יום רביעי, 2 ביוני 2021

סיפורי רחובות: חסידי קרקש, רב נולד, ספראי, רכילות

 א. חסידות קרשקש

רבי חסדאי קְרֶשְׂקַשׂ (אמרו: קְרֶסְקַס) היה פילוסוף יהודי חשוב שחי בספרד במאה ה-14 ובראשית המאה ה-15. חיבורו המפורסם ביותר הוא אור ה'.

הוצאת מרכז זלמן שזר, תש"ע

בירושלים נקרא רחוב על שמו רק לפני כעשר שנים.

קריאת רחוב קרשקש בירושלים. מחזיקים בשלט שניים מחוקריו: פרופסור זאב הרוי וד"ר אסתי אייזנמן (ויקיפדיה)

בתל אביב הרחוב ותיק הרבה יותר, אך אבוי, ראו כמה גרסאות יש לשמו של מלומד זה: 'חסידי קרקש', 'חסידי קראקס', 'חסדאי מקרשקש'. לא קל...

צילומים: ניתאי שנאן

ב. רבי אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה, מחלוצי הדיבור העברי החדש, לא היה מעלה על דעתו שמאה שנים לאחר מותו יזכה בתואר רבנות. מי שהיה מושא לזעמם וחרונם של קנאי ירושלים החרדית, שהחרימוהו וביזוהו, הפך בתל אביב לרבי.

צילומים: איתמר לויתן (תודה ליהושע לביא)

זו לא השגיאה היחידה שיש בשלט הזה. אב"י נולד בשנת תרי"ח / 1858 ולא בשנת תר"ט.

הטעות בתאריך נמצאת גם על השלטים הישנים שברחוב.


מרחוב בן יהודה יוצאת סמטה 'סודית' שנקראת 'סמטת בן יהודה'. הנוסח שם שונה לגמרי, משל מדובר בשני אנשים שונים.


ג. שמואל ספראי

ומסמטה בתל אביב לסמטה בירושלים.

פרופסור שמואל ספראי (2003-1919) היה היסטוריון חשוב של תקופת בית שני, המשנה והתלמוד וחתן פרס ישראל (2002). כשהייתי סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית עוד הספקתי לשמוע את השיעור הכללי שלו, שהועבר באולם מייזר א' בגבעת רם שהיה מלא מפה לפה. היו ימים...

שמואל ספראי (פרסי ישראל)

ספראי לא זכה שיקראו על שמו רחוב 'על מלא'; בני משפחתו ומוקיריו נאלצו להסתפק ב'סמטה' בשכונת תלפיות, שמחברת את רחוב בית"ר עם רחוב קורא הדורות. מילא, הרי סמטה בירושלים מכובדת הרבה יותר משדרה במנהטן או בפריז, אבל ראו את הכיתוב העילג והבלתי מכבד.

צילום: זאב קינן

קודם כל, להיכן נעלם שמו הפרטי, תוארו ומקצועו?

ושנית כל, מה עיקר שבחו? שהיה בין מייסדי בית הכנסת השכונתי שקרוי על שם ש"י עגנון?

ושלישית, נניח שאכן היה ממנהיגי הקהילה וזה מה שצריך לכתוב על שלט לזכרו. אנא כתבו 'ממנהיגי' ולא 'ממנהגי'.

וכמו שכתב לי זאב קינן: ממנהגי הקהילה לשבש שלטים ברחובות ירושלים...

ד. רחל המרכלת

בשכונת פלורנטין בתל אביב, לא הרחק משוק לוינסקי, נמצא רחוב מרכולת, ובכתיב חסר מַרְכֹּלֶת. מרכולת היא סחורה וגם מסחר, והשם בהחלט מתאים לסביבתו. אגב אורחא, ליל הגשרים המפורסם, ביוני 1946, שבו התקיפו אנשי הפלמ"ח 11 גשרים ברחבי הארץ, כונה גם 'מבצע מרכולת'.

הכל טוב ויפה, אלא שבכתיב חסר ובלי ניקוד אפשר לקרוא את שם הרחוב במובן שונה לגמרי.

צילומים: איתמר לויתן


9 תגובות:

  1. מהי טעות בכתיב חסר לא מנוקד, לעומת החצנת רגשות כ-Hellaviv???

    השבמחק
  2. אבל דוד, העיקר חסר מן הספר: כמומחה לתולדות החסידות, ודאי תוכל לספר לנו דבר מה על חצר חסידי קראקס ומנהגיה. אולי גם תרחיב מעט על יחסיה עם חצרות הקודש בלימה, ברזיליה וקרטחנה:)

    השבמחק
  3. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  4. חיבורו של רבי חסדאי קרסקש על הגמרא נלמד בישיבות כיום הוא ידוע ומפורסם

    השבמחק
    תשובות
    1. ידוע ומפורסם??? נלמד בישיבות???
      בעוונותי אני למדתי בישיבות... לא זכור לי חיבור שכזה, אכן ישנו חיבור למסכת כתובות בשם 'חידושי רבינו קרשקש', שאולי מיוחס לו. על כל פנים זהו חיבור שפרסומו די צעיר, ולא מרבים ללמוד בו.

      מחק
  5. בשלט הרחוב מנוקד שמו של חסדאי קרשקש בשי"ן ימנית, ואם כך, מדוע פרופסור זאב הרוי וד"ר אסתי אייזנמן מחייכים?

    השבמחק
    תשובות
    1. נתנחם בכך שלפחות הכיתוב האנגלי באותה תמונה הוא באות S כהלכה. ולא SH.
      וברצינות - הזלזול והרשלנות בשלטי הרחובות בכל הארץ מממש מחפיר ומביש.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.