האטלסים הראשונים בשפה העברית

מאת אליהו הכהן

א. אטלס פרלמן-ז'בוטינסקי: האטלס העברי השני

בהיסטוריוגרפיה של תולדות היישוב ותולדות תחיית הלשון העברית התקבלה המוסכמה שהאטלס הראשון שנדפס בשפה העברית הוא מה שמכונה 'אטלס ז'בוטינסקי', על שם אחד מעורכיו זאב ז'בוטינסקי (1940-1880). באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית הופיע לפני כשנה מאמרו של יורם מלצר, הנושא את הכותרת 'האטלס העברי הראשון, ראשית המולדת', ובו הוגדר אטלס זה בפירוש: 'האטלס הראשון שהודפס בעברית'.

האטלס המדובר ראה אור בשנת 1926 בהוצאת 'הספר' שבלונדון, אך למעשה נדפס בלייפציג ('ליפסיה') שבגרמניה, בדפוס המכון הגאוגרפי שנשא את שמם של ה' וגנר וא' דֶּבֶּס. 

כפי שנראה בהמשך, את כתר הראשונים יש להסיר מראשו של ז'בוטינסקי ולהניחו על ראשו של אדם אחר, פחות ידוע, שקדם לו. אך קודם שנגיע לכך, כמה הערות על האטלס המוכר.

הייחוס לז'בוטינסקי מקפח את זכויותיו של מי שהיה שותפו המלא לעריכת האטלס, ד"ר שמואל פרלמן (1958-1887). פרלמן היה עיתונאי ועורך מיומן. הוא היה מעורכיו הראשונים של עיתון הארץ ושל כתב העת הציוני העולם, ולימים מעורכי העיתונים דֹאר היום, הבוקר ובוסתנאי. הוא היה גם מתרגם מחונן, שתרגם, בין היתר, את כתבי היינה לעברית. באותה שנה, תרפ"ו (1926), שיתפו ז'בוטינסקי ופרלמן פעולה במיזם חינוכי נוסף: עריכת כל-בו לתלמיד, מעין אלמנך שנועד לתלמידי בתי ספר עבריים. גם ספר זה ראה אור באותה הוצאת ספרים לונדונית ('הספר'), אך נדפס בפריז, מקום מושבם דאז של השניים. בשער הספר נכתב כי הוא נערך בידי פ"ז, אלה הם ראשי התיבות פרלמן-ז'בוטינסקי.

ברור שייחוס האטלס לז'בוטינסקי נעשה על דרך הקיצור, אך גם משום שהיה מפורסם הרבה יותר מפרלמן. הוא נחשב דמות מרכזית בהיסטוריה הציונית ונודע כאיש אשכולות: מנהיג פוליטי, סופר, משורר ומתרגם מחונן, ומעל הכל נואם כריזמטי שרבים שיחרו לפתחו. בשנת 1922 ייסד בברלין  את הוצאת 'הספר', יחד עם המו"ל שלמה זלצמן. לימים עברה ההוצאה לפריז ומשם ללונדון.

לפרלמן לא היה תפקיד משני בעריכת האטלס, שהיה מבוסס על עבודתם של כרטוגרפים גרמנים – הוא היה העורך המדעי שלו. ראוי אם כן להחזיר לו את כבודו, ולכנות את האטלס בכל הפרסומים, 'אטלס פ"ז' (פרלמן-ז'בוטינסקי).

זאב ז'בוטינסקי

שמואל פרלמן (ויקיפדיה)

קטע ממפת ארץ ישראל באטלס פרלמן-ז'בוטינסקי

ב. אטלס לַמְפֶּה-אלשונגר: האטלס העברי הראשון

בכל הסקירות על תולדות האטלסים העבריים אין אזכור מפורש לאטלס העברי הראשון, שהופיע שלוש שנים לפני אטלס פ"ז, ולו מגיע כתר הראשׁוֹנוּת. זהו אטלס גיאוגרפי לשמוש בתי ספר, שהכין הגאוגרף הגרמני פליקס לַמְפֶּה (Felix Lampe), בעקבות הכרטוגרף ק. לוּתֵר (C. Luther), ואותו תרגם לעברית אל. אלשונגר. אטלס זה ראה אור בברלין בשנת 1923, בהוצאת א"ג סירקין, הוצאה עברית שנוסדה בווילנה בשנת 1859, שהתמחתה במפות, אטלסים וגלובוסים, אך גם הדפיסה ספרי ילדים מאויירים ומקסימים ביידיש, כמו דער קאָטער אין שטיוול (החתול במגפיים) או שנייוײַסל (שלגייה), שנדפסו בברלין ב-1924. 

האטלס העברי, שנועד על פי כותרתו לשימוש בבתי ספר, כולל שמונה-עשרה מפות של אירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה ואוסטרליה, בכלל זה מפות נפרדות לארצות אירופה השונות, כולן בצבעים ובאותיות עבריות. בכל מפה הופיעו במשבצת נפרדת גם נתונים תמציתיים של האוכלוסייה. כל המפות נדפסו בעברית ואין בהן אף לא אות לועזית אחת.

תוכן העניינים באטלס למפה-אולשוונגר

על גב כריכת האטלס נדפסו שמות המפות והגלובוסים בהוצאת סירקין

את האטלס חותמת מפת ארץ ישראל, שמציגה את נקודות היישוב משני עברי הירדן, המערבי והמזרחי. גבולות הארץ מעודכנים לשנת 1923, אך דומני שלא בדיוק רב. קו הגבול כולל את אצבע הגליל, עד מצפון למטולה וכפר גלעדי, מקיף ממזרח את מי מרום (החולה) ואת משמר הירדן, חוצה את ים כנרת ויורד דרומה בירדן עד ים המלח. המפה כוללת את 'ארץ הנגב', דהיינו צפון הנגב ומרכזו, אך ללא חלקו הדרומי, דהיינו המשולש התחתון של המפה, בואכה אום רשרש שעל חוף ים סוף.

במפת הארץ מופיעות מושבות העלייה הראשונה ויישובי העלייה השנייה. לעומת זאת מבין יישובי העלייה השלישית צוינה רק בלפוריה, שהוקמה בשנת 1922, בעוד יישובים צעירים כמו נהלל, עין חרוד ותל יוסף טרם עודכנו בה. ניתן למצוא במפה אתרים קטנים ונידחים, למשל 'גבעת בנימין', שלא היה יישוב אלא חלקות אדמה שרכש הברון רוטשילד ובמרכזן ניצב המבנה של שוני. בשפלת החוף מופיעות במפה יפו, מקווה ישראל, פתח תקווה ועין גנים, אך למרבה ההפתעה נעדר ממנה שמה של תל אביב, גם לא בשמה הראשון 'אחוזת בית'.

במפות ארצות אירופה שימר האטלס את השמות הישנים: 'פרנציה' במקום צרפת, 'מדינת אשכנז' במקום גרמניה, 'שויציה' במקום שווייץ, 'הישפניה' במקום ספרד. גם המונח העברי 'קנה מידה' עדיין אינו מוכר ובמקומו נזכר השם הלועזי 'מַסשְׁטַבּ', כמובן באותיות עבריות.

מפת מזרח אירופה 

מפת צפון אמריקה

עותקים מן האטלס הגיעו לארץ ישראל המנדטורית, ומודעות פרסום מטעם חנות 'הספר' בירושלים נדפסו בעיתון דאר היום ובישרו על הופעת 'אטלס עברי חדש':

דאר היום, 14 באוקטובר 1923

עם זאת, אין לנו כל רמז לכך שהאטלס חדר לתכנית הלימודים בבתי הספר בארץ. מדוע? על חידה זו ננסה לענות בהמשך.

ג. מיהו אל. אלשונגר?

איור: דני קרמן

שמו של האחראי על החלק העברי באטלס צוין בקיצור. מי היה אותו איש? 'אלשונגר' הוא כמובן 'אוֹלְסְוָונְגֶר' או 'אוֹלְשְׁוָונְגֶר'. משפחת אולשוונגר התגוררה בעיירה גרייבו (Grajewo), שנמצאת היום בצפון פולין. אמי, שנולדה גם היא שם, הכירה היטב את בני המשפחה והזכירה אותם כברוכי כישרונות. המוכר ביניהם הוא הפעיל הציוני וחוקר הפולקלור ד"ר עמנואל אולסוונגר (1961-1888), שהיה איש רב פעלים (בירושלים יש רחוב הקרוי על שמו). הוא היה מחלוצי השימוש באספרנטו וגם מתרגם רב-זכויות (בין היתר תרגם לעברית את שירי גתה וכן שלושה כרכים של הקומדיה האלוהית של דנטה).

בפברואר 2017 פרסם דני קרמן בבלוג שלו רשימה שתיארה את פעלו של אולסוונגר. קרמן הכתיר את רשימתו בכותרת שאומרת הכל: 'עמנואל אולסבנגר, גיבור ילדותי'...

אך מיהו אל.?

לפיענוח חידת זהותו נעזרתי ברות אלמגור-רמון, יועצת לשון בתאגיד השידור, שהיא נכדתו של עמנואל אולסוונגר. רות נועצה עם קרוב משפחתה ד"ר שמואל אולשוונגר דהרי, והוא מיהר להודיע כי מתרגם האטלס הוא ללא כל ספק הרופא ד"ר אליהו אולשוונגר, אחד מאֶחיו של עמנואל. הוא גם מסר לה פרטים אחדים עליו, שאותם השלימה דורית רימון יפעת. דורית היא נכדתה של זלמה וירז'בולובסקי-אולשוונגר, אחותם של עמנואל ואליהו ומורה לפסנתר ומתרגמת, אמו של חבר הכנסת לשעבר אליהו מרידור, וסבתו של השר לשעבר דן מרידור. מידע נוסף הגיע גם מנכדתו של אליהו אולשוונגר, ז'ולייט ראול-דובאל, סגנית מנהלת של המוזיאון לאוּמנויות ומלאכות בפריז.

מן העדויות השונות ניתן להרכיב ביוגרפיה חלקית של אליהו אולשוונגר, האיש שעמד מאחורי מיזם האטלס העברי הראשון.

אליהו אולשוונגר (1952-1878)

אבי המשפחה, שמואל אריה אולשוונגר, נשא לאישה את ליבה לבית וירז'בולובסקי, ונולדו להם חמישה בנים (שאול, אליהו, יעקב, אלכסנדר ועמנואל) ושתי בנות (הדה וזלמה). אליהו, הבן השני, נולד בגרייבו בשנת 1878. את לימודיו החל בעיר הסמוכה סובאלק, ובה למד עד שנת 1898. אחר כך עבר לבירת האימפריה סנקט פטרבורג, ושם למד פיזיקה ומתמטיקה. משם עבר לברלין ובה למד פילוסופיה ורפואה. הוא המשיך את לימודי הרפואה בעיר וירצבורג ושם הוסמך לרופא.

בימי מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה ושירת בצבא כרופא. בשנת 1917 אנו מוצאים אותו בווילנה –שם נשא לאשה את לאה (לבית סלוצקי). באותה שנה ניהל את העיתון לעצטע נייעס, שנדפס בשנים 1919-1916, ושימש עורכו. בשנת  1919 חזר לברלין ושם החל לעסוק בכתיבה ובתרגום של חוברות רפואיות שונות לשפה פופולרית, אך גם תרגם ספרות יפה, כגון תרגומו ליידיש של הכופר מסאוונה מאת הסופר והמחזאי הגרמני גרהרט האופטמן, שראה אור בברלין בשנת 1922.

בעת שהייתו בברלין הצטרף אליהו לארגון אוֹז"ה (OSE או OZE), ארגון בריאות הומניטרי, שנוסד בשנת 1912 בידי רופאים יהודים בסנקט פטרבורג. בשנת 1923 העביר הארגון את מרכזו לברלין, ועשר שנים אחר כך, עם עליית היטלר לשלטון, עבר לצרפת ושם נקרא Oeuvre de Secours aux Enfants. אולשוונגר עבר לפריז והיה בין הפעילים בארגון זה, שלימים סייע לאלפי פליטים יהודים להימלט מגרמניה הנאצית. פרט מעניין בתולדות חייו: בחודש אפריל 1936 השתתף אליהו בקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים, שהתקיים בתל אביב ובירושלים.

אחרי מלחמת העולם השנייה המשיך אולשוונגר בפעילותו בארגון. בשנת 1951 הוזמן לסדרת הרצאות בניו יורק, ושם, ב-20 בספטמבר 1952, בהיותו בן 74, חלה ומת. הוא נקבר בניו יורק.

ידיעה על מותו של אליהו אולשוונגר התפרסמה בעיתון ניו יורק טיימס, 23 בספטמבר 1952

כך תמה מסכת חיים של דמות נשכחת: רופא, מתרגם ופעיל תרבות שתרם לביבליוגרפיה העברית את האטלס הגאוגרפי הראשון בעברית. שמו הונצח בשם נכדו של עמנואל אולסוונגר, ד"ר חגי אליהו אלמגור. 

ד. מדוע לא הופץ האטלס בארץ?

על הצורך בהפקת אטלס בעברית עמד בשנת 1921 ד"ר יוסף לוריא, מנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית. בדין וחשבון שמסר לוריא לחברי ההנהלה הציונית על הפעילות החינוכית בשנה האחרונה, הוא ציין כי בהיותו בחו"ל פעל להוצאת גלובוס עברי, ועתה הוא ניגש להכנות להוצאת אטלס עברי, שיהיה מותאם לתלמידי בתי הספר בארץ ישראל: 

דאר היום, 16 בנובמבר 1921

יזמתו של לוריא להכין גלובוס עברי אכן נשאה פרי. את הגלובוס הזה, שרק שניים כמותו שרדו בעולם, הכין בלייפציג הגאוגרף אברהם יעקב בְּרָוֶר, והוא הופק בשנת 1925 בברלין, בבית הדפוס של סירקין (על פרשה זו ראו כאן). לעומת זאת, יזמתו ל'אטלס עברי' מקורי לא הבשילה. 

ובכל זאת, בתוך זמן קצר עמדו לרשות מערכת החינוך שני אטלסים מהודרים בשפה העברית. כפי שראינו למעלה, עותקים של אטלס למפה-אולשוונגר הגיעו לארץ ישראל המנדטורית כבר בשלהי שנת 1923. מדוע לא זכה אטלס זה לתפוצה ונותרו ממנו רק מעט עותקים? מדוע לא נקלט בבתי הספר בארץ?

רמז לכך מצאנו ברשימה שפרסם בשנת 1925 ד"ז, הוא העיתונאי והמסאי דוד זכאי, לרגל פרסום אטלס פ"ז. זכאי שיבח את האטלס והדגיש כי התואר 'אטלס ראשון' מגיע לו למרות שהיו אטלסים עבריים קודמים, אך אלה, לדעתו, אינם באים בחשבון. 'באחד מהם מצאנו בין המזלות מזל חדש – מזל חזיר'.  

דבר, 27 בנובמבר 1925

האמנם רמז זכאי ל'אטלס למפה-אולשוונגר'? האם היו אטלסים אחרים בעברית?

בדקנו את האטלס ואכן אמת הדבר. בעמוד המיוחד למערכות הכוכבים ולגלגל המזלות מופיע (פעמיים) במקום מזל 'טלה' (Aries) ובמקום קבוצת הכוכבים 'טלה' (Widder), מזל חדש וקבוצת כוכבים חדשה ברקיע הצפוני ושמם 'חזיר'...

איך התגלגלו החזירים הללו למפת הכוכבים והמזלות? מלוח השנה הסיני? לא הצלחנו למצוא את האטלס המקורי של למפה, שאותו תרגם אולשוונגר, והפתרון לחידה אולי נמצא שם. באופן תמוה לא פחות, גם מזל 'גְּדי' (Capricorn) נעדר מלוח המזלות. אולי למישהו מהקוראים יש הסבר?

מכל מקום, אפשר לשער ששילובו של החזיר בגלגל המזלות העברי הוא שגרם להחרמת האטלס.

עותקים של אטלס למפה-אולשוונגר כמעט שלא שרדו. עותק אחד שמור באוסף המפות של ערן לאור שבספרייה הלאומית; עותק אחר נרכש בשנות השלושים על ידי המלחין גבריאל גראד וזהו העותק שנמצא ברשותי. 

שאלה נוספת היא מאיזו שפה תרגם אולשוונגר את האטלס? באטלס העברי אין רמז לכך.

לכאורה, התשובה המתבקשת היא כי התרגום נעשה מגרמנית, אך מתברר שבהוצאת סירקין היהודית ראה אור באותה שנה, 1923, אטלס נוסף לבתי ספר בעריכתו של ד"ר למפה, אך ברוסית (Učebnyj geografičeskij atlas)! 

עותק מאטלס זה שמור באוסף המפות של הספרייה העירונית בברלין (Staatsbibliothek Preussischer Kulturbesitz), ולאור זאת האפשרות שאולשוונגר תרגם מרוסית ולא מגרמנית צריכה להילקח בחשבון (תודה לד"ר ברונו שלהאס מלייפציג ולפרופ' חיים גורן על המידע).

ה. משהו על אטלסים עבריים 

גם אטלס פ"ז, שנועד על פי כוונת עורכיו 'לשימוש בתי הספר היהודיים', אזל עד מהרה ולא נדפס שוב. עד שנות השלושים נעזרו תלמידי בתי הספר בארץ ישראל באטלסים בשפות זרות. בשיעורי הגאוגרפיה הסתייעו המורים במפות קיר גדולות שהציבו לצד הלוח בכיתה, ואחר כך גולגלו ואוחסנו ב'חדר המפות'. 

בשנת 1935 יצא לראשונה, בהוצאת 'אמנות' בתל אביב וביזמתה של שושנה פרסיץ, אטלס עברי ארץ-ישראלי בעריכת המלומד אברהם יעקב בְּרָוֶר. האטלס נדפס בלונדון, והכרטוגרף האחראי היה מרקו עֵינִי, איש מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. האטלס יצא במהדורות אחדות והיה בשימוש בבתי ספר אחדים עד שהפצתו נפסקה. 

בְּרָוֶר הכיר את אטלס למפה-אולשוונגר, אך בזיכרונותיו בחר שלא להזכירו במפורש אלא רק לרמוז עליו: 'במשך שנים השתדלתי לפרסם מפה עברית מקורית של ארץ ישראל, לא כמפות שהופיעו לפני, שבהם רק הוחלפו השמות שבמפה לועזית לעברית'. אמנם מדובר כאן במפות ולא באטלס, אך אפשר להניח שכוונתו הייתה למפות הארץ שנדפסו באטלסים שקדמו לו. בְּרָוֶר, שהתקשה למצוא מוציא לאור וחיזר על פתחי נדיבים, נהנה מתמיכתו של ביאליק ולאחר ששהה בקיץ 1925, במשך חודשיים, במכון הכרטוגרפי הלאומי בווינה, שם שורטטה המפה, היא ראתה אור בהוצאת 'דביר' (זכרונות אב ובנו, מוסד הרב קוק, 1966, עמ' 630-629).

אברהם יעקב בְּרָוֶר (אוסף שבדרון; הספרייה הלאומית)

בשנת 1950 הופיעה המהדורה הראשונה של 'אטלס בְּרָוֶר'. הפעם היה זה משה בּרָוֶר, בנו של אברהם יעקב שנזכר לעיל. אטלס רב-תפוצה זה יצא במהדורות אין-ספור ונחשב עד היום נוח להתמצאות ומדויק יותר מכל קודמיו. פרופסור ברור, יליד 1919, שיציין בשנה הבאה את יום הולדתו המאה, הוא מקוראי בלוג עונג שבת, ומכאן אנו שולחים לו את ברכותינו לבריאות טובה, עד מאה ועשרים!

משה בְּרָוֶר (ויקיפדיה)

בעלי התוספות

פרופסור משה בְּרָוֶר כיבד אותנו בתגובה מפורטת למאמר, והנה היא כלשונה:

כמה הערות והבהרות לגבי המאמר המעניין על האטלסים העבריים.  

האטלס שתרגם וערך א' אולשונגר בברלין, בשנת 1923, מוכר לי. לאבי היה עותק ממנו. באטלס היו ליקויים רבים, הן מבחינה גאוגרפית הן בתרגום העברי. מאבי שמעתי שהאטלס נדפס רק במספר קטן של עותקים, כדי  לנסות להחדירו לבתי ספר ששפת הלימודים בהם היא עברית – בארץ ישראל, בפולין ובליטא. שאלת השימוש בו נידונה במחלקת החינוך בראשותו של ד"ר לוריא, שהחליטה שאינו ראוי לשימוש בבתי הספר של מערכת החינוך של היישוב היהודי. הוא לא נקלט גם בבתי ספר יהודיים באירופה. ביוזמת לוריא ואבי נעשה, באותו פרק זמן, נסיון – שנכשל – לארגן הפקת אטלס בעברית בווינה.  

לגבי אטלס ז'בוטינסקי, פרלמן היה אמנם שותף חשוב בתרגום העברי מגרמנית של מרבית מפות האטלס, אך הייתה לו השפעה מועטה בקביעת תוכנו והסדר הפנימי בו, שאותו קבעו ז'בוטינסקי, ובמידה רבה פרופסור הנס פישר, העורך המדעי של המכון הכרטוגרפי הגרמני וגנר ודבס שבלייפציג, שם הוכן והודפס האטלס. פישר, שבמהלך הכנת האטלס למד לקרוא עברית, נעזר גם בכמה 'תלמידי חכמים' יהודים, תושבי לייפציג. ז'בוטינסקי עבר בקפדנות על ההגהות הסופיות של כל המפות והטקסטים שנכללו באטלס, יזם תמורות ושינויים בהם, וגם נועץ בכמה מדענים יהודים בפריז ובארץ לגבי דמות מפות מסוימות. בצד  המנהלי של הכנת האטלס טיפל בעיקר יחזקאל סטימצקי, שהיה באותם ימים עוזרו של ז'בוטינסקי (אחרי עלותו ארצה הקים סטימצקי סוכנות ליבוא ומסחר בספרים, שברבות הימים הפכה לחברה הגדולה בתחום). ב-1932, לאחר שאזל האטלס, פנה ז'בוטינסקי לאבי והציע לו לקבל על עצמו את עריכת המהדורה החדשה. בשנות ישיבתו של ז'בוטינסקי בירושלים נקשרו בינו לבין אבי יחסי שכנות וידידות. אבי לא יכול היה לקבל את ההצעה, משום שמכון וגנר ודבס דרש שעורך המהדורה ישהה בלייפציג או בקרבתה ויהא צמוד להכנתה. התנהל משא ומתן ממושך בעניין זה, בנסיון למצוא הסדר שיאפשר את הוצאת המהדורה החדשה. סמוך לאחר שעלה היטלר לשלטון בגרמניה, בינואר 1933, ניתק מכון וגנר ודבס את קשריו עם ז'בוטינסקי. לאחר מכן ניסה ז'בוטינסקי, ללא הצלחה, לעניין את המכון הגאוגרפי הלצל שבווינה לקבל על עצמו הכנת אטלס בעברית.  

ברשימת האטלסים העבריים שבמאמר חסר אטלס של הוצאת 'יבנה' בתל אביב, בעריכת ד"ר יצחק שטנר ופנחס יואלי, שיצא לאור ב-1946. האטלס הוכן והודפס בלונדון. גם אטלס זה לא הצליח לחדור לשימוש בבתי הספר בארץ, ספק על שום מחירו היקר, ספק משום שהיה דל בחומר על ארץ ישראל והמזרח התיכון. במשך שלוש השנים לאחר הופעתו נמכרו ממנו רק כמה מאות עותקים. שיווקו הופסק בשנת 1950, כשהגיע לשוק הספרים האטלס בעריכתי. אטלס זה הוכן בווינה (1950-1946) ושלוש ההדפסות הראשונות שלו בוצעו בווינה. משנת 1955 ועד היום הוא 'תוצרת הארץ'...