א. מי הם חיים ואלישע?
ליד תיאטרון 'הבימה' בתל אביב, בין הרחובות אחד העם למלצ'ט, יש רחוב קטן ושמו 'חיים ואלישע'. לאורך הרחוב אין אף לא שלט הסבר אחד על הצמד הזה. מי הם ומדוע זכו להנצחה?
איזה מזל שיש אינטרנט ואפשר לגלות שמדובר בשני משוררים יהודים שחיו בברית המועצות וכתבו בעברית: חיים לֶנסקי, שמת במחנה מעצר בסיביר, ככל הנראה ב-1942, ושמו מוכר וידוע; וחברו אלישע רוֹדין, שמת במוסקבה בשנת 1952 ושמו מוכר רק למעטים שעוסקים בספרות עברית.
מדוע הצמידו אותם זה לזה? האם אין הם ראויים כל אחד לרחוב משל עצמו? הרי הם לא היו 'זוג' בחייהם או במותם. אפילו שמעיה ואבטליון זכו כל אחד לרחוב 'פרטי'.
התשובה לכך קשורה כנראה בסופר, המתרגם והמבקר אברהם קריב, שגאל את יצירתם של השניים מן השכחה והביא לדפוס את שיריהם בכרך אחד, הענף הגדוע, שאותו ההדיר במוסד ביאליק בשנת 1954: 'שירים והגיונות' של רודין, ו'שירים, רשימות ומכתבים' של לנסקי.
אבל מדוע בחרו לציין את זכרם באמצעות שמם הפרטי? האם חששו להרגיז את הרוסים?
מוזר.
(תמונות לנסקי ורודין צויירו על ידי יעקב פינס, העץ הגדוע, עמ' 30, 207)
בעלי התוספות
קובי לידרמן מיהר לשלוח לי תמונה של שלט מתכת ישן ובו הסבר על טיב השם. השלט מקובע בבית מס' 22 פינת רחוב אחד העם.
ב. לוי יצחק – בעל המחירון או הרבי מברדיצ'ב?
ובכלל, משונה היא הפמיליאריות הזו בשמות רחובות בתל אביב. זה לא רק 'חיים ואלישע', אלא גם 'לוי יצחק'.
מיהו לוי יצחק? הרי ברור שכל עובר ושב אמור לדעת זאת... אני יכול לנחש, שיהיו רבים שיגידו שהרחוב קרוי על שמו של שמאי הרכב המפורסם לוי יצחק, בעל 'מחירון לוי יצחק'.
הכוונה היא כמובן לצדיק החסידי המפורסם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (1809-1740), בעל הספר הקלאסי קדושת לוי, שזכה לאין סוף סיפורים ואגדות וגם לכינוי 'סניגורם של ישראל'.
אז נכון ששם המשפחה שבו התגדרו צאצאיו ('דֶרְבָּרֶמְדִיגֶר', שיבוש של 'דערבאַרעמדיג', שפירושו הרחמן) לא כל כך מוכר וגם קצת 'שובר שיניים'. ובכל זאת, בספרות העברית ובכתיבה ההיסטורית הרבה עליו התקבע שמו על פי שם העיר בה כיהן ברבנות בשנות חייו האחרונות ובה גם נקבר – היא ברדיצ'ב.
ועל הכתיב הלטיני המשונה הזה IZAK (במקום Yitzchak, Yitzhak, או לכל הפחות Issac), בכלל אין מה להכביר מילים.
ג. האמורה רב אשי אופנהיימר
ברמת אביב יש רחוב המוקדש לכבודו של האמורא רב אָשִׁי, שהיה אחד מעורכי התלמוד הבבלי (יצחק ולאה רבין גרו ברחוב זה).
אלא שכותבי השלט לא ידעו כנראה איך כותבים את השם הארמי 'אמוֹרָא' (לשון אמירה וכינוי לכל חכמי התלמוד), והפכו אותו ל'אמורה', שם עם ניחוח איטלקי.
מה שעוללו תושבי הרחוב לשם, זו כבר פרשה אחרת.
בפינת הרחובות רב אשי ואופנהיימר נולד יצור כלאיים עם השם האשכנזי לעילא: רב אשי אופנהימר...
ליד תיאטרון 'הבימה' בתל אביב, בין הרחובות אחד העם למלצ'ט, יש רחוב קטן ושמו 'חיים ואלישע'. לאורך הרחוב אין אף לא שלט הסבר אחד על הצמד הזה. מי הם ומדוע זכו להנצחה?
צילום: שמוליק שדה |
איזה מזל שיש אינטרנט ואפשר לגלות שמדובר בשני משוררים יהודים שחיו בברית המועצות וכתבו בעברית: חיים לֶנסקי, שמת במחנה מעצר בסיביר, ככל הנראה ב-1942, ושמו מוכר וידוע; וחברו אלישע רוֹדין, שמת במוסקבה בשנת 1952 ושמו מוכר רק למעטים שעוסקים בספרות עברית.
מדוע הצמידו אותם זה לזה? האם אין הם ראויים כל אחד לרחוב משל עצמו? הרי הם לא היו 'זוג' בחייהם או במותם. אפילו שמעיה ואבטליון זכו כל אחד לרחוב 'פרטי'.
התשובה לכך קשורה כנראה בסופר, המתרגם והמבקר אברהם קריב, שגאל את יצירתם של השניים מן השכחה והביא לדפוס את שיריהם בכרך אחד, הענף הגדוע, שאותו ההדיר במוסד ביאליק בשנת 1954: 'שירים והגיונות' של רודין, ו'שירים, רשימות ומכתבים' של לנסקי.
אבל מדוע בחרו לציין את זכרם באמצעות שמם הפרטי? האם חששו להרגיז את הרוסים?
מוזר.
(תמונות לנסקי ורודין צויירו על ידי יעקב פינס, העץ הגדוע, עמ' 30, 207)
בעלי התוספות
קובי לידרמן מיהר לשלוח לי תמונה של שלט מתכת ישן ובו הסבר על טיב השם. השלט מקובע בבית מס' 22 פינת רחוב אחד העם.
ב. לוי יצחק – בעל המחירון או הרבי מברדיצ'ב?
צילום: איתמר לויתן |
ובכלל, משונה היא הפמיליאריות הזו בשמות רחובות בתל אביב. זה לא רק 'חיים ואלישע', אלא גם 'לוי יצחק'.
מיהו לוי יצחק? הרי ברור שכל עובר ושב אמור לדעת זאת... אני יכול לנחש, שיהיו רבים שיגידו שהרחוב קרוי על שמו של שמאי הרכב המפורסם לוי יצחק, בעל 'מחירון לוי יצחק'.
הכוונה היא כמובן לצדיק החסידי המפורסם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (1809-1740), בעל הספר הקלאסי קדושת לוי, שזכה לאין סוף סיפורים ואגדות וגם לכינוי 'סניגורם של ישראל'.
אז נכון ששם המשפחה שבו התגדרו צאצאיו ('דֶרְבָּרֶמְדִיגֶר', שיבוש של 'דערבאַרעמדיג', שפירושו הרחמן) לא כל כך מוכר וגם קצת 'שובר שיניים'. ובכל זאת, בספרות העברית ובכתיבה ההיסטורית הרבה עליו התקבע שמו על פי שם העיר בה כיהן ברבנות בשנות חייו האחרונות ובה גם נקבר – היא ברדיצ'ב.
ועל הכתיב הלטיני המשונה הזה IZAK (במקום Yitzchak, Yitzhak, או לכל הפחות Issac), בכלל אין מה להכביר מילים.
ספר מחקרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה אור לאחרונה בעריכתם של צבי מרק ורועי הורן (ידיעות ספרים, 2017) |
ברמת אביב יש רחוב המוקדש לכבודו של האמורא רב אָשִׁי, שהיה אחד מעורכי התלמוד הבבלי (יצחק ולאה רבין גרו ברחוב זה).
אלא שכותבי השלט לא ידעו כנראה איך כותבים את השם הארמי 'אמוֹרָא' (לשון אמירה וכינוי לכל חכמי התלמוד), והפכו אותו ל'אמורה', שם עם ניחוח איטלקי.
מה שעוללו תושבי הרחוב לשם, זו כבר פרשה אחרת.
בפינת הרחובות רב אשי ואופנהיימר נולד יצור כלאיים עם השם האשכנזי לעילא: רב אשי אופנהימר...
צילומים: אבישי ליוביץ' |
א. אכן יש חוסר כבוד מסוים ברחוב הנקרא על פי שם פרטי בלבד. אולי זה נועד למנוע שהרחוב יזוהה עם דמות מוכרת יותר בעלת אותו שם משפחה: לנסקי (מאיר), רודין (אוגוסט).
השבמחקב. על פי דוגמת רחוב מטודלה בירושלים, אפשר אולי להציע לקרוא לרחוב לוי יצחק בשם "מברדיצ'ב".
כנ"ל רחוב מנדל משקלוב בהר נוף, קרוי בפי כולם רח' מישקלוב
מחק"אז נכון ששם המשפחה שבו התגדרו צאצאיו ('דֶרְבָּרֶמְדִיגֶר', שיבוש של 'דערבאַרעמדיג', שפירושו הרחמן) לא כל כך מוכר וגם קצת 'שובר שיניים'." אז להגנת השיניים, צאצאי הברדיטשעבער, היום נקראים רחמני.
השבמחקוצאצאי רב אשי, נראים בראשי.
סבא שלי ז"ל גר בחיים ואלישע פינת מלצ'ט.. כשהייתי ילד היה הסבר על השלט בפינת הרחוב..
השבמחקאני בא מבית חסידי, כפול ומכופל: אמי צאצאית הבעש"ט – ומפי אבי, מחסידי חצרו של ה'זֵיידֶה [=סבא]' משְׁפּוֹלֶה,
השבמחקלמדתי בין היתר מדרש-כתוב קולע, מרגש ואופייני של אותו ר' לוי-יצחק מברדיצ'ב: "'ה' יילחם לכם – ואתם תחרישון!' (שמות י"ד:14) משמעו: ה' מתחייב לתת לכם לחם – אך תחילה עליכם לחרוש...
אשרי המאמין.
מחקאך יש להבהיר:
א. ה' לא מבטיח כמה לחם יינתן.
ב. ה' לא מציין מתי יינתן הלחם.
ג. וגם צריך לברר מה הדין אם על הטרקטור (החורש) נוהג מוחמד / תאילנדי.
גילוי נאות, חרשתי עשרות שנים, אח"כ העברנו את החריש למוחמד, שנינו קיבלנו טחורים, מהכיסא של ה-D4. ומה עם הלחם? צריך לברר ב"הסדר הקיבוצים עם הבנקים"
רק להזכיר שבגלגולו הראשון, היה שם הרחוב: מוריה.
השבמחקברחוב התגורר ראש העיריה, מרדכי נמיר.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקההיגוי הנכון כפי ששמעתי פעם הינו רב אשי בצירי ראה בויקיפדיה
השבמחקנכון! מדובר בשם העברי אשר, שבהגייה היהודית הבבלית נשל ממנו העיצור האחרון (ר').
מחקהנה שתי הוכחות שלמדתי מדותן ארד:
1) אפשר ללמוד על הגיית השם מהפסקה הבאה בתלמוד הבבלי: "רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימנך (תהלים עג, יז) עַד-אָבוֹא אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵל; אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם" (בבא מציעא פו א). בפסקה יש תקבולת בין אשי-מקדשי ובין רבינא-אבינה.
2) אפשר ללמוד על כך גם מתחילת איגרת תימן לרמב"ן: "וכל היום הוגים בתורת משה הולכים בדרך הורה רב אשי".