מוריץ דניאל אופנהיים, צאת השבת, 1866 |
רשימות קודמות בסדרה 'פניני חזנות'
אחרי שהקדשתי רשימה לגלגולי השיר 'שבוע טוב', רק טבעי הוא שנפנה את תשומת הלב לעוד כמה ניגוני 'המבדיל בין קודש לחול', שמושרים במוצאי שבת לאחר ההבדלה. בחרתי שלושה ניגונים שבעיני הם יפים ומרגשים. לא רק לחובבי הז'אנר.
א. 'המבדיל' של יוסלה
הנה יוסלה שר עם מקהלת נערים.
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל,
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר,
אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר,
אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.
צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר, עֲל חֲטָאַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר,
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה.
חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי, מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי,
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה.
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה.
קוֹלִי בַּל יֻנְטָל, פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנֻטָל,
שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.
שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.
הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם, אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם,
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.
קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי,
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.
קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי,
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.
טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי, פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי,
אַיֵּה נָא אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, הַנוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה.
נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר, סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר,
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר, וְלַיְלָה לְלָיְלָה.
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר, וְלַיְלָה לְלָיְלָה.
כאמור 'המבדיל' של יוסלה התחבב על חזנים רבים, הנה כמה ביצועים מחודשים ויפים, כולם בדואט של שני חזנים.
הנה החזנים חיים אדלר ובני רוגוזניצקי:
וכאן החזנים יעקב מוצן ובן-ציון מילר:
וכאן החזנים יצחק מאיר הלפגוט ויעקב שוואקי בהופעה גרנדיוזית בתיאטרון של קיסריה:
ב. 'המבדיל' של חסידי מוֹדְזִ'יץ ומשהו על בן-ציון שֶׁנְקֶר
זהו אחד הניגונים הליריים והמרגשים של 'המבדיל'. הלחין אותו בן-ציון שנקר, 'מלחין הבית' האגדי של חסידות מוֹדְזִ'יץ, שהתפרסמה בניגוניה היפים.
הנה 'המבדיל' של שנקר בפי החזן אברימי רוט, מלווה במקהלת 'רינתיה':
וכאן מקהלת ילדים:
זו הזדמנות לספר מעט על בן-ציון שנקר (שנפטר ב-2016).
שנקר, בן קרוב לתשעים, חי בברוקלין ניו-יורק. הוא הלחין כשש מאות (!) ניגונים, ובהם כאלה שנפוצו והתחבבו ומושרים בבתים רבים כאילו נוצרו בששת ימי בראשית. כאלה הם למשל הפיוט לסעודה שלישית 'מזמור לדוד', שהולחן על ידו ב-1946; הניגון המפורסם של 'אשת חיל', שמושר בליל שבת לפני הקידוש במאות אלפי בתים, הולחן על ידו ב-1953; וכמובן, 'ישיש עלייך' שאין חתונה בלעדיה, שהולחן על ידו ב-1965.
כאן מספר שנקר כיצד התחיל להלחין את שיריו:
ג. 'לכבוד חמדת לבבי'
פיוט 'המבדיל', שמושר בצורה זו או אחרת בכל עדות ישראל, זכה לניגון יפה במיוחד בקהילות הספרדים, והוא מוכר במילות הפזמון החוזר 'לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא'.
הנה יוסי בנאי ויהורם גאון בתכנית 'רומנסרו ספרדי', שערך וכתב יצחק נבון. ההקלטה היא מ-1978.
לפיוט זה נוסף בית אחד בלדינו, ואלה מילותיו:
אלה דרצ'ה מיכאל
אי אלה סייגרה גבריאל
סוברה לה קבסה שכינה די אל
קדה איל דיה, אי קדה נוצ'ה.
ובעברית:
שבוע טוב!
הנה החזנים חיים אדלר ובני רוגוזניצקי:
וכאן החזנים יעקב מוצן ובן-ציון מילר:
וכאן החזנים יצחק מאיר הלפגוט ויעקב שוואקי בהופעה גרנדיוזית בתיאטרון של קיסריה:
ב. 'המבדיל' של חסידי מוֹדְזִ'יץ ומשהו על בן-ציון שֶׁנְקֶר
זהו אחד הניגונים הליריים והמרגשים של 'המבדיל'. הלחין אותו בן-ציון שנקר, 'מלחין הבית' האגדי של חסידות מוֹדְזִ'יץ, שהתפרסמה בניגוניה היפים.
הנה 'המבדיל' של שנקר בפי החזן אברימי רוט, מלווה במקהלת 'רינתיה':
וכאן מקהלת ילדים:
זו הזדמנות לספר מעט על בן-ציון שנקר (שנפטר ב-2016).
שנקר, בן קרוב לתשעים, חי בברוקלין ניו-יורק. הוא הלחין כשש מאות (!) ניגונים, ובהם כאלה שנפוצו והתחבבו ומושרים בבתים רבים כאילו נוצרו בששת ימי בראשית. כאלה הם למשל הפיוט לסעודה שלישית 'מזמור לדוד', שהולחן על ידו ב-1946; הניגון המפורסם של 'אשת חיל', שמושר בליל שבת לפני הקידוש במאות אלפי בתים, הולחן על ידו ב-1953; וכמובן, 'ישיש עלייך' שאין חתונה בלעדיה, שהולחן על ידו ב-1965.
כאן מספר שנקר כיצד התחיל להלחין את שיריו:
ג. 'לכבוד חמדת לבבי'
פיוט 'המבדיל', שמושר בצורה זו או אחרת בכל עדות ישראל, זכה לניגון יפה במיוחד בקהילות הספרדים, והוא מוכר במילות הפזמון החוזר 'לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא'.
הנה יוסי בנאי ויהורם גאון בתכנית 'רומנסרו ספרדי', שערך וכתב יצחק נבון. ההקלטה היא מ-1978.
לפיוט זה נוסף בית אחד בלדינו, ואלה מילותיו:
אלה דרצ'ה מיכאל
אי אלה סייגרה גבריאל
סוברה לה קבסה שכינה די אל
קדה איל דיה, אי קדה נוצ'ה.
ובעברית:
מ"צ אפרתי וש' מונזון, שחרית: ספר קריאה לשנת הלימודים השלישית, אמנות, ת"ש, עמ' 160; איור: נחום גוטמן. |
מקסים
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאת החזן אברימי רוט מלווה מקהלת החזנים זמרת י-ה בניצוח ד"ר אורי אהרן
השבמחקמעשה בחזן צעיר שהכריז שהוא 'יוסלה רוזנבלט' השני.
השבמחקאמרו לו: "השני אינך יכול להיות, אלא רק השלישי".
"וכי למה ?" הקשה.
"אין שני לו".
חמוד!
מחקומי הוא יצחק הקטן (האקרוסטיכון)?
השבמחקבעת ההבדלה עקב יציאת השבת נוצר סוג של עצבות (מוצ"ש בלוז...). לכן לחנים רבים של המבדיל הינם ברוח זו.
השבמחקלהלן לחן מאד קצבי ומעורר של "המבדיל".
http://www.piyut.org.il/tradition/2325.html?currPerformance=3021
מעניין, לא היה לי מושג על כך שאשת חיל האשכנזי הוא לחנו של אדם החי גם בימינו, נ"י!
השבמחקמהסרטון של הילדים-נערים עם מנצחם למדתי שאף לא אחד מהם מבין את מה שהוא שר, ובעצם גם אני בקושי עקבתי אחרי המילים. יא, עברית עבריתֵנו, לא יפה ככה לשבשך!
התוספת של עונ"ש הבוקר אומרת לי שאולי לא יוצגו דיים הפיוט והזמרה המזרחית-ספרדית, אבל עוד חזון למועד, כלומר - בוא יבוא גם הקטע הזה, נכון? בעצם, אהוד בנאי שר בתוספת של הבוקר "מזמור לדוד" אשכנזי יפה, בלי בעיות, בלי תסביכים, ללא הבדלה. אינשאללה, כך יהיה כל הזמן.
המלחין האגדי ר' בן ציון שנקר, אינו בין החיים לצערנו .נפטר לפני למעלה משמונה שנים, בשיבה טובה פוריה וצלולה, בגיל 91
מחקהערה בקשר למלחין בן ציון שנקר .
השבמחקמר שנקר הוא זמר הבית של חסידות מודז'יץ, אמנם הוא אכן מלחין מבורך אבל הכינוי 'מלחין הבית' - יותר נכון לומר מלחיני הבית - של חסידות מודז'יץ היו אלו אדמורי מודז'יץ לדורותיהם.
הבולטים בכושר ההלחנה מביניהם היו ר' ישראל ור' שאול ידידיה זצ"ל.
ניגון קצבי ומדבק נמצא באתר הספריה הלאומית:
השבמחקhttps://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9C%20NNL&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=piyut
המבדיל בין קודש לחול / אשכנז 2 / מרסל לנג
נודע בשערים בעלה וגו' אילו שערים? שערי הדולר? שערי בית"ר ירושלים? שערי העיר העתיקה? או שערי משפט?
השבמחקחלק מח"כינו מחזירים לאנשיהם "מאה שערים".
נוסח הפזמון: "זרענו ו כ ס פ נ ו ירבה כחול", מיוסד על שיבוש וטעות בהבנת פסוק בישעיהו מ"ח. וכך נכתב שם (בשינויי כתיב שלי): "לו הקשבת למצוותי, ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים" "ויהי כחול זרעך (זו ההשראה ל"זרענו ירבה כחול" שבפזמון) "וצאצאי מעיך כ מ ע ו ת י ו" (וזו כנראה ההשראה של הפייטן למליצתו "..וכספנו ירבה כחול") אלא ש"מעותיו" שבפסוק, איננו במשמעות מעות = כספים, אלא מתפרש על פי הקשרו, כגרגרי החול. ובכלל "מעה" כמטבע, לא מצאנו במקרא אלא בלשון חז"ל. אשר על כן מסתבר ש"וכספנו" היא תוספת מאוחרת שאינה בנוסח המקורי. בביתי נהגנו לשיר, על פי נוסח שנמסר בשם הגר"א "זרענו ושלומנו ירבה כחול". עד שאשתי שתחיה אמרה לי: "אתה תשיר 'ושלומנו ירבה כחול', ואני אשיר 'וכספנו
השבמחקבן-ציון שנקר היה האיש שדחף את ר' שלמה קרליבך לחסידות, ולעיסוקו בשירה. במקומות שונים ובאירועים שונים סיפר קרליבך על השפעתו העצומה של בן-ציון שנקר עליו, ואמר "כל המנגינות שלי הן מחסידות מודזיץ". הכרתי היטב את ר' שלמה ושמעתי ממנו על כך לא מעט, ועל כן בביקור בניו יורק ב-1990 עשיתי שבת בברוקלין בבית הכנסת שבו התפלל והיה החזן בן ציון שנקר. בית הכנסת היה קטן במימדיו, קומה מתחת לקרקע, מספר מתפללים לא רב, אך הרוח והנשמה בבית הכנסת היו חד פעמיים.
השבמחק