א. קל כנשר
 |
| צילום: דוד שי |
בפרס עונ"ש לשם המוצלח והמקורי ביותר של פרנסה זוכה הפעם חברת 'קל כנשר' שמתמחה בעבודות בגובה.
מקור המליצה הוא בקינת דוד: 'שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ' (שמואל ב, א 23). ובפרקי אבות (ה, כ) נאמר בשם רבי יהודה בן תֵּימָא: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְרָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם'.
גם עברית יפה מהתנ"ך וגם מתאים לסוג העבודה – כל הכבוד! ובשם המדור אנו מאחלים להם: היו עזים כנמר וקלים כנשר, רצים כצבי וגיבורים כארי.
ב. כף זכות
 |
| צילום: אבישי ליוביץ' |
ועוד אמרו חכמינו בפרקי אבות (א, ו): 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת'.
ולכן, כמה נאה ויאה יוזמתו של בעל הכלי ההנדסי הזה שהעניק לכף ההרמה שלו את השם 'כף זכות'.
כתב לי אבישי ליוביץ:
שים לב שמתחת לכף יש גם כתובת 'לעילוי נשמת'. ועוד שים לב שהאות ז', שהיא אחת משבע האותיות שעטנ"ז ג"ץ, הזוכות לעיטור בידי סופרי סת"ם (פעולת העיטור נקראת 'זיון'), מעוטרת כראוי.
ג. על החוט ועל המחט
למתפרה הוותיקה של לימור, ברחוב כצנלסון 43 בגבעתיים, יש שם נחמד שמצלצל מן המקורות, אבל בעצם מתכתב עם שירה של נעמי שמר 'על כל אלה' ('על הדבש ועל העוקץ').
להיבט האירוני של השם מצטרפים חוטי החשמל השלומפריים שיורדים מבלי משים על השלט...
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ד. דוד המלך משלים הכנסה
 |
| צילום: יונית חגואל |
גם 'דוד המלך' וגם 'דוד המהיר'. מתברר שגם מלכים צריכים להתפרנס...
צולם בפתח תקווה.
זה הזכיר לי פוסט ישן שבו הבאתי גם את התמונות האלה:
 |
| צילום: איתמר וכסלר |
 |
| צילום: צבי זילברשטיין |
ה. פינת הנדל"ן
הפרנסה הכי צומחת בישראל היא עסקי נדל"ן. הנה כמה עדויות ביזאריות מחיפה...
 |
| צילומים: איתמר לויתן |
להשכרה מערה רומנטית - זה טוב
השבמחקאיי, את המתפרה של לימור אני מכיר, שכנה שלי :-) אישית אני הולך לשון צעירי, במעלה הרחוב, שגם מעצב בגדים :-) .
השבמחקלגבי השלט בכתב יד, לענ"ד זו העתקה מערבית לעברית, נשמע כמו כתיבה "פונטית".
וכרגיל הרבית צחוק, ועל זה תבורך.
שבת שלום.
בשלט של לימור, על החוט, מכוון שהחוט נכנס -עויל. הוא בפנים.
השבמחקבדרום תל אביב היתה מסעדה בוכרית של אחד, משיח בן דוד.
השבמחקזה היה שמו האמיתי וזה היה שם המסעדה.
המרק היה מעולה - אבל המשיח לא הגיע…
המדובר בדירת חדר להשכרה, ברחוב הרצליה בהדר הכרמל, חיפה, שניתן לקבל בה חזקה מיידית. הדירה מרוהטת בשלמות, ותמורת שכירתה נדרשים דמי שכירות חודשיים בסך 1,600 ₪, שישולמו מדי חודש. הדירה מושכרת ללא תיווך, המשכיר אינו דורש פיקדון, אך אינו מקבל תשלום בהמחאות. נשמעת עסקה טובה. אפשר להתקשר למשכיר אל הטלפון הנייד שלו שמספרו רשום בבירור.
השבמחק😄
מחקנחמד... תודה
השבמחקיש חברה להשכרת אופניים ולארגון תחרויות וטיולי אופניים שמנהלים אותה אב ובן. לאב קוראים אבינעם. לבן קוראים ברק, ברק בן אבינעם.
השבמחקבקשר לרחוב כצנלסון לעיל, לפני שנים הייתי דוור בגבעתיים, ויום אחד הגיע מכתב מאנגליה והכתובת היתה באנגלית לכבוד פלוני אלמוני katzin nelson street גבעתיים
השבמחק😉😄 אי אפשר להסתמך על שמיעת שם הרחוב❗️ צריך לראות בעיניים מה כתוב על השלט שבקצה הרחוב❗️
מחקפעם שמעתי בשיחה בין שתי נשים, שחברה שלהם התלוננה שחברה אחרת לא ענתה למכתב ששלחה אליה.
וכששאלו אותה לאן היא שלחה ואיך היא ידעה את הכתובת, היא השיבה: מה זאת אומרת❓️ראיתי בשלט ליד הבית שלה, "Ona way street"
הכריזה באוטובוס 55 היתה בבירור: "התחנה הבאה רחוב קצין נלסון". בי נשבעתי
מחקבעבודתי בבנק הגיע אלי לקוח שחודש קודם לכן פתח חשבון חדש בסניף והתלונן שהוא אינו מקבל דואר מהבנק. שאלתי אותו מה הכתובת שהוא נתן במעמד פתיחת החשבון והוא ענה רחוב חבקוק. בדקתי ומצאתי שהפקיד רשם רחוב חוה קוק. אולי בגלל שהסניף היה ליד רחוב הרב קוק.?
מחקעם כל הכבוד אנו לא יודע מה הבדיחות האלה על שם המשפחה כצנלסון (או קצלנלסון), כנראה פנסיונרים של האוניברסיטה שסיימו לבכות על הילדים של עזה מוצאים סיבה לצחוק, בכל מקרה א. זה שם משפחה ושושלת יהודית רחבה, שרבים מצאצאיה הישירים והעקיפים חיים ופועלים בארץ וגם בעולם...,
השבמחקב. זה שם מעניין שרבו הנסיונות לפענחו החל מהשם כץ שמופיע פה או 'קאטס' (לחתוך) בגרמנית וזה קשור למקצוע כלשהו ואולי בא משמות גרמאניים עתיקים כמו העיר קצלנבוגן וכו' והולך לזמנים עתיקים ממש,, חוקרים אחרים רואים פה דוקא רמז לאנטישמיות שכן אולי 'בן החתולה' שנרמז פה היה כינוי גנאי ליהודים (?) ג. בארץ מופיע פעמים רבות רחוב כ/ק/צנלסון בערים שונות אבל לא רבים זוכרים כי הכוונה לשני אנשים אפשריים הנושאים שם זה, - אחד הוא ברל כצנלסון האדאולוג של תנועת העבודה והשני הוא יצחק קצנלסון שהיה ממובילי החינוך העברי בפולין בין שתי המלחמות, מעולם לא עלה לארץ אך הותיר חותם (למשל כתב את השיר 'מה יפים הלילות בכנען') ונרצח בשואה,, מקווה שלא נתקע לכן הצימעס בגרון
כצנאלנבויגן זה מרפק של חתול.
השבמחק