סיפורי רחובות: בלפור, תדהר וגוטליב, רחל ואחא

א. בלופים בבלפור

הבלופר כבר יצא מבלפור. השקט חזר לתושבי השכונה הירושלמית, הווילון השחור גולגל ונעלם והרחוב עצמו נפתח להולכי רגל. אבל כנראה שמשהו ממורשת הטרלול בכל זאת נשאר שם...

ראו את השלט בבלפור פינת רחוב עזה:

צילום: מיכל יעקבי

ראשית, שימו לב לניקוד: צריך להיות בלפוּר (בשורוק), ולא בלפוֹר (בחולם).

ושנית, הלורד ארתור ג'יימס בלפור מת ב-1930 ולא ב-1940...

לורד ארתור ג'יימס בלפור (1930-1848)

ב. אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו

דוד תדהר היה מן הדמויות הססגוניות שצצו בעולם הספרות העברית. 

לאחר קריירה כקצין משטרה במשטרת המנדט, הקים משרד חקירות והיה מעין בלש פרטי. הוא חיבר ספרי עיון וזיכרונות, אך גם ספרי הרפתקאות רבים ('ספריית הבלש'). מפעל חייו היה ה'אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו', שמונה 19 כרכים, והיא נמצאת כולה במרשתת.

כל ההסברים הנכונים שבשלט מתגמדים מול דייר תל-אביבי אחד, שסבר כי לא מדובר בבן אדם אלא בעץ (תדהר), שמחייב משום מה את ה' הידיעה...

צילום: איתמר לויתן

ג. מאוריצי גוטליב

רחוב קטן יש במושבה הגרמנית בירושלים הנושא את שמו של הצייר היהודי-פולני הגאוני מאוריצי גוטליב, שמת והוא בן 23 בלבד.

ושוב, מנהגה המשונה והמגונה של עיריית ירושלים לציין רק תאריכים עבריים ולהימנע מתאריכים שימושיים ('לועזיים'). 

מעניין כמה הולכי רגל יכולים לחשב במהירות את תאריכי לידתו ומותו של הצייר, מה גם שלפחות שנת מותו העברית משובשת וצריכה להיות תרל"ט ולא תרל"ח. נגלה לכם בסוד שגוטליב חי בין השנים 1879-1856 (כפי שמעידה בפירוש מצבתו בבית הקברות היהודי החדש בקרקוב).

מצבתו של מאוריצי גוטליב בבית הקברות החדש בקרקוב (צילום: דוד אסף)

ועוד זאת, כתב לי חוקר הלשון פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת תל אביב:

שמו העברי היה גוטליבּ, בב' דגושה (ולא גוטליב בב' רפה). עבירה גוררת עבירה: כיוון שבעברית נכתב בב' רפה, הב' תועתקה בערבית באות פ (f), כנהוג, שהרי אין v בערבית. כמו כן, שמו היה Gottlieb, ובשלט השמיטו את האות e.

בשנת תרל"ח (1878), שבה הכריז השלט על מותו, עוד הספיק גוטליב לצייר את התמונה המדהימה 'יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום כיפור', שכוללת דיוקן עצמי שלו וכן כתובת מדומה לזכרון נשמתו. 

התמונה מוצגת בתצוגת הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות, ומעוררת התרגשות בקרב הצופים בה בכל פעם מחדש.

על הרחוב הירושלמי הצנוע הזה ועל השלט שלא השתנה מאז, כתב ההיסטוריון המנוח עזרא מנדלסון בספרו הנפלא מאוריצי גוטליב: אמנות היסטוריה, זיכרון (מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 13):

ד. רחל מבכה

מי היא רחל זו, שזכתה לרחוב על שמה בשכונת נוה עמל בהרצליה – רחל אמנו? רחל המשוררת?

צילום: צבי פיש

התשובה היא, על דרך השלילה, רחל אמנו, שכן בקצה המערבי של העיר יש רחוב אחר הנקרא 'המשוררת רחל'...

אגב, הקו דמוי הפַּתָּח, שנמתח מתחת לאותH , אמור לייצג את האות ח, שכידוע אינה קיימת בשפה האנגלית. בתעתיק של מילים עבריות נוהגים בדרך כלל (אכן, לא תמיד) לציין את האות ח עם נקודה מתחת (Ḥ) ולא עם קו ארוך. פרופ' חיים כהן (זה מהסעיף הקודם) עדכן אותי שעל פי קביעות 'התעתיק הפשוט' של האקדמיה ללשון העברית, התעתיק ב-H וקו מתחתיו – הוא הנכון.

ה. קומה אחא

ואיך אתם הייתם רושמים בלטינית את שמו של רבי אחא? הא?

אהה!

צילום: איתמר וכסלר

אבל בעצם, מי הוא רבי אחא זה? האם מדובר ברבי אחא, שהיה תנא שחי בארץ ישראל בסוף המאה השנייה, או שמא אין זה אלא רבי אחא בר חנינא, שהיה אמורא בארץ ישראל במאה הרביעית?

חידה היא ותהי לחידה.