יום שישי, 9 בינואר 2015

פניני חזנות למוצאי שבת: 'המבדיל בין קודש לחול'

מוריץ דניאל אופנהיים, צאת השבת, 1866

רשימות קודמות בסדרה 'פניני חזנות'

אחרי שהקדשתי רשימה לגלגולי השיר 'שבוע טוב', רק טבעי הוא שנפנה את תשומת הלב לעוד כמה ניגוני 'המבדיל בין קודש לחול', שמושרים במוצאי שבת לאחר ההבדלה. בחרתי שלושה ניגונים שבעיני הם יפים ומרגשים. לא רק לחובבי הז'אנר.

א. 'המבדיל' של יוסלה

'המבדיל' היא אחת מיצירותיו הידועות ביותר של 'מלך החזנים' יוסלה רוזנבלט (שגם עליו כתבנו ברשימה קודמת). ליצירה זו יש אופי מארשי ואפשר לשיר אותה ביחיד ובציבור. זו גם הסיבה שהיא אהובה מאוד על חזנים רבים, וכמובן גם על אוהבי חזנות רבים.

הנה יוסלה שר עם מקהלת נערים.


הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל,
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה.

יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר,
אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.

צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר, עֲל חֲטָאַי עָבוֹר תַּעֲבוֹר,
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה.

חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי, מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי,
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה.

קוֹלִי בַּל יֻנְטָל, פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנֻטָל,
שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם, אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם,
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לָיְלָה.

קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי, אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי,

מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה.

טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי, פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי,
אַיֵּה נָא אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, הַנוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה.

נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר, סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר,
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר, וְלַיְלָה לְלָיְלָה.

כאמור 'המבדיל' של יוסלה התחבב על חזנים רבים, הנה כמה ביצועים מחודשים ויפים, כולם בדואט של שני חזנים.

הנה החזנים חיים אדלר ובני רוגוזניצקי:


וכאן החזנים יעקב מוצן ובן-ציון מילר:


וכאן החזנים יצחק מאיר הלפגוט ויעקב שוואקי בהופעה גרנדיוזית בתיאטרון של קיסריה:


ב. 'המבדיל' של חסידי מוֹדְזִ'יץ ומשהו על בן-ציון שֶׁנְקֶר

זהו אחד הניגונים הליריים והמרגשים של 'המבדיל'. הלחין אותו בן-ציון שנקר, 'מלחין הבית' האגדי של חסידות מוֹדְזִ'יץ, שהתפרסמה בניגוניה היפים.

הנה 'המבדיל' של שנקר בפי החזן אברימי רוט, מלווה במקהלת 'רינתיה':


וכאן מקהלת ילדים:


זו הזדמנות לספר מעט על בן-ציון שנקר (שנפטר ב-2016).

שנקר, בן קרוב לתשעים, חי בברוקלין ניו-יורק. הוא הלחין כשש מאות (!) ניגונים, ובהם כאלה שנפוצו והתחבבו ומושרים בבתים רבים כאילו נוצרו בששת ימי בראשית. כאלה הם למשל הפיוט לסעודה שלישית 'מזמור לדוד', שהולחן על ידו ב-1946; הניגון המפורסם של 'אשת חיל', שמושר בליל שבת לפני הקידוש במאות אלפי בתים, הולחן על ידו ב-1953; וכמובן, 'ישיש עלייך' שאין חתונה בלעדיה, שהולחן על ידו ב-1965.

כאן מספר שנקר כיצד התחיל להלחין את שיריו:


ג. 'לכבוד חמדת לבבי' 

פיוט 'המבדיל', שמושר בצורה זו או אחרת בכל עדות ישראל, זכה לניגון יפה במיוחד בקהילות הספרדים, והוא מוכר במילות הפזמון החוזר 'לכבוד חמדת לבבי, אליהו הנביא'.

הנה יוסי בנאי ויהורם גאון בתכנית 'רומנסרו ספרדי', שערך וכתב יצחק נבון. ההקלטה היא מ-1978.


לפיוט זה נוסף בית אחד בלדינו, ואלה מילותיו:

אלה דרצ'ה מיכאל 
אי אלה סייגרה גבריאל 
סוברה לה קבסה שכינה די אל 
קדה איל דיה, אי קדה נוצ'ה.


ובעברית:

שבוע טוב!

מ"צ אפרתי וש' מונזון, שחרית: ספר קריאה לשנת הלימודים השלישית, אמנות, ת"ש, עמ' 160; איור: נחום גוטמן.

14 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. את החזן אברימי רוט מלווה מקהלת החזנים זמרת י-ה בניצוח ד"ר אורי אהרן

    השבמחק
  3. מעשה בחזן צעיר שהכריז שהוא 'יוסלה רוזנבלט' השני.
    אמרו לו: "השני אינך יכול להיות, אלא רק השלישי".
    "וכי למה ?" הקשה.
    "אין שני לו".

    השבמחק
  4. ומי הוא יצחק הקטן (האקרוסטיכון)?

    השבמחק
  5. בעת ההבדלה עקב יציאת השבת נוצר סוג של עצבות (מוצ"ש בלוז...). לכן לחנים רבים של המבדיל הינם ברוח זו.
    להלן לחן מאד קצבי ומעורר של "המבדיל".
    http://www.piyut.org.il/tradition/2325.html?currPerformance=3021

    השבמחק
  6. מעניין, לא היה לי מושג על כך שאשת חיל האשכנזי הוא לחנו של אדם החי גם בימינו, נ"י!
    מהסרטון של הילדים-נערים עם מנצחם למדתי שאף לא אחד מהם מבין את מה שהוא שר, ובעצם גם אני בקושי עקבתי אחרי המילים. יא, עברית עבריתֵנו, לא יפה ככה לשבשך!
    התוספת של עונ"ש הבוקר אומרת לי שאולי לא יוצגו דיים הפיוט והזמרה המזרחית-ספרדית, אבל עוד חזון למועד, כלומר - בוא יבוא גם הקטע הזה, נכון? בעצם, אהוד בנאי שר בתוספת של הבוקר "מזמור לדוד" אשכנזי יפה, בלי בעיות, בלי תסביכים, ללא הבדלה. אינשאללה, כך יהיה כל הזמן.

    השבמחק
    תשובות
    1. המלחין האגדי ר' בן ציון שנקר, אינו בין החיים לצערנו .נפטר לפני למעלה משמונה שנים, בשיבה טובה פוריה וצלולה, בגיל 91

      מחק
  7. הערה בקשר למלחין בן ציון שנקר .

    מר שנקר הוא זמר הבית של חסידות מודז'יץ, אמנם הוא אכן מלחין מבורך אבל הכינוי 'מלחין הבית' - יותר נכון לומר מלחיני הבית - של חסידות מודז'יץ היו אלו אדמורי מודז'יץ לדורותיהם.
    הבולטים בכושר ההלחנה מביניהם היו ר' ישראל ור' שאול ידידיה זצ"ל.

    השבמחק
  8. ניגון קצבי ומדבק נמצא באתר הספריה הלאומית:
    https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=any,contains,%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9C%20NNL&bulkSize=30&index=0&sort=rank&t=piyut
    המבדיל בין קודש לחול / אשכנז 2 / מרסל לנג

    השבמחק
  9. נודע בשערים בעלה וגו' אילו שערים? שערי הדולר? שערי בית"ר ירושלים? שערי העיר העתיקה? או שערי משפט?
    חלק מח"כינו מחזירים לאנשיהם "מאה שערים".

    השבמחק
  10. נוסח הפזמון: "זרענו ו כ ס פ נ ו ירבה כחול", מיוסד על שיבוש וטעות בהבנת פסוק בישעיהו מ"ח. וכך נכתב שם (בשינויי כתיב שלי): "לו הקשבת למצוותי, ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים" "ויהי כחול זרעך (זו ההשראה ל"זרענו ירבה כחול" שבפזמון) "וצאצאי מעיך כ מ ע ו ת י ו" (וזו כנראה ההשראה של הפייטן למליצתו "..וכספנו ירבה כחול") אלא ש"מעותיו" שבפסוק, איננו במשמעות מעות = כספים, אלא מתפרש על פי הקשרו, כגרגרי החול. ובכלל "מעה" כמטבע, לא מצאנו במקרא אלא בלשון חז"ל. אשר על כן מסתבר ש"וכספנו" היא תוספת מאוחרת שאינה בנוסח המקורי. בביתי נהגנו לשיר, על פי נוסח שנמסר בשם הגר"א "זרענו ושלומנו ירבה כחול". עד שאשתי שתחיה אמרה לי: "אתה תשיר 'ושלומנו ירבה כחול', ואני אשיר 'וכספנו

    השבמחק
  11. בן-ציון שנקר היה האיש שדחף את ר' שלמה קרליבך לחסידות, ולעיסוקו בשירה. במקומות שונים ובאירועים שונים סיפר קרליבך על השפעתו העצומה של בן-ציון שנקר עליו, ואמר "כל המנגינות שלי הן מחסידות מודזיץ". הכרתי היטב את ר' שלמה ושמעתי ממנו על כך לא מעט, ועל כן בביקור בניו יורק ב-1990 עשיתי שבת בברוקלין בבית הכנסת שבו התפלל והיה החזן בן ציון שנקר. בית הכנסת היה קטן במימדיו, קומה מתחת לקרקע, מספר מתפללים לא רב, אך הרוח והנשמה בבית הכנסת היו חד פעמיים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.