יום חמישי, 19 בפברואר 2015

היום יום הולדת: בלוג עונ"ש בן ארבע

איור: נעם נדב

ושוב עברה שנה, ושוב חגיגת יום הולדת שאני עורך על חשבונכם לבלוג שלי, שנולד ב-19 בפברואר 2011 (חמישה ימים לאחר יום ההולדת הפרטי שלי).

אז הנה דו"ח קצר על מה התחדש ומה התיישן בשנה שעברה.

נכון להיום התפרסמו בבלוג 902 רשימות ('פוסטים'), ועוד המקלדת נטויה. לא מאמינים לי? רוצים להיזכר? בטור השמאלי של הבלוג יש מדור שנקרא 'ארכיון הבלוג' והוא מסודר לפי שנים וחודשים. לחיצה על השנה תפתח את חודשי השנה, ולחיצה על חודש תפתח את שמות הפוסטים שפורסמו באותו חודש. לחיצה על כותרת הפוסט תפתח אותו לקריאה.

אני מניח שרוב הקוראים לא נתנו דעתם לכך, אבל בשנה האחרונה עברתי ל'דיאטה' של שלוש רשימות בשבוע (היו ימים של ארבע ואף חמש רשימות שבועיות). הגעתי למסקנה שזו ה'מנה' שקורא סביר יכול לעכל מדי שבוע. וגם כך, רבים מצטדקים (או מתלוננים) בפניי שאין להם זמן לקרוא... כתוצאה מכך נוצרים מדי פעם 'פקקים בצנרת' וכותבי מאמרים ושולחי חומרים נאלצים להמתין זמן ארוך עד הפרסום. סליחה.

וזו ההזדמנות להודות ברבים לכל תומכי הבלוג ושותפיו, בקמח וברוח, בתורה ובעבודה, בממון ובשווה ממון, במשוב ובעידוד, ולציין את שמות הכותבים שהתארחו כאן בשנה האחרונה במדור קבוע או ברשימה בודדת:
אורה אחימאיר, דן אלמגור, הלל אסף, חיים בארברוך גיאן, צבי (גרימי) גלעד, אמוץ דפני, אבנר הולצמן, אליהו הכהן, איתמר וכסלר, יהודה זיו, יחזקאל חובב, אביבה חלמיש, אסא כשר, דליה למדני, חנוך מרמרי, מרדכי נאור, רמי נוידרפר, בני עורי, פוצ'ו, משה פוקסנתן רועי, ארנון שמשוני.
תודה גם לרבים-רבים, שתורמים בכל שבוע שאלות ותשובות, צילומים וקוריוזים, תגובות והערות, מכתבי עידוד ותמיכה ולפעמים גם ביקורת, שכאשר היא יוצאת מן הלב היא גם נכנסת אל הלב. תודה לכולם.

וזה גם המקום להעלות בצער את זכרם הטוב של קוראים נאמנים שהסתלקו בשנה האחרונה, ובהם אורי אליצור, רבקה (ריקי) בליבוים, דיוויד לנדאו, יהושע מונדשיין, יצחק קרופניק, מתי רשף ומיכה שגריר. זיכרון כולם לברכה.

עורך בלוג עונ"ש בדרכו למשימה סודית (דרך בית לחם בירושלים, צילום: ברוך גיאן)

ובאילו רשימות אני הכי גאה? במהלך 2014 התפרסמו כאן 188 רשימות, וכשאני סוקר אותן כבני מרון קשה לי לבחור מתוכן – כולם היו בניי. מה לא היה כאן בשנה שעברה? מסעות ספרותיים לרוֹבְנַה בעקבות 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז, ללייפציג בעקבות 'חלומותיהם החדשים' של חיים באר ולקֶמניץ שבמזרח גרמניה לביקור בחנות הכל-בו של שוקן; מעקב אחרי גלגולי ניגונים – החל בשירי טנקיסטים ושירי אַיָּלוֹת, עבור בגלגולי 'על הדרך עץ עומד' של איציק מאנגר, וכלה ב'שבוע טוב' המיתולוגי של אפרים די-זהב. טיילנו ברחבי הארץ עם יהודה זיו ובשכונות ירושלים עם מצלמתו הנפלאה של ברוך גיאן. התרגזתי על השמאל האנטי-ציוני ועל גיבורו העיתונאי גדעון לוי (זוכרים שהייתה כאן מלחמה בקיץ?), מה שגרם לכמה קוראים לדרוש ממני להוציאם תיכף ומיד מרשימת המינויים. התפעלתי מפרנסות משונות של יהודים, סיפרתי סיפורי רחובות ולעגתי לפיגועי לשון ועלגויות מביכות. והיו הרבה סיפורים מארץ ישראל הישנה וממדינת ישראל הנוכחית, עסקי חרדים וקנאים, הספדים ופרידות (עזריה אלון, פיט סיגר, חנה מרון, יהודית הנדלמרדכי רוזמן, האחיות בַּארי), ביקורות ספרים, הקדשות ספרותיות, חידות מצולמות (שמקצתן הוצעו על ידי קוראים כמו יוני המנחם או טובי גולן), ובעיקר היו כאן המון שטויות. היה כיף ויהיה עוד יותר.

ובכל זאת, הרשימה שהכי ריגשה אותי, וגם ריגשה קוראים רבים אחרים, הייתה פוסט קצרצר שפרסמתי כאן ביום השואה והגבורה: 'אני נשארתי בחיים'.


פלטפורמת 'בלוגר' של 'גוגל', שמארחת את בלוג עונ"ש, מאפשרת לי לראות את מספר הצְפיות בכל פוסט. החלטתי אפוא לערוך את מצעד הרשימות הפופולריות, ואלה התוצאות באליפות הפוסטים של שנת 2014 (כל פוסט צבר מעל 5,000 צפיות):
ברשימת התפוצה האישית של מנויי הבלוג יש כ-2,300 איש, ומלבדם יש עוד מאות רבות של קוראים שמקבלים את הפוסטים החדשים ישירות באי-מייל וללא תיווך שלי. בכל יום שישי בבוקר אני מקדיש לפחות שעה להפצת המיילים הללו, לטיפול במיילים שחזרו ולבקשות הצטרפות חדשות. מן הסתם יגיע השלב שבו אומר: 'איני יכול עוד'...

אני מתיר לעצמי לחזור על מה שכתבתי בפוסט יום ההולדת בשנה שעברה:
הבלוג, מראשיתו, נכתב שלא על מנת לקבל פרס והוא פתוח לכולם, ובחינם. אבל כל מי שקורא בו, ולוּ במעט, מבין כי מושקעות בו עשרות רבות של שעות עבודה בכל שבוע. 
מי שמסכים שתוכן איכותי ומוקפד ראוי לְתִּגְמוּל, והנאה מקריאה באתרים מושקעים באינטרנט אינה שונה מהליכה למסעדה, קריאה בספר, האזנה לקונצרט או צפייה בסרט או בהצגת תיאטרון שעולים כסף, מוזמן להציץ בטור השמאלי ולהשתתף בתחזוקת הבלוג ככל אשר ידבנו לבו. לא חובה, כמובן. זו הבעת אמון, שמטבע העניין גם עוזרת לחיזוק המוטיבציה של העורך והמו"ל, שהרהורי פרישה וחזרה למגדל השן האקדמי פוקדים אותו מדי פעם. ברוח אחד המדורים החביבים בבלוג, הרי זו אמורה להיות גם 'פרנסה של יהודים'... ועל תומכי הבלוג ייאמר: עץ חיים היא למחזיקים בו וכל תומכיו מאושר.
מקור: 'הפולניה' (תודה למיכל)

30 תגובות:

  1. מזל טוב ותודה

    השבמחק
  2. את ברכותי הלבביות והכנות תקבל ביום ההולדת האמיתי של הבלוג, הלא הוא יום ט"ו באדר, פורים דמוקפין (שחל בשנת תשע"א בשבת, כך שהיה לכם פורים משולש)
    סבלנות

    השבמחק
  3. מזל טוב! יש דרך להשתתף בתחזוקת הבלוג גם ממובייל?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מניח שהלינק לתמיכה בבלוג שנמצא בצדו השמאלי של העמוד אמור לעבוד גם במובייל... מכיון שהוא מאוד ארוך קיצרתי אותו ללינק הבא, מקווה שזה יסייע http://bit.ly/1AQjKeK

      מחק
  4. הצטרפתי רק בשנה האחרונה. זוהי פינת אסקפיזם טהור בשבילי. אני מודה לך על כך.
    מזל טוב!

    השבמחק
  5. עלי כהן, קופנהגןיום שישי, 20 פברואר, 2015

    אז אני מצטרף לברכות - לבלוג העונ"ש שהפך לחלק מהווי יום ששי בבוקר ואני 'בולע' אותו ואת תכנו מיד עם הגיעו של הבלוג או הגיעי הביתה (מבריכת השחייה שהיא חלק מהתעמלות הבוקר הפרטית שלי מוקדם בבוקר לשמירת הכושר) ולפעמים גם מגיב ולדוד אסף ש"מינה" אותי ל"נציג 'עונג שבת בקופנהגן" ליום הולדתו הפרטי---תמשיך, תמשיך בפועלך המבורך והרב גווני כל כך 'עד מאה עשרים' ומעבר לזה..... אז מזל טוב גדול מקופנהגן שאיננה מושלגת לירושלים המושלגת.

    השבמחק
    תשובות
    1. וכמנהג ימים אלו - תשמרו על עצמכם - שם בקופנהגן המסוכנת !

      מחק
  6. כיף לקרוא, להעשיר את הידע ולהרחיב את הנפש. תודה על המפעל המרשים

    השבמחק
  7. "עונג שבת (עונ"ש) הוא מיזם אי-מייל שנוסד בדצמבר 2007 ומאז נשלח בכל יום שישי לרשימת תפוצה אישית. "

    וכן...:

    ושוב עברה שנה, ושוב חגיגת יום הולדת שאני עורך על חשבונכם לבלוג שלי, שנולד ב-19 בפברואר 2011 (חמישה ימים לאחר יום ההולדת הפרטי שלי).

    הכיצד?

    השבמחק
    תשובות
    1. בשביל ההיסטוריה: ב-2007 התחלתי לשלוח מיילים שבועיים תחת הכותרת 'עונג שבת', ורק ב-2011 זה עבר למתכונת של בלוג באינטרנט... ההיסטוריה חשובה כדי שלא יגידו לי (כמו שאומרים לי לפעמים) שיש כבר בלוג שנקרא 'עונג שבת' (ועוסק במוסיקה) - אז אני הייתי קודם...

      מחק
    2. ההיסטוריה כוללת את הפרה-היסטוריה... המבוא וההקדמה הם חלק מהיצירה... האקספוזיציה היא איבר חיוני... הטירונות - חלק מהשירות והמכינה חלק בלתי נפרד מהלימודים... עונ"ש קיים שמונה שנים... תבורך...

      מחק
  8. למה אתה לא שם פרסומות ADSENSE ?

    השבמחק
  9. כמובן גם אני מצטרף לברכות לרגל ״היומולדת״ של הבלוג ומאחל כל טוב ואריכות ימים הן לעורך והן לבלוג. זה תענוג לפתוח את יום השישי בקריאת העונ״ש ולראות שיש עוד עולם נורמלי בעולמנו עם אנשים נורמלים שמסוגלים להתכתב ולהגיב בצורה תרבותית ומכובדת על מאמרים מכל הסוגים שהובאו אלינו על ידי דוד אסף וחבריו לכתיבה.
    מזל טוב עד 120......... מאמשטרדאם החמימה לירושלים המושלגת (אני לא מקורי, העתקתי זאת מעלי ידידי בקופנהאגן !)

    השבמחק
  10. מזל טוב, אכן כיף מאוד לקרוא, שתזכה לעוד שנים ארוכות :) אני מניח שבחנת את הרעיון הבא אבל בכל זאת - שקלת לפתוח עמוד פייסבוק ולשתף בו את הפוסטים? כדי לחשוף את הבלוג לאנשים שישמחו "לטעום" ממנעמי הבלוג אבל לא נחשפו עד כה / לא ששים להירשם לקבלת מיילים אוטומטיים (השיטה הזו פסה בהדרגה מהעולם)? בכל מקרה, יישר כוח, שבת שלום

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הרעיון, אבל כבר יש עמוד פייסבוק...

      https://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92-%D7%A9%D7%91%D7%AA-Oneg-Shabbat/165810810245045?fref=ts

      מחק
  11. דוד יקר - יישר כח. מעריץ את ההתמדה ושמירה על איכות והומור שנון. יואב אבניאון

    השבמחק
  12. בוקר טוב ושמח! עד 120 מתוך בריאות וכל טוב בכל המובנים. אין אפס, כל יום שישי אני בציפיה דרוכה לקראת הגליון שתמיד מעניין ומעניק נחת רוח תרבותית יהודית. תענוג צרוף. תודה מעומק הלב מכל בני המשפחה הקוראים אותו בשקיקה.
    שמואל - אנטוורפן

    השבמחק
  13. אני ממתין בכל שבוע ליום ששי וקורא בצמא את הסיפורים הנפלאים, הדוקומנטציה המתלווה לה בכתב , בצילומים בקטעי הביצוע המוסרטים , ו: כן, כן, אני נעזר רבות בסיפורי השירים והסיפורים שאחרי השירים.
    - אז ברכות ממני אינן התגובה הנכונה. מוטב שאני אומר: תודה!!!

    השבמחק
  14. מזל טוב לשניכם. ותודה תודה תודה - בת שבע

    השבמחק
  15. מכהן ברבנות אי שםיום שישי, 20 פברואר, 2015

    לפני יותר משנה גיליתי באקראי את הבלוג הזה ובקשתי להצטרף למנויים . תגובתך הייתה :"אתה לא יודע לאן אתה נופל"
    אני שמח על הנפילה הזאת שחוזרת בכל יום שישי .
    בשעה שמשה רבנו שבר את הלוחות אמר לו ה' "יישר כוחך ששברת " וכן למר !

    השבמחק
  16. בוקר טוב ומזל טוב,הבלוג שלך הוא חלק מיום ששי בבוקר שלי בלונדון. המכתב שכתבה מרים לאחותה מצמרר. הוא גם מעלה את הנושא של כתיבת מכתבים, עט נייר, אומנות שאובדת בדור שלנו. ירושה דיגיטלית היוא נושא שלא עוסקים בו מספיק.
    מירי מלונדון הלא-מושלגת

    השבמחק
  17. יומולדת
    חגיגה נחמדת!
    תודה ושמחה וברכה, והרבה כיף והמון עניין ויופי וסיפוק!
    לעניותי - אין עוד דבר כזה כמו בלוגנו עונ"ש באינטרנט כולו, מהודו ועד כוש, ממטולה עד אילת, מני דן ועד באר שבע, מהמדבר המערבי לים האדום ולאורך ורוחב כל חופי האטלנטי והשקט גם יחד.
    אולי אולי במיקרונזיה???
    לא פעם חשבתי שהבלוג הזה - על ססגוניותו, ומה שאתה, דוד אסף, קורא שטויותיו, עולה על הדף לספרות ותרבות של "הארץ", למשל, שלא לדבר על דפים אחרים במה שנקרא עיתוני הצבע הצהוב.
    עונ"ש לכל אוהביו, בכל שבוע, אינשאללה! בערבית מברכים אדם על מעשה ידיו: יִסְלַאמוּ אִידֶכְּ, אלא שכאן חלה הברכה גם על הראש, הנשמה היתרה, ההומור, הידע, ורוחב האופקים והיזמה!
    כל אלה - לך, דוד אסף, ולעושים במלאכה על פי בקשותיך, הצעותיך נדיבות הלב שלהם ושלך!
    בעניין הקמח לתורה - לא יודעת מתי, אולי בעוד חודשיים שלושה אוכל לתרום משהו. לא, לא קשור לאריאלה או אראלה, (כולם אומרים אַרְאֶלה, מה תראו לה?) אני לא חברה שלה, סתם תקווה שירווח קצת.
    תודה, חברים, ידידים, משכילים, מלומדים, צלמים-אמנים, יודעי הארץ ואוהביה, אוהבי שירה ומוזיקה, היסטוריונים - כווווולם אזרחי עונ"ש!

    השבמחק
  18. ואני רוצה להוסיף לברכות גם את כל המגיבים ותורמי הידע למיניהם (בעלי התוספות ...) שהם חלק חשוב ובלתי נפרד מהסיפור עצמו.

    השבמחק
  19. לא זוכרת אפילו איך הגעתי לכאן...אבל היה שווה כל רגע :) העונ"ש הזה תענוג צרוף!!! יומולדת שמיח לך (כל כך הרבה אנשים במזל הזה אני אוהבת - אימי היתה גם דלי :) ) ולבלוג כמובן. עד מאה כ- עשרים אומרים אצלינו... או כמו שאתה עכשו - אני אומרת.

    השבמחק
  20. מזל טוף... לך, יוצרו, מגדלו ומטפחו - ולנו שזכינו!!

    השבמחק
  21. תודה רבה על הבלוג ויישר כוח לעושים במלאכה.

    השבמחק
  22. ברכות ותודה מקרב לב על הנאה, עניין וחוש הומור מעודן.

    השבמחק
  23. וזה מקום לאחל איחולים,
    לבלוג, לכותב ולקוראיו,
    על מידע והומור שבין למלים,
    הומור קל או הומור עב,

    על טורים של סקירה
    וטורים של תצלום,
    ללא כל אגרה,
    נדבה או תשלום.

    על טורים לא צפויים,
    וטורים מפתיעים,
    ברכתנו שלוחה,
    ויישר כוחך.

    השבמחק
  24. ברכות שולח גם ראש מדור השלטים הנמצא בשנתיים שבתון.

    השבמחק
  25. אמרו כבר הכל לפני, לא משנה. הבלוג הזה קולע לכל כך הרבה תחומי עניין שלי, עד שאני מופתעת מחדש בכל פעם. והכל בטוב טעם ובכתיבה מרתקת. אשרינו שזכינו. חזק וברוך תהיה!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.