יום שישי, 7 בספטמבר 2018

שפתיים לוהטות: טנגו חזרה בתשובה


מאת יוסי גולדנברג

בשבוע שעבר נפלה עיני על מודעה שהודבקה בקרן רחוב והכריזה על אירוע של חזרה בתשובה: 'חוזרות עם תשובה'. כנס נשים שכולו שמחה, שאמור להתקיים בשכונה החרדית הר נוף שבמערב ירושלים. על הסטנדאפיסטית האהובה סמדר מורג, שחזרה זה עתה מהולנד, לא שמעתי בעוונותיי, וגם לא על הזמרת המרגשת ענבר טביב. לעומת זאת, שמה של אריאלה סביר היה מוכר לי, שכן היא חיברה מאות שירי פעוטות, לפני חזרתה בתשובה ואחריה (על פי ערכה בוויקיפדיה, היא חיברה מעל 1,500 שירים!). 

הכנס החד-פעמי כבר התקיים. לא יכולתי להשתתף בו בשל מיני ואני רק יכול לקוות שהוא היה מוצלח, מרגש ומשמח עבור נשות הר נוף.

אבל את תשומת לבי לכד משהו נוסף. בתוך המילה 'תשובה' אפשר לראות תווים עם טקסט בשפה הגרמנית. זה כבר סיקרן אותי...


כשהגדלתי את התמונה זיהיתי לתדהמתי בין המילים בגרמנית את heissen lippen (שפתיים לוהטות), ואת du fühlst den Mund und küsst (את מרגישה את הפה ומנשקת). 'מה עושות השפתיים הלוהטות בכנס של חוזרות בתשובה?', שאלתי את עצמי.

במאמץ לא גדול, ובעזרתו של עומר אריאלי, הגעתי למקור הגרמני. מדובר בפזמון חביב של שיר טנגו, שהיה פופולרי בגרמניה בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת.

Denn selbst im Dunkeln findest du die heißen Lippen doch
Brauchst nichts zu sehn, du fühlst den Mund
und küsst ihn noch und noch
וזה תרגומו: 
כי אפילו בחושך אפשר למצוא את השפתיים הלוהטות 
את לא צריכה לראות שום דבר, את מרגישה את הפה  
ומנשקת אותו עוד ועוד...

הפזמון הוא מתוך שיר שנקרא Es sprach der weise Marabu, שנכתב בידי שניים (וילי רוזן ומרסל ליון) והולחן בידי שניים (אוסטין אֶגֶן ופריץ גרמן). התמלילן וילי רוזן (Willy Rosen) היה יהודי.

לשיר היו כמה ביצועים, והנה אחד מהם, משנת 1930, בפיו של אוסטין אגן (Austin Egen), אחד משני המלחינים. אוסטין (שמו האמתי היה אוגוסטוס) אגן היה שחקן, זמר ומלחין אוסטרי מצליח. משנת 1927 עבד בשירות חברת התקליטים הגדולה 'אלקטרולה', ועבורה גם הקליט את הטנגו המפורסם. הוא מת ב-1941. פרטים על התמלילן מרסל ליון (Marcel Lion) לא הצלחתי למצוא; גם על המלחין פריץ גרמן (Fritz German) יש מידע מועט.

כדי לשמוע את השיר שבסרטון, יש להקיש עליו ואז ללחוץ בתוך המסך: 'צפו בסרטון הזה ב-YouTube'.



וילי רוזן (במקור רוזנבאום), שותפו של אגן לכתיבת המילים, היה איש מפורסם מאוד. הוא נולד בשנת 1894 במגדבורג שבגרמניה ונודע כשחקן מוכשר שגם כתב והלחין שירים לסרטים ולמחזות מוזיקליים בגרמנית. למן שנות העשרים ואילך נחשב רוזן לאחד משחקני הקברט המפורסמים בגרמניה של ווימאר, אבל גם הוא לא הצליח להימלט מציפורני הנאצים. ב-1942 הוא נכלא במחנה המעבר וֶסְטֶרְבּוֹרְק, ואחר כך גורש לטרזיינשטט ומשם למחנה המוות אושוויץ, שם נרצח ב-30 בספטמבר 1944 (חומר ביוגרפי רב עליו, בגרמנית, נמצא כאן).


הנה השיר בהקלטה נוספת משנת 1930. זהו ביצוע של תזמורת הריקודים של פאול גודווין (Paul Godwin), במקור פנחס גולדפיין, יליד סוסנוביץ שבפולין. 

אחרי שהתזמורת מותירה זמן מספיק לריקוד הטנגו של הזוגות המחוללים לפניה, מצטרף אליה הזמר בפזמון החוזר. הזמר גם הוא יהודי... זהו לֵאוֹ מונוסון (Leo Monosson), שנולד במוסקבה והתפרסם בגרמניה כזמר טנור ושחקן בין השנים 1933-1928. בשנת 1933 נמלט מגרמניה, עבר לצרפת ואחר כך לארה"ב. הוא מת בג'מייקה בשנת 1967.



שידוך התווים למודעה של החוזרות בתשובה נעשה מן הסתם בתום לב ובחוסר דעת, ומי יודע, אולי הגרפיקאי שפנו אליו בחר לעשות ללקוחותיו 'דווקא'? 

כך או כך, נקרתה לפנינו הזדמנות לחלץ את התווים ממקום מחבואם, וכך לחלוק כבוד ליהודי נשכח שתרם רבות לבמה הקלה בגרמנית ונרצח בשואה. 

וילי רוזן (Willy Rosen Text und Musik)
______________________________

ד"ר יוסי גולדנברג מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הוא תאורטיקאי של מוזיקה וחוקר זמר עברי ומוזיקה ישראלית אמנותית.

17 תגובות:

  1. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ.

    השבמחק
  2. וקריאה חתרנית קצת: שמתוך שלא ל'שמע' [קריאת שמע, או: שמ"ע = שמונה עשרה, תפילת העמידה]בא לשָׁמָה או לשַׁמָה.

    השבמחק
  3. אשרי המוצאים פנינה בתוך הבוץ ויבורכו המגלים נשכחות המביאים לידיעת הקהל מידע על שהיו ונרצחו ונשתכחו. תהה כתבה זו נר זכרון לעילוי נפשם. בברכת שנה טובה לכול עם ישראל

    השבמחק
  4. פוסט מעניין ומושקע, תודה!
    ועדיין נותרנו עם הקושיה כיצד הגיעו התוים האלה דווקא כרקע גרפי למילה "תשובה". וחוץ מזה טעו בשם הרחוב של המינהל הקהילתי, כתבו קצלנבורגן במקום קצנלבוגן (משהו כמו "מרפק של חתול", כינוי גנאי ליהודים שהיה רווח בעבר). מילא.

    השבמחק
    תשובות
    1. קצנלנבוגן הוא האיות הנכון ל"מרפקי חתולים" Katzenelenbogen

      מחק
    2. הנכון הוא קצנלנבוגן. ובכתי אידי קאצנעלנבויגן. מרפק: עלנבויגן.

      מחק
    3. טעו גם בתאריך העברי. 4.9 אחרי רדת החשיכה כבר כ"ה באלול.

      מחק
  5. זוכרים את שפתיים לוהטות מהסרט מ.א.ש. הזכור לטוב?

    השבמחק
  6. וילי רוזן ברח להולנד לאחר עליית הנאצים לשלטון, ומילא גם בה תפקיד חשוב בפיתוח הקברט. אשר על כן הגיע בתקופת הכיבוש הגרמני של הולנד למחנה וסטרבורק (Westerbork) שבמזרח הולנד, המחנה שמשם נשלחו רוב יהודי הולנד לאושוויץ, סוביבור, ברגן בלזן וטרזיינשטט. גם במחנה הוא הופיע, כשמפקד המחנה נוכח. באיור האחרון לכתבה מופיע הכיתוב Willy Rosen Text und Musik: זה, בהיפוך, המשפט שהיה אומר בעצמו בהופעות - Text und Musik: Willy Rosen. יהי זכרו ברוך.
    ושנה טובה לקוראי עונ"ש.
    דן מכמן

    השבמחק
    תשובות
    1. במאגר שמות הנרצחים ביד ושם נמצא וילי רוזן (לפי צירוף שם, שנת לידה ומקום לידה) רק מתוך רשימת נרצחים מהולנד בלי עוד פרטים. כתבתי להם שזה כנראה האיש.

      מחק
  7. אבישי ליוביץ'7 בספטמבר 2018 בשעה 14:47

    העתונאי פיליפ מכניקוס כתב יומן מצמרר במשך קרוב לשנה בה היה כלוא בוסטרבורק. מכניקוס נספה באושויץ. היומן נדפס בהולנדית ב1964 ותרגומו לאנגלית יצא בשם “Waiting for Death” ב1968 בהוצאת Calder and Boyars

    השבמחק
  8. שתהיה שנה טובה, ומבורכת בשפע מציאות מסוג זה ומסוגים אחרים, ולהקוראים (ולעורך) ינעם!

    השבמחק
  9. שפתיים לוהטות אהער אהין, פוסט; שפתיים ישקו!

    השבמחק
  10. שנה טובה לדוד אסף ותודה לבלוג המעניין שמופיע מדי סוף שבוע. ישר כח.

    השבמחק
  11. מדהים. האם הסיפור הזה יכול להיות קשור לסצינת הקברט באושביץ בספרו של קצטניק, "קראו לו פיפל"?

    השבמחק
  12. דווקא נראה שהשיר על ה marabu מתאים לתוכן:
    מה רבו מעשיך ה'...

    השבמחק
  13. תודה לך דוד על בלוג מעניין, מלא בהומור ובתוכן מרתק. שנה טובה, גמר חתימה טובה - המשך עבודה פוריה וכל טוב!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.