‏הצגת רשומות עם תוויות מאוריצי גוטליב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאוריצי גוטליב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 17 בינואר 2022

נפלאות הצנזורה: יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים

מאת דוד שי

ציורו הנודע של מאוריצי גוטליב, 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים' (1878), שמוצג במוזיאון תל אביב ונזכר זה לא מכבר מעל דפי הבלוג, היה ועודנו אתגר מיוחד לעורכי האנציקלופדיה החרדית (ובלשונם 'האנציקלופדיה היהודית') המקוונת 'המכלול'. 

נסביר תחילה מהי אנציקלופדיה זו. 'המכלול'  המתנאה בתארים 'יהודית ומהימנה, בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית' (כך בדף הראשי) – היא נגזרת חרדית של ויקיפדיה העברית. תנאי הרישיון של ויקיפדיה מאפשרים העתקה חופשית שלה, ובלבד שיינתן קרדיט לוויקיפדיה ולכותביה (רישיון cc-by-sa ממשפחת רישיונות Creative Commons). יוזמי 'המכלול' פעלו לפי רישיון זה, העתיקו את ויקיפדיה העברית בשלמותה, והתאימו בה ערכים שונים לתפיסת העולם החרדית. כמקובל בעיתונות החרדית, אין ב'המכלול' תמונות של נשים. כן, אפילו בערך 'אישה' אין אף תמונה של אישה, ואין נחמה בכך שהערך 'גבר' צונזר בצורה קשה עוד יותר, והוא ריק מתוכן (דף זה אינו זמין כרגע).

ל'המכלול' יש גם 'מהדורת נוער' שהיא מצונזרת אף יותר, וערכים כמו 'סרטן השד' לא יוצגו שם.

הציור 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים' מציג גברים וגם נשים בבית הכנסת, ככל הנראה בעיר דרוהוביץ שבגליציה המזרחית, עיר הולדתו של הצייר. זהו בית כנסת אורתודוקסי, שהנשים מתפללות בו בעזרת הנשים, נפרדות מהגברים. התיחום הברור בתמונה בין גברים לנשים לא סיפק את עורכי 'המכלול', שמבחינתם אישה היא, בדומה לחמץ בפסח, בבחינת בל תיראה ובל תימצא. הפתרון הקל הוא הצגת הטקסט בלי הציור, אך זו כמובן בעיה בערך אנציקלופדי העוסק בציור.

מה עשו עורכי 'המכלול'?

הפתרון הראשון היה גרסה 'מתוקנת', שבה רוטשו דמויות הנשים בציור המקורי ונמחקו ללא שום זכר לקיומן:

 גרסה 'מתוקנת' שנייה ניסתה להשאיר רמז עמום לקיומן של נשים, בדמות כתמים מעורפלים שאין בהם שום דמות אישה:

הגרסה הנוכחית של הציורהמוצגת לקוראי הערך ב'המכלול', היא הציור המקורי, שחלקו העליון, שבו מופיעות הנשים, נחתך:

אך אבוי, החיתוך בקו ישר הותיר בציור דמות אחת של אישה, כך שניתן להמתין לגרסה הבאה, שתפתור בעיה זו. 

המעניין הוא שבערך עצמו שמובא ב'המכלול' יש התייחסות לנשים שבתמונה, שאותן כאמור אי אפשר לראות:

בחלל עזרת הנשים מתוארות שתים-עשרה נשים, כשמתוכן לאורה (ארוסתו של גוטליב) מתוארת פעמיים. בצד השמאלי של הציור היא מופיעה כאישה צעירה המחזיקה את סידור התפילה הקטן, ובחלקו הימני של הציור היא מתוארת יושבת ומתלחשת עם אימה.

כדי לקיים מצוות מִזְכֶּה (קרדיט) כהלכתה, אציין שכל הגרסאות המוצגות לעיל נלקחו מאתר 'המכלול' והן מובאות כאן בשימוש הוגןבקישורים לתמונות ניתן למצוא את פרטי היוצרים של כל אחת מהגרסאות. 

מאוריצי גוטליב נפטר בשנת 1879 וזכויות היוצרים על יצירתו פגו לפני שנים רבות. הצגת הציור ושלל גרסאותיו אין בה אפוא הפרה של זכויות יוצרים. בכל זאת, סעיף 46 (2) לחוק זכויות יוצרים קובע כי 'זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר' (הדגשות שלי). ברור שגרסאות 'המכלול' של הציור הן הפרה בוטה של הדרישה שבסעיף זה. למרבה הצער, גם סעיף זה תקף רק למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה...

נציין כי גם החילוניות הישראלית כשלה כאן. במשך שנים רבות הוצג במוזיאון 'בית התפוצות' העתק של התמונה, וגם הוא היה נטול נשים. רק בעקבות מאמר חריף שפרסמה פרופסור פנינה להב בשנת 2006 ('קישטה, בתמונות וטקסט', תרבות דמוקרטית, גיליון 10, תשס"ו) הוחזרה העטרה ליושנה.

יום שישי, 31 בדצמבר 2021

סיפורי רחובות: בלפור, תדהר וגוטליב, רחל ואחא

א. בלופים בבלפור

הבלופר כבר יצא מבלפור. השקט חזר לתושבי השכונה הירושלמית, הווילון השחור גולגל ונעלם והרחוב עצמו נפתח להולכי רגל. אבל כנראה שמשהו ממורשת הטרלול בכל זאת נשאר שם...

ראו את השלט בבלפור פינת רחוב עזה:

צילום: מיכל יעקבי

ראשית, שימו לב לניקוד: צריך להיות בלפוּר (בשורוק), ולא בלפוֹר (בחולם).

ושנית, הלורד ארתור ג'יימס בלפור מת ב-1930 ולא ב-1940...

לורד ארתור ג'יימס בלפור (1930-1848)

ב. אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו

דוד תדהר היה מן הדמויות הססגוניות שצצו בעולם הספרות העברית. 

לאחר קריירה כקצין משטרה במשטרת המנדט, הקים משרד חקירות והיה מעין בלש פרטי. הוא חיבר ספרי עיון וזיכרונות, אך גם ספרי הרפתקאות רבים ('ספריית הבלש'). מפעל חייו היה ה'אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו', שמונה 19 כרכים, והיא נמצאת כולה במרשתת.

כל ההסברים הנכונים שבשלט מתגמדים מול דייר תל-אביבי אחד, שסבר כי לא מדובר בבן אדם אלא בעץ (תדהר), שמחייב משום מה את ה' הידיעה...

צילום: איתמר לויתן


ג. מאוריצי גוטליב

רחוב קטן יש במושבה הגרמנית בירושלים הנושא את שמו של הצייר היהודי-פולני הגאוני מאוריצי גוטליב, שמת והוא בן 23 בלבד.


ושוב, מנהגה המשונה והמגונה של עיריית ירושלים לציין רק תאריכים עבריים ולהימנע מתאריכים שימושיים ('לועזיים'). 

מעניין כמה הולכי רגל יכולים לחשב במהירות את תאריכי לידתו ומותו של הצייר, מה גם שלפחות שנת מותו העברית משובשת וצריכה להיות תרל"ט ולא תרל"ח. נגלה לכם בסוד שגוטליב חי בין השנים 1879-1856 (כפי שמעידה בפירוש מצבתו בבית הקברות היהודי החדש בקרקוב).

מצבתו של מאוריצי גוטליב בבית הקברות החדש בקרקוב (צילום: דוד אסף)

ועוד זאת, כתב לי חוקר הלשון פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת תל אביב:

שמו העברי היה גוטליבּ, בב' דגושה (ולא גוטליב בב' רפה). עבירה גוררת עבירה: כיוון שבעברית נכתב בב' רפה, הב' תועתקה בערבית באות פ (f), כנהוג, שהרי אין v בערבית. כמו כן, שמו היה Gottlieb, ובשלט השמיטו את האות e.

בשנת תרל"ח (1878), שבה הכריז השלט על מותו, עוד הספיק גוטליב לצייר את התמונה המדהימה 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום כיפור', שכוללת דיוקן עצמי שלו וכן כתובת מדומה לזכרון נשמתו. 

התמונה מוצגת בתצוגת הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות, ומעוררת התרגשות בקרב הצופים בה בכל פעם מחדש.

על הרחוב הירושלמי הצנוע הזה ועל השלט שלא השתנה מאז, כתב ההיסטוריון המנוח עזרא מנדלסון בספרו הנפלא מאוריצי גוטליב: אמנות היסטוריה, זיכרון (מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 13):


ד. רחל מבכה

מי היא רחל זו, שזכתה לרחוב על שמה בשכונת נוה עמל בהרצליה – רחל אמנו? רחל המשוררת?

צילום: צבי פיש

התשובה היא, על דרך השלילה, רחל אמנו, שכן בקצה המערבי של העיר יש רחוב אחר הנקרא 'המשוררת רחל'...

אגב, הקו דמוי הפַּתָּח, שנמתח מתחת לאות, אמור לייצג את האות ח, שכידוע אינה קיימת בשפה האנגלית. בתעתיק של מילים עבריות נוהגים בדרך כלל (אכן, לא תמיד) לציין את האות ח עם נקודה מתחת () ולא עם קו ארוך. פרופ' חיים כהן (זה מהסעיף הקודם) עדכן אותי שעל פי קביעות 'התעתיק הפשוט' של האקדמיה ללשון העברית, התעתיק ב-H וקו מתחתיו  הוא הנכון.

ה. קומה אחא

ואיך אתם הייתם רושמים בלטינית את שמו של רבי אחא? הא?

אהה!

צילום: איתמר וכסלר

אבל בעצם, מי הוא רבי אחא זה? האם מדובר ברבי אחא, שהיה תנא שחי בארץ ישראל בסוף המאה השנייה, או שמא אין זה אלא רבי אחא בר חנינא, שהיה אמורא בארץ ישראל במאה הרביעית?

חידה היא ותהי לחידה.