 |
| כאן היה בית היסטורי... רחוב גדעון, ירושלים, 2010 (צילום: דוד אסף) |
יום ירושלים, תש"ף
מי אחראי לשמור עליהם ולחדש את ימיהם – העירייה? התושבים? המועצה לשימור אתרים? יש בכלל מישהו שאכפת לו?
לא מכבר הבאתי כאן דוגמה לשלט כזה מרחוב ירושלים 4 בשכונת הדר בחיפה: הכתובת ההיסטורית של 'בית הספר לילדי העובדים':
 |
| צילום: איתמר לויתן |
לקראת 'יום ירושלים' החל היום, הנה כמה דוגמאות שליקטתי לאחרונה בעירי האהובה. כל הצילומים הם שלי (כרגיל, הקלקה על צילום תגדיל אותו).
א. כנסת ישראל
ברחוב בצלאל, פינת רחוב הנצי"ב, מול מרכז ז'ראר בכר, נקבעו על הקיר, כבר לפני עשרות שנים, שני שלטים היסטוריים, בעברית ובאנגלית. השלטים מספרים כי זו היא שכונת כנסת ישראל ג' – שכונת חצר אופיינית ל'יישוב הישן', שנוסדה בשנת 1925 על ידי 'ועד הכללי כנסת ישראל'. השלטים הללו כל כך דהויים עד שקשה לקרוא מה נכתב עליהם:
לא הרחק משם, ברחוב התבור 5, סמוך ונראה לשוק מחנה יהודה, נמצאת אחת הכניסות לשכונת כנסת ישראל א' – שכונת חצר שהחלה להיבנות בשנת 1891. גם השלט ההיסטורי הזה ראה ימים טובים יותר:
ב. בתי מונקאטש
ממש בסמוך נמצאים 'בתי מונקאטש' (שלושה בתים בסך הכל) – שכונת חצר שהחלה להיבנות ב-1930.
על חזית הבית שפונה לרחוב הנצי"ב יש שלט היסטורי, אך הוא עלוב ודהוי:
והוא הדין בשלט המקביל שפונה לרחוב שומרון:
ג. בתי הורנשטיין
ברחוב ישעיהו, בין כיכר השבת לרחוב פרי חדש, נמצאת הכניסה לשכונה הקסומה 'בתי הורנשטיין'. שכונה קטנה זו נבנתה בשנת 1910 ושיני הזמן כמעט שלא נגסו בה. בחצר הפנימית נמצא בית הכנסת והמקווה של חסידי בויאן, שם שמע יעקב אורלנד לראשונה את הניגון החסידי שממנו נולד לימים השיר 'רב הלילה' (הקדשתי לסיפור נהדר זה פרק מפורט בספרי שיר הוא לא רק מילים).
כך נראה שלט הכניסה המרוט ב'ימים טובים':
וכך הוא נראה בימינו: דהוי ומחוק, עטוי במארג בלתי נתפס של צנרת חוטי חשמל:
ד. בית המעלות
ומשכונות החצר של 'היישוב הישן', נעבור לדוגמה מן 'היישוב החדש'.
'בית המעלות', שנבנה בשנת 1935 במעלה רחוב המעלות במרכז העיר, הוא פנינה ארכיטקטונית והיסטורית מתקופת המנדט שהשתמרה היטב (יחסית כמובן).
על מרפסת הקומה הראשונה שבפינת רחוב המעלות והמלך ג'ורג' גם נקבעו אותיות נאות, שמכריזות כי זהו 'בית המעלות'. כמה חבל שהאותיות י' ו-ת' נפלו כבר לפני זמן רב (לפחות 15 שנים), ועד היום אין מי שיידע להשיב עטרה ליושנה. ברור שזו רק שאלה של זמן עד שהאותיות האחרות תנשורנה גם הן.
למבנה המיוחד הזה יש שש כניסות, ומעל כל כניסה נקבעה אות עברית ממתכת, מ-א' ועד ו'. רק בכניסות א-ד נותרו האותיות על כנן, בכניסות ה-ו הן כבר נעלמו.
*
קוראי הבלוג ברחבי הארץ מוזמנים לשלוח לי, ממקומות מגוריהם או מפרי טיוליהם, סיפורים על שילוט היסטורי שעומד להיעלם ומדי פעם אפרסם אותם כאן.
