צֶלֶם בהיכל: מה עושה הבזיליקה של פטרוס בעיתון 'המודיע'?

שלא כמו אצל החילוניים, אנשי 'העגלה הריקה', בעיתונות החרדית אין סערות גדולות של הון-שלטון-עיתון. כאן יש סתם פאדיחות קטנות ומצחיקות. שכן כגודל יומרנותם של עיתונים אלה לשמור על 'ערכי היהדות הנאמנה' כדי ל'הגן על הקוראים' מכל דבר שיקוץ ותועבה, וכעומק הצנזורה מרצון של כל דבר שעשוי להרגיז מישהו מ'גדולי ישראל', כן גודל בוּרוּתם ועומק נפילתם בפח יָקוֹש, להנאת הקוראים השמחים לאידם.

ובכן, לפני כשבוע וחצי, ביום שישי, א' בטבת תשע"ז, ערב פרשת 'מקץ', נדפסה בתוספת של העיתון המודיע, במדור 'נועם שיח' מאת טוביה פריינד, כתבה רחבה העוסקת בסוגייה הנכבדה של 'קדושת בתי כנסת'. הכתבה לוותה בתמונות צבע נאות של בתי כנסת מרחבי הגולה ותחת כל תמונה הופיעו כיתוביות הסבר קצרות.

תמונה אחת שמוקמה בקצה הימני העליון, לא חדה במיוחד ונטולת הסבר, משכה את תשומת לבו של הקורא אפרים קופלוביץ'. הנה היא:

היכן נמצא בית כנסת מפואר זה? שאל אפרים את עצמו. התמונה, שרוטשה, אף כי לא עד הסוף (שימו לב לצלב בחלון שבצד ימין ולכיתוב הלטיני שבצד שמאל למעלה), הזכירה לו את ביקורו בוותיקן, שעה ששם את נפשו בכפו וביקר בבזיליקה המפורסמת של פטרוס הקדוש (סן פייטרו).

אחת מנקודות הציון הידועות לחובבי האמנות היא ה'בָּלְדָקִינוֹ' (baldacchino), כלומר החופה, שאותה פיסל ג'ובני לורנצו ברניני, פסל ואדריכל איטלקי נודע שחי במאה ה-17. זהו מבנה עצום מידות, שבנייתו החלה בשנת 1623 והושלמה ב-1638. החופה, על ארבעת עמודי הברונזה הענקיים, המקושטים בעלעלי דפנה וזית, נבנתה מעל הקבר המיוחס לפטרוס הקדוש. הרושם הוא עצום, לא רק משום שמדובר במבנה השווה בגובהו לבניין של כחמש קומות, אלא בשל יכולתו של האמן ליצור תחושה רוחנית של עלייה והתעלות.

מבט פנורמי על הבלדקינו בבזיליקת פטרוס הקדוש (מקור: ויקיפדיה)

פטרוס – לשעבר, הדייג שמעון בר יונה מכפר נחום – היה תלמידו הנאמן והאהוב של ישוע ואחד משנים עשר השליחים שהפיצו את בשורת רבם בגויים. על פי המסורת הנוצרית, פטרוס היה הבישוף הראשון של קהילת הנוצרים הראשונים ברומא, אך סופו היה מר – הוא נאסר על יד הרומאים בשנת 67, הוצא להורג (על צלב הפוך!) ושם, במקום קבורתו, נבנתה לימים הבזיליקה לזכרו.

העמודים המפותלים של הבלדקינו (מקור: ויקיפדיה)

'מה עושה תמונה זו בארכיון התמונות של עיתון חרדי', שאל הקורא המודאג אפרים, 'ותחת יד מי יצאה המכשלה הזו?'.

ניסיונותיו לברר זאת עם מערכת העיתון או עם הכותב לא צלחו. 'אני לא מביא זאת כביקורת, אלא כקוריוז', ציין אפרים במכתבו אליי. 'לא נראה לי שמישהו מאנשי המודיע ראה מימיו את הבזיליקה הזו מבחוץ, ובוודאי שלא מבפנים'. 

למען האמת, אמנות נוצרית בכלל, וה'בלדקינו' בפרט, השפיעו גם על אמנות העיצוב של בתי הכנסת. העמודים המפותלים והמרשימים של ה'חופה' שימשו – ואף משמשים עד היום – מקור השראה לעמודי ארונות קודש מפוארים. גם ה'עלעלים', שמשתלשלים על החופה ומקיפים אותה, העניקו השראה למעין כַּפּוֹרֶת, שמכסה את הפרוכת בחלקה העליון ומופיעה בארונות קודש רבים.

הנה כמה דוגמאות להשפעת הבלדקינו על במות בתי כנסת ואפילו על שערי ספרים עבריים.

בית הכנסת בטורינו שנחנך בשנת 1884 (צילום: דניאל ונטורה; מקור: ויקיפדיה)

(מקור: שלום צבר, 'ירושלים והמקדש בתרבותם ובאומנותם של יהודי איטליה', אריאל, 188, אוגוסט 2009, עמ' 54)