יום שישי, 8 במרץ 2019

העגלה המלאה: פיוטים בלזאיים על פגעי הטכנולוגיה

לא תתורו

החרדים, לפחות מנהיגיהם הרוחניים (ראשי הישיבות הקדושות, רבנים מלומדים ואדמו"רים חסידיים), מתנגדים ל'פגעי הטכנולוגיה' – זה ידוע. 'פגעי טכנולוגיה' הוא מונח מכובס לנזקים הרוחניים העצומים שגורמים כביכול הטלפונים החכמים והאינטרנט על כל אביזרייהו. כדי בכל זאת לחיות בעולמנו, וגם להיות בסדר עם הרבי, הומצאו המצאות עוקפות איסור (טלפונים 'טיפשים' שאפשר רק להתקשר מהם ולקבל שיחות, טלפונים 'כשרים' ומ'פוּלְטָרים' בדרגות כשרות שונות, צרכי פרנסה וכל הג'אז הזה), תוקנו תקנות זמניות וניתנו היתרים כאלה ואחרים, ו'פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָּבַר' (צא וראה מה נוהגים האנשים) – איכשהו מסתדרים. רוב החסידים ממושמעים ונוהגים כנדרש מהם, ואלה שלא שומעים בקול 'הורים ומורים' – מעמידים פנים תמימות וטהורות.

אבל דעת לנבון נקל, שאם כולם היו ממושמעים לא היה צורך במאבק הסיזיפי באינטרנט ובהטפות החוזרות ונשנות. כנראה שהפרוּץ רב על הגדוּר ויש עוד מה לעשות...

וכך, כבר בחנוכה תשע"ו (שלהי 2015) החליט רבם של חסידי בלז, האדמו"ר ישכר דוב רוקח, לקרוא לשבת פרשת 'ויחי' עונג, והכריז עליה כעל 'שבת טַהֲרֵנוּ'. שבת זו מוקדשת בכל שנה להטפה ולהתחזקות נגד 'סכנת הכלים הטכנולוגיים', 'שכבר הורידו הרבה נפשות טהורות ויקרות לבאר שחת', ואף על פי כן ככל שיענו אותם כן ירבו וכן יפרצו.


ההודעה לוותה במכתב הסבר של האדמו"ר:

JDN

במסגרת מאמץ התעמולה והשכנוע גוייס פייטן ונקדן בלזאי מוכשר, שנתן מאונו לחיבור פיוטים חדשים, ברוח הפיוטים הקדומים, שמוכרים מן המחזורים ומספרי הסליחות והקינות. פיוטים אלה עוסקים באסון המחשבים, הטלפונים החכמים והטאבלטים ובפיתויים הנוראים שהם מציבים בפני החרדים לדבר ה'.

לכאורה חוליה נוספת בשלשלת הזהב של יוסי בן יוסי, יניי, אלעזר הקליר, שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. בפועל, מדובר ב'גראַמער', כלומר בחרזן-חקיין, שחרוזיו רדודים, רצוצים ונלעגים.

כל הטוב הזה נכלל בחוברת מיוחדת בת שמונה עמודים שהודפסה לקראת 'שבת טהרינו' וכוללת 'יוצרות' (סוגה מיוחדת של פיוטים לתפילת שחרית בשבתות ובחגים שבמקורן הוצמדו לברכת 'יוצר אור') המשולבות בחזרת הש"ץ. החוברת, שמחולקת בבתי כנסת של חסידות בלז לקראת אותה שבת, הודפסה באותו עימוד ובאותה גרפיקה שבה מודפס הסידור הרשמי של חסידות בלז ששמו הוא סידור עבודת השם.

ככל שידוע לי, החסידים אינם 'מתפללים' את היוצרות הללו ואינם משלבים אותן בסדר התפילה. יש גבול לכל תעלול! כולם מבינים שמדובר בכלי חינוכי שנועד לעיון ולא לתפילה או להוספה על 'מטבע שטבעו חכמים'.


הנה כמה דוגמאות מפרי עטו של הפייטן, יאכלו ענווים וישבעו (מי שמעוניין בקונטרס המלא יכול לפנות אליי במייל ואשלח לו סריקה).

'שבת טהרֵנוּ', הוא חורץ, 'נקבע במרומים', וחסידי בלז נענו לקריאה ('בעלזא מתקבצת אֵם כל הֲמוֹנִים'). ההמונים 'אשר לפרנסה צריכים' משוועים להדרכה נגד 'פגעי הטכנולוגיה אשר מחולל נזקים' (אין להתרשם מחילופי זכר ונקבה, שכן זה דבר שבשגרה בספרות זו). העיקר, 'רק לא ליפול ברשת אשר לרגליכם' (רשת, תרתי משמע כמובן).

עמ' 1

אוי ואבוי, עם ישראל זקוק לפרנסה! 'עד מתי יהיה זה לנו למוקש צועקים ... מה נעשה אשר לְכֵּלִים נצרכים'. אבל חסדי ה' לא תמנו ומפתחות הפרנסה בידו, והוא ברצונו יעזור ממרומים למזהירים ולנזהרים.

'חדשים לבקרים, מתחדשים דברים, מכשירים חדשים, נסיונות מרים, לצוד נכשלים'. היצר הרע משכנע 'לראות בפלאות, לשמוע חדשות, להכניס ידיעות, לטמטם לִבּוֹת'.

עמ' 2

אבל אל דאגה, 'עָלֹה נעלה וירשנו'. בזכות חכמתם של צדיקי הדור נעשה תשובה. 'לפרנסה אנו צריכים, בסוף גם בבית נכשלים. לכן בקריאה יצאנו, בל יֵרָאֶה ובל ימצא קבענו, רק עם הוראת רב התרנו'.

יודע הפייטן נפש החסידים: 'לבל יהיה מי שיאמר, שלום עלי נפשי וגומר, לא עלי זה נאמר. מה יודע צדיק להתיר, שבבית פנימה מסתתר'. כלומר, בסתר הבית, במקום שאליו לא תגענה עיני הרבי, שם יתירו לעצמם החסידים את האסור עליהם. 'בשרירות לבי אלך, להתעדכן על כל מהלך, מי אמר מה והולך, חדשות עם ליצנות דוחות מאה תוכחות'. אבל זה לא ילך, 'לכן לא נחשה להורות, לא שייך בקהִלָתֵנוּ ... מי שלא מציית להוראת רבינו'. ועל כן, אתם, העבריינים, חיזרו בתשובה, 'הסירו אלהי הַנֵּכָר, התקדשו והטהרו עד מחר'.

עמוד 4

והנה 'תַּקָנַת ועד התקשורת' בחריזה צולעת: 'לציית להוראת משפיע, מנהלי המוסדות יעמדו קבוע, לא לפול ברשת צבוע'. 'אלה שלא יתנהגו כראוי ... אין להם מה לחפש בגלוי' והם מסתכנים בכך ש'בניהם לחנך לא יקבלו', כלומר יידחו ממוסדות החינוך של החסידות. לעומתם, אלה שישמעו בקול התקנות, ברכת ה' עליהם: 'הָיָה עַם אלה אשר לא הססו, מחשב בביתם לא הכניסו ... אשר לכל קידמה מאסו, וגם מי שנחוץ לו לפרנסתו, עדיף שיהא בחוץ בחנוּתו, מאשר מחשב בבית להכניסו'. ואם אין בררה והמחשב בכל זאת מוצא את מקומו בבית, אזי 'טָעֲנוּ לסגור על מנעול ובריח, שלא יהיה גישה לבן הַמֵרִיח, קשר על גבי קשר להניח [פילטרים על גבי מסננים], כך תשמור על יהדותו להנציח'. והגרוע ביותר הוא הטאבלט: 'מה שלא טוב הוא הטאבלט, כתב אישור מפורש ובולט [כלומר, תעודת כשרות בלזאית], אם לא אי אפשר למלט'.

על החרוזים האלה אמר הפתגם המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא: 'לא תחרוז בשור ובחמור, כי השור במישור, והחמור – בהר המור'...

עמוד 5

אם עדיין לא התעייפתם, דעו לכם כי 'כאן הדבר להדגיש, אינטרנט כלי משחית רגיש'. כל המסננים והפילטרים הכשרים לא ישיגו את מטרתם, 'מְסֻנָּן לא בנמצא מהולל, שאשפה לסנן כראוי מסוגל, תמיד ימצא זבל שזלל'. ולכן 'מי שאין לו צורך מהותי, לברוח כמו מאש צִוִּיתִי'. בכל מקרה, תמיד עדיף 'מְסֻנָּן דרך קהלתנו ... כדי שלא יבוא לידי ניסיון'.

שאלה מעניינת היא מאיפה יודע הפייטן מה מסוגלים מסנננים לעשות כראוי ומה לא...

עמוד 6
פילטר מהודר מטעם 'ועד עזרינו ומגיננו' של חסידות בלז

מכאן עובר הפייטן לתקנות ה'נייד', כלומר הטלפון החכם. ובכן, טלפון נייד 'כשר הוא לנפשות', מה שאין כן 'הכלים, אשר יותר ממחשב הם מלאים', כלומר האינטרנט והאפליקציות למיניהן. 'פרוצים הם לא נעים, לכן הם לא כשרים'. 'לכן בקשתנו שכדאי להפחית... המכשיר בבית הס מלהזכיר, בבית המדרש חייב להסתיר, ואז אפשר להסביר'.

עמוד 6

ולסיום, מה עם מסרונים מידיים? ווטסאפ למינייהו ואביזרייהו? ובכן, 'חוק הוא אשר יֵאָמֵר, קבוצת הודעות לא יגמר, לכשעצמו דבר טוב הוא להמר, בכל זאת חייבים מזה להִשָׁמֵר'.

והנורא מכל הם 'הסרטים למיניהם, מכשילים לעתיד הם מבליהם, ילדי פז להוריד כליהם, רחמנא לצלן מחמת אזיקיהם'. כלומר, הילדים הם קבוצת הסיכון הגדולה, ועל כן יש מקום להתיר עבורם את הסרטים שמוקרנים 'במוסדות הטהורים' בתקופת 'בין הזמנים' ('כאן הוא אשר התרנו להקרין') והם מפוקחים על ידי המחנכים ('כאשר הוא מפוקח מחבר, טוב הוא להתאוורר').

עמוד 6

ומיהו הפייטן-החרזן? רמז שייר המשורר בשורות המקדימות שתי 'יוצרות': 'ובסופו רמוז שם המחבר יהושע יצחק' (עמ' 1), 'ובסופו חתום שם המחבר יהושע יצחק ב"ר פנחס ליבוש' (עמ' 5).

ובכן, לא צריך להתאמץ לזהותו, שכן הוא מוכר בקהילתו (שימו לב לחריזה!). 

מדובר ביהושע יצחק פדווא, חסיד בלז ירושלמי, שאביו, הרב פנחס לייבוש פדווא הוא אחראי כשרות ידוע ורב קהילת בלז בקרית גת.

בטלפון הכשר אפשר ורצוי להאזין ל'קול בעלזא'

23 תגובות:

  1. אני רק שאלה.
    אם "בבית המדרש חייב להסתיר" - כלומר : אפשר להחזיק רק לא להראות לכולם ?

    השבמחק
  2. ל א על חרוזים כאלה נאמרה מליצתו של (משה?) אבן עזרא.
    הדמיון בין חריזה אמיתית ל"חרוזים", הוא כדמיון בין יהלומים לחרוזי המסחר עם האינדיאנים

    השבמחק
  3. הערה קלה והערה קשה. הקלה, טלפון 'טיפש' מכונה בפי רבים כְּסִילוֹפוֹן. הניקוד מביא אותי להערה הקשה: שגיאות הניקוד, בבלוג והרבה מאוד ב'סידור', הן כמדקרות. בבלוג 'טהרנו' צריכה להיות מנוקדת כמו בתהלים נא,ד. ויש עוד. ב'סידור' יש המון שגיאות, ומדובר בקהל שאמור לעקוב אחר קריאת התורה של הבעל-קריאה שאמור להיות קפדן. בושה וחרפה.

    השבמחק
  4. שלו' == שלום
    האם זה גם שם של אלוהים (סליחה התכוונתי אלוקים)?
    האם מבוסס על הפסוק בשופטים "יהוה הוא שלום"

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן שאלה מעניינת שעלתה גם בדעתי. אשמח להבהרה.

      מחק
    2. אכן, לפי ההלכה ובהסתמך על הנאמר בספר שופטים פרק ו': "...ויקרא לו ה' שלום", שמו של ה' הוא "שלום" אין לומר "שלום" במקומות שאסור לדבר בהם בדברים שבקדושה, כגון בבית מרחץ או בית כסא.

      מחק
  5. בעגה המקצועית פיוטי הקדושה המופלאים הללו אינם "יוצרות" כי אם "קרובות", כלומר צרור פיוטים המשולבים בתפילת העמידה של שליח הציבור בקול, וכוללים גם הרחבות של תפילת ה"קדושה". אכן, הכנה קדושה ומשובבת נפש לקראת ימי ה"שובבים" של אמצע החורף.

    השבמחק
  6. על עניין אחזקת מכשיר הטלפון בקהילה החרדית נוהג גיסי לומר שאצל החרדים מסתובבים עם שני מכשירים.
    אחד 'כשר' והשני 'מהדרין'.

    השבמחק
  7. בס"ד
    אוי מה היה לנו! בא החושך בחצרנו! שורו הביטו וראו הנשמע כדבר הזה שבשני הקניונים הגדולים של עדת בני ישורון השומרים קלה כבחמורה נפתחו שנים גישעפטען המוכרים את מכשירי הזימה דמתקרי פלעפען ובהם לא עלינו יש מן הרע הרע הזה אינטרנעט לא עלינו. ויראו ענווים ולא יבואו עדי'הם וחלילה וחס שלא יקנו המכשירים המשוקצים הנ"ל. והיושב במרומים ירחם עם עמוסים ויכניס בלבנו לאהבה אותו יתברך ושניתקשר עמו בעבותות אהבה ויראה שלא באמצעות המכשירים הנוראיים הללו
    המלבה"ד

    השבמחק
  8. בס"ד
    ע"ש שכחנו לומר היכן הרעה הזו-בקניון רמות ובקניון שמגר

    השבמחק
  9. משונה להחרים את המדיה- ולא את התוכן:
    כך גם צריך (לענ''ד הלא קובעת) את הנייר! כי שומו שמיים, נמצא נייר ובו תמונות לא צנועות!! להחרים!
    כבר מתחיל לחרוז משהו...

    השבמחק
  10. המטרה של הגדוילים היא להשאיר את הקהילה בתוך עצמה וכל האמצעים כשירים.בחירה חופשית? לא בכת שלנו.

    השבמחק
  11. אבי ידידי
    טרם החרמת את מכונות הדפוס, לא קראת תיגר על רוטנברגוס, אכן יש בעיה. הן ידוע הוא ומפורסמה, כי פרצה חלוקת גם על "מצות מכונה". נו... על כך יעיד ידידנו מו"ל העונ"ש
    רק שלא נתחייב ממנו בעונש.

    השבמחק
  12. אני רוצה דווקא ללמד זכות על העברית של הפיוטים האלה. על אף הטעויות הרבות, יש בה בעיניי גם הומור וגם כבוד למסורת התפילה והניקוד. אני חושב שכחברה עברית יש ערך ליצירה מהסוג הזה, ששואבת מהמקורות באופן שאני לא רואה אותו במגזרים אחרים. אם מתבוננים בשפה במדוקדק רואים שהיא גם מודרנית מאוד. "במטרה ל..", "מחולל נזקים", "צורך מהותי" ועוד - אלה ביטויים עדכניים שנוצרו בארץ רק בעשרות השנים האחרונות.

    השבמחק
  13. יפה מאוד, מרתק!!!
    בעניין שני הפלאפונים שהוזכרו לעיל, לי זה מעורר את האסואציה של קטע הרש"י בפרשת נח: "כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה", כלומר, יש פיצול של כלי לשתי פונקציות: כלי אחד לשימוש, וכלי שני בשביל ה fun. ההבדל הוא שכאן הכלי של הכיף מוחבא.

    השבמחק
  14. מה התוצאות של פעילות 'וועדת התקשורת' בשטח?
    זה אומר שרוב הציבור מחזיק 'טלפון טיפש' שניתן לבצע בו רק שיחות קוליות, ללא אינטרנט, ללא מצלמה וללא sms. זה אומר שהגישה של ילדים ונערים למחשב חסומה. וזה אומר שמי שמחזיק מחשב, והבודדים שמחזיקים סמארטפון 'לצורך פרנסה', נאלצים ליטול רשות מראש, ולהיות מסוננים על ידי חברה שעובדת עם 'ועדת התקשורת' של הקהילה. וזה אומר, שהקהילה מחליטה אילו תכנים כשרים ספציפית עבור כל חבר. כל אתר שאינו גלאט (למשל Next שיש בו תמונות נשים), הוא צריך לשלוח בקשה מנומקת לפתיחה. בעצם, הקהילה משמשת בתפקיד האח הגדול, ויכולה טכנית לשלוט ולצפות בתכנים, ואף לקרוא את המיילים של חבריה (חוקי?). העונש על אי קיום התקנות הוא השלכת הילדים מהמוסדות.

    השבמחק
  15. קשיא רישא אסיפא.
    ברישא קראו לאותו מחבר "פייטן ונקדן בלזאי מוכשר"
    ובסיפא קראו "חרזן-חקיין , חורז שור בחמור " ?
    ולא קשיא . הא לדידן והא לדידהו.
    לדידן, קוראי הבלוג , הריהו חרזן-חקיין . לחסידי בעלז הריהו פייטן.

    השבמחק
  16. אם מותר להעיר.
    בעניין פיוטים, אכן יש מקום ללגלוג... על הביצוע והכוון.
    בעניין לגלוג על 'פגעי טכנולוגיה' הוא מונח מכובס לנזקים הרוחניים העצומים שגורמים כביכול הטלפונים החכמים והאינטרנט, לא ברור שיש מקום ללגלוג
    נער חרדי שאינו יודע הרבה על החיים ועל תקשורת, אכן עלול להתבלבל ולאבד את עולמו במפגש אקראי עם כל מה שאינטרנט מציע.
    גם נוער ליברלי מתבלבל לא פעם, בשיטוט ברשת, נער חרדי אין לו בכלל כלים להתמודד עם זה.
    אפשר לדון אם נכון כך לנהוג, אבל מפגש עם אינטרנט אין לזלזל בהשלכותיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבלים.להתבלבל זה טוב.הכל תירוצים חשוכים,סליחה

      מחק
  17. אכן 'קרובות' (קרובץ) ולא 'יוצרות'. ואכן 2 - היצירתיות והשעות הרבות שהשקיע 'הפייטן' החיבור וניקוד (די קלוקל לעתים) - מרשימות בשימור מסורת הפיוט (גם אם חרז שור בחמור, או 'לזאת' ב'תקנות'). ואכן 3 - בזבוז המשאבים בהפקת משהו שלעולם לא ייאמר בביהכ"נ - עובר על 'בל תשחית'. אבל מהו בל תשחית לעומת השחתת הנפשות הרכות שייחשפו חו"ח לאינטרנט ונפלאותיו לבני אדם? [אפשר להימנע מתגובות על ההתנשאות על החרדים. היא בהחלט קיימת ואין כל צורך להפנות את תשומת לבה של הכותבת לקיומה. היא מודעת לזה כבר.]

    השבמחק
  18. חשוך וחשוכים.

    השבמחק
  19. אבישי ליוביץ׳10 במרץ 2019 בשעה 9:31

    "קרובות" במבטא דוברי יידיש הוא "קרובס" ונראה שדבקוהו ל"קרובץ" על שום הנוטריקון של "קול רנה וישועה באהלי צדיקים"

    השבמחק
  20. אגב,
    כנראה נכתב בלעג אירוני. אבל הפייטן המוכשר(?!) לא "גויס" לחבר פיוטים לכבוד השבת. מדובר אכן באברך מוכשר שבמקום להשקיע כשרונותיו במשהו יותר מועיל, בילה את זמנו הפנוי (הרי אין לו אינטרנט) בכתיבת פיוטים, הוא הסתובב בין מחשבי אנ"ש כקוריוז נחמד.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.