יום שני, 29 בנובמבר 2021

סיפורי רחובות: רשי"ף, הנפת המרד, הורה חדרה, בר יוחאי

א. גלגוליו של רחוב: פין, פיין, רשי"ף

צילום: איתמר לויתן

רחוב פין, בשכונת נוה שאנן בתל אביב, קרוי על שמו של אחד ממשכילי וילנה הידועים שמואל יוסף פין (Fünn), שכונה בפי משכילי זמנו בשם רש"י פין. 

רש"י פין

ולפי שהרחוב ממוקם לא הרחק מקולנוע 'מרכז' המנוח, שהקרין בימיו הטובים מערבונים וסרטי סקס ללא הפסקה, והאזור כולו נודע בשעתו  ושמא עד היום  כאזור פשע וזנות, נהגו הבריות לקרוא לרחוב בשם 'פִּין'.

כדי להימנע משם מביך זה (עיין ערך רחוב פִּינֶס או רחוב פִּינְלֶס), היו שקראו לרחוב 'פַיְין', אבל פין זה לא פיין. מה עושים?

החליט מי שהחליט בעירייה כי מכאן ואילך לא פין ייקרא שמו, אלא רשי"ף  ר' שמואל יוסף פין. 

יש בעיה קטנה אחת: פין, או רש"י פין, כפי שכונה עוד בחייו, מעולם לא היה מוכר בראשי התיבות הללו, לא בחייו ולא לאחר מותו. אני על כל פנים מעולם לא נתקלתי בקיצור זה. ליתר ביטחון, שאלתי את חברי המלומד פרופסור שמואל פיינר, שאף חקר את כתביו של פין, אם שמע מימיו קיצור זה, ותשובתו הייתה שלילית.

במגזין Time Out של תל אביב מצאתי כתבה מ-16 ביוני 2021 שכותרתה המגניבה היא: 'פיין ב-Fein: הבניין הכי קול והכי חו"ל בדרום תל אביב'. הכותבת בטוחה שהשם המקורי הוא בכלל פיין, ועתה הרחוב 'עבר מיתוג מחדש' ונקרא רשי"ף... 


רש"י פין, המשכיל המתון, עורך עיתון הכרמל ומגבאי הצדקה הגדולה בק"ק וילנה, מי יגלה עפר מעיניך...


ב. הנפת המרד

בתל אביב יש כשלושים רחובות המנציחים קהילות חשובות בגולה: במזרח אירופה, באיטליה ובעוד מקומות רחוקים ונידחים כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ועדן. 

בשכונת התקווה למשל, נמצא רחוב 'קהילת ניו יורק'. 

אמנם להתייחס לניו יורק כאל 'קהילה'  משל היא מתנהלת כעיירה בפולין, שבראשה עומדים פרנסים, רבנים ודיינים  נשמע קצת מנותק מן המציאות. אבל מילא, שיהיה.

צילום: איתמר לויתן

'רחובות קהילה' רבים מוקמו בשכונות נאות אפקה והדר יוסף ובהן רחוב קהילת ורשה. 

השלט שנקבע שם מספר כי בגטו ורשה 'הונף המרד הראשון נגד הנאצים'. מן הסתם רצו לומר 'נס המרד', אבל הנס, שלאסוננו לא קרה שם, נשמט מן השלט.

צילום: אבישי ליוביץ'

ג. הורה חדרה

כתב לי אורי יעקובוביץ' מחדרה: 

עיריית חדרה החלה לפני מספר חודשים במבצע להחלפת השילוט ברחובותיה, כשמטרתה היא להוסיף פירוט אודות שם הרחוב (מי האיש או מה משמעות השם) – יוזמה מבורכת לכל הדעות!

והנה, שמתי לב כי לעובדי העירייה יש שיטה מיוחדת ומוזרה, שנובעת אולי מרצון לחסוך בחומרי גלם: הם 'עוקרים' את השלט הישן ובמקומו מציבים שלט חלק, ללא כל כיתוב. מי שיעמיק את מבטו יגלה כי מאחורי השלט החלק מסתתר כיתוב שנלקח ממקום אחר לחלוטין. תיעדתי שלושה מקרים כאלה, הסבתי את תשומת לב פקידי העירייה לכך ולאחר זמן־מה הוצב שלט חדש ומתוקן.

הנה דוגמה מצומת הרחובות שטרנין והרצל, אלא שבמקום הרצל אפשר להבחין בקלות בכתב-ראי 'כביש 4' ובאנגלית Road 4. במשך כחודש ניתן היה לראות את השילוט הזה.

בתמונה הבאה צילמתי את אותו צומת מצידם השני של השלטים. במקום רחוב הרצל אנו רואים בכתב־ראי בעברית ובאנגלית 'רחוב הרברט סמואל'.

וכך נראה הצומת עם השילוט העדכני: רח' סימטת שטרנין (עם התוספת: ממייסדי חדרה + כיתוב באנגלית Sternin st.); ורח' הרצל (עם התוספת: ע"ש זאב בנימין הרצל מייסד ההסתדרות הציונית והקונגרס בבזל). 

הבה נבחן לפרטיו את מרכיבי הסלט שהכינה לנו העירייה ונמצא בהם שילוב של רשלנות, בורות וחוסר רצינות: 

1. רחוב סימטת שטרנין – 'רחוב' או 'סמטה' או גם וגם? ואכן באנגלית ויתרו על תרגום המילה 'סמטה' (Alley). המילה 'סימטת', גם בכתיב מלא, צריכה להיכתב ללא האות י'! 

2. משום מה הוחלט שבעברית שמו הפרטי של הרצל הינו זאב בנימין, בעוד שבאנגלית נרשם הצירוף הנכון – בנימין זאב. שכנו לרחוב, שטרנין, ממייסדי חדרה, לא זכה להיזכר בשמו הפרטי. מעניין כמה מן ההולכים ברחוב יודעים ששמו המלא היה שמואל ישראל שטרנין.

שמואל ישראל שטרנין (1865 - ?)

3. האם נכונה ההגדרה שהרצל הוא 'מייסד ההסתדרות הציונית והקונגרס בבזל'? – מסופקני. במקום 'ההסתדרות הציונית' צריך לכתוב 'התנועה הציונית'. ובכלל, את הקונגרס בבזל לא ייסדו. ייתכן שמישהו רצה  או קיבל הוראה  לחסוך מקום בשלט, אבל אם רוצים לדייק, אין מנוס מלפצל את עניין הייסוּד. הרצל היה 'מייסד (או "אבי") התנועה הציונית' 'והוגה (או "יוזם") רעיון הקונגרס הציוני'. אם מתעקשים על אזכור בזל, אפשר להוסיף: 'שהראשון שבהם היה בבזל' (ואז רצוי גם לציין את שנת קיומו – 1897).   

4. חוסר עקביות: הכיתוב בלטינית Sternin st כתוב באותיות קטנות, ואילו הכיתוב ברחוב הרצל כתוב כולו באותיות גדולות. 

5. אין צורך בנקודה אחרי 'ממייסדי חדרה'  זו כותרת ולא משפט שלם.

ומתברר שבחדרה יש עוד רחוב שהוא גם סמטה: רח' סימטת יהודית...


ד. בר יוחאי, אשריך

ובהמשך לרחובות שטרנין ויהודית בחדרה, שהם גם רחוב וגם סמטה, הנה משהו מהעיר הגדולה תל אביב: רחוב בר יוחאי, שבשעת הדחק גם הוא הופך לסמטה.

צילום: איתמר לויתן


10 תגובות:

  1. אין שום צורך לגול עפר מעיניו של רש"י פין.
    אתה בעצמך הזכרת את הבעייתיות של השם הזה, במיוחד בסביבה הזאת. בעייה זו אינה באשמתה של העיריה אבל יש מקום "לטפל" בבעיה.
    אתה גם הזכרת את אלו שהפכו את שם הרחוב (ואת נשוא שם הרחוב) לפיין, כנראה גם כן בגלל אותה בעיה.
    בין שיבוש השם פיין ובין קריאתו בראשי תיבות רשי"ף (כאשר ממילא כדבר שבהרגל האיש אינו נקרא בשמו המלא אלר בראשי התיבות רש"י) אני חושב שעדיפה האפשרות השניה.

    השבמחק
  2. ההסתדרות הציונית נוסדה מכל מקום ב1897, בזמן הקונגרס הראשון בבזל - כל אלה מיוזמתו של הרצל (וגם של רבים אחרים, כמובן

    השבמחק
  3. היי, פוסט מרתק חנוכה שמח!

    השבמחק
  4. כל שנות נעורי בהן עברתי בתחנה המרכזית כדי להגיע הביתה, הייתי משוכנעת שהרחוב עם השם המגונה נקרא במקור לכבוד הקונסול הבריטי בירושלים של המאה ה-19 ג'יימס פין (Finn)

    השבמחק
  5. המרד הראשון נגד הנאצים התרחש כחצי שנה לפני מרד גטו ורשה.
    יהודי גטו לחווא מרדו בחודש ספטמבר 1942.
    אחד מן הניצולים, יוסי (חיניץ) חן, העפיל אח"כ ב"אקסודוס" ופרסם ספר "האור בקצה היער".
    יוסי הדליק השנה משואה בטקס הזיכרון הממלכתי ביד-ושם.

    השבמחק
  6. "קהילת ניו יורק" הייתה התארגנות בעשורים הראשונים של המאה ה-20 המורכבת מנציגים של עשרות (ואולי אף מאות) קבוצות וארגונים בין יהודי ניו יורק. מטרתה הייתה לפעול בתחומים של רווחה, חינוך ועוד. פרופ' אריה גורן פרסם ספר (באנגלית) על "הקהילה": Arthur A. Goren, New York Jews and the Quest for Community: the Kehillah Experiment, 1908-1922 (New York: Columbia University Press), 1970.

    השבמחק
  7. על אף שבלוג זה מאוהב (בצדק) בעיברית, אי אפשר שלא להתייחס לכיתוב באנגלית בשלטי ארצנו. ישב לו פקיד כזה או אחר במשרד התחבורה והחליט שיש לתרגם את שמות הערים, היישובים והרחובות כפי שהם נשמעים בעיברית בצורה הכי קרובה, ולא לפי שהם מוכרים באנגלית. חוץ ממתי שזה לגמרי מגוכח, כמו ירושלים - Jerusalem. אז כתוב בשלט הנ"ל Warsha במקום השם המוכר בכל העולם Warsaw. אפילו בפולנית זה לא נשמע Warsha אלא Warshava. דוגמא נוספת ממקום מגורי: גוש עציון. במקום התעתיק הנכון באנגלית: Etzion או מקסימום Estion הם כותבים בשלטים Ezyon. ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מרחבי הארץ. אני מחכה שהפקיד הנ"ל יצא לגמלאות ויחליף אותו עם קצת יותר שכל.

    השבמחק
  8. רק למען הצדק ההיסטורי, ובלי לזלזל בטעות הלשון בשלט הרחוב, ואף בלי לזלזל בחשיבותו של מרד גטו ורשה, המרד בגטו ורשה לא היה הראשון.
    ראו התיאור באתר יד ושם - https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=660 של המרד בגטו ניסבייז'(Nieśwież), שפרץ חודשים ארוכים לפני המרד בגטו ורשה.

    השבמחק
  9. דומני שהקו מעל הפ' בשם פין, בקובץ 'קריה נאמנה' נועד כדי לסמן שהפ' אינה דגושה.

    השבמחק
  10. קצת באיחור: "הורה חדרה", המונח או המושג כמו שהוא כתוב כאן מופיע לעיל בפתיח לרשימה על שמות הרחובות בחדרה. אלא שיש מונח, או מושג, שנקרא "הוֹרָה חדרה", וכמו שאני יודעת הוא שמו של שיר ישן נושן שחובר או הושר לכבוד מלאת 50 שנה לייסוד חדרה. "חמישים שנה מלאו למושבתנו, הבו גודל למייסדי חדרה". המילים של מרדכי הוניג, הלחן עממי חסידי. זמרשת https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=387&phrase=%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94
    הָבָה נְרַנְּנָה, הָבָה נָרִיעַ נָא
    הָבָה נֵצֵאָה לִרְקֹד הוֹרָה.
    נְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, נְלַכֵּד הַמִּפְלָגוֹת
    וְנָחֹג אֶת יוֹבְלָהּ שֶׁל חֲדֵרָה.
    מַה גְּדוֹלָה, גְּדוֹלָה הִיא שִׂמְחָתֵנוּ
    וְלִבֵּנוּ רַבָּה בּוֹ הָאוֹרָה.
    חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ,
    הָבוּ גֹּדֶל לִמְיַסְּדֵי חֲדֵרָה.

    הֵמָּה בָּאוּ, חוֹל מָצָאוּ,
    הֵם זָרָעוּ, הֵם נָטָעוּ
    וְיִבְּשׁוּ בִּצּוֹת הַמְּאֵרָה.
    הֵם קָדָחוּ, הֵם לֹא שָׁחוּ,
    הֵם לֹא נָחוּ, הֵם נִצָּחוּ
    וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת חֲדֵרָה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.