על שולחני הצטברו שלוש חידות היסטוריות, וכיוון שידי קצרה מלהושיע הנה הן לפני קוראי הבלוג, שמא מהם תצא התשועה. וגם אם לא תימצאנה התשובות, לפחות נלמד משהו חדש על הישן.
א. ברל כצנלסון בטיול בבעל בק
בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת היו עתיקות בעל בק שבבקעת הלבנון אתר טיולים פופולרי שנכלל במסלולי הטיולים לצפון ארץ ישראל, ללבנון ולסוריה.
הנה למשל תוכנית הטיול שערכה הסתדרות המורים בקיץ תרפ"ט:
וכאן, מודעת פרסומת של סוכנות טיולים, כולל המחיר לשמונה ימים (9.900 לירות ארץ ישראליות):
אורה רענן מצאה בניירות שהותיר אחריו אביה צילום לא ידוע ובו נראה ברל כצנלסון, חבוש בכובע הקסקט המפורסם שלו, במרכזה של חבורת מטיילים. על גב הצילום רשם האבא: 'בעל בק, 1930. אני יושב ליד ברל כצנלסון'.
ככל שחיפשה אורה, טיול זה של שנת 1930 לא נזכר במקורות התיעודיים על ברל, שהיה אז עורך דבר, וגם לא בעיתונות הזמן.
בעיתון דבר מ-30 ביוני 1931 מצאתי רשימה של הפובליציסט דויד זכאי, שכותרתה 'בהר הלבנון', ובה הוא מספר על רשמיו מסיור שבו השתתפו כמאה מטיילים של ועדת התרבות של הסתדרות העובדים. האם יכול להיות שהכוונה היא לאותו טיול שבו השתתף גם ברל?
וכאן מודעת הפרסום לטיול שעליו סיפר דוד זכאי. הטיול היה בהדרכתו של עזריאל ברושי, שניהל את ועדת התרבות בהסתדרות:
האם מישהו מבין הקוראים יודע משהו על טיול ספציפי זה או על האנשים האחרים שמצולמים ליד ברל?
ב. החבר של יוסיפון
ולמשהו שונה לגמרי.
לידיו של אמיר שומרוני התגלגל אוסף תמונות מארכיונו של זאב יוסיפון (1977-1896). יוסיפון (יוסקוביץ), איש הקיבוץ המאוחד, היה בשעתו דמות מרכזית בחיי הספרות, התרבות והתיאטרון, מעריצו וחברו הקרוב של אלתרמן ומי שייסד ב-1953 את התיאטרון למעברות (תל"ם), שלימים הפך להיות 'אמנות לעם'.
את התמונה המובאת כאן מצא אמיר בשוק הפשפשים ביפו. יוסיפון (מצד שמאל) נראה כאן יושב עם מישהו המשרבט משהו בספר.
מבט בוחן בתמונה מראה שאין מדובר בספר מודפס אלא בכתב יד, ואני משער שמדובר בספר אורחים כלשהו. התמונה צולמה – כך נדמה לי – בבית קפה (ראו את דמויות השניים שבצד שמאל, מחוץ לחלון). אולי ב'כסית', שם היה יוסקוביץ אורח קבוע.
שואל אמיר: האם מישהו יכול לזהות את האיש המעונב שמצולם עם יוסיפון?
וכדי שלא יישאר הנייר חלק, ננצל הזדמנות זו לגאול מהשכחה את המקאמה הנהדרת, והלא כל כך מוכרת, שכתב אלתרמן לכבוד יום הולדתו השישים של יוסיפון (נדפס לראשונה באמנות הבמה, בעריכת בנימין תמוז, גיליון 1, ינואר 1956; ומובא כאן מתוך מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 61):
הוספה
אחד המגיבים הציע לזהות את האיש שבתמונה עם שלונסקי, ובכן – לא ולא. הנה תמונה של שלונסקי ולידו עומד יוסיפון (תודה לאמיר שומרוני):
ג. איפה קבורה הבת של יהואש?
ד"ר שפרה אפשטיין מחפשת את עקבותיה של אוולין (חוה) יהואש (דבורקין), בתו היחידה של שלמה בלומגרטן (1927-1871), משורר היידיש ומתרגם התנ״ך, הידוע בשמו הספרותי יהואש.
כתבה לי שפרה:
עמיר לבנת פתר חלק ניכר מהתעלומה:
דב נפטר ב-13 בינואר 1972, בגיל 75, ונטמן בבית העלמין בחולון.
א. ברל כצנלסון בטיול בבעל בק
 |
| חזית מקדש בכחוס בבעל בק, בערך 1920 (ויקיפדיה) |
בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת היו עתיקות בעל בק שבבקעת הלבנון אתר טיולים פופולרי שנכלל במסלולי הטיולים לצפון ארץ ישראל, ללבנון ולסוריה.
הנה למשל תוכנית הטיול שערכה הסתדרות המורים בקיץ תרפ"ט:
 |
| דבר, 19 באוגוסט 1929 |
וכאן, מודעת פרסומת של סוכנות טיולים, כולל המחיר לשמונה ימים (9.900 לירות ארץ ישראליות):
 |
| דבר, 15 ביוני 1938 |
אורה רענן מצאה בניירות שהותיר אחריו אביה צילום לא ידוע ובו נראה ברל כצנלסון, חבוש בכובע הקסקט המפורסם שלו, במרכזה של חבורת מטיילים. על גב הצילום רשם האבא: 'בעל בק, 1930. אני יושב ליד ברל כצנלסון'.
 |
| לחיצה על הצילומים תגדיל אותם |
ככל שחיפשה אורה, טיול זה של שנת 1930 לא נזכר במקורות התיעודיים על ברל, שהיה אז עורך דבר, וגם לא בעיתונות הזמן.
בעיתון דבר מ-30 ביוני 1931 מצאתי רשימה של הפובליציסט דויד זכאי, שכותרתה 'בהר הלבנון', ובה הוא מספר על רשמיו מסיור שבו השתתפו כמאה מטיילים של ועדת התרבות של הסתדרות העובדים. האם יכול להיות שהכוונה היא לאותו טיול שבו השתתף גם ברל?
וכאן מודעת הפרסום לטיול שעליו סיפר דוד זכאי. הטיול היה בהדרכתו של עזריאל ברושי, שניהל את ועדת התרבות בהסתדרות:
האם מישהו מבין הקוראים יודע משהו על טיול ספציפי זה או על האנשים האחרים שמצולמים ליד ברל?
 |
| כאן כנראה צולמה התמונה: רחבת השער המונומנטלית בכניסה למקדש בכחוס (ויקיפדיה) |
ולמשהו שונה לגמרי.
לידיו של אמיר שומרוני התגלגל אוסף תמונות מארכיונו של זאב יוסיפון (1977-1896). יוסיפון (יוסקוביץ), איש הקיבוץ המאוחד, היה בשעתו דמות מרכזית בחיי הספרות, התרבות והתיאטרון, מעריצו וחברו הקרוב של אלתרמן ומי שייסד ב-1953 את התיאטרון למעברות (תל"ם), שלימים הפך להיות 'אמנות לעם'.
את התמונה המובאת כאן מצא אמיר בשוק הפשפשים ביפו. יוסיפון (מצד שמאל) נראה כאן יושב עם מישהו המשרבט משהו בספר.
מבט בוחן בתמונה מראה שאין מדובר בספר מודפס אלא בכתב יד, ואני משער שמדובר בספר אורחים כלשהו. התמונה צולמה – כך נדמה לי – בבית קפה (ראו את דמויות השניים שבצד שמאל, מחוץ לחלון). אולי ב'כסית', שם היה יוסקוביץ אורח קבוע.
שואל אמיר: האם מישהו יכול לזהות את האיש המעונב שמצולם עם יוסיפון?
וכדי שלא יישאר הנייר חלק, ננצל הזדמנות זו לגאול מהשכחה את המקאמה הנהדרת, והלא כל כך מוכרת, שכתב אלתרמן לכבוד יום הולדתו השישים של יוסיפון (נדפס לראשונה באמנות הבמה, בעריכת בנימין תמוז, גיליון 1, ינואר 1956; ומובא כאן מתוך מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 61):
הוספה
אחד המגיבים הציע לזהות את האיש שבתמונה עם שלונסקי, ובכן – לא ולא. הנה תמונה של שלונסקי ולידו עומד יוסיפון (תודה לאמיר שומרוני):
ג. איפה קבורה הבת של יהואש?
ד"ר שפרה אפשטיין מחפשת את עקבותיה של אוולין (חוה) יהואש (דבורקין), בתו היחידה של שלמה בלומגרטן (1927-1871), משורר היידיש ומתרגם התנ״ך, הידוע בשמו הספרותי יהואש.
כתבה לי שפרה:
אני מחפשת כבר יותר משנתיים את מקום קבורתה של אוולין יהואש (תאריכי לידתה ומותה אינם ידועים). אין מידע רב עליה, אבל היא הייתה קליגראפית מוכשרת שהוציאה לאור מהדורת דפוס של מגילת אסתר בתרגום ליידיש של אביה. המגילה נדפסה בשנת 1936, עשר שנים לאחר מותו, על ידי 'יהואש פֿערלאַג', הוצאת הספרים שייסד אביה בניו יורק.
יהואש, רעייתו פלורה ובתם היחידה חוה נסעו במרץ 1914 לארץ ישראל כדי לבדוק אפשרות להשתקע בה. הם גרו בארץ כעשרה חודשים ואחר כך חזרו לאמריקה. הילדה חוה (אוולין) נזכרת כמה פעמים בספר זיכרונותיו של אביה פֿון ניו יורק ביז רחובות און צוריק (ניו יורק 1917; תרגום לעברית: מניו יורק ועד רחובות וחזרה, טברסקי, תש"ט).
לא הרבה נכתב על קליגרפיה של גופנים ביידיש, ועבודתה של חוה בלומגרטן-דבורקין על מגילת אסתר היא תרומה חשובה לתחום זה. ככל הידוע, בשנת 1967 היא עלתה לארץ וגרה ברחובות עם בעלה ועם בנה. חיפשתי מידע עליה, בעיקר את תאריך פטירתה ומקום קברה, אך לא מצאתי מאומה. אשמח אם מישהו מן הקוראים יוכל לסייע באיתורה.הוספה
עמיר לבנת פתר חלק ניכר מהתעלומה:
חוה (אוולין) בלומגרטן, בתו של יהואש, נישאה לבנימין דב (בער) דבורקין (1972-1897). שמותיהם באנגלית: Evelin Dworkin ו-Ben Dworkin. נולד להם בן אחד ושמו יהואש שלמה, שנקרא על שם סבו. בני הזוג דבורקין עלו ארצה בשנת 1970 (ולא בשנת 1967 כפי שמופיע במקורות שונים).
 |
דב נפטר ב-13 בינואר 1972, בגיל 75, ונטמן בבית העלמין בחולון.
 |
| Billion Graves |
 |
לאחר מותו שבה אוולין לניו יורק. היא נפטרה בניו יורק ב-20 בינואר 1973. בנם היחיד, יהואש שלמה דבורקין, נישא ב-1959 בניו יורק לננסי וקסלר (Nancy Ellen Wexler). נולדו להם שלושה ילדים: כלב, עמרם ותמר.
