פרנסות של יהודים: גיסנו, פרח מוהלים, אדריכל שיער ובוטיק הקרח

א. פיצוציית גיסנו

צילום: איתמר לויתן

ל'פיצוצייה' הזאת בשדרות העצמאות בבת ים יש שם מאוד ישראלי, 'גיסנו'. אומנם זה לא מנוקד, אבל אני כמעט בטוח שצריך לקרוא 'גִּיסֵנוּ', כלומר גִּיס שלנו, אחי האישה ('אישה שלי, אח שלה').

אבל מה הפירוש האמיתי והפנימי של 'גִּיסֵנוּ' בהקשר של הפיצוצייה (כשלעצמו שם הדורש התייחסות)?

בדקתי במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל (כתר, 2005) – 'גיסנו' לא רשום שם (אבל 'פיצוציייה' כן). שאלתי את יועץ הבינה המלאכותית שלי, וזו תשובתו הָרָמָתָה:

בסלנג הישראלי גיסנו אינו בהכרח קרוב משפחה ממשי, אלא כינוי חצי־היתולי לאדם שנתפס כ –

• מקורב, מחובר למוקדי כוח

• מישהו ש'מסודר' או שיכול לסדר עניינים

• אדם שנהנה מיחס מועדף בזכות קשרים.

למשל:

• 'אל תדאג, גיסנו כבר ידבר עם המנהל'

• 'ברור שהוא התקבל – הוא גיסנו'

לעיתים הכינוי נאמר באירוניה או בביקורת, כרמז לפרוטקציה או נפוטיזם; ולעיתים הוא פשוט כינוי חיבה קליל למישהו מהחבר׳ה, במיוחד אם הוא באמת גיס או 'כמו משפחה'.

'ממתי זה בשימוש?' – שאלתי

המילה גיסנו בסלנג במשמעות של מקורב / מסודר / בעל קשרים החלה להופיע בעברית המדוברת ככל הנראה בשנות השבעים המאוחרות והשמונים.

אין תיעוד מילוני רשמי מוקדם מאוד, משום שמדובר בביטוי עממי שעבר בעל־פה, אבל:

• בשנות השבעים כבר נפוץ מאוד השימוש האירוני ב'גיס' במשמעות של איש בעל קשרים או פרוטקציונר.

• בשנות השמונים מתקבע גם הנוסח המחויך 'גיסנו' – עם סיומת ה'נו' שיוצרת תחושה של שותפות קומית ('שלנו'), לעיתים בציניות.

הביטוי צמח על רקע תרבות ה'פרוטקציה' הישראלית: הרעיון שהדרך לסדר עניינים היא דרך מישהו שהוא 'משפחה' – או כמו משפחה. מכאן גם המשמעות המורחבת: לא גיס אמיתי, אלא 'אחד משלנו'.

 

ב. מי רוצה להיות הראשון?

מזל טוב! הבן או הנכד שלכם נולד ואתם רוצים למול אותו כדת משה וישראל? הנה ההזדמנות שלכם גם לקיים מצווה וגם להרוויח אלף ש"ח!

המוהל חיים בן עזרא עבר קורס מוהלים, רכש ציוד, וגם צפה בעשרות בריתות, ובנוסף הוא גם חסיד ברסלב.

המודעה צולמה בתחנת אוטובוס ברחוב יוחנן בן זכאי בירושלים.

צילום: אמנון רמון

ג. אדריכל וכימאי

צילום: שייקה מגן

ידוע שהיום כבר לא מספיק להיות סַפָּר, והנה מתברר שגם התואר מעצב שיער מיצה את עצמו. היום אנו מדברים על 'אדריכלות שיער', לא פחות. כזה הוא רפאל מרחוב אהוד מנור 2 בעכו (השלט של רחוב עוזי חיטמן 5 קצת מבלבל).

מעיון בשלט עולה שלא מדובר בסתם אדריכל, אלא גם בכימאי, והשיזוף בכלל הוא עניין של 'בוטיק'.

לא מאמינים ש'הכול בוטיקים'? קראו את הסעיף הבא...

ד. מים טהורים בבוטיק הקרח

חנות סתם אין כאן! הכול בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר – מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע... 

צילום: גונן זיק

מאז 'שוק הספרים' האלמותי, שכתב דן בן אמוץ עבור שלישיית הגשש החיוור (1972), ועד היום – הכל בוטיק. אפילו המים הטהורים (לשון אחר למי ברז טהורים) ברחוב ביאליק 13 ברמת גן הם סוג של בוטיק...