'פורים שמח' – ציור של ולנטין גובארב, מינסק (מקור: phorum.armavir) |
לכבוד פורים הנה חידון בשני חלקים: החלק הראשון – היסטורי-ספרותי; השני – כמתבקש מרוח היום – היתולי.
כמנהגנו, התשובות המלאות (אם לא תימצאנה קודם לכן) תינתנה בתחתית הפוסט, לאחר שייכלה היין מן הכוס ונשוב להבחין בין ברוך מרדכי לארור המן.
הפתרונות כבר כאן (למטה).
מיהו השיכור שעליו מדובר כאן, מתי קרה הדבר ומניין לקוח הציטוט?
קשה? רוצים רמז? אל תאבדו את התקווה!
ב. מי האנשים?
ומניין לקוח הקטע הבא – שאמנם נראה אקטואלי, אך הוא ממש לא – ומי הם האנשים שמדובר בהם?
ג. של מי הזיכרון הזה?
המֶמוּאָר הזה ראה את אור הדפוס ממש לאחרונה. מי כתב והיכן זה מתרחש?
ד. ונהפוך הוא...
החלק השני של החידון לא ממש קשה. הוא מבוסס על מצגת משעשעת, שהוצגה – לשמחת כל הנוכחים – ביום העיון לרגל פרישתו לגימלאות של פרופסור ירחמיאל (ריצ'י) כהן (17 בדצמבר 2015). המציג (ובעל הרעיון הנלוז) היה ההיסטוריון פרופסור יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והמבצעת היא הגרפיקאית הירושלמית לנקה קוזניצוב.
אז מי הם השקאָצים – שבע תועבות בלבם – שהתחפשו לרבנים, ובגלימתם של אלו קדושים התעטפו?
1. הנשר הגדול
2. חסידא ופרישא
3. וגר ספרדי עם ליטאי
5. הרב כאייקון
הפתרונים
א. הקטע הספרותי הראשון אכן נלקח מזיכרונותיה של איטה יֶלין (1943-1868), לצאצאי, חלק ב, ירושלים: ראובן מס, תש"א, עמ' 40-39. ילין, בתו של יחיאל מיכל פינס, סיפרה על נפתלי הרץ אימבר, שהתארח בבית הוריה בירושלים בשנת 1884.
למרות מאמציו, את המערה של בנות לוט הוא לא מצא...
ב. הקטע השני נלקח כמובן מהרומן הגדול 'תמול שלשום' של ש"י עגנון (עמ' 110), שנדפס לראשונה בשנת 1945. עגנון השתמש בשמות אמתיים: 'סילמן' הוא המורה והמשורר קדיש יהודה סילמן ('פז כולה, רז כולה', 'שם שועלים יש' ועוד הרבה), שחיבר מחזות התוליים ועלונים סאטיריים לפורים, כמו 'אסתר המלך', שנדפס בתל אביב תר"ץ.
'אהרונוביץ' הרציני הוא איש העלייה השנייה יוסף אהרונוביץ (1937-1877), שהיה עורך 'הפועל הצעיר' (ובעלה של הסופרת דבורה בארון) ולימים מנהל בנק הפועלים.
ג. הקטע השלישי, שאיש לא זיהה אותו, נלקח מספרו של חוקר המקרא פרופסור יאיר זקוביץ, ילדוּת בגינת עדן (תש"ה-תשי"א), שראה אור בהוצאת כרמל, תשע"ו. הספר כולל את זיכרונותיו של המחבר משש השנים הראשונות לחייו בעיר ילדותו חיפה... הקטע שהובא כאן נדפס בעמ' 98-97.
ד. הפרופסורים להיסטוריה יהודית שהתחפשו לרבנים הם:
1. באדרתו של הרמב"ם התעטף נשיא האוניברסיטה העברית מנחם בן ששון.
2. בבגדיהם של רבי שניאור זלמן מליאדי והאדמו"ר מנחם מנדל מליובאוויץ' התלבש הוד קדושת עמנואל אטקס.
צילום: דוד אסף |
3. הרבנים עובדיה יוסף ואליעזר ש"ך אינם אלא חתן פרס ישראל יוסף קפלן.
4. גדול הדור האמיתי שהתחפש לרב יוסף שלום אלישיב הוא ישראל ברטל.
צילום: דוד אסף |
5. הרב הצפתי יוסף קארו והרב הצרפתי דוד זינצהיים הצטרפו לדמותו של ירחמיאל (ריצ'י) כהן.
מקור: דעת המקום |
בציטוט הראשון הכוונה לנפתלי הרץ אימבר.
השבמחקעיקר שכחתי: מתוך לצאצאי: זכרונותי, מאת איטה ילין, תרצ"ח-תש"א
מחקאיני מכיר את המתחפשים אל מכיר את הרבנים.
השבמחקא. הרמב"ם
ב. בעל התניא רבי שנאור זלמן מליאדי
ג.האדמו"ר מליובאוויטש מנחם מנדל שניאורסון.
ד.הרב עובדיה יוסף.
ה. הרב מנחם מן שך.
ו.הרב יוסף שלום אלישיב.
ויש גם ז. - הגרמ"ז פרידמן.
מחקפוסט פורימי משובח!
השבמחקאין צורך להגיב.
השבמחקא. שושן פורים [פורים שושן?] שמח.
ב. אין לי בעיה עם שקאָצים. וכולם יודעים כי אלה בסך-הכל שקצים. במלעיל. לשון קודש. לוּשְן קוֹידֶש.
ג. כידוע, אם תפוצת עונ"ש תגדל למיליון, יהיה צורך לשקול פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה. [נוסף על פרס ישראל להיסטוריה יהודית?]
ד. מתמטיקה לא ראויה לעונ"ש? ופיזיקה? והפילוסופיה של המדע? במגִלת היסוד מופיע מדע.
לקטע ב: האנשים הם קדיש יהודה סילמן ויוסף אהרונוביץ, המחבר הוא עגנון והחיבור יוא "תמול שלשום", פרק "בקלוב הפועלים" ב'.
השבמחקהקטע השני הוא כל כך עגנוני ('תמול שלשום', רומן העלייה השנייה עם אהרונוביץ, מראשי הפועל הצעיר) - שאי אפשר לטעות. עגנון נהנה לעקוץ את קדיש יהודה סילמן על שידו רב לו בכול: סילמן לא רק שהצליח, לאחר עלייתו ב-1907 ארצה, להימנות על מייסדי שתי שכונות היסטוריות כאחוזת בית ובית הכרם בירושלים, אלא גם הפיק 'פורימון' היתולי מדי שנה בשנה, לימד בגימנסיה העברית, תרגם וערך, היה פזמונאי פורה ומחלוצי הזמר העברי ('שם שועלים יש', 'פז כולה'), פולמוסן ולשונאי - שהעמיד משפחה של קנאים ללשון כמו ראובן סיון...
השבמחק