‏הצגת רשומות עם תוויות אמוראים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמוראים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 26 במרץ 2018

ארץ הקודש: אמורא הונגרי, בחירות, קבלה היא בריאות, איזהו שוטה

א. חידוש היסטורי: אמורא בן המאה התשע-עשרה

ציון קברו של הרב עמרם רוזנבוים בצפת (דעת - לחובבי מדע וחכמה)
תאריך הפטירה המצוין על המצבה, חשון תק"ד (1743), הוא שגוי וצריך להיות תק"ץ (1829)

חובבי קברי צדיקים יוכלו למצוא עונג מיוחד בגלישה במדור 'קברי צדיקים' שבאתר 'לחופש', המוגדר כ'אתר התיירות המוביל לציבור החרדי והדתי'.

עשרות רבות של קברים רשומים באתר זה. תוכלו למצוא שם פרטים על הקברים המופרכים ביותר שתעלו בדעתכם: מקברו של שת בן אדם הראשון (ליד המושב ארבל), השפחה זלפה אשת יעקב (טבריה) ואפילו עדינו העצני, מגיבורי דוד (בצפת), עבור בקברו של שבואל בן גרשם, נכדו של משה רבינו (ליד מעין הבניאס), או של רחל, אשת רבי עקיבא (בטבריה), וכלה בקבריהם של המשוררים רבי יהודה הלוי או אברהם אבן עזרא (שניהם בכפר כבול).

רב עמרם חסידא היה אמורא שחי בבבל במאה השלישית, ורק מעט שבמעט ידוע עליו. אין שום רמז שעלה לארץ ישראל או שנקבר בה.

לעומתו, רב הונגרי ושמו עמרם רוזנבוים (1829-1790), שכונה גם הוא בשם 'עמרם חסידא', אכן עלה לארץ בשנת 1826 ומת בצפת שלוש שנים אחר כך.

באתר 'לחופש' חיברו את השניים, וכך נולד לו יצור כלאיים: רבי עמרם חסידא, מאמוראי בבל שחיו במאה ה-19...


ב. אני בוחר בקב"ה

בחנות הזו, בדרום תל אביב, הבחירות כבר החלו והתוצאות ידועות מראש גם בלי קולות הימאים.

צילומים: איתמר לויתן

ג. קבלה לעם

הנה לכם ממבו-ג'מבו של הניו-אייג' במיטבו: 'קבלה היא בריאות, היא דרך חשיבה, היא קוד התנהלות יישומי לשפע ולאיכות חיים'...

ועל זה יאמרו המתנגדים: אם קבלה היא בריאות, למה שלא ייתנו אותה לחולים?

צילום: איתמר לויתן

ד. נמצאו שני מיליון ש"ח

הנה דרכו המקורית של 'מכון פאר' למשוך תשומת לב (הקלקה על התמונה תגדיל אותה).

צילום: אלי גורפינקל

יום רביעי, 7 במרץ 2018

סיפורי רחובות: חיים ואלישע, לוי איזק, אשי אופנהיימר

א. מי הם חיים ואלישע?

ליד תיאטרון 'הבימה' בתל אביב, בין הרחובות אחד העם למלצ'ט, יש רחוב קטן ושמו 'חיים ואלישע'. לאורך הרחוב אין אף לא שלט הסבר אחד על הצמד הזה. מי הם ומדוע זכו להנצחה?

צילום: שמוליק שדה

איזה מזל שיש אינטרנט ואפשר לגלות שמדובר בשני משוררים יהודים שחיו בברית המועצות וכתבו בעברית: חיים לֶנסקי, שמת במחנה מעצר בסיביר, ככל הנראה ב-1942, ושמו מוכר וידוע; וחברו אלישע רוֹדין, שמת במוסקבה בשנת 1952 ושמו מוכר רק למעטים שעוסקים בספרות עברית.

מדוע הצמידו אותם זה לזה? האם אין הם ראויים כל אחד לרחוב משל עצמו? הרי הם לא היו 'זוג' בחייהם או במותם. אפילו  שמעיה ואבטליון זכו כל אחד לרחוב 'פרטי'.

התשובה לכך קשורה כנראה בסופר, המתרגם והמבקר אברהם קריב, שגאל את יצירתם של השניים מן השכחה והביא לדפוס את שיריהם בכרך אחד, הענף הגדוע, שאותו ההדיר במוסד ביאליק בשנת 1954: 'שירים והגיונות' של רודין, ו'שירים, רשימות ומכתבים' של לנסקי.


אבל מדוע בחרו לציין את זכרם באמצעות שמם הפרטי? האם חששו להרגיז את הרוסים?

מוזר.


(תמונות לנסקי ורודין צויירו על ידי יעקב פינס, העץ הגדוע, עמ' 30, 207)

בעלי התוספות

קובי לידרמן מיהר לשלוח לי תמונה של שלט מתכת ישן ובו הסבר על טיב השם. השלט מקובע בבית מס' 22 פינת רחוב אחד העם.




ב. לוי יצחק – בעל המחירון או הרבי מברדיצ'ב?

צילום: איתמר לויתן

ובכלל, משונה היא הפמיליאריות הזו בשמות רחובות בתל אביב. זה לא רק 'חיים ואלישע', אלא גם 'לוי יצחק'.

מיהו לוי יצחק? הרי ברור שכל עובר ושב אמור לדעת זאת... אני יכול לנחש, שיהיו רבים שיגידו שהרחוב קרוי על שמו של שמאי הרכב המפורסם לוי יצחק, בעל 'מחירון לוי יצחק'.

הכוונה היא כמובן לצדיק החסידי המפורסם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (1809-1740), בעל הספר הקלאסי קדושת לוי, שזכה לאין סוף סיפורים ואגדות וגם לכינוי 'סניגורם של ישראל'.

אז נכון ששם המשפחה שבו התגדרו צאצאיו ('דֶרְבָּרֶמְדִיגֶר', שיבוש של 'דערבאַרעמדיג', שפירושו הרחמן) לא כל כך מוכר וגם קצת 'שובר שיניים'. ובכל זאת, בספרות העברית ובכתיבה ההיסטורית הרבה עליו התקבע שמו על פי שם העיר בה כיהן ברבנות בשנות חייו האחרונות ובה גם נקבר – היא ברדיצ'ב.

ועל הכתיב הלטיני המשונה הזה IZAK (במקום Yitzchak, Yitzhak, או לכל הפחות Issac), בכלל אין מה להכביר מילים.

ספר מחקרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה אור לאחרונה בעריכתם של צבי מרק ורועי הורן (ידיעות ספרים, 2017)

ג. האמורה רב אשי אופנהיימר

ברמת אביב יש רחוב המוקדש לכבודו של האמורא רב אָשִׁי, שהיה אחד מעורכי התלמוד הבבלי (יצחק ולאה רבין גרו ברחוב זה).

אלא שכותבי השלט לא ידעו כנראה איך כותבים את השם הארמי 'אמוֹרָא' (לשון אמירה וכינוי לכל חכמי התלמוד), והפכו אותו ל'אמורה', שם עם ניחוח איטלקי.


מה שעוללו תושבי הרחוב לשם, זו כבר פרשה אחרת.

בפינת הרחובות רב אשי ואופנהיימר נולד יצור כלאיים עם השם האשכנזי לעילא: רב אשי אופנהימר...

צילומים: אבישי ליוביץ'