סיפורי מכוניות: כהרף עין, רוסים, הנהיגה שלי, בובה, קפה, הַדְבָּרוֹת

א. כהרף עין

שם נהדר לחברת הסעות.

צילום: טובה הרצל

ב. הרוסים באים

צילום: דוד אסף

בלי להתבייש, ואפילו עם קמצוץ גאווה, חנתה המשאית הזו מול חלון ביתי. 

מתי נזכה לחברת הובלה של 'המרוקאים', 'האמריקאים', 'התימנים' או 'הפולנים'? 

ואופסס... הנה הם גם בתל אביב

צילום: איתמר לויתן

ג. הנהיגה שלי

נאמר זאת כך: הנהיגה בסדר, ידיעת עברית – בלתי מספיק.

צילומים: נטע אסף

ד. הבובה של אבו רביע

בנים אוהבים מכוניות, בנות אוהבות בובות. אבל יש בן – קוראים לו אבו רביע – שאוהב גם וגם...

טובה הרצל שאלה את הנהג הצעיר של המפלצת הבובתית, או שמא הבובה המפלצתית, אם הוא אבו רביע, והלה צחק ואישר.

צילומים: טובה הרצל

ה. בעגלא ובזמן קריב

קפה למביני עניין עם זיקה עמוקה למקורות.

את הקפה ומה שסביבו מכינים ביישוב גמזו.

צילום: גדעון נח

ו. עשרת ההדברות

מסר שנון במיוחד. גם על מכוניות וגם על קירות.

צילום: רמי נוידרפר

צילום: איתמר לויתן