‏הצגת רשומות עם תוויות בית ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית ישראל. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 באוקטובר 2024

סיפורי רחובות: שלומיאל, עד 122, על שם השכונה

א. מי היה הנשיא של שבט שמעון?

צילום: איתמר לויתן

הביטו בשלט רחוב זה ושאלו את עצמכם: מי היה נשיא מטה שמעון? 

לכאורה התשובה פשוטה: צורישדי.

אבל לא! הוא בסך הכל היה אביו של נשיא השבט, ששמו היה, ובכן... שלומיאל. 

שלומיאל היה כנראה אדם של ממש ואפילו אדם חשוב. כך כתוב בספר במדבר (א, 6-5): 'אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם ... לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי'.

ובכן, האיש שמו שלומיאל ושם אביו צורישדי.

מי רוצה לגור ברחוב שלומיאל? מן הסתם אף אחד. שלומיאל הפך לכינוי של חסר מזל ולא יוצלח. השלומיאל שופך את המרק הרותח על השלימזל, כך אומרת הבדיחה.

בשכונת התקווה בתל אביב – שם גיבבו שמות רחובות מן הגורן ומן היקב – מצאו מקום לצורישדי, אבא של שלומיאל. אבל האיש החשוב היה הבן ולא האבא.

בנוסף לכל, גם הניקוד לא נכון (צריך להיות שַׁדָי), וגם חלוקת השם באיות הלועזי מוזרה, ואף מילה על השימוש התמוה בנקודה אחרי הסוגריים של ציטוט המקור.

על התופעה הזו, שקוראים לרחובות בשם האב (הפחות חשוב), כבר עמדנו בפוסט 'הבן של האבא שלו והאבא של הבן שלו', בלוג עונג שבת, 10 באוקטובר 2016.


ב. ברוך רפפורט, עד 122!

ברחובות שכונת בית ישראל בירושלים, שכונה חרדית מצפון למאה שערים, כבר עסקנו כאשר תיארנו את הבלבול הלא-ייאמן ברחוב אפרים אורבוך, שהתחלף עם פרופ' אפרים אלימלך אורבך, שבתורו הפך להיות 'ממייסדי שכונת בית ישראל', אף שלא גר בה מעולם ('סיפורי רחובות: מי אתה אפרים אלימלך אורבך', בלוג עונג שבת, 25 בדצמבר 2013).

והפעם ניטפל לרחוב ברוך רפפורט. 

על פי שלט הרחוב מדובר בפלא על פלא:

צילום: יעקב שגיב

ראשית, האיש חי 122 שנה – מתרכ"ח / 1868 ועד תש"ן / 1990 – שנתיים יותר ממשה רבנו!

ושנית, האומנם ייסד רפפורט את השכונה (לא 'בין מייסדי', אלא 'מייסד') ובנוסף גם היה 'מעסקניה של ירושלים'? לא מצאתי את שמו בספרות הדנה בכך או בים המרשתת, ולפיכך פניתי לד"ר דותן גורן, שעסק בתולדות השכונה, ושאלתי לעצתו. וזו תשובתו:

לא מצאתי מקור להיותו של ברוך רפפורט ממייסדי בית ישראל, מלבד דברים שסיפר נכדו עירא רפפורט (שהיה בשעתו חבר 'המחתרת היהודית'). על פי מצבתו שבהר הזיתים הוא נפטר בשנת תרע"ו / 1916 ונכדו עירא אישר לי שאכן מדובר בסבו. 

מצבת ברוך רפפורט בהר הזיתים (עיר דוד)

לפי פרסומי העירייה במאגר המידע של שמות הרחובות, שנות חייו היו תרכ
"ח-תש"ו. ואם כך שנת הפטירה על השלט היא מוטעית, וכנראה שכתבו ן סופית במקום האות ו'. עוד זאת, ייתכן שגם שנת הולדתו תרכ"ח (1868) אינה נכונה, כי השכונה נוסדה בשנת תרמ"ו (1886), ואין זה סביר שנער בן 18 יהיה המייסד או אף להימנות בין המייסדים. בכל אופן, שם הרחוב קיים בשכונה לכל הפחות משנת 1940 כי מצאתי אזכור שלו בעיתונות באותה שנה. מניסיון העבר, לא מן הנמנע כי העירייה אימצה את פרטי שנות חייו מאדם אחר.

נשמח אם מי מן הקוראים הבקיאים בנושא יאיר את עינינו.


ג. על שם השכונה

אימרה ידועה גורסת שכאשר רואים פיל, כל אחד יודע מה הוא רואה ואין צורך בשלט הסבר. הדבר נכון גם בשלטי רחובות: לא כל דבר צריך להסביר. 

למשל, להסביר שרחוב הנקרא על שם השכונה אכן נקרא על שם השכונה. יש לכם את זה ביותר טיפשי? 

בירושלים זה די נפוץ...

צילום: ברוך גיאן
צילום: יחזקאל חובב
צילום: טובה הרצל
צילום: רפי מן

אבל גם בתל אביב.

רחוב נחלת יצחק למשל (בשיבושיו של שלט עילג זה עסקנו כבר בעבר כאן). קודם כל הוא לא שוכן ממזרח לתל אביב, אלא במזרח תל אביב; שנית, השם של הרב הוא יצחק אלחנן ספקטור; שלישית, חלוקת השורות מגוחכת ('רב עיר קובנה והרחוב'); רביעית, 'עיר קובנה'? אולי עדיף 'העיר קובנה'; ולבסוף, גם רחוב זה 'נקרא בשם השכונה'...

צילום: הראל תודר

יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

סיפורי רחובות: מי אתה אפרים אלימלך אורבך?

רחוב יש בירושלים, בשכונה החרדית בית ישראל, שמצפון למאה שערים (בין הרחובות אשלג ודיין), ושמו רחוב אפרים אלימלך אורבך.

תאמרו: כמה אפרים אלימלך אורבך יש בעולם, שראוי לקרוא אחריהם רחוב מרחובות ירושלים? מן הסתם אחד ויחיד, הלא הוא הפרופסור א"א אורבך, שהיה איש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומגדולי חוקרי מדעי היהדות בדור האחרון. ספריו ומאמריו, שהידועים בהם 'חז"ל: פרקי אמונות ודעות' ו'בעלי התוספות', נחשבים לקלסיקה של מדעי היהדות והם נקראים ונלמדים עד היום.

פרופסור אפרים אלימלך אורבך (1991-1912)

את פרופסור אורבך זכיתי להכיר מקרוב בין השנים 1989-1979, כאשר היה נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות והקונגרס העולמי למדעי היהדות, ואילו אני שימשתי כמזכיר האיגוד והקונגרס. נכנסתי אז ויצאתי ממשרדו שבאקדמיה למדעים ומביתו שברחוב התיבונים 22 ברחביה, ולמדתי להכיר מקרוב את גדולתו וחכמתו של האיש הדגול הזה. עם כל תקיפותו, סמכותו והכרת ערך עצמו – והיו לו מאלה בשפע – אורבך היה איש אמת, אכפתי, ענייני, מוסרי וצנוע. הוא ציווה שלא יספידוהו וככל שידוע לי גם שמו לא הונצח בשום מקום, אף שבלי ספק הוא ראוי לכך. שמחתי אפוא לשמוע שיש רחוב על שמו.

אך מדוע מכל המקומות שבעיר בחרה עיריית ירושלים להנציח את שמו של אורבך דווקא בלב לבו של האזור החרדי? התמיהה תגדל עוד יותר כאשר קוראים את שלט הרחוב שתלוי בשני צדי הרחוב:
רח' אפרים אלימלך אורבך
ממייסדי שכונת בית ישראל. נפטר – תש"ח


לאורבך היו זכויות רבות, אבל ייסוד שכונות בירושלים, ושכונת 'בית ישראל' במיוחד, לא הייתה אחת מהן. זאת ועוד, הוא נפטר בשנת תשנ"א (1991) ולא בשנת תש"ח (1948).

ברור אפוא שאין זה א"א אורבך 'שלנו' אלא מישהו אחר. אבל מי? האם היו שני 'אפרים אלימלך אורבך' בעירנו?

חיפושי אחרי אא"א אחר, שייסד את שכונת 'בית ישראל', העלו חרס. איש לא שמע, איש לא ידע.

בלית בררה נסעתי בעצמי לרחוב אורבך, ש'שטיבלך' וישיבות לחוזרים בתשובה מעטרים אותו מקצה לקצה, כדי לנסות ולגלות רמזים לפתרון התעלומה. ואכן מצאתי.

מתחת לשלט החדש נמצא שלט אבן ישן נושן ועליו נחקק השם המקורי של הרחוב:
רחוב אפרים אורבוך 
Ephraim Auerbauch Str


צילומים: דוד אסף

אורבוך (מן הסתם צריך לומר אַוֶורְבּוּךְ או אַוֶורְבַּאוּךְ) זה לא אורבך, ואלימלך אין בכלל וכנראה נשתרבב בטעות (מיהו בעל המלאכה הבקי כל כך במדעי היהדות שידע לעשות זאת?), וכך היו שני האורבכים לבשר אחד.

אז מיהו אפרים אורבוך 'המקורי', זה שייסד את שכונת בית ישראל ונפטר בתש"ח ?

האתר 'שמות רחובות ירושלים', שמפעילה העירייה, לא קידם אותי בהרבה.


שאלתי בעצתם של כמה מחוקרי ירושלים והבקיאים בשמות רבנים וגם הם הודו כי לא שמעו מאומה על רב ומייסד זה. חיפושיי בספרים שעניינם הקמת השכונות בירושלים לא הביאו דבר. צריך אפוא לנסות ולמצוא את החלטת מועצת העיר מאוגוסט 1954...

האם מישהו מהקוראים חובבי ירושלים וחוקרי ארץ ישראל יכול לזהות את הרב הדגול אפרים אורבוך?

(תודה למוישי)

בעלי התוספות

פלא על גבי פלא, ותעלומה על גבי תעלומה. מתברר כי גם שנת הפטירה תש"ח מוטלת בספק....

מוישי שלח לי צילום מכתב העת התורני 'תבונה', שנדפס בירושלים באלול תש"ו (1946), ובו מופיע מאמרו של פלוני ושמו הרב יהודה אריה הכהן.

והיכן גר הכותב (אחיו של הרב הכהן הנזכר) אם לא בשכונת בית ישראל, ברחוב אפרים אורבך?



אופס. הנה עוד מודעה שנדפסה בעיתון 'נרות שבת' (קונטרס יב, פרשת ראה, מנחם אב תש"ג, עמ' צו) והיא מחזירה אותנו לקיומו של רחוב אפרים אורבך בשכונת בית ישראל כבר בשנת 1943:


ד"ר דותן גורן מצא את אפרים אוירבך משכונת בית ישראל בעיתון דואר היום, מיום 12 בינואר 1920. מתברר שהרב הדגול עסק בייצור נקניקים ובשר מעושן...



מידיעה אחרת נראה כי שמו המלא היה אפרים אוירבאך זקש (נכתב גם זק"ש או זקס). הוא היה בעל נכסי נדל"ן ונפטר בשנת 1931 או בסמוך:

דואר היום, 9 בפברואר 1931, עמ' 4

זאת ועוד, בספרו של יהושע בן-אריה ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, ג, עמ' 1320 והע' 893, צויין כי ברחוב לייב דיין 11 פינת אורבוך החלקות 103-102 נרשמו על שם יורשי אפרים זקס ובמפקד מופיע כי שם בעל הבית הוא ממשפחת זק"ש. המסקנה היא די ברורה: הוא התגורר ברחוב שנקרא לימים על שמו.

לאחרונה יצא לאור ספר, שהייתי שותף לעריכתו, שעוסק בשכונת 'בית ישראל': יומנו של מוכתר בירושלים: קורות שכונת בית ישראל וסביבתה בכתביו של ר' משה יקותיאל אלפרט (תרצ"ח-תשי"ב, 1952-1938). גם המוכתר אלפרט מזכיר ביומנו את שם הרחוב אורבוך.