שנת התרגום אינה ידועה לי, אבל הוא הוקלט לראשונה ב-1985). אלטר'ל הפך להיות 'סבא', והדו-שיח, שכפי שראינו נוהל במקורו בין גבר לאשה, הפך להיות בין סבא לבין נכדו הקטן. הסבא מייצג את הדור הישן, את העיירה האבודה, ואילו הנכד את הסקרנות כלפי עולם שרק שמע עליו והוא כבר לא ישוב.



הנה השיר העברי בביצועו של דודו פישר (הוקלט לאלבומו 'שנות ילדות: שירי נשמה אידיים', 1985).


הנוסח השני הוא של יורם טהרלב, ושרה אותו להקת 'הגבעטרון' בתקליטורה 'שנות ילדות' (1991). השיר הוא חלק ממחרוזת של שירים ועל כן ויתר טהרלב על הבית הראשון והסתפק רק בפזמון הנוסטלגי.

אוי, אוי, אוי, בלז,
העיר שלי בלז,
היית לי ביתי ופרחי ילדותי,
הם כולם שֶׁלָךְ.

אוי, אוי, אוי, בלז,
העיר שלי בלז,
מקום בו גדלתי, צחקתי ושרתי,
אי אז כל כך.

אוי, כל שבת הייתי רץ
עם הילדים לצחוק,
אל הנהר, אל השדה 
והיער הירוק.

בלז, העיר שלי בלז,
אוי, למה כל זה 
לי נראה כמו חלום,
כמו חלום רחוק.



התרגום השלישי הוא של תמר ועמוס רודנר. הוא נדפס בספרם 'זמר'ל: שירים שלא נשכח ביידיש ובעברית' (הקיבוץ המאוחד, 2012, עמ' 39-38), וכאן הובא מדפדפן התקליטור של חבורת שהם, 'הי ציגעלעך: שירי יידיש מתורגמים' (2011).


אכן, גם תרגום זה, שהשתמש בנוסח מאוחר של השיר, הפך את אלטר לסבא, ובנוסף 'הכליא' את הנוסח המקורי על הנערה שרצה לשפת הנהר כדי לקרוא עם התוספת המאוחרת על הקפצת חלוקי הנחל.

הנה יורם אגמון שר את תרגומם של הרודנרים בתקליטור 'הי ציגעלעך' של חבורת שהם. המעבד והמנהל המוסיקלי הוא מוטקה שלף.


י. מבחר ביצועים ביידיש

שלא כמו בעברית, ביידיש – שפתו המקורית של השיר – המצב הרבה יותר טוב. עשרות רבות של הקלטות וגרסאות יש לשיר (בארכיון המוסיקה היהודית באוניברסיטת פנסילבניה רשומים מעל מאה הקלטות), ואין ברירה אלא להסתפק במבחר קטן ולא בהכרח מייצג.

נתחיל בקוני פרנסיס, הזמרת האמריקנית (ממוצא איטלקי) הנהדרת והאומללה. היא שרה ביידיש בהתרגשות עצומה, כאילו היא עצמה נולדה בבלז. ההקלטה היא משנת 1960 ונכללה בתקליטה המפורסם Connie Francis Sings Jewish Favorites.



כאן בן-ציון ויטלר בהקלטה משנות השישים:




כאן סרטון נדיר שהופק בשנות השבעים (כנראה) על ידי רביעיית כליזמרים יהודיים קשישים מארה"ב, שכינו את עצמם בשם 'תזמורת האחים אפשטיין'. הזמרת היא אוה גולד, בתו של אחד האחים, והביצוע הסווינגי הוא מקסים.




וכאן עוד ביצוע שחביב עליי, מפי שחקן הקולנוע והטלוויזיה והזמר היהודי-האמריקני מנדי פטינקין, מתוך תקליטו Mamaloshen, שיצא בשנת 1998: 



ומשהו 'משלנו'...

הנה ירדנה ארזי שרה ביידיש וברוב רגש. היא ביצעה את השיר לראשונה במופע מחווה מיוחד לתיאטרון יידיש, שנקרא 'ביידיש זה נשמע יותר טוב', בהנחיית דן אלמגור. המופע נערך בשנות השמונים (השנה המדויקת לא ידועה לי) בתיאטרון הבימה ושודר בגלי צה"ל. ההקלטה כאן היא מ-2012.



וכאן הנער רפי ביטון:



רפי ביטון, יליד אנטוורפן, כבר מזמן לא נער. הוא בשנות השלושים לחייו ועתה הוא מנצח מוכר וחשוב של קונצרטים ומקהלות חזנות.

יא. 'עיירתי בלז' והחרדים

על אף שהשיר נקשר אצל רבים (כזכור בטעות) לבלז החסידית, ברפרטואר הביצועים הגדול של השיר לא מצאתי אף לא ביצוע חרדי-חסידי אחד, אפילו לא של הניגון עצמו ללא המילים. הסיבה, כפי שכבר ראינו, ברורה מאליה – זהו שיר חילוני לגמרי.

והנה, לפני כחודש הופיעו חברי 'מקהלת שירה' הנפלאה (שעליה כתבתי לא מכבר) בסעודה חגיגית כלשהי בבורו-פארק שבברוקלין. אברהם מרדכי שוורץ, הזמר שמפליא לתפקד גם כ'בָּדְחֶן' מסורתי, שממציא חרוזים לאירועים משמחים, התאים למנגינת 'בלז' מילים חדשות ביידיש ושר אותן בכישרון רב. הביצוע שלו ל'בלז' מתחיל בתזמון 03:50.

השיר הראשון בסרטון זה מעניין לא פחות. אלה הן מילים חדשות ללהיט המפורסם 'רומעניע, רומעניע' (רומניה, רומניה), שכתב אהרן לֶבֶּדֶב, מגדולי שחקני תיאטרון יידיש בניו-יורק של שנות העשרים. גם כאן, השיר המקורי  שמדבר בשבחי נשים יפות, אכילת פסטרמה ומָמָליגה ושתיית יין מתוק  הוא חילוני למהדרין, והנה זמר חרדי שר אותו במילים כשרות. איפה הוא בכלל שמע את השיר המקורי?

אכן המילים חדשות, אבל הלחנים ישנים נושנים, ואימוצם במוזיקה החרדית אומר דרשני.



נחמן הורוויץ, שהסב את תשומת לבי לסרטון זה, הפנה אותי לעוד ביצוע חרדי של בלז, ביידיש ובאנגלית, ובו מככב הזמר החסידי ליפא שמלצר, יחד עם להקה קצת ביזארית שנקראת 'להקת ניצולי השואה' (!). הסרטון הוא כל כך 'יהודי-אמריקני', במובן הלא משובח של המושג, וקשה לראות בו ביצוע חרדי. לשיפוטכם.




והנה עוד ביצוע חרדי, מהזמן האחרון, של הזמר החסידי הפופולרי בֶּרִי וובֶּר:


יב. בלז שבצרפת


מפתיע ככל שיישמע, בשנת 1964 עוּבָּד השיר על בלז גם לצרפתית והושר על ידי חבורת הזמר המיתולוגית 'הקומפניון דה-לה שאנסון'. כותב המילים, ז'אן ברוסול (Jean Broussolle), היה אחד הבולטים בחברי הלהקה והלחין עבורה שירים רבים. האם הוא שמע על ה'קומפניון דה-לה-שטעטעלע בעלז', שביים מנחם גולן שנתיים קודם לכן? אפשר להניח שלא...

אז מה לשאנסון הצרפתי ולעיירה היהודית הנידחת בלז? למען האמת, כלום, חוץ מן המנגינה הקסומה. וכך, Belz הפכה להיות Belle, והשיר נקרא Belle petite ville, כלומר עירי הקטנה והיפה. כפי שאפשר לראות מן השיקופיות שבסרטון, כמו גם מן המילים שיובאו בהמשך, אין שום קשר ליהודים או למזרח אירופה. השיר הוא נוסטלגיה פשוטה לילדוּת בכפר צרפתי.



הנה המילים:
Belle

C'était la vie belle
C'était la vie douce
La vie dans la mousse
La vie si belle

Dans ma petite ville belle
Et je me rappelle
Mon premier soleil
Mes premières amours
Mes premiers beaux jours

Je revois sur la place
Les amis qui passent
Et s’assoient en rond
Il ne manque personne
Le soir en automne
Devant ma maison

Belle
Car j'ai vu près d'elle
Mon premier soleil
Mes premières amours
Mes premiers beaux jours

Oui, sous son ciel
Oui, c'était la vie belle
C'était la vie douce
La vie dans la mousse
La vie si belle

Dans ma petite ville belle
Lorsque les hirondelles
Venaient rapporter le soleil
Du printemps
Sur nos jeux d'enfants

Le premier banc d'école
La cloche qui sonne
Le retour
Et là-bas sur la porte
Maman nous apporte
Le pain de l'amour

Ils sont là-bas
Les plus beaux de mes jours
Et si par hasard vous alliez jusque là
Dites-leur bonsoir
Bonsoir pour moi

בחודש מרץ 1965 ביקרו חברי הלהקה בארץ (בפעם הרביעית), ובין השירים שהשמיעו לשמחת הקהל היה גם שיר היידיש המוכר בלבושו הצרפתי.

יג. בְּלוּז לְבֶּלְז 

לשיר על בלז יש גם לא מעט ביצועים כליים מעניינים, ללא מילים. ניפרד אפוא מהעיירה עם שניים מהידועים והיפים.

זו מפוחית הפה המופלאה של לארי אדלר, בהקלטה מ-1947:



וכאן, תזמורת חצוצרות טיחואנה של הֶרְבּ אלפרט, בהקלטה מ-1960:



ולסיום הסדרה, הנה משהו ממחלקת השונות והמשונות. ביצוע רוֹקי סוחף של השיר בפי הזמרת הגרמנית (בת לאב ישראלי) מאיה סבן.

עניין של טעם...



פרקים נוספים במסע

הפרק הראשון
א. שניים אוחזין בטלית: בֶּלְז או בֶּלְץ?
ב. המחבר והמלחין
ג. המחזה 'שירו של הגטו'
ד. משהו על ליאון גולד ואיזה קרמר
ה. גלגולי נוסח

ו. 'עיירתי בלז' בפולנית
ז. משה אוישר ו'בן החזן'
ח. 'עיירתי בלז' בשואה


בעלי התוספות

ד"ר יוסי גולדנברג איתר בארכיון הזמר העברי של מאיר נוי, השמור בספרייה הלאומית, נוסח מוקדם ויפה של תרגום לעברית ופרסמו ב'זמרשת'. תרגום זה, מ-1946, הוא מעשה ידיו של צבי סופר, מורה לזימרה ובעל חנות כלי נגינה בחיפה.

כי אזכר בימי נעורים
חרב ואיננו רחוב היהודים
בזיו ובזוהר בית מדרשו של הרב
הישנו עוד העץ שנטעתי אם לאו

גג בית המדרש עוטה עשבים
נופצו השמשות, חלונות קמורים
ארון הקודש שבור, שרופים הכתלים
בהם אסתכל, לא אכירם

עיירת בלז עיירת לי בלז
מולדתי ערישתי ותום ילדות [הפזמון פעמיים]

שבת שבת מה טוב היה לשוטט עם חבריי
מבין עצים ירוקים להביט במי נהר בלי די

עיירת בלז...


15 תגובות:

  1. שלמה טיקוצינסקי18 במרץ 2016 בשעה 8:49

    אלבומו של דודו פישר 'שנות ילדות' כבש בזמנו את הרחוב החרדי, ומכאן החשיפה לשירים כמו 'רומניה' ועוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלמה יקירי!
      השיר רומניה רומניה היה נפוץ בארץ כבר בשנות ה-50 של המאה שעברה ואז דודו פישר היה בחיתוליו כמדומני שנולד ב-1951. כך שהחשיפה אודותיה אתה כותב איו אפשרות שהיא באה ממנו.

      מחק
    2. שלמה טיקוצינסקי18 במרץ 2016 בשעה 12:32

      התייחסתי לציבור החרדי בלבד, בהתאם לשאלה שנשאלה.

      מחק
  2. שם המופע של מנחם גולן "צימוקים ושקדים" (ראזשינקעס מיט מאנדלען) הוא שיר ידוע ביידיש, שנכתב על ידי אברהם גולדפדן ב-1880 למחזה "שולמית". השיר היה מוכר בארץ, ושימש גם כשמה של תוכנית רדיו של שירים ביידיש ששודרה מתחילת שנות השישים.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA
    http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1953%2F04%2F17&id=Ar00408&sk=97081967

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלתי על המופע, לא על השיר הידוע...

      מחק
    2. למיטב זכרוני בהיותי שכן של מנחם גולן ז"ל ואבי ז"ל לא אחת התלוצץ עמו בעת שהיה גר ברחוב יהודה המכבי בתל הביב את ההצגה יזם גודיק לאחר תקופת היובש הגדולה שנכפתה על ה"קומדיינטים האידישיסטים מאז קום המדינה. בעקבות ההצגה החל הגל הראשון של חזרה לבית אבא עם ההצגה איש חסיד היה והופעות של שירים באידיש ולאחרים סרטים והצגות כדוגמת די קליינע מענשאלעך של שלושת השמו: רדנסקי, סגל ויבל"א עצמון. כמו כן ההצגה והסרט בעקבות שלום עליכם טופלע טוטוריטו והחייאת כתריאליבקה..

      מחק
  3. ‘Mein SHtetele Belz” and the Belzer Hasidim --- In the 1980’s, when the foundation stone for the Belz Great Synagogue in Jerusalem was laid, there was some sort of ceremony afterwards. I was then working for a major USA organization in Jerusalem, and was invited. Part of the ‘entertainment’ was a choir of adult Hasidim singing ‘Mein Shtetele Belz’ – not sure what words they sang, but someone had attempted to give them a showbiz line-up and choreographed effect – synchronized swaying and flourishing of black hats! The effect was bizarre. Thirty years later it is my only remaining memory of the event!

    A truly outstanding article and research!

    השבמחק
  4. מקסים. עשית עבודת תחקיר מקיפה ביותר אודות השיר ולי מעורר זכרונות בהן הייתי משוחחת עם אמי ז"ל ביידיש.
    תודה רבה לך ושבת שלום

    השבמחק
  5. אני זוכר מילדותי שזכיתי בקלטת ב'חברת תהילים', בתוכה היה בצוע מילולי לשיר על העיירה בלז. איני זוכר את שם הקלטת, מלבד זה שבחזית הקופסה שלה היה ציור של שתי צלליות חסידיות בריקוד. על כל פנים, נכון ללפני כעשרים שנים היה השיר מוכר בציבור החרדי.

    השבמחק
  6. כנערה חרדית את השיר שמענו פה ושם.
    אכן, בקלטות של דודו פישר, ולא רק.
    בבית, סבי חסיד בלז, לא אהד את השיר.
    הוא לא הכיר את כותבו, אבל ידע
    שחובר על ידי מחבר עם דעות שונות משלו,
    ואולי הכיר את המלים המקוריות מגליציה,
    מן הבית.

    הניגון אגב פופולרי,
    נגונים יפים מתקבלים בברכה,
    גם ממקומות רחוקים יותר.
    מה גם שיש בו משהו נוסטלגי.

    חן חן על הרשימה.

    (עושה רושם שלכל שיר באידיש הסטוריה משלו).

    השבמחק
  7. השיר המשיך דרכו בפולין גם אחרי המלחמה. על סמך הלחן כתב פזמונאי בשם לודוויק קלושינר (סטארסקי) שיר קינה בפולנית על וורשה והגטו בימי הכיבוש הגרמני, והשיר נקרא ווראשאוו מה (Warszawo ma) - הוי וורשה שלי...
    השיר הופיע במיוזיקל פולני משנת 46-7 שנקרא 'שירים אסורים' (Zakazane piosenki) https://pl.wikipedia.org/wiki/Zakazane_piosenki
    וביצועים מחדש שלו נפוצים גם היום. אבל זה המקור
    https://www.youtube.com/watch?v=2uXc3S8AlnY

    השבמחק
  8. https://m.youtube.com/watch?v=1Hkd4zQj6j4 הלחן החסידי הזה על המילים "הגלה נא" (מתוך הפיוט "ידיד נפש") דומה מאד ללחן של "מיין שטייטעלע בעלז", אולי נגנב ממנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. https://youtube.com/watch?v=1Hkd4zQj6j4

      מחק
    2. ישראל שכטר למה "נגנב"?
      לפי מה שהבנו ב"תחקיר" (המצוין)חסידים לא שרו את השיר הזה במתכונתו הנוכחית. אף לא חסידי בעלז. לקחו חסידי ויז'ניץ את מילותיו של אזכרי להלחינו אותו על מנגינת " מאין שטטלה...". הן החסידים ידועים ב"ייהוד" מנגינות של גויים. שירי רועים , מארשים ועוד. למה שלא "יחזירו בתשובה" מנגינות יהודיות?
      בברכה
      יוסי בן לביא

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.