יום ראשון, 18 בינואר 2015

פרנסות של יהודים: על צדיקים נסתרים ואנשי קש

יכול להיות שעדיין יש צדיקים נסתרים? מסתבר שכן.

ברחוב רבקה 29 בירושלים, בלב אזור התעשייה תלפיות (ליד 'אינגליש קייק'), מתחבאת האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, שעושה טוב בלי הרבה רעש ובלי להתפרנס מזה. הלוואות אישיות והלוואות לעסקים קטנים, סטודנטים, זוגות צעירים... בלי מלכודות דבש ובלי 'אין ארוחות חינם'.

צילום: דוד אסף

ואכן, ירושלים ידועה לא רק בצדיקים הנסתרים שלה אלא גם בקופות הצדקה הפזורות בכל מקום. בשעתו הכין איתמר וכסלר עבור עונ"ש את הקולאז' הזה (ראו 'כספומט הצדקה').

צילום: איתמר וכסלר

אז ראינו כספומט צדקה, אבל על כספת צדקה לא שמענו.

מה שבטוח הוא שאת כספי הצדקה שמשלשלים לכספת שבחצר הר ציון אף אחד לא יגנוב (אלא אם יגנוב את הכספת כולה).

צילום: ברוך גיאן

ואם בענייני כספים ופרנסות עסקינן, הנה משהו תל-אביבי חמוד ותמים.

החנות של נסים בכר, 'איש הקש', נמצאת ברחוב החשמונאים 2 (פינת רחוב המלך ג'ורג').

זה לא 'איש קש' מן הסוג שעליו התרגלנו לשמוע, וגם אין כאן שום 'עוקץ'. צריך להודות שעל רקע פרשיות השחיתות השלטונית, המתפרסמות חדשות לבקרים, איש הקש שלנו  יהודי שכבר עבר את גיל השמונים ועדיין עוסק בקליעת במבוק וקש  נראה כמו הדמות הכי טהורה והכי תמימה בשטח.

צילום: ברוך גיאן

5 תגובות:

  1. ואחרי שיגיע ל 120 תמשיך אשתו את העסק תחת השם "אלמנת קש"

    השבמחק
  2. אנונימי ממורמר המחפש תשובות לשאלות מתבקשותיום שישי, 23 ינואר, 2015

    הבנתי אינה עמוקה כים, אז אני מעלה תמיהה ואם יש מי מבין קוראי "עונ"ש" אשמח לשמוע הסבר מניח את הדעת--- מאחר ובורא עולם, הלא הוא הקב"ה, יושב במרומים והוא יסד אדני ארץ איך זה קורה שיש בעולמו (הצר והרחב כאחד!) עושק, עוני ומנגד - עושר שנגזל מדלת העם. חומר למחשבה למי שחיושב שהכל מושתת על צדק ושה' יתברך (!?) הוא "אל מלא רחמים וגו'". איך זה שאי הצדק שולט ורשעים שיש בידם לשכור שירותיהםן של פרקליטים מנופחים ומטופחים ייצא לחופשי על כל המשתמע מכך.

    השבמחק
  3. החותנת של קאנטיום שישי, 23 ינואר, 2015

    אם תחליף את המילים 'מאחר ובורא העולם' במילים 'ולדעת אלה המאמינים שיש בורא עולם', הכל יובהר.

    השבמחק
  4. אנונימי והחותנת, אמנם אין כאן המקום לפולמוסים תיאולוגיים, ובוודאי לא בשאלות חבוטות כגון אלו. אבל בכל זאת חשבתי שיש בנותן טעם להביא כאן סיפור שסיפר הרב עמיטל ז"ל (ניצול שואה, ולימים ראש ישיבת ההסדר הר עציון).
    הוא נפגש עם אבא קובנר (פרטיזן, ולאחר מכן סוג של פוליטרוק בפלמ"ח ואיש תנועת העבודה) אחרי השואה. אבא קובנר אמר לו שבשואה הוא איבד את אמונתו בקב"ה. הרב עמיטל ענה לו: לי השואה גרמה לאבד את אמונתי באדם.
    משמעות הדבר היא שבתפיסתו של אדם מאמין, הטוב והרע הם מעשה ידינו ולא של אף אחד אחר, כולל לא הקב"ה. לכן השואה, כמו העושק והרוע בעולמנו (לפחות זה האנושי), רובו ככולו מעשה ידינו. אל תשליכו זאת על הקב"ה. הוא אשם בהרבה דברים אחרים, אבל בוודאי לא ברוע שאנחנו עושים לעצמנו ולאחרים. הוא נתן לנו בחירה, ומה שאנחנו עושים איתה זו החלטה שלנו (שאם לא כן, לא היתה זו בחירה חופשית).
    ראו בעניין זה את הדיאלוג המשעשע של ריימונד סמוליאן (לוגיקן יהודי אמריקאי, שעשה מופיע סטנד אפ קומדי לוגי. ככל הידוע לי, נפטר בגיל כמאה שנים לפני כמה שנים). המאמר מופיע באנגלית באסופה המרתקת the mind's I, ותורגם לעברית בספרו של סמוליאן על הזן. מתואר בו אדם מבקש מאלוקים ליטול ממנו את חופש הרצון. ראו שם לאילו פרדוכסים זה מביא, ועד כמה אותו מבקש לא באמת מעוניין בזה.

    השבמחק
  5. השמועות על מותו היו מוגזמות. סליחה מריימונד סמוליאן שמלאו לו 95, והוא עוד חי ובועט בינינו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.