יום רביעי, 3 בפברואר 2021

לא כך נכתב בתנ"ך: יאיר זקוביץ חתן פרס ישראל

צילום: דוד אסף

אתמול התבשר פרופסור יאיר זקוביץ, שבמשך עשרות שנים לימד בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, על זכייתו בפרס ישראל לחקר המקרא לשנה זו.

איזו שמחה! החוקר המקורי, המורה האהוב, המרצה המחונן, ובעיקר החבר הטוב, זכה לכבוד שמגיע לו, ובכבודו מתכבדים כל מוריו ותלמידיו, חבריו ואוהביו. אלפי הרצאות כבר נשא בכל פינה בארץ, עשרות ספרים ומאמרים חיבר ומקצתם – בעיקר הספרים שחיבר בצוותא חדא עם עמיתו פרופסור אביגדור שנאן – גם מוכרים לקהל הרחב. 

הנה כמה מהם, מעט מהרבה:

יאיר הוא גם חבר טוב שלי, כבר כמעט ארבעים שנה. 

יחד עברנו, גם משפחותינו, חוויות רבות שחישלו את הידידות האמיצה. 'בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו' (סנהדרין, קה ע"ב), ואוסיף גם 'חוץ מחברו הטוב'.

עמודי שלמה, נובמבר 2020 (צילום: דוד אסף)

על מחקריו, בעיקר באמנות הסיפור המקראי ובפרשנות הפנים-מקראית, יעידו אלה העוסקים בתחומו ולא הדיוטות כמוני. ולכן בחרתי לכבדו בבלוג עונג שבת (שהוא מקוראיו הראשונים) דווקא בספרון קטן ומיוחד במינו, שאותו הוציא לפני שש שנים, ואין כל קשר – לפחות לא ברובד הגלוי – בינו לבין מחקר המקרא, שלימים הפך להיות עולמו המקצועי. כל כך צנוע ספרון זה, עד שאפילו לא נזכר ברשימת ספריו של זקוביץ שמובאת בערכו בוויקיפדיה (בינתיים כבר נוסף).

זהו החיבור ילדוּת בגינת עדן (תש"ה-תשי"א), שראה אור בהוצאת כרמל בשנת תשע"ו (2015), ואינו אלא מקבץ של 101 קטעי זיכרונות, וִינְיֶטוֹת, מילדותו של המחבר. לא גן עדן ממש אלא גינת עדן, לא סתם ילדוּת אלא זיכרונות עד גיל שש... 

לכמה מאיתנו, אלה שכבר הגיעו לרום גיל שבעים – זה היה גילו של זקוביץ בשנה בה כתב את זיכרונותיו – נותרו זיכרונות מגילאים אלה? מרק טוויין אמר (או אולי זה לא היה הוא, אני בעצמי כבר לא זוכר): 'כשהייתי צעיר זכרתי דברים שהיו ודברים שלא היו, ועכשיו שאני זקן – אני זוכר רק דברים שלא היו'... (מירי הירשברג מצאה עבורי את אחד משלושת הציטוטים 'המדויקים' של אמרה זו: When I was younger I could remember anything, whether it had happened or not; but my faculties are decaying now, and soon I shall be so I cannot remember any but the things that never happened). 

'רסיסי זכרונות עתיקים, כמעט מימי התנ"ך'

יאיר חיטט היטב בנבכי זיכרונו ודלה מתוכו קטעים קצרים ומלאי חן, רובם ככולם שתיים עד שלוש פסקאות. בפתח הדבר הוא מודה כי מלידתו ועד גיל שלוש אין הוא זוכר מאומה, אלא רק מה שסיפרו לו הוריו ואחותו המבוגרת, ומה שהשתקף לעיניו מצילומים שהשתמרו באלבום המשפחתי. ולכן, 'אגביל עצמי לזיכרונות ממש, גם אם אלה עברו שינויים פתלתולים, ועוּותו במערבולת הזמן'.

ואף על פי כן – ישאל ההיסטוריון הספקן, המודע לבגידת הזיכרון ולראייה הרפלקטיבית של אנשים מבוגרים – האם היו או לא היו?

הרושם הוא שבאמת היו, למרות שזה בכלל לא משנה. ככלות הכל, לא מדובר כאן בחייהם של אישים דגולים שקבעו גורלות או בשחזור של אירועים היסטוריים שהמחבר היה עֵד להם, אלא בצלילת עומק לזיכרונות תמימים של ילד קטן, ממש קטן. ילד שהגיח לאוויר העולם בסופה של מלחמת העולם השנייה, שאז עוד לא קראו לה 'השואה', גדל בחיפה 'האדומה', שהייתה מאוכלסת בפקידים ואנשי עמל (מטבע העניין, אביו, שעבד בנמל, הוא דמות מרכזית בזיכרונות), והיה ילד טיפוסי לדורו. זה היה דור הילדים הראשונים של המדינה החדשה ('ילדים בסדר גמור', כשם ספרה המצוין של חנה יבלונקה), שחוו את 'תחושת הראשוניות' ואת 'ניחוח העצמאות'.

והילד הזה עדיין זוכר את בובות הסמרטוטים ואת משחקי ילדותו, את הדייסה המתוקה, ספל הקקאו וטעמי הקרמבו ('כושי') והממתקים של אז, את הפחדים בלילה עד שאבא שב הביתה מעמל יומו, את הספרים בבית, את העיתונים שהגיעו הביתה ואת רדיו המנורות הגדול. הוא זוכר את יראת הכבוד לסמלי המדינה החדשה, את ילדי הגן ואת השכנים בבניין הדירות, את סרחון הדגים וריח העופות השחוטים, שאותם הוא מתעב עד היום, את הנסיעות לקרובי משפחה ואת הטיולים ברחובות העיר ובכרמל. זיכרונות מרירים ומתוקים, שבהצטרפם יחד הם משרטטים ילדות תמה ומאושרת, גם אם צר עולמה כעולמו של ילד בן שש.

מתוך הזיכרונות הללו בחרתי כמה קטעים שאהבתי ושאולי יש בכוחם גם להאיר את יאיר זקוביץ המבוגר, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"א, שנת השבעים ושלוש לעצמאות ישראל.


לא צריך להגיע לתל אביב... בבית 'דבר' בחיפה (רחוב הנביאים 27), השלט עדיין קיים


22 תגובות:

  1. ברכות לפרופסור יאיר זקוביץ!!!
    מגיע לו בצדק ולא בגלל שהתמזל לו המזל.
    לכן ברכות לחתן הפרס, שזכה בו בזכות יצירה רבת היקף ורבת גונים.

    השבמחק
  2. דוד, חברו של חברי יאיר. נחת עשתה לי הוועדה בהחלטתה לכבד את יאיר בפרס ישראל. היטיבה לבחור שכן הנ"ל מביא כבוד לפרס. ותודה לך על הפרסום הזה.

    השבמחק
  3. ברכות לנבחר, למתמוגג ברשומה זו מהבחירה, למזכים את הנבחר - ממי שגם זכרונות ילדותו "עתיקים" כזכרונות פרופסור זקוביץ'!

    השבמחק
  4. ברכות לפרופ' יאיר זקוביץ ויישר כח לאסף, על הכתבה היפה והמרגשת.

    השבמחק
  5. דוד,נתת את הביטוי המושלם לשימחתם של חבריו,ידידיו ואוהביו של יאיר על פרס ישראל המוענק לו השנה.קראתי את מרבית ספריו של יאיר וכמוך אני מאד אוהב את ספר הזיכרונות על חיפה של השנים 1945-1955.הקטעים שבחרת הם מאפייניו היפים של הספר.אבל אני רוצה להזכיר עוד ספר שקצת נדחק ודומני שהוא בלתי ידוע (לא לך,דוד); 'הספר הקטן על טבע המלאכים' (הוצאת זמורה-ביתן) שעוסק בשאלות המאד מענינות:היש מלאכים? מיהם המלאכים?מתי נבראו ואיך נוצרו?מה מקשר אותם עם אלוהי ישראל?מהי דמותם? ועוד.בצד העיון בשאלות אלה שהוא תמיד בעמוד הימני,תחת הכותרת 'בין שמים לארץ:מלאכים בספר התנ"ך',ניצב העמוד השמאלי 'מלאכים בקיצור' שהוא הגיגים,קטעי שירה ותיאורים שאינם מחויבים לכללי הכתיבה והעיון המדעי.ומיהם הם המלאכים? לדעת זקוביץ זוהי התשובה של היהדות המונותאיסטית לשפע האלילים בעולם הקדמון אך מבין עמודי הספר אפשר גם להבין מדוע קיבל יאיר את פרס ישראל.כמעט 40 עמודים (של צד שמאל) כותב יאיר על עצמו ועל אהבתו לתנ"ך, מקורותיה והשפעתה על חייו.ספר מקסים שמומלץ לקרוא ולהנות מתוכנו.

    השבמחק
  6. כדוד אסף אומר אף אני, כי קטונתי מלהעריך את פועלו ההגותי והמחקרי של איש ענק זה.
    אבל מהיכרותי את יאיר אוסיף כי צניעותו הרשימה אותי במיוחד. נחבא אל הכלים ולא תובע הכרה כל שהיא.
    כתבתי לו שהוא פשוט מענטש.
    ברוך שחלק מחוכמתו ליאיר.

    השבמחק
  7. כבוד ויקר לפרופ' יאיר זקוביץ שבגישתו החלונית לתנ"ך פתח חלונות ורוח תנ"ך רעננה נכנסת מכוונים רבים והתנ"ך נעשה חי ורענן יותר ויותר.

    השבמחק
  8. ברכות כנות מקרב לב לפרופסור זקוביץ על זכייתו המוצדקת ביותר בפרס ישראל .
    מהמקום ממנו אני בא יקרים לי תובנותיו המקוריות הקושרות את נושאי מחקריו לאתגרי ההווה . אלה משמשים את הפועלים בעולמות הנסתר מקורת השראה ייחודיים ולעתים נדירים

    השבמחק
    תשובות
    1. על החתום אפרים הלוי

      מחק
    2. מקורות השראה

      מחק
  9. מיכאל טל ירושליםיום שישי, 05 פברואר, 2021

    וייזכר לטוב גם ספרו "גבוה מעל גבוה" בהוצאת עם עובד 1985. ברכות חמות.

    השבמחק
  10. הידד ! ברכות ליאיר, תמשיר להאיר את עינינו ואנחנו ואנחנו נמשיך לא להבין, איך זה כל כך פשוט.

    השבמחק
  11. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
  12. מזל טוב ליאיר מורי ורבי [למרות חילוניותו לכאורה] לשיעורי מקרא רבים. כמה נקודות רוצה אני להוסיף לזכותו:
    א. היכולת לספר סיפור מקראי, להחיות ולהאהיב את הסיפור לכל אדם ולא רק לתלמידי מקרא.
    ב. הכשרון והיצירתיות הבלתי נדלית למצוא ולפתח אולמות ועולמות של מחקר במקרא שאף אחד לא נכנס אליהם ולא חקר לפניו.
    ג. העברית המופלאה, הבהירה והמדוייקת, השמחה והמלאה בהומור דק וחד בדיבור ובכתיבה.
    ד. היכולת לספר סיפור המובא במקרא בפסוקים בודדים ולהופכו לדרמה אנושית עמוקה ורבת פנים.
    ולסיום: חקר המקרא התעשר בספריו הרבים שניתן לקרוא, להתפעל ולהתענג בלי לסבול מהדקדקנות והחומרה האקדמית האופיינית לחוקרי מקרא ומדעי היהדות האחרים.
    יאיר יהי רצון שתמשיך בדרכך המיוחדת הזו עוד שנים רבות בבריאות טובה ובשמחה רבה.

    השבמחק
  13. מזל טוב ליאיר היקר! הקורסים שנתת במכון שכטר (מקרא ולימודי א"י) זכורים לכל הבוגרים שלמדו בהם. צחקתי כשכינו אותנו יאיר הגדול ויאיר הקטן, כשברור לכול שאתה הוא "יאיר הגדול מכולם". בחיבה עמוקה, יאיר פז

    השבמחק
  14. המון ברכות מ Berkeley הרחוקה - מקום של אהבה הדדית בינך וביננו!
    דוד ורחל ביאל

    השבמחק
  15. כבוד למברך ולמבורך. שניכם מעשירים את עולמנו זה שנים ותודות ר4בות לכם על כך. תבורכו.

    השבמחק
  16. תודה גדולה ליוטיוב שמאפשרת לי להתמוגג מהרצאותיו המרתקות של יאיר זקוביץ בשוכבי ובקומי ובלכתי בדרך, בזמן נסיעה ברכב.... אתמול אף מצאתי עצמי מוחא כפיים בתוך הרכב בסיום ההרצאה על "המקרא כפי שהוא נתפש במקרא" . הרבה בריאות והמשך יצירה!! אברהם דיין.

    השבמחק
  17. רוב ברכות ליאיר זקוביץ' על זכייתו המובנת מאליה בפרס (מה שלא מובן מאליו, הוא למה חיכו עד עכשיו?!).
    אני לא מכיר את הפרופ' באופן אישי, וגם הוא אינו מכיר אותי. אבל אני רואה עצמי תלמידו הנאמן, ולוואי שהייתי לנושא כליו...
    אמנם אני בן הקהילה החרדית [הס מלהזכיר בימים אלו!], ולקרוא את ספריו של יאיר לא זכיתי [אוי לי אם אתפס עם "ספרי מינים" שכאלו נושרים מחיקי!]. אולם שמעתי רבות רבות מהרצאותיו שהועלו ליוטיוב; וחרף זאת שהוא החילוני ואני כביכול החרדי - יאיר פתח לי פתח להבין את התנ"ך, והכניסני להיכלו המלא בחלונות מפולשים המאירים באורו האמיתי!

    השבמחק
  18. בראש וראשונה ברכות חמות לחתן הפרס, שמחה גדולה לאוהבי התנ״ך. ותודה נוספת לך דוד על הספרון שלא ידעתי על קיומו ושמחתי מאד לקרוא בו קטעים שיכולים לשמש גם בספר זכרונותי, שעדיין לא נכתב. יישר כחך!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.