מאת דוד שי
ציורו הנודע של מאוריצי גוטליב, 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים' (1878), שמוצג במוזיאון תל אביב ונזכר זה לא מכבר מעל דפי הבלוג, היה ועודנו אתגר מיוחד לעורכי האנציקלופדיה החרדית (ובלשונם 'האנציקלופדיה היהודית') המקוונת 'המכלול'.
נסביר תחילה מהי אנציקלופדיה זו. 'המכלול' – המתנאה בתארים 'יהודית ומהימנה, בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית' (כך בדף הראשי) – היא נגזרת חרדית של ויקיפדיה העברית. תנאי הרישיון של ויקיפדיה מאפשרים העתקה חופשית שלה, ובלבד שיינתן קרדיט לוויקיפדיה ולכותביה (רישיון cc-by-sa ממשפחת רישיונות Creative Commons). יוזמי 'המכלול' פעלו לפי רישיון זה, העתיקו את ויקיפדיה העברית בשלמותה, והתאימו בה ערכים שונים לתפיסת העולם החרדית. כמקובל בעיתונות החרדית, אין ב'המכלול' תמונות של נשים. כן, אפילו בערך 'אישה' אין אף תמונה של אישה, ואין נחמה בכך שהערך 'גבר' צונזר בצורה קשה עוד יותר, והוא ריק מתוכן (דף זה אינו זמין כרגע).
ל'המכלול' יש גם 'מהדורת נוער' שהיא מצונזרת אף יותר, וערכים כמו 'סרטן השד' לא יוצגו שם.
הציור 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים' מציג גברים וגם נשים בבית
הכנסת, ככל הנראה בעיר דרוהוביץ שבגליציה המזרחית, עיר הולדתו של הצייר. זהו בית כנסת אורתודוקסי, שהנשים מתפללות בו בעזרת הנשים, נפרדות מהגברים. התיחום הברור בתמונה בין גברים לנשים לא סיפק את עורכי 'המכלול', שמבחינתם אישה היא, בדומה לחמץ בפסח,
בבחינת בל תיראה ובל תימצא. הפתרון הקל הוא הצגת הטקסט בלי הציור, אך זו כמובן בעיה בערך אנציקלופדי העוסק בציור.
מה עשו עורכי 'המכלול'?
הפתרון הראשון היה גרסה 'מתוקנת', שבה רוטשו דמויות הנשים בציור המקורי ונמחקו ללא שום זכר לקיומן:
גרסה 'מתוקנת' שנייה ניסתה להשאיר רמז עמום לקיומן של נשים, בדמות כתמים מעורפלים שאין בהם שום דמות אישה:
הגרסה הנוכחית של הציור, המוצגת לקוראי הערך ב'המכלול', היא הציור המקורי, שחלקו העליון, שבו מופיעות הנשים, נחתך:
אך אבוי, החיתוך בקו ישר הותיר בציור דמות אחת של אישה, כך שניתן להמתין לגרסה הבאה, שתפתור בעיה זו.
המעניין הוא שבערך עצמו שמובא ב'המכלול' יש התייחסות לנשים שבתמונה, שאותן כאמור אי אפשר לראות:
בחלל עזרת הנשים מתוארות שתים-עשרה נשים, כשמתוכן לאורה (ארוסתו של גוטליב) מתוארת פעמיים. בצד השמאלי של הציור היא מופיעה כאישה צעירה המחזיקה את סידור התפילה הקטן, ובחלקו הימני של הציור היא מתוארת יושבת ומתלחשת עם אימה.
כדי לקיים מצוות מִזְכֶּה (קרדיט) כהלכתה, אציין שכל הגרסאות המוצגות לעיל נלקחו מאתר 'המכלול' והן מובאות כאן בשימוש הוגן. בקישורים לתמונות ניתן למצוא את פרטי היוצרים של כל אחת מהגרסאות.
מאוריצי גוטליב נפטר בשנת 1879 וזכויות היוצרים על יצירתו פגו לפני שנים רבות. הצגת הציור ושלל גרסאותיו אין בה אפוא הפרה של זכויות יוצרים. בכל זאת, סעיף 46 (2) לחוק זכויות יוצרים קובע כי 'זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר' (הדגשות שלי). ברור שגרסאות 'המכלול' של הציור הן הפרה בוטה של הדרישה שבסעיף זה. למרבה הצער, גם סעיף זה תקף רק למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה...
נציין כי גם החילוניות הישראלית כשלה כאן. במשך שנים רבות הוצג במוזיאון 'בית התפוצות' העתק של התמונה, וגם הוא היה נטול נשים. רק בעקבות מאמר חריף שפרסמה פרופסור פנינה להב בשנת 2006 ('קישטה, בתמונות וטקסט', תרבות דמוקרטית, גיליון 10, תשס"ו) הוחזרה העטרה ליושנה.
בקשר לבית התפוצות - אין זה נכון. הם פשוט הורידו לבסוף את הציור, אחרי שהחביאו אותו מאוחרי דיקט
השבמחקהובא באתר החרדי כיכר השבת
השבמחקאולי תיקון קטנטן לעיוות החרדי של התמונה, מצוי בכריכת ספרי "האחת אהובה והאחת שנואה; בין מציאות לבדיון בתיאורי האישה בספרות ההשכלה", המציגה רק את הנשים מתוך התמונה.
השבמחקיכלו לצייר וילון שמטשטש את ה"טומאה".
השבמחקבטוב טעם
השבמחקהפרופ' פנינה להב מאוניברסיטת בוסטון פרסמה על הנושא מאמר מקיף ורחב-יריעה שפורסם בכתב-העת 'תרבות דמוקרטית-מגדר וחברה בישראל,לזכרה של דפנה יזרעאלי,כרך 10 תשס"ו-2006.מאמרה של פרופ' להב הוא חריף מאד בתוכנו ויש בו משום עדות לשיבוש חשיבתי חמור שהיה באותה עת בבית התפוצות היום מוזיאון 'אנו'.
השבמחקיש ככל הנראה משהו במימיה של דרוהוביץ' זו, עיר מולדתו של אבי-מורי ז"ל.
השבמחקעיר זו שבגליציה המזרחית הוציאה מתוכה לא רק צייר גאוני כמו מאוריצי גוטליב, אלא גם סופר יהודי גאוני שהיה גם צייר מוכשר (ואגב:המורה לציור של אבי בגימנסיה של דרוהוביץ'). כוונתי לברונו שולץ שהוכר כאחד מגדולי סופריה של פולין במאה ה-30 וחד מגדולי אמני השפה הפולנית בכל הדורות (הוא גם כתב בגרמנית אך כתב היד של רומן הראשון שלו שנכתב בשפה זו - אבד). ואם לא די בכך, האדמו"ר השני מדרוהוביץ', ר'אברהם יעקב שפיראhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90 החל לעסוק בציור לאחר פטירתה של אישתו וציוריו זכו להערכה רבה. ללא ספק מעשה מהפכני של אדמו"ר חסידי אלא שה"מהפכנות" גם היא ככל הנראה סגולה דרוהוביצ'אית ונבג שתסס בדמה של שושלת אדמו"ריה כי ר' אברהם יעקב ואביו האדמו"ר הראשון ר'חיים מאיר יחיאל שפירא עשו מעשה בישראל שכל השומעו תצילנה שתי אוזניו: הם הצטרפו לתנועה הציונית ולאחר מלחמת העולם הראשונה, שומו שמיים! - עלו לארץ ישראל והקימו בירושלים מפעל למוצרים כימיים כי לא זו בלבד שהאמינו ב"בנין הארץ בגוף" אלא גם ב" תורה שאין עימה מלאכה סופה נעשית בטלה וגוררת עוון*. ללא ספק השקפת עולם שכמוה ככפירה בעיקר בעולם החרדי דהאידנא.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקאהבתי!!!
מחקתיקוני סופרים:הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ חי כמובן במאה ה-20.
השבמחקטל"ח.
ועוד תיקון של המעוות :
השבמחקבמקרה השתרבב לכאן קישור מוטעה ולמען לא יכשלו בו הקוראים הנה קישור לתולדותיו של ר' אברהם יעקב שפירא, האדמו"ר הצייר מדרוהוביץ' https://amhasefer.wordpress.com/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%94%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/
הדרת נשים זאת אלימות לשמה. חצי מהאנושות נמחקת מהמרחב הציבורי, מההיסטוריה, מהתרבות בכלל. תארו לכם שמישהו היה מוחק/מדיר יהודים מהמרחב הציבורי ומהתרבות בכללה! אה, רגע. לא צריך לדמיין. זה קרה לפני שמונים שנה, באירופה. אינני מבינה את הטיעון הפסאודו דתי שנשים חייבות להיות ולא להיראות ולא להישמע, להיות צל וגבבה. לדעתי זה מעשה נבלה, וכל מי שמתיר ומכשיר את האלימות הזאת צריך לשלם מחיר במטבע חירותו.
השבמחק