יום רביעי, 4 ביולי 2018

'ציור הקסם' ששלח נחום שְׁמיגֶלסקי לביאליק


ליום השנה השמונים וארבעה למותו של ח"נ ביאליק (כ"א בתמוז תרצ"ד)

מאת עדינה בר-אל

נחום שְׁמִיגֶלְסְקִי (1943-1911) היה סופר עברי ומאייר, ששמו לא הונצח באנציקלופדיות ובלקסיקונים. הוא נולד בגרודנו שבבלארוס ונרצח בשואה. עד סופו הטרגי הִרבה שמיגלסקי לפרסם סיפורים, שירים ואיורים בעיתוני ילדים שראו אור בפולין, בעיקר בעיתוני רשת החינוך העברית 'תרבות'  עולמי ועולמי הקטן, שיצאו לאור בין השנים 1939-1936.

ידידי שמואל אבנרי, מנהל ארכיון 'בית ביאליק', הפנה את תשומת לבי למכתב ששלח שמיגלסקי הצעיר לביאליק בשנת 1932, כנראה לאחר ביקורו של המשורר הנערץ בפולין. שמיגלסקי כתב לו כי ישמח לאייר את יצירותיו:
גרודנה, ר"ח [ראש חודש] תמוז תרצ"ב 
כבוד המשורר הגדול והנכבד מר ח.נ. ביַליק – שלום! 
יקבל נא ברצון את המתנה הקטנה השולח לו אחד מידידיו, הבלתי ידוע לוֹ. 
הריני עלם בן 21 שנה. עוד מילדותי אהבתי לצייר, אולם לצייר לא למדתי. מתחילה ציירתי תמונות בצבעי שמן, אחר כך החילותי להתעסק בציור ציורי 'שחור ולבן' ו'קשוטי סופרים'. כמדומני שעבודה זו עלתה לי... קִשטתי כבר עתונים וספרים אחדים. ביניהם: עתוני ילדים עבריים. 
אם יש לו צורך בציורי-קִשוטים הנני מוכן לשלוח לו. 
לעת עתה הנני מתעסק בהוראה לנִצני אומתנו הרכים, ל'כרובים הזכים', לבני גיל הזהב... ומשום זה אהבתי לקשט את עתוניהם. 
את טיבו של 'ציור הקסם' – יביע הציור בעצמו. הרבה זמן עבר והרבה נסיונות עשיתי עד שעלה בידי לגבש ציור דו-פרצופי זה ולהעלותו על מדרגה גבוהה של 'אמנות הקסם'. 
יואיל לזכני בתשובתו, 
בהערצה, בכבוד רב ובברכה, 
נחום שמיגלסקי

באדיבות ארכיון בית ביאליק

מעניין כי מטבע הלשון 'גיל הזהב', שמשמש אותנו לתיאור גיל הזִקנה, שימש את שמיגלסקי כדי לתאר דווקא את גיל הילדוּת...

ואכן, שמיגלסקי צירף למכתבו את 'ציור הקסם' שהכין בעמל רב והקדיש אותו לביאליק: 
במתנה עבור המשורר הגדול מר ח.נ. ביליק מאת נחום שמיגלסקי, תמוז תרצ"ב.


והנה הוא הציור ההפוך:



שמיגלסקי  כפי שהוא עצמו ציין במכתב  כתב ואייר עבור עיתוני ילדיםהנה מבחר קטן של יצירותיו שנדפסו בעיתונים אלו. 

נתחיל בסיפור מחורז ומאויר בשם 'נקמת המילים הפצועות', שהתפרסם בעיתון עולמי, שנועד לילדים בני גיל עשר.

עולמי, 30 באפריל 1936

זו תחילתו של סיפור על ילד שלא ידע לקרוא כהלכה. היום אנו קוראים לכך 'דיסלקסיה' ומתייחסים לכֶּשֶׁל זה כאל לקות למידה שמקורה נוירולוגי ולא אינטלקטואלי, אבל בשנות השלושים האשימו את הילד עצמו. בסיפור זה המילים הפצועות, אלו שהילד לא הגה אותן כראוי בקריאתו, מכות בו ופוגעות בו, עד ש'למד לקח' והחל לקראן בהגייה נכונה...

סיפור נוסף הוא על ילד שובב בשם יובב, שפורסם בעיתון עולמי הקטן. הנה העמוד הראשון של הסיפור, שהוקדש לתלמידי בית הספר 'תרבות' בגרודנה, ושני איורים מתוכו:


עולמי הקטן, 12 בספטמבר 1938

באותו גיליון נדפס עוד איור שלו:


והנה שיר חמוד ומאויר, על מרים שנסעה לבקר את דודתה בעיר הגדולה ועתה חוזרת לביתה. שימו לב לאלגנטיות וללבוש המודרני של הנערה:

עולמי הקטן, 11 בינואר 1939

שמיגלסקי סיפק לעיתון עולמי גם חידות מחורזות ומאוירות, שהופיעו במדור הקבוע 'פינת שעשועים'. הנה אחת כזו:

עולמי, 26 במאי 1936

בהזדמנות אחרת הציע שמיגלסקי לקוראיו הצעירים 'חידת סְפָרוֹת', לצייר באמצעות מספרים:


עולמי, 30 באפריל  1936

בין הפותרים של חידות הציורים נרשמו שמותיהם של ילדים ממקומות שונים בפולין, ואי אפשר להימלט מן המחשבה המכאיבה על גורלם כמה שנים אחר כך...

והנה קובץ בדיחות שליקט שמיגלסקי (שימו לב לבדיחה הציונית 'בבית הספר'). בטור השמאלי למטה מספרים העורכים על הופעתו של עיתון ילדים חדש  עולמי הקטן:


עולמי, 5 במרס 1936

ואם יש בדיחות 'ציוניות', הרי יש גם חידות 'ציוניות':

עולמי, 30 באוקטובר 1936

ועוד חידה ציונית שפורסמה בעולמי הקטן:

עולמי הקטן, 12 בספטמבר 1938

ונסיים בשיר הלל לקופסת הקסם הכחולה, קופסת הקרן הקיימת.


עולמי, 17 בפברואר 1937
_________________________________

ד"ר עדינה בר-אל היא חוקרת ספרות ילדים ביידיש. ספרה בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין, 1939-1918, ראה אור בספרייה הציונית והאוניברסיטה העברית בשנת 2006.

בעלי התוספות

היום (6 ביולי) קיבלתי מרחל ברלב  את המכתב הבא, שכותרתו 'הכאה על חטא':
אני כל כך מקפידה להביא דברים בשם אומרם ולכתוב המקורות בהן הסתייעתי. אך כאן  כשלתי!  
בנובמבר-דצמבר 2016, לרגל תערוכה שנערכה ב'גלריה העירונית', בבית יד לבנים ברעננה, הופק קטלוג בשם: 'סביבון סובב עולם: אוסף רחל ברלב', בעריכת אורנה פיכמן, מי שגם אצרה את התערוכה. הקטלוג, וגם התערוכה, היו על סביבונים בעולם. עם זאת, לא יכולתי להתעלם מסמליותו של הסביבון בחג החנוכה, ולכן החלטתי כי האיור הנפלא של הסביבון, מתוך עולמי הקטן, יופיע בקטלוג. משום מה, נשמט שמו של המאייר משולי האיור, ועל כך אני מכה על חטא.  
בשעתו חיפשתי לדעת מיהו אותו נ. שמיגלסקי, אך לא מצאתי עליו מאומה. לכן, תודתי הרבה לעדינה בר-אל על שחשפה מעט מחייו והעלתה את זכרו מתהום הנשייה. 

6 תגובות:

  1. איזה ציורים מדהימים

    השבמחק
  2. הציורים נושאים אופי קצת ילדותי.

    השבמחק
  3. יש לשער שהסיפור "נקמת המילים הפצועות" הוא אוטוביוגרפי במקצת. כינויו של הגיבור "שגיאוני" מתחיל באותה האות כמו שמיגלסקי, והדיסלקסיה שהוא מתאר בסיפור היתה כנראה גם שלו - כך אפשר להתרשם מכתיב המילה "בעהרצה" בסוף מכתבו לביאליק.
    חבל שהעיתון "עולמי" וחלק מכרכי "עולמי הקטן" אינם סרוקים בספריה הלאומית:
    http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/default.aspx

    השבמחק
  4. וואוו...
    זה מחזיר אותי לאמצע שנות ה- 40, בבית-דודי ברחוב יוד' (היום "חומה ומגדל"), בקרית-חיים, רינה - בת דודתי, מקריאה לי מספרון מצוייר ששמו אולי "הרפתקאות דובון ומירי ביער". מי יודע?

    השבמחק
  5. שאלת תם :
    מדוע חייבים לקלקל מסמך הסטורי עם חותמת (במקרה זה "ארכיון בית ביאליק") עליו.
    האין דרך אחרת ?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.