![]() |
| גנרל אלנבי (על הסוס) נכנס בשערי ירושלים ומצדיע לחיילים ההודים (משמאל), 11 בדצמבר 1917 (ספריית הקונגרס האמריקאי) |
לפני כמה שבועות רציתי לחלוק כבוד לסמיט מאצ'הר, הקברניט ההודי האמיץ של חברת הטיסות Flydubai (יש עליו כבר ערך בוויקיפדיה בעברית ובעוד שמונה שפות!).
![]() |
| הקברניט ההודי מעיין במכתב תודה ששלח לו הנשיא יצחק הרצוג (אתר בית הנשיא) |
הדבר ההודי הכי מוכר לי (חוץ מתרנגול הודו) הוא המסעדה ההודית הירושלמית 'איצ'יקדנה' ברחוב הלל.
אגב, כשחפרתי קצת באינטרנט התברר לי שבעצם צריך לומר 'איצ'ק דנה ביצ'ק דנה' (Ichak Dana Beechak Dana), שפירושו שני גרעינים קטנים. זהו שמו של שיר שבוצע ב'הנודד', סרט מוזיקלי משנת 1955 בכיכובו של ראג' קאפור, שהגיע כמובן גם לישראל וזכה להצלחה רבה.
מהסרט הזה ידעו בני אותו דור לגלגל על לשונם את הביטוי המשובש 'איציק דנה', ואלה שרוצים להיזכר בשיר המקורי ובסרט השחור-לבן יכולים לצפות בקטע קצר ממנו כאן.
![]() |
| צילום: טובה הרצל |
אבל אנחנו לא בעסקי קולינריה, חיפשתי משהו יותר מעניין שקשור באומץ לב ובהקרבה ולפיכך שמתי פעמיי לשכונה הציורית תלפיות, אשר בדרום ירושלים. לקחתי איתי שניים מנכדיי (יפתח ויואב גרשין) ונסענו לרחוב קורא הדורות. מול בית מספר 23, בההצטלבות עם רחוב יוסף קלוזנר, נמצא אתר היסטורי שלא רבים מכירים אותו, מפתיע במיקומו בלב שכונת מגורים: בית הקברות ההודי.
![]() |
| יפתח ויואב ליד השער הנעול (צילומים: דוד אסף) |
בית הקברות ראשיתו בקבר אחים לכ-290 חיילים טורקים, שמתו בקרבות מלחמת העולם הראשונה או שמתו בשבי הבריטי (מיקומו המדויק של קבר האחים הטורקי אינו ידוע לי. כנראה הוא היה בשטח הנוכחי). על פי עיקרון הברזל הבריטי, שקובע כי חיילים ייקברו במקום נפילתם ולא יוחזרו למולדתם, החליטו לקבור בסמוך לקבר האחים הטורקי גם 79 חיילים שאינם נוצרים או יהודים (סיקים, הינדים, בני גורקה ומוסלמים), ששירתו בצבא הוד מלכותו ונפלו על אדמת ארץ הקודש. שמותיהם המלאים ופרטיהם נמצאים כאן (רק אחד מהם לא זוהה, ושמו לא נודע עד היום).
אין זה בית קברות צבאי רגיל – הוא שונה מאוד, בגודלו ובאופיו, ממקבילו המוכר יותר, בית הקברות הבריטי המרשים שעל הר הצופים. אין בו מצבות כלל, ולמעשה גם אין בו גופות (הדת ההינדית מחייבת שריפת גופות מתים). זהו קבר אחים גדול.
זכרתי את המקום מביקורים קודמים כמכובד, מטופח ושמור היטב, דשא ירוק שכּוּסח בקפידה בריטית, כמה עצי דקל ושיחים לאורך הגדר.
הופתעתי לרעה. הדשא כבר לא קיים, ובמקומו סתם חלקת אדמה, מכוסה מחטי אורן ומוקפת שיחי רוזמרין. לא הוד לה ולא הדר. המקום סגור ונעול, וכדי להיכנס פנימה צריך תיאום מראש עם נציגי הוועדה לקברי מלחמה של חבר העמים הבריטי. צלצלתי וקיבלתי מענה אוטומטי כלשהו.
כך נראה המקום בצילום משנת 2013:
![]() |
| צילום: דרור אבי (ויקימדיה) |
כך הוא נראה בפברואר 2024 (עץ התמר כבר איננו, אבל הדשא ירוק):
![]() |
| צילום: דני גרשוני (ויקימדיה) |
וכך הוא נראה עתה:
בשני קצותיו של בית הקברות אנדרטאות אבן גדולות הפונות זו אל זו – השטח שביניהן הוא מן הסתם מקום קבר האחים.
על האבן הצפונית, כיתוב באנגלית ובסנסקריט, ורשימת שמות החללים ההודים והסיקים:
1914-1918
In Memory of These Hindu and Sikh
Soldiers who Died in Service with the
Indian Army and are Honoured Here
![]() |
| צילום: דני גרשוני (ויקימדיה) |
בצד האחורי של האנדרטה הצפונית יש כתובת מעניינת בעברית ובאנגלית:
![]() |
| צילום: דני גרשוני (ויקימדיה) |
לבסוף בדקתי באתר הבריטי של הוועדה לקברי מלחמה של חבר העמים הבריטי, ושם נכתב כי החל מאוגוסט 2024 בית הקברות ההודי נכנס לתהליכי שיפוץ.
![]() |
| פרשים הודים מלווים שבויים טורקים בירושלים, דצמבר 1917 (ספריית הקונגרס האמריקאי) |














בילדותי השיר התנגן המון ברדיו וככל שאני זוכר הפירוש הוא 'גרגר אחד, שני גרגרים'.
השבמחקגם בחיפה יש בית קברות דומה (דרך יפו, לפני הפניה לבית חולים רמב"ם). למעשה במתחם בחיפה יש 4 בתי קברות - חללים בריטיים ממלחמת העולם הראשונה, האוכלוסייה הטמפלרית, אנשים ששירתו במשטרה הבריטית (ולא רק - אפילו סיני אחד וגם יהודי משיחי) ובית עלמין עם קבר אחים מוסלמי והודי ממלחמת העולם הראשונה.
השבמחקבקרב לכיבוש חיפה נהרג קצין הודי והוא זכה לאות גבורה ונקרא בהודו "גיבור חיפה". לאחר שהתגלה סיפורו (וגם זה סיפור בפני עצמו) נערך כל שנה במקום (בסביבות 23 בספטמבר) טקס מרשים לזכרו.