יום שישי, 15 במרץ 2019

ד"ר דוקטור: עוד על ש"י עגנון ויוסף קלוזנר

שדרות עגנון פינת רחוב פרישמן בירושלים

מאת יוסף (ג'פרי) סאקס

א. מי הוא ד"ר דוקטור?


מי לא זוכר את מייג'ור מייג'ור מספרו הנפלא של ג'וזף הלר מלכוד 22 שראה אור לראשונה ב-1961? מייג'ור מייג'ור, מפקד הטייסת, גם הגיע לדרגת מייג'ור, ולכן נקרא בברכה המשולשת: 'מייג'ור מייג'ור מייג'ור'. מתברר שהלצה מעין זו עלתה בדעתו של ש"י עגנון ארבעים שנה קודם לכן, כשהמציא את השם 'ד"ר דוקטור' ככינוי של אחד מעמיתיו.

הסאטירה הפוליטית אינה סוגה רווחת בכתבי עגנון, ובכלל יצירתו אפשר לזהות שתי חטיבות כאלה: ארבעה סיפורים קצרים ופתיחה (כעין מבוא), שנקבצו יחד תחת הכותרת 'פרקים של ספר המדינה' ונדפסו בכרך סמוך ונראה; וסיפור ארוך, כבן שישים עמודים, ושמו 'בנערינו ובזקנינו'. 

הסיפור 'בנערינו ובזקנינו' אינו מוכר כל כך לקוראי עגנון, וגם לא נחקר דיו. וכיוצא מן הכלל נזכיר את מאמרו של אברהם יעקב ברוור, ידידו של עגנון, שכבר לפני שישים שנה כתב בספר היובל לעגנון (יובל שי, אוניברסיטת בר-אילן, תשי"ח), כי סיפור זה הוא דוגמה לצורך המתבקש לכתוב הערות ביאור ומבואות היסטוריים וגאוגרפיים לסיפורי עגנון. אמר ועשה, ובאותו כרך התפרסם גם מאמרו ' "בנערינו ובזקנינו" במסגרת חיי מחברו'. נזכיר עוד את הפרק 'התחייה העברית בגולה באספקלריה של גאליציה', בספרו של אהרן בר-אדון, ש"י עגנון ותחיית הלשון העברית (מוסד ביאליק, תשל"ח, עמ' 57-23), שכבר עמד על עיקרי הדברים שיובאו כאן ועל זהותו של 'ד"ר דוקטור'.

הסיפור 'בנערינו ובזקנינו' הופיע לראשונה בכרך השישי של הרבעון הספרותי התקופה, שנדפס בוורשה בעריכת דוד פרישמן (טבת-אדר תר"ף, עמ' 94-23). לימים נערך הסיפור והותקן מחדש על ידי עגנון ונאסף לכרך על כפות המנעול

ההדפסה הראשונה של הסיפור, 1920

זהו תיאור סאטירי שנלקח מעולם נעוריו של עגנון בגליציה. המספר הוא צעיר ציוני כבן עשרים ושמו חמדת – דמות שמופיעה בשולי כמה סיפורים אחרים של עגנון ויש הרואים בה את בבואת הסופר בתוך סיפוריו. חיצי הסאטירה מכוונים כלפי אישים, מוסדות ותופעות שהכיר עגנון מקרוב: הציונים הצעירים בשיבוש – שהיא כידוע עיירת הולדתו בוטשאטש – ששמה מרמז על המציאות הכאוטית שמאפיינת את סדריה; המנהיגות הציונית, שאינה אלא חבורת נואמים מנופחים, בורים ובעלי גאווה; הוויכוחים חסרי התכלית על מטרות הציונות, וכיוצא בכך. עגנון הציג בסיפורו מגוון דמויות אנוכיות, ובהן סופרים, רבנים, חסידים ומשכילים. ולצד כל אלה, גם הטיח ביקורת ארסית במנהיגיה ובעסקניה של החברה היהודית, שנאבקים מבית אלה באלה על אף האנטישמיות המאיימת מבחוץ.  

עגנון לועג לדמויות ציוניות ולחובבי השפה העברית שהם עמי ארצות. כך למשל, יש בהם שאינם יכולים להבחין בין יהודה לייב גורדון (אביר שירת ההשכלה במאה ה-19) ליעקב גורדין (מאבות תיאטרון יידיש בארה"ב), או בין יעבֶ"ץ (הרב יעקב [בן צבי] עֶמְדִין, מגדולי התורה במאה ה-18) לזאב יעבץ (המורה וההיסטוריון) [על כפות המנעול, עמ' רפח, שיא].

אחד הגאוותנים הללו, שלהם לועג עגנון, הוא 'האדון אני ואפסי עוד', משורר ומתרגם שמלא בעצמו ושמו יצא לתהילה בזכות תרגום מצרפתית לגרמנית של השיר 'הרועה בשושנים'. הוא עסוק כל כך בלימוד 'הלשונות התרבותיות' ואף פעם לא התפנה לעסוק בספרות העברית החדשה. מבין השורות ברור שהאיש, למרות יומרנותו, מתקשה מאוד בעברית. 

התקופה, ו, עמ' 84

'נזכרתי דברי הכתוב', אומר חמדת (המספר). 'כרמי שלי לא נטרתי וקראתי מנהמת לבי אדם שיכול להביא ברכה ללשוננו היאך הוא מוציא כחו בלשון עם אחר' (על כפות המנעול, עמ' שמ).

עוד לפני כן השווה חמדת בין האדון אני ואפסי עוד לסופר-חוקר אחר: 
אדם שבקי בלשונות תרבותיות כמה טובה היה יכול להביא לספרותנו העלובה שכל קוראיה מצפים למלה מודרנית. ואם משום חבורה, אינו צריך להתבייש. הרי הד"ר דוקטור, אף על פי שיודע את כל הלשונות ואפילו לשון כושית אף על פי כן הרי הוא מרבה לכתוב עברית כשני זורנליסטים אירופיים (שם).
מי הוא זה ואיזה הוא הד"ר דוקטור, הבקי בכל השפות שבעולם (כולל כושית) והוא כותב בעברית ברמה של שני עיתונאים אירופיים? 

כדי לזהותו אין לנו אלא ללכת אל המהדורה הראשונה של 'בנערינו ובזקננו', זו שנדפסה בהתקופה, ושם נדפס שמו המפורש של ד"ר יוסף קלוזנר: 

התקופה, ו, עמ' 85

ב-1931 קֻבַּץ הסיפור למהדורה הראשונה של כל כתבי עגנון (הוצאת שוקן, ברלין), ושובץ בכרך הרביעי סיפורי אהבים. נוסח זה שוכתב ונערך מחדש על ידי עגנון, שבחר, מחד גיסא, להעלים את זהותו של קלוזנר ולהמירה בשם הבדוי והנלעג ד"ר דוקטור, אך מאידך גיסא הכפיל את כוח ידיעתו: אם בנוסח הראשון ידיעותיו של 'הדוקטור קלוזנר' בלשון העברית היו שוות רק לעיתונאי אחד, בנוסח המאוחר כבר הושווה כוחו לשני עיתונאים אירופיים...


ד"ר דוקטור יוסף קלוזנר (צילום: בנו רותנברג; ארכיון המדינה)

מהדורת 1931 ראתה אור בשנה שבה עברה משפחת עגנון לביתה החדש בסוף רחוב יחזקאל, פחות ממאה מטר מבית משפחת קלוזנר. יחסיהם של השניים ידעו מאז עליות ובעיקר מורדות, כפי שהראה לאחרונה אבנר הולצמן ברשימתו בבלוג עונג שבת. רק ב-1958, לאחר מותו של קלוזנר, שינה הרחוב את שמו ונקרא קלוזנר. שינוי זה סיפק את האנקדוטה הידועה לפיה עגנון נשאל אם היה מעדיף את ההפך, שקלוזנר יגור ברחוב עגנון...



מן הקוריוז הקטן הזה אנו יכולים לקבוע כי יחסו העוין של עגנון לקלוזנר החל כבר בשנת 1920, עשר שנים ויותר לפני שמצאו את עצמם השניים שכנים באותו רחוב בשכונת תלפיות. 

בית עגנון לאחר בנייתו

ב. הקדשות מקלוזנר לעגנון

על יחסיהם המורכבים של קלוזנר ועגנון יעידו גם הקדשותיו של קלוזנר לשכנו. בין אלפי הספרים השמורים בספרייתו של עגנון יש 52 ספרים ועוד עשרות תדפיסים של מאמרים שחיבר קלוזנר; רבים מהם נושאים הקדשות אישיות פרי עטו. 

הנה כמה דוגמאות (באדיבות בית עגנון):


הקדשה על ספר עמוס עם פרשגן (יזרעאל, תש"ג): 
לגברת עגנון היקרה ולמספר תלמיד-חכם גדול, מר ש"י עגנון, מתנה קטנה מאת המחבר של ה'פרשגן'
הקדשה על החוברת 'אלהים ומוסר ביהדות ובנצרות' (מאגנס, תש"י): 
למספר תלמיד-חכם מר ש"י עגנון ולהגב' אסתר שלו
מחברת קטנה על עניינים גדולים, 
בידידות והוקרה מאת המחבר
הקדשה על תדפיס 'המגילות הגנוזות' (הארץ, תשי"ד): 
למספר המהולל והמפואר ותלמיד-החכם האמיתי, מר ש"י עגנון
מזכרת קטנה, שרצוף בה עניין גדול, מאת מוקירו ומכבדו בלב שלם, המחבר
ירושלים, תלפיות, ג' במרחשוון תשט"ו.
הקדשה על הכרך הראשון של הספר 'פילוסופים והוגי דעות: מסות ומחקרים' (דביר, תרצ"ד):
משלוח מנות לפורים, תש"ב
להמספר ההולך בדרכו המיוחדת, מר ש"י עגנון, למזכרת-תמיד מאת המחבר
הקדשה על הספר 'פילוסופים והוגי דעות: מסות ומחקרים' (מדע, 1956):
למר ש"י עגנון המהולל והמפואר, המספר שהולך בדרכו המיוחדת,
ליום-הולדתו, מוגש בתשעה באב, תשט"ז, למזכרת-תמיד מאת המחבר
_____________________________

הרב יוסף סאקס הוא מנהל אגף המחקר בבית עגנון בירושלים.

8 תגובות:

  1. תודה רבה. אני ממש עתה בדרך להדרכה בתלפיות וליד בית עגנון והנה התחמשתי בעוד פנינים. יואב אבניאון

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי כהן--בתלפיות שכן בית ספרי15 במרץ 2019 בשעה 9:02

      ליואב אבניאון
      תמסור לשכונת תלפיות "שאתה בדרך אליה" ד"ש ממני . בזמנו הגבתי בעונ"ש על הנסיבות שבהן גיליתי לאן נעלם ביתו של פרופסור יוסף קלוזנר שהיה הדוד של עמוס עוז-- אני משער שאם למדת את הנושא נתקלת גם ב"סיפור על אהבה וחושך" בגורל הבית הצנוע שכרישי נדל"ן נגסו בו ולא השאירו לפרופסור הידוע זכר. אם תעבור במקום זה (ואני משער שלמדת את הנושא היטב )ותוכל להעביר את המסר ל"מודרכיך".

      מחק
    2. תיקון קטן:
      קלוזנר היה דוד של אביו של עמוס עוז ולא דוד של עמוס עוז.

      מחק
  2. השם חמדת המופיע בכמה מסיפוריו של עגנון, היה גם שמו של בנו, הנחבא אל הכלים. הבן הזה, חמדת, ‏היה בפלמ"ח יחד עם עמוס חורב בפלוגה שמפקדה היה יצחק רבין. הוא מת לפני שנתיים בגיל 94. אני לא יודע אם ‏ירש מאביו את כשרון הכתיבה, אך בפלמ"ח היה ידוע כמי שיש לו ידי זהב.‏..

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה יופי שיש מישהו שממש מכיר בשר דם אנשים שקשורים לנאמר כאן.

      מחק
  3. מרתק. אבל אי אפשי לדבר על היחסי עגנון ושכנו ד"ר ק' בלי להזכיר את המכתב ששלח עגנון לאשתו ובו הוא מספר בלעג על יום שישי אצל קלוזנר שאשתו (של קלוזנר) מהללתו בלי הרף, בעוד עגנון מעשן את מקטרתו ומשתעל כל הזמן. "ואשתו מדברת ומספרת מכל גבורות בעלה, והוא עומד ומקנא בה שהיא מדברת ואני מעלה עשן והוא משתעל והיא משתעלת... קלוזנר מתפאר בספריו... ואני מוציא מקטרתי ואני מתנצל כי עלי לגמור כל הטבק אשר בכיסי לפני השבת ואני מעלה עשן. פאפ פאפ פאפ." (אסתרליין יקירתי, 49-48)

    השבמחק
  4. בענין "מיג'ור מיג'ור מיג'ור" - גם לנו יש אחד כזה (אם כי עכשיו הוא כבר גנרל): תא"ל רסן עליאן, לשעבר מח"ט גולני וקחצ"ר, שבהיותו סמג"ד היה "רס"ן רסן עליאן (=עליון)", ובאנגלית: Major Major Major !

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.