יום שני, 22 ביוני 2020

סיפורי רחובות: נחום ומיכה, רות והר סיני, כהנשטם וילין מורנתן

א. נחום הנביא ומיכה הנבואתי 

על שלטי רחובות הקשורים בתנ"ך והשיבושים והמוזרויות שיש בהם כבר הרחבנו כמה פעמים (למשל, כאן 'לומדים תנ"ך ברחוב: שופטים, נביאים ומנהיגים'). הפעם נעיף מבט על הנצחתם של שני נביאים בתל אביב: נחום ומיכה, שניהם תרמו לתנ"ך ספרים קטנים. ספריהם נאספו לקובץ המכונה 'תְּרֵי עֲשַׂר', שמאגד 12 קבצי נבואה קצרים. בזכות היותם מזוהים עם הספרים הקרויים על שמם נקראים הנביאים הללו בפי החוקרים בשם הלא ממש מוצלח 'נביאי הכתב'.


נחום האלקושי היה אדם צנוע. הוא השאיר אחריו בתנ"ך רק שלושה פרקים (47 פסוקים בסך הכול). הוא אכן התנבא על חורבנה של העיר האשורית נינוה, אך מה ניתן להבין מהציטוט המשובש שעל השלט 'עיר דמים, כול כחש'?

הציטוט הנכון של הפסוק הוא זה: 'הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ' (נחום, ג 1).

שמא תאמרו מקרה הוא? לא. כך כתוב בכל השלטים ברחוב.


מיכה המורשתי, 'המכונה מיכה הנבואתי' (מי מכנה אותו כך?) הוא השישי בסדר העריכה של תרי-עשר, אך שלא כמו במקרה של נחום  שם ציין השלט את מספרו של הספר  כאן עובדה בלתי רלוונטית זו אינה רלוונטית. לעומת זאת, זכינו לדעת באיזו תקופה חי מיכה, מה שכנראה לא נחשב רלוונטי בשלט של נחום.

הציטוט החלקי והמשובש, והפרפרזה העילגת שבהמשכו, לקוחים מהפסוק הראשון של ספר מיכה: 'דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלָ‍ִם'

צילומים: איתמר לויתן

ב. רות והר סיני

ועוד בענייני תנ"ך ובסוגת 'ההסבר המובן מאליו'.

כך מסבירים את פשר השמות 'הר סיני ו'רות' בתל אביב: הר סיני הוא הר בסיני, ורות היא גיבורת מגילת רות...

צילומים: איתמר לויתן

ג. מי היה כהנשטם ואיך קראו לו?

צילום: איתמר לויתן

נתחיל בשאלה איך בכלל מבטאים את שמו של הרחוב?

על פי השלט הרשמי: כֹּהַנְשְׁטַם / Kohanshtam; אבל זה לא נכון. באנציקלופדיה העברית  עדיין מקור חשוב ורב-ערך  מנוקד: כַּהְנְשְׁטַם.

ובכלל, לכהנשטם של הרחוב אין שם פרטי ושנת מותו העברית (תרפ"ה) והאזרחית (1920) אינן תואמות זו לזו. ההגדרה 'מלוחמי התנועה העברית בין יהודי רוסיה', מוזרה גם היא.

ובכן, מדובר באהרן כַּהָנְשְׁטָם (1920-1859), משפטן ואיש חינוך, שנודע בניהול 'הסמינרים הפדגוגיים' בעיר גרודנה ומאוחר יותר ב'סמינרים למורים' בקייב, שם גם נפטר ב-1920 או 1921. 'מחנך המחנכים' קראו לו והוא נזכר בהערצה בזיכרונות תלמידיו (ראו צבי שרפשטיין, 'גדולי חינוך בעמנו').

הבלוג של קובי לידרמן

ד. ילין מורנתן

זה לצד זה: מכאן, השלט הפרטי המופרך, שהמציא שם חדש ומעוות לנתן ילין-מור, שהיה ממפקדי מחתרת לח"י וחבר בכנסת הראשונה; ולידו השלט הרשמי, שגורס כי ילין-מור מת בשנת תשל"ט / 1979, בעוד שהלה האריך חיים שנה נוספת ונפטר מן העולם בשנת תש"ם / 18 בפברואר 1980.


אולי זה בגלל שלאחר מלחמת ששת הימים פנה ילין-מור שמאלה, תמך בהחזרת השטחים ובהקמת מדינה פלסטינית.

נתן ילין-מור (העמותה להנצחת מורשת לח"י)

'הביוגרפיה שלו יכולה להזין ספרי עלילה למכביר, אישיותו היתה רבת סתירות ומרתקת מאין כמוה', כתב עליו יוסי אחימאיר יום לאחר מותו, והוסיף:

מעריב, 19 בפברואר 1980

13 תגובות:

  1. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
  2. אולי הכינוי המוזר "מיכה הנבואתי", נובע מפרשנות, מוזרה עוד יותר, של "מיכה המורשתי" במובן מורשת שלי, ומכאן קצרה הדרך לכנות את מיכה הנביא- "מיכה הנבואתי". (מורשת גת היא עירו של הנביא, והא אף מזכירה בפרק א' בספרו)

    השבמחק
  3. לפני המון שנים נכנס לקוח חדש לסניף הבנק בו עבדתי בתל אביב וביקש לפתוח חשבון. הפקיד שעבד לידי רשם את פרטיו בטופס פתיחת החשבון ובין השאר רשם את כתובתו- רחוב חבקוק. לאחר כחודש הגיע הלקוח לסיף והתלונן שהוא לא מקבל דאר הביתה. הפקיד ביקש ממנו שוב את כתובתו ואמר לו שכתובתו מעודכנת,רחוב חבקוק. הלקוח ביקש לראות את טופס הרישום ואכן כתובתו הנכונה היתה רשומה בה - רחוב חוה קוק.

    השבמחק
  4. עד היכן מגיעה הבוּרוּת! לפני כמה שנים ביקש מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן לדעת בשיעור הראשון 'עם מי יש לו עסק'. העביר דפים ריקים לסטודנטים וביקש שיכתבו את סדר הספרים בתנ"ך. ישבה צעירה ליד מבוגרת, הציצה ברשימתה ושאלה אותה: מה, יש נביא בשם תרי עשר?

    השבמחק
  5. להגנתו של אותו הפקיד אומר רק, שסניף הבנק היה ליד רחוב הרב קוק בת"א, ומכאן אולי הטעות.

    השבמחק
  6. דווקא ההסבר ברות ממש מתבקש. שמואל, למשל, הוא גיבור רק של ספר אחד אחד שנושא את שמו. אני בטוח שבשלט המנציח את שמואל הנביא כתוב "איננו גיבור אחד מספרי התנ"ך הנקרא על שמו, ואינו נזכר בו ולו פעם אחת".

    השבמחק
  7. פעם עמדתי בתור לקלפי בבחירות לפני היה נתן ילין מור שאמר לי 'איזה לבטים לבחור בין טיפוס לכולרה'

    השבמחק
  8. נתן ילין-מור היה שושבינו ורעו של מנחם בגין. שניהם הנהיגו מחתרות של פורשים מן הישוב הציוני המאורגן, ושניהם דגלו בערוב ימיהם במסירת שטחי לאום לאויב. ההבדל היחיד ביניהם הוא שרק אחד מהם גם הצליח לבצע את זממו.

    השבמחק
  9. כואב הלב - אנשים שנלחמו לממש בית לעם היהודי , ברבות הימים נקראים בוגדים . מי שהכריז על הקמת המדינה וקיבל את תוכנית החלוקה , לו הייתה מתבצעת היה גם הוא מכונה בוגד . אחרי מלחמת ששת הימים כשלקחו את דוד בן-גוריון לסייר בשטחים , הוא ראה את המצב ותגובתו הייתה . אם הערבים לא ברחו , אז תחזירו את השטחים .
    ( לא נרשם בוגדים , אך מי מוסר שטחי לאום לאויב ? )

    השבמחק
  10. לא יכולה להסכים יותר.משפט כמו: ..מוסר שטחי לאום לאויב" הוא הסתה לאלימות

    השבמחק
  11. גלי, לא להסחף! אלו עובדות שמשתמשות במונחים ערכיים. אין כאן שום הסתה לאלימות. מי שיפרש זאת כהצדקה לאלימות ויפעל באלימות, האחריות עליו בלבד.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה נסחף.המשפט גם לא נכון עובדתית וגם מסית לאלימות.צריך לעצור אותך!

      מחק
    2. עובדות ????????? שטחי לאום !!! יש לי בעיה עם ההגדרה של השטחים . יש שיגידו משוחררים ויש שיגידו כבושים . במשך כאלפיים שנה השטחים האלה עברו מיד ליד , וגם לפני כן שלטו פה במשך תקופות ארוכות עמים שונים . אז להגדיר שטחי לאום , זה להגיד שאלה שלנו . אבל מה לעשות , עד לא מזמן שטחי הלאום הללו היו במשך כארבע מאות שנה שטחים ששלטו בהם העותומנים . אז זכותם אולי יותר גדולה משלנו להגדירם כשטחי לאום ?ומעבר לכך מי שהם בעלי קרקעות במקום מגדירים את עצמם כפלסטינאים ולא כישראלים . ובוודאי לא כיהודים .אתה יכול להגדיר אותם כאויבים אבל עדיין אתה לא יכול לומר שאין להם זכויות על הקרקע שהם יושבים עליה .

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.