א. נחום הנביא ומיכה הנבואתי
על שלטי רחובות הקשורים בתנ"ך והשיבושים והמוזרויות שיש בהם כבר הרחבנו כמה פעמים (למשל, כאן 'לומדים תנ"ך ברחוב: שופטים, נביאים ומנהיגים'). הפעם נעיף מבט על הנצחתם של שני נביאים בתל אביב: נחום ומיכה, שניהם תרמו לתנ"ך ספרים קטנים. ספריהם נאספו לקובץ המכונה 'תְּרֵי עֲשַׂר', שמאגד 12 קבצי נבואה קצרים. בזכות היותם מזוהים עם הספרים הקרויים על שמם נקראים הנביאים הללו בפי החוקרים בשם הלא ממש מוצלח 'נביאי הכתב'.
נחום האלקושי היה אדם צנוע. הוא השאיר אחריו בתנ"ך רק שלושה פרקים (47 פסוקים בסך הכול). הוא אכן התנבא על חורבנה של העיר האשורית נינוה, אך מה ניתן להבין מהציטוט המשובש שעל השלט 'עיר דמים, כול כחש'?
הציטוט הנכון של הפסוק הוא זה: 'הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ' (נחום, ג 1).
שמא תאמרו מקרה הוא? לא. כך כתוב בכל השלטים ברחוב.
מיכה המורשתי, 'המכונה מיכה הנבואתי' (מי מכנה אותו כך?) הוא השישי בסדר העריכה של תרי-עשר, אך שלא כמו במקרה של נחום – שם ציין השלט את מספרו של הספר – כאן עובדה בלתי רלוונטית זו אינה רלוונטית. לעומת זאת, זכינו לדעת באיזו תקופה חי מיכה, מה שכנראה לא נחשב רלוונטי בשלט של נחום.
הציטוט החלקי והמשובש, והפרפרזה העילגת שבהמשכו, לקוחים מהפסוק הראשון של ספר מיכה: 'דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם'
ב. רות והר סיני
ועוד בענייני תנ"ך ובסוגת 'ההסבר המובן מאליו'.
כך מסבירים את פשר השמות 'הר סיני ו'רות' בתל אביב: הר סיני הוא הר בסיני, ורות היא גיבורת מגילת רות...
ג. מי היה כהנשטם ואיך קראו לו?
ד. ילין מורנתן
זה לצד זה: מכאן, השלט הפרטי המופרך, שהמציא שם חדש ומעוות לנתן ילין-מור, שהיה ממפקדי מחתרת לח"י וחבר בכנסת הראשונה; ולידו השלט הרשמי, שגורס כי ילין-מור מת בשנת תשל"ט / 1979, בעוד שהלה האריך חיים שנה נוספת ונפטר מן העולם בשנת תש"ם / 18 בפברואר 1980.
אולי זה בגלל שלאחר מלחמת ששת הימים פנה ילין-מור שמאלה, תמך בהחזרת השטחים ובהקמת מדינה פלסטינית.
'הביוגרפיה שלו יכולה להזין ספרי עלילה למכביר, אישיותו היתה רבת סתירות ומרתקת מאין כמוה', כתב עליו יוסי אחימאיר יום לאחר מותו, והוסיף:
על שלטי רחובות הקשורים בתנ"ך והשיבושים והמוזרויות שיש בהם כבר הרחבנו כמה פעמים (למשל, כאן 'לומדים תנ"ך ברחוב: שופטים, נביאים ומנהיגים'). הפעם נעיף מבט על הנצחתם של שני נביאים בתל אביב: נחום ומיכה, שניהם תרמו לתנ"ך ספרים קטנים. ספריהם נאספו לקובץ המכונה 'תְּרֵי עֲשַׂר', שמאגד 12 קבצי נבואה קצרים. בזכות היותם מזוהים עם הספרים הקרויים על שמם נקראים הנביאים הללו בפי החוקרים בשם הלא ממש מוצלח 'נביאי הכתב'.
נחום האלקושי היה אדם צנוע. הוא השאיר אחריו בתנ"ך רק שלושה פרקים (47 פסוקים בסך הכול). הוא אכן התנבא על חורבנה של העיר האשורית נינוה, אך מה ניתן להבין מהציטוט המשובש שעל השלט 'עיר דמים, כול כחש'?
הציטוט הנכון של הפסוק הוא זה: 'הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ' (נחום, ג 1).
שמא תאמרו מקרה הוא? לא. כך כתוב בכל השלטים ברחוב.
מיכה המורשתי, 'המכונה מיכה הנבואתי' (מי מכנה אותו כך?) הוא השישי בסדר העריכה של תרי-עשר, אך שלא כמו במקרה של נחום – שם ציין השלט את מספרו של הספר – כאן עובדה בלתי רלוונטית זו אינה רלוונטית. לעומת זאת, זכינו לדעת באיזו תקופה חי מיכה, מה שכנראה לא נחשב רלוונטי בשלט של נחום.
הציטוט החלקי והמשובש, והפרפרזה העילגת שבהמשכו, לקוחים מהפסוק הראשון של ספר מיכה: 'דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם'
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ב. רות והר סיני
ועוד בענייני תנ"ך ובסוגת 'ההסבר המובן מאליו'.
כך מסבירים את פשר השמות 'הר סיני ו'רות' בתל אביב: הר סיני הוא הר בסיני, ורות היא גיבורת מגילת רות...
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
ג. מי היה כהנשטם ואיך קראו לו?
 |
| צילום: איתמר לויתן |
נתחיל בשאלה איך בכלל מבטאים את שמו של הרחוב?
על פי השלט הרשמי: כֹּהַנְשְׁטַם / Kohanshtam; אבל זה לא נכון. באנציקלופדיה העברית – עדיין מקור חשוב ורב-ערך – מנוקד: כַּהְנְשְׁטַם.
ובכלל, לכהנשטם של הרחוב אין שם פרטי ושנת מותו העברית (תרפ"ה) והאזרחית (1920) אינן תואמות זו לזו. ההגדרה 'מלוחמי התנועה העברית בין יהודי רוסיה', מוזרה גם היא.
ובכן, מדובר באהרן כַּהָנְשְׁטָם (1920-1859), משפטן ואיש חינוך, שנודע בניהול 'הסמינרים הפדגוגיים' בעיר גרודנה ומאוחר יותר ב'סמינרים למורים' בקייב, שם גם נפטר ב-1920 או 1921. 'מחנך המחנכים' קראו לו והוא נזכר בהערצה בזיכרונות תלמידיו (ראו צבי שרפשטיין, 'גדולי חינוך בעמנו').
על פי השלט הרשמי: כֹּהַנְשְׁטַם / Kohanshtam; אבל זה לא נכון. באנציקלופדיה העברית – עדיין מקור חשוב ורב-ערך – מנוקד: כַּהְנְשְׁטַם.
ובכלל, לכהנשטם של הרחוב אין שם פרטי ושנת מותו העברית (תרפ"ה) והאזרחית (1920) אינן תואמות זו לזו. ההגדרה 'מלוחמי התנועה העברית בין יהודי רוסיה', מוזרה גם היא.
ובכן, מדובר באהרן כַּהָנְשְׁטָם (1920-1859), משפטן ואיש חינוך, שנודע בניהול 'הסמינרים הפדגוגיים' בעיר גרודנה ומאוחר יותר ב'סמינרים למורים' בקייב, שם גם נפטר ב-1920 או 1921. 'מחנך המחנכים' קראו לו והוא נזכר בהערצה בזיכרונות תלמידיו (ראו צבי שרפשטיין, 'גדולי חינוך בעמנו').
 |
| הבלוג של קובי לידרמן |
ד. ילין מורנתן
זה לצד זה: מכאן, השלט הפרטי המופרך, שהמציא שם חדש ומעוות לנתן ילין-מור, שהיה ממפקדי מחתרת לח"י וחבר בכנסת הראשונה; ולידו השלט הרשמי, שגורס כי ילין-מור מת בשנת תשל"ט / 1979, בעוד שהלה האריך חיים שנה נוספת ונפטר מן העולם בשנת תש"ם / 18 בפברואר 1980.
אולי זה בגלל שלאחר מלחמת ששת הימים פנה ילין-מור שמאלה, תמך בהחזרת השטחים ובהקמת מדינה פלסטינית.
 |
| נתן ילין-מור (העמותה להנצחת מורשת לח"י) |
'הביוגרפיה שלו יכולה להזין ספרי עלילה למכביר, אישיותו היתה רבת סתירות ומרתקת מאין כמוה', כתב עליו יוסי אחימאיר יום לאחר מותו, והוסיף:
 |
| מעריב, 19 בפברואר 1980 |
