יום שני, 16 בדצמבר 2019

ארמי אובד אבי

אופנת ההצטעצעות בארמית מתפשטת בכל רחבי הארץ. עסקים, אגודות, אירועי תרבות, מיזמים – מה לא? 

וכך יש לנו 'אסופתא' ו'לחמא', 'טפליא' ו'חנותא', 'צלותא' ו'שופרא', 'הדסא' ו'יעלא ולעילא', ועל הכל 'עלמא ועלמי עלמיא'. ממש 'ארמי אובד אָבִּ"י' (אליעזר בן יהודה)... 

האם למישהו יש הסבר לכך?

אסופתא (צילום: מנחם רוזנברג)

בתל אביב:

שופרא (צילום: מנחם רוזנברג)

צילום: דוד אסף
צילומים: איתמר לויתן

ברשפון, החנות הוותיקה 'חנותא':

בניין ודיור

כשנשאלה בעלת החנות על השם המיוחד, 'למה "חנותא"?', היא השיבה:
נעמי: "אלישבע פתחה את המילון במונח 'חנות' כדי לבדוק מה אומר ערך המילה. היה כתוב שם שבארמית אומרים 'חנותא'. לי היה חיבור לארמית מהלימודים, אלישבע אהבה את הראשוניות שיש ברעיון, וההכרעה נפלה".
ובירושלים? הנה שלישיית הדסא, יעלא ועלמא:
צילומים: מנחם רוזנברג

באשר ל'עלמא', אי אפשר שלא להזכיר את בית המדרש התל אביבי הוותיק, 'עלמא: בית לתרבות עברית', ואת 'להקת עלמא', ויש גם מסעדות ובית מלון בזכרון יעקב בשם 'אֶלמא' (שם שאת טיבו ומקורו לא עלה בידי לברר, אך כנראה מרמז על שמה של הגב' לילי אֶלשטיין שהיא בעלת המלון).

אבל אנו נסתפק בסיפור בעלמא על רחוב ירושלמי ושמו עלמא.

ובכן, בשכונת נחלאות יש רחוב ותיק ושמו עלמא, על שם יישוב יהודי עתיק בגליל העליון.


כפי שקורה לא פעם, מישהו החליט להחליף את השם היפה בשם אחר: יצחק שראבי.


לא הצלחתי לברר מיהו אותו שראבי ואם מדובר בשינוי רשמי של שם הרחוב או שזו יוזמה פרטית. בכל מקרה השינוי לא נקלט, ובשלטים העירוניים הרשמיים, כמו גם בשלטים הפרטיים, הרחוב נקרא בשמו הרווח: עלמא.


אך כשמביטים בשלטים בקפדנות אפשר לראות שלא כולם השלימו עם הכתיב הארמי, ויש שהפכו את 'עלמא' (עולם) ל'עלמה' (נערה)...

צילומים: מנחם רוזנברג

36 תגובות:

  1. שמות משפחה ארמיים : בידיעות אחרונות כתב במשך שנים עמנואל בר קדמא ; אשתו של אצ"ג השתמשה בשם העט "עין טור מלכא" ניתן לה על ידי בעלה, על-שם היישוב היהודי "טור מלכא" (הר המלך, ובלע"ז שונות: קניגסברג, מונטריי), שהתקיים בימי חורבן בית שני סמוך לירושלים; עבדה אתי גברת ששם משפחתה בעל טכסא (זכיין גביית מסים).
    קדומת "בר" בשמות משפחה היא לרוב מארמית במשמעות "בן".
    ברמת אביב נמצא "ביתא קפה" (כנראה משחק צלילים על "בית הקפה")- מוסד אוכל ותיק במונחי תוחלת חיים של מוסדות כאלה בהארץ.
    ולעמת זאת ראיתי בז'יטומיר חנות ששמה "חנות",
    "ХАНУТ"
    כנראה התכונו ל"ח'אנות" שהיא ישות פוליטית אשר מושלה הוא חאן.

    השבמחק
    תשובות
    1. בספרו של יצחק שלו "פרשת גבריאל תירוש" ישנה דמות של מורה ששמו בארץ הולדתו היה נוישטאט ועם עלותו ארצה "עברת" את שמו ל... קרתא חדתא

      מחק
    2. ר' גם 'חנות תוגרים', שרידי החאן בצומת הכניסה לקיבוץ בית קשת.

      מחק
    3. בעניין שינוי שמות לשפה העברית , אציין שסבי ז"ל , הלשונאי הלל הרשושנים , טרח להדגיש שאין לאמר "עברת" מאחר וה'ת' אינה שורשית אלא שיש לאמר : "שעבר" במשקל שפעל , כמו שדרג וכיוצ"ב.

      מחק
  2. מה פירוש יעלא?

    השבמחק
    תשובות
    1. על פי אנקלוס = היעל, האקו. [עז הבר] הא' בסוף המילה היא המקבילה לה' הידיעה בעברית

      מחק
  3. למה לא? הארמית שהיתה השפה המדוברת בתקופה בה נכתבו נכסי צאן ברזל של התרבות היהודית היא חלק מתרבותנו, מניח שזה גם נותן נופך של משהו קדום, של שפה גבוהה (שזה מצחיק כי זה הפוך למה שהיתה הארמית אי אז)

    השבמחק
  4. ועוד דוגמאות: חנויות ספרים - אדרבא (ירושלים), מילתא (רחובות), צפרא (קריית אונו). בחיפה: קפה דיומא, ילדותא (תודה ליאיר רון). חנות יין בבני ברק (חמרא טבא).
    האמת היא שרוב השמות ברשימה למעלה אינם בארמית, אלא הם מילים בעברית בסיומת א'. השם תאתא נראה לי אפילו ביידיש.

    השבמחק
    תשובות
    1. ולא רק חנויות: טחינא - טחינה גולמית אמיתית.
      https://pbs.twimg.com/media/EK9NRhEW4AgMHQi?format=jpg&name=900x900

      מחק
    2. חוצפית המתורגמן18 בדצמבר 2019 בשעה 22:04

      מעניין. ממש היום נקרה לעיניי שמה של חנות ספרים בשם 'ספרותא'.

      מחק
    3. השם תאתא מצלצל לי דוקא בהקשר הודי (לאחרונה עלה לכותרת איזה מיליונר הודי בשם טאטא).

      מחק
    4. ההקשר הוא שמו של מפעל הודי ליצור מכוניות.

      מחק
  5. ואני חשבתי ש"מילתא" הוא שמה של התאחדות המוהלים (בתמיכת א. ליברמן, שכידוע מילה אצלו היא מילה!) ו"צפרא" הוא שמו של ארגון הבוקרים (בערבות קרית אונו)

    השבמחק
  6. בקרוב מסעדה בשם איצטומכא
    בעל טכסא הוא גם שם משמפחתה הראשון של מיקי (מרים), שהיתה נשואה לבני אמדורסקי

    השבמחק
  7. בימי אבא אבן התהלך סיפור: בהיותו צועד על שפת הים צעידת בוקר , ברך את משיהו שבא מולו "צפרא טבא" ענה לו הלה: טבע טבע מה לעשות??

    השבמחק
  8. תמר מהאינסטוש18 בדצמבר 2019 בשעה 14:22

    שם בית המלון אלמא הורכב מהאותיות הראשונותשל שמות השמות של בני המשפחה: אורנה,לילי,משה,אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. מפעל ההלבשה אתא, גם מהוה ר"ת אריגים תוצרת ארצנו
      ובעטיו ניתן השם לכפר אתא. לימים קרית אתא.

      מחק
    2. עוד לפני שהיה שם מפעל בגדים, היה שם כפר ערבי. במפת הקרן לחקירות ארץ ישראל (PEF), שהופיעה ב- 1880, רשום שמו Kefr Etta

      מחק
    3. נכון אבל השם העברי היה כפר עטה, ובעקבות המפעל השם הזה הפך לכפר אתא.

      מחק
    4. אתה מוזמן לעין ב"רגע של מקום" ספרו של יקיר הבלוג יהודה זיו, בעמוד 31.

      מחק
  9. השימוש המרובה בארמית, יתכן ונובע מהתפשטות העיסוק בקבלה ובספר "הזוהר" הכתוב ארמית, בקרב אוכלוסיות רחבות (שחלקן, אינו משומרי המצוות) . תופעה דומה אפיינה את המאה ה-16 כשלאחר גירוש ספרד, נפוץ העיסוק בקבלה, וחזר השימוש בארמית להיות שכיח ומקובל (תרתי משמע). לארמית ישנו ניחוח של עתיקות, לעומת העברית שבפינו שהיא עכשווית. וינטג' אמרנו?

    השבמחק
  10. לכל המעוניין אחי הוציא את ספר הקדמת הזהר : מספר הזהר : בתרגום עברי / מארמית - אבי לויתן.בהוצאת עיתון 77
    כבר ב2017.. יוכל להנות קצת מן הזוהר בעברית

    השבמחק
  11. עפ"י כללי האקדמיה ללשון העברית מלים ארמיות הרווחות בשפה העברית נכתבות עם האות ה"א בסופן ולא עם האות אל"ף של הכתיב המקורי. למשל, המילה "דוגמא" שהיא מילה ארמית ובעברית היא נכתבת "דוגמה".

    לגבי רחוב עלמא שציינת שיש הכותבים אותו עם ה"א בסופו זו לא טעות. ישנו מושב יהודי דתי בצפון הגליל העליון בשם "עלמה" הקרוי על שמו של הישוב הקדום עלמא ששכן באזור. במושב זה מצוי קברו של התנא אלעזר בן-ערך, תלמידו של רבי יוחנן בן-זכאי.

    לגבי המסעדה "תאתא" אני סבור שהמדובר שם בטעות כתיב המרחיקה כנראה עדותה מהמקור. בשפה היידית "טאטא" היא סבתא טנכתבת עם האות טי"ת. כנראה הבעלים החליט לאמץ את סגנון הבישול של סבתו וכדי שהשם לא יתפרש כגלותי מאד המיר את האות תי"ו בטי"ת. כעת גם מצאתי חיזוק לסברתי זו. באתר של המסעדה מופיעה הגרסה הבאה לשם המסעדה:
    "פעם היה ילד קטן וחמוד שמאוד מאוד אהב את תבשילי סבתא... עמד הילד והתבונן בה מבשלת ומעניקה אהבה
    לתבשילים המיוחדים... הילד גדל ובחר ללמוד את עולם המטבח של סבתא. בא הילד ואמר: "תאתא, אני רוצה לבשל
    כמוך ושאנשים יטעמו את מאכליי". כך קיבל הילד את ברכת "תאתא" היקרה...".

    השבמחק
  12. מעניין לעניין באותו עניין:

    מסופר שחסיד הגיע לאדמו"ר רבי יואליש מסאטמר לעצה וברכה, ונתן כפדיון 28 דולר. שאלו הרבי: מדוע נתת בדיוק כסכום הזה?
    ענה החסיד, שמי דוד, וכואבת לי היד. הגימטריא של המילה דוד (14) + יד (14) שווה ל- 28.
    נענה הרבי בחדותו האופיינית: חבל שאין שמך פרשנדתא, ושאינך חולה בכרכשתא...
    פרשנדתא - שמו של אחד מבני המן.
    כרכשתא - המעי הגס, בארמית.

    השבמחק
  13. עוד ארמיזם אחד. הוצאת ספרים ושמה אִדְרָא. המלה הזוהרית רומזת ברורות שהיא מוציאה לאור גם ספרי מקור ומחקרים מדעיים בקבלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אדרא=גורן. יתכן שהאספה היתה בצורת גורן. אבל במקור פירוש המילה אדרא הוא גורן

      מחק
  14. למה ניטפלתם דווקא למילים עם הסיומת א'? ישנן מאות מלים בארמית שניכנסו לשפה העברית ללא אות זו וכיום הן מוכרות לכל כמילים עבריות מקוריות. מחר בקריאת התורה של שחרית, או היום בערב כשתקראו שניים מקרא ואחד תרגום, תתעמקו בתרגום אונקלוס הצמוד לטקסט ותפגשו מלים אלה שהייתם בטוחים שהן עבריות במקורן.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בדיוק העינין. אין אנו נטפלים למילים הארמיות ולא לאלה שמקורן ארמי. אלא אדרבה ואדרבה (בה"א), לאופנה החדש להצטעצע במילים עם ניחוח ארמי,תוך החזרתן לאחור ולרשמן בא'. ונכון מה שאמרת. רוב המילים נכתבות כבר מזמן בסיות ה' למעט מספר מילים, בעיקר או אולי רק שמות עצם, כמו אבא אמא סבתא ועוד כמה שמות. בהיותי ילד אורחים שלנו מאמריקה, שדברו היטב עברית, דברו בסגנון 'האב שלי' 'האם שלי', ואנחנו הילדים התגלגלנו מצחוק.

      מחק
  15. מרתק.
    לכבוד חנוכה : פרסומא ניסא

    השבמחק
  16. כדאי להוסיף שמילים לא מעטות שהגיעו אל העברית דרך הארמית של ספרות חז"ל מקורן בדרך כלל ביוונית כדוגמת "טכסא" ו"דוגמא". מקור הראשונה ב" טקסיס" - מס הגולגולת היווני (השווה ל- tax באנגלית) ואילו השנייה מקורה בפועל" דוקיאו" שפירוש בין השאר: לחשוב, ללמוד, להביע סברה לפסוק הלכה וכן לקבל וכך קיבלנו מפועל יווני זה דוגמות מקודשות ובמהדורתו הלטינית בין השאר את הדוקטרינות למיניהן ואת הדוקטורים בענפי המדע השונים. יש כאמור עוד מאלה כהנה וכהנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שבודאי ידוע לך, המושג 'כהנה וכהנה' נוצר בעקבות הפוליגמיה של דוד מלך ישראל, שכשהיו שש נשים, והוא השתוקק לעוד, התירו לו "כהנה וכהנה" כלומר עוד פעמים מה שכבר יש לך.

      מחק
  17. כל יוזמה שדוחקת את רגלי הלעז מפני העברית והארמית - מבורכת, ומבחינתי אין צורך בהסברים, תהיות והצטדקויות. מה שרק מעורר תהיה, למה בלוגו של יעלא מופיע באנגלית second hand, במקום, למשל "יד שניא".

    השבמחק
    תשובות
    1. שניה (אחרי ראשונה) היא תנינא או אפילו תנינה בה'. שניא היא בעברת שונה מלשון שינוי.

      מחק
  18. חוצפית המתורגמן22 בדצמבר 2019 בשעה 11:46

    "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי" (אהוד מנור)

    השבמחק
  19. בכניסה לחיפה ברחוב פלימן, יש קניון שלם, ולא רק חנות עם ניחוח ארמי; קניון קסטרא. בדיוק בשביל זה צילמתי אותו לפני חצי שנה. איך שכחתי אותו?
    שם של עיר מהתקופה הביזנטית שהתקימה במקום. [על פי הויקיפדיה]

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.