א. החלה הספירה לאחור
בית הלחם בתל אביב מציע חלופה חילונית לספירת העומר או לטבלת היאוש...
ב. מכונת הזמן של מאפיית דוידוביץ
במאפיית דוידוביץ כבר הספיקו לאפות לחם מקמח שנטחן לאחר פסח תשע"ח!
ג. משקל המרור
ראש הממשלה, הידוע ביחסו החם למסורת ישראל, הודיע בדף הפייסבוק שלו כי את חג הפסח יחגוג עם 'אפס מרור':
ובכן, יידע הקורא בנימין נתניהו כי מי שלא טעם לפחות 19 גרם מרור, לא יצא ידי חובתו! כך משתמע על כל פנים מכרזות מטעם חב"ד הפזורות ברחבי ארצנו וקוראות לציבור לחגוג את הפסח כהלכתו.
ומי שבאמת מקפיד יידע כי יש לאכול לפחות 15 גרם מצה ('כזית') וכל כוס מארבע הכוסות צריכה להכיל לפחות 86 סמ"ק!
ד. בשורות משמחות
אין כמו בשורות משמחות, ובמיוחד אם הבשורה היא על מסעדה נוספת שהפכה כשרה למהדרין, ומה גם שהיא כשרה לפסח.
איך קוראים למסעדה ואיפה היא נמצאת? את זה לא מספרים לנו לפי שעה. אבל אנו – בלשים בני בלשים – יודעים לפרש רמזים, ולפי לוח קווי הנסיעה של המונית אפשר לשער שמדובר בעיר הקודש אשדוד. את שמה של המסעדה לא הצלחנו לגלות, ונמתין אפוא במתח עד שישתחרר מידע נוסף.
בין כך ובין כך, נראה שהמפרסם לא כל כך בקי בענייני פרסום 'מהדרין'. הציבור שאליו פונים אינו רוצה, בדרך כלל, לראות נשים ב'פרונט'...
ה. מעשה נורא במלפפון של פסח
ונסיים בדבר תורה, הלקוח מהספר לקט שפתי קודש: פסח, בו נלקטו ונאספו דברי חכמתם של אדמו"רי בֶּלז (כרך ב, אשדוד תש"ע, עמ' קסט). בעל ההערות מברר את הסיבות לכך שהרבי ישכר דב רוקח מבלז (1926-1854) סירב לקחת מלפפון שהביא לו אחד מחסידיו לצורך אכילת כרפס.
מדוע דחה הרבי את המתנה המיוחדת?
ובכן, הכל חוזר לימים ההם בגליציה ולפריץ הגוי ולרבי שרואה למרחוק. הרבי טען כי 'מאכלים חדשים', כגון מלפפון, שלא היו קיימים בימי 'אבותינו ורבותינו' ועל כן הם לא התפללו עליהם שלא ניכשל בהם במשהו חמץ, עדיף לא לאוכלם ולהיזהר בהם. והא ראיה, שלימים התברר שהפריץ הנ"ל אכן השקה את גינת הירק במי חמץ. ועל זה נאמר: ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.
עניין המלפפון עוד ממשיך ומתגלגל גם בעמודים הבאים, ואנו לא באנו אלא להציע את עיקרו של דבר, ודפח"ח.
בית הלחם בתל אביב מציע חלופה חילונית לספירת העומר או לטבלת היאוש...
צילום: איתמר לויתן |
ב. מכונת הזמן של מאפיית דוידוביץ
במאפיית דוידוביץ כבר הספיקו לאפות לחם מקמח שנטחן לאחר פסח תשע"ח!
ג. משקל המרור
ראש הממשלה, הידוע ביחסו החם למסורת ישראל, הודיע בדף הפייסבוק שלו כי את חג הפסח יחגוג עם 'אפס מרור':
ובכן, יידע הקורא בנימין נתניהו כי מי שלא טעם לפחות 19 גרם מרור, לא יצא ידי חובתו! כך משתמע על כל פנים מכרזות מטעם חב"ד הפזורות ברחבי ארצנו וקוראות לציבור לחגוג את הפסח כהלכתו.
ומי שבאמת מקפיד יידע כי יש לאכול לפחות 15 גרם מצה ('כזית') וכל כוס מארבע הכוסות צריכה להכיל לפחות 86 סמ"ק!
צילומים: איתמר לויתן |
ד. בשורות משמחות
אין כמו בשורות משמחות, ובמיוחד אם הבשורה היא על מסעדה נוספת שהפכה כשרה למהדרין, ומה גם שהיא כשרה לפסח.
צילום: רון חרמוני-להט |
איך קוראים למסעדה ואיפה היא נמצאת? את זה לא מספרים לנו לפי שעה. אבל אנו – בלשים בני בלשים – יודעים לפרש רמזים, ולפי לוח קווי הנסיעה של המונית אפשר לשער שמדובר בעיר הקודש אשדוד. את שמה של המסעדה לא הצלחנו לגלות, ונמתין אפוא במתח עד שישתחרר מידע נוסף.
בין כך ובין כך, נראה שהמפרסם לא כל כך בקי בענייני פרסום 'מהדרין'. הציבור שאליו פונים אינו רוצה, בדרך כלל, לראות נשים ב'פרונט'...
ה. מעשה נורא במלפפון של פסח
ונסיים בדבר תורה, הלקוח מהספר לקט שפתי קודש: פסח, בו נלקטו ונאספו דברי חכמתם של אדמו"רי בֶּלז (כרך ב, אשדוד תש"ע, עמ' קסט). בעל ההערות מברר את הסיבות לכך שהרבי ישכר דב רוקח מבלז (1926-1854) סירב לקחת מלפפון שהביא לו אחד מחסידיו לצורך אכילת כרפס.
מדוע דחה הרבי את המתנה המיוחדת?
ובכן, הכל חוזר לימים ההם בגליציה ולפריץ הגוי ולרבי שרואה למרחוק. הרבי טען כי 'מאכלים חדשים', כגון מלפפון, שלא היו קיימים בימי 'אבותינו ורבותינו' ועל כן הם לא התפללו עליהם שלא ניכשל בהם במשהו חמץ, עדיף לא לאוכלם ולהיזהר בהם. והא ראיה, שלימים התברר שהפריץ הנ"ל אכן השקה את גינת הירק במי חמץ. ועל זה נאמר: ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.
עניין המלפפון עוד ממשיך ומתגלגל גם בעמודים הבאים, ואנו לא באנו אלא להציע את עיקרו של דבר, ודפח"ח.
חג שמח לכל עם ישראל
השבמחקאני לא יודע מה זה בדיוק מי-חמץ ואיך הם מצליחים לחדור אל תוך פרי המלפפון, ולכן אולי יש צדק בטענת המרן שאפשר להחמיץ מלפפונים כבר בזמן גידולם. אבל לגבי קיום המלפפון בימי אבותינו אין כל חשש. כאשר בני ישראל יצאו ממצרים הם התגעגעו למאכלי מצרים: זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים (במדבר יא ה). הקישואים המצריים הנזכרים בפסוק הם למעשה מלפפונים בלשון ימינו. האחראי לחילוף המשמעות בין הקישוא למלפפון הוא אברהם משה לונץ בספרו "לוח ארץ ישראל" משנת 1895, שבו נתן לקישוא המקראי את השם מלפפון. קביעה זו גרמה למפח נפש רב לאנשי הלשון, אך את הגלגל כבר לא ניתן היה להשיב. חג שמח!
השבמחקצר לי לאכזב את מר נתניהו, אבל זה לא עובד ככה.
השבמחקבהגדת פראג רפ"ז נאמר בצד המילים 'מרור זה': 'יש מנהג בעולם שהאיש מורה על האישה משום שנאמר אשה רעה מר ממות'. ראו כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=4546
ולפי זה נראה שיש לו מרור מספיק לכל החיים, כולל הבן הרשע מההגדה.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א
מחקכי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנא': כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר: אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני! לא קשיא: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.
זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים (במדבר, פרק י"א, פסוק 5)
השבמחקפירש רש"י (סוף המאה ה11) כך: "הקשאים" - הם קוקומברו"ש בלע"ז
כלומר לדעת רש"י בני-ישראל הכירו את המלפפונים.
מכאן עולה החשש שרבי ישכר דב רוקח מבעלז לא הכיר את פירוש רש"י לפסוק זה.
קושיה.
או שלא ידע שקוקמברו"ש הם הם המלפפונים...
מחקמאפית דוידוביץ התנצלה.
השבמחקבשל טעות אנוש של מפעיל המכונה נארזו חלק מככרות הלחם בשקיות שהוכנו לצאת החג.
כאן תצלום. http://m.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3145380&forum_id=771