על דעת המקום: למה קילל צ'יץ' את 'סולל בונה'?

אלוף שלמה להט (צ'יץ') בימי מלחמת ההתשה (צילום: אבי שמחוני; ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

לזכרו של אלוף (מיל') שלמה להט (2014-1927)

מאת יהודה זיו

בלילה שבין 16-15 במאי 1948 – יום לאחר הכרזת עצמאות ישראל – יצא שלמה לינדנר (לימים להט), המכונה צ'יץ', מ"פ בגדוד 52 ('הבוקעים') של חטיבת 'גבעתי', עם אנשיו אל אזור השפלה, כדי לפנות את ילדי המושבה הר-טוב. בחסות החשיכה הוליכו החיילים ברגל את יושבי הר-טוב – כשהילדים והתינוקות נישאים על כתפי המבוגרים לעבר המושב כפר אוריה, שם המתינו להם כלי רכב שהסיעו את כולם אל רחובות, מושבת מגוריו של צ'יץ'. זה היה היום הראשון למבצע 'תינוק'  (19-17 במאי 1948), שהמשכו היה בפינוי ילדים מיישובים נוספים בדרום, ובהם הקיבוצים גזר, ניצנים, נגבה, יד מרדכי, גת, כפר מנחם וגלאון.

אבטחת שיירות להרטוב וכפר אוריה (מקור: פרש)

מה הוא מקור השם כפר אוריה? בפי הערבים היה שם המקום חִ'רְבַּת כַּפְרוּרְיָא. אדמות המקום נרכשו בשנת 1909 על ידי יהודים מביאליסטוק והחווה החקלאית שהוקמה שם נשאה תחילה את השם 'קרית משה', על שמו של משה מרדכי מנוסביץ, שהיה בין אלה שסייעו ברכישת הקרקעות. בפי חלוצי העלייה השנייה שעבדו בחווה – בהם אהרן דוד גורדון, בן-ציון ישראלי ונח נפתוּלסקי – נשתגר דווקא עִבְרוּת שמה הערבי של החורבה, כְּפַר אוּרִיָּה, בעקבות צלצולו, והוא שנתקבע בסופו של דבר.

מבנה האחוזה (ה'חאן') בכפר אוריה. צילום משנות הארבעים (מקור: פרש)

אך אפשר, כי אין זה אלא מקומה לשעבר של Caperaria – המצויינת ב'מפת פּוּיְטִינְגֶר' הנודעת (העתק מן המאה ה-13 של מפת האימפריה הרומית) וממוקמת בין ירושלים לאשקלון. כתיב זה הוא כנראה שיבוש של השם העברי הקדום 'כפר אריה'. שמו של מקום זה, הנמצא על אם הדרך מ'מַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל' (שופטים, יג 25), לעבר תִּמְנַת-פלשתים (תל בַּטָש, שעל גדתו הדרומית של נחל שורק, דרומית-מערבית למקומו הנוכחי של קיבוץ צרעה) ציין, ככל הנראה, מסורת-עם מימי קדם למקום בו שיסע שמשון בשעתו את כפיר האריות 'כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ' (שם, יד 6). אישור להשערה זו יש במנהג ערביי הסביבה לכנות את ח'רבת כפרוריה גם בשם ח'רבת אַל-אַסַד (חורבת האריה). 

שמשון משסע את האריה, אלברכט דירר, 1498-1496

לאחר שישה חודשי קרבות עזים ולחימה קשה בצבא מצרים, הפולש אל פלשת, עמדו לוחמי 'גבעתי' לחבור, בין בית גוברין לבין צומת הָאֵלָּה, עם לוחמי חטיבת פלמ"ח-הראל, אשר הרחיבו במבצע 'ההר, ממש באותם ימים, את דרום פרוזדור ירושלים עד הכביש העולה מהכפר הפלסטיני הגדול בית ג'יברין לעבר בית לחם, ירושלים וחברון (דרך 375/38).

בליל 22 באוקטובר 1948 שבו לכאן צ'יץ' ולוחמיו, הפעם פניהם היו אל הכפר בית ג'יברין ומטרתם כיבוש מצודת המשטרה הבריטית החולשת על האזור. מצודה זו נבנתה על פי תכנונו של המומחה הבריטי למלחמה בטרור, סר צַ'רְלְס טִיגַרְט, אשר הוזעק לפלשתינה-א"י בשנת 1937, משהחל השלב השני של 'המרד הערבי' (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). משטרת בית ג'יברין נמנתה עם 'תחנות המשטרה הכפריות' (סוג ב') ו'עמדות המשטרה' (סוג ג'), שניבנו בשנת 1939 וקדמו ל'תחנות המשטרה העירוניות' (סוג א') שנבנו ב-1940. המבנה של משטרת בית גוברין היה הראשון מסוגו ולכן גם נחשב דגם ניסויי. בעקבותיו נבנו מאוחר יותר גם מצודות המשטרה של לַטְרוּן, עִרַאק-סֻוֵּידַאן (לאחר כיבושה, שונה שמה ל'מצודת יואב', על שמו של יצחק דובנו חבר קיבוץ נגבה, שכינויו המחתרתי היה 'יואב'), חַ'אן יוּנֶס ומַגְ'דַל (אשקלון), וכולן כונו 'מצודות טגארט' (או 'הטיגארטים'). 

צ'רלס טיגרט יוצא ממכוניתו. ירושלים (?), 1938 (מקור: BBC)

בניית המצודות נמסרה לחברת הבנייה ההסתדרותית 'סולל בונה' שבראשה עמד אז דוד הכהן, לימים חבר כנסת ודיפלומט. אין פלא, אם מחומרי הבניין, שנועדו למצודות המשטרה, נהג אותו 'כהן' להפריש מַעֲשֵׂר – שקי מלט, ברזל בניין וכיוצא בכך – לטובת משימות סמויות מן העין, כגון בניית מחבואי נשק סודיים (סְלִיקִים) לאחסון נשקה של 'ההגנה'.

דוד הכהן (1984-1898)

והנה, באתר הבנייה של משטרת עִירַאק סֻּווֵידַאן נתקל דוד הכהן בבעיה: האדריכל מטעם 'סולל בונה', שפיקח על הבנייה, היה ברוך ספיר – חבר מסור ב'הגנה' אך איש עקרונות קפדן. ספיר גם היה חובב ידיעת הארץ, חבר במועצת 'החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה' ואף עמד בראש הסניף בחולון. לימים, משהוקם בצה"ל 'שֵׁרוּת תַּרְבּוּת', כינויה הראשון של מערכת החינוך הצבאית, החליט דוד בן-גוריון להעמיד בראש המדור לידיעת הארץ את רס"ן ברוך ספיר. 

בשנות השבעים, משנעשיתי גם אני ראש מדור זה, מיהר ספיר לבוא ולברכני. אף כי פרש זה מכבר משירותו בצה"ל ושב אל משרד האדריכלים, התייצב במשרדי לבוש מדים מגוהצים וענוד דרגות. באותה הזדמנות הוא סיפר לי את המעשה שאירע בו בעת בניית משטרת עיראק סווידאן, כאשר סירב בתוקף להיענות לתביעת ה'מעשר' מחומרי הבניין ולהפחית את הכמויות אשר היו אמורות להיות מושקעות במצודה:

אמרתי להם: אני חבר 'הגנה' נאמן, אך כך הדבר גם בבניין שאני חתום על תוכניות הבנייה שלו כאדריכל. כעיקרון צריכה להישמר זהות מוחלטת בין התוכנית המוצהרת לבין הבניין המוגמר. בימי מלחמת העצמאות, שעה שלוחמי גבעתי כינו את מצודת עיראק א-סוידאן 'המפלצת על הגבעה', ושבו ותקפו אותה  שמונה פעמים, עד שהצליחו לפרוץ פרצה בקיר המערבי שלה ורק אז  יכלו לה – לא מצאתי מנוח. שנתי נדדה והיכיתי 'על חטא': אילו רק הייתי נענה אז לתביעת 'המעשר', היה כיבושה של 'המפלצת' פשוט וקל לאין שיעור.

'המפלצת על הגבעה': משטרת עיראק סווידאן לאחר כיבושה, 9 בנובמבר 1948 (מקור: פרש)

עד היום ניכרים במצודת יואב סימני שבע ההתקפות הכושלות, והפירצה, אשר סייעה בכיבושה בהתקפה
השמינית, בידי לוחמי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה (צילום: יהודה זיו)

סרן צ'יץ' לא שמע מעולם את סיפורו של ספיר. אך לאור ניסיון המערכה על עיראק סווידאן, וכבן נאמן לעדה ה'ייקית', הוא ערך תכנון מדוקדק של כיבוש היעד אשר הוטל עליו: משטרת בית ג'יברין. בראש כל אחד משני צריחי המבנה הציבו המצרים מקלע כבד, וצ'יץ' ביקש דרך להבריחם משם, מבלי לגרום נזק לצריח עצמו, כדי שיוסיף לשמש את כוחותינו לאחר הכיבוש. צ'יץ' הציע אפוא לקצין החבלה לקפוץ אל ארכיון 'סולל בונה' בתל אביב, לבדוק שם את תוכניות הבנייה של המצודה ולחשב על פיהן את כמות חומר הנפץ הדרושה כדי לגרום לצריח טלטלה עזה בלבד, כזו שתבהיל את המצרים מבלי שהצריח עצמו ייפגע. החישובים נערכו עד הפרט האחרון, ובהתאם להם הוכן מטען הנפץ והוטמן בחסות החשיכה לרגלי אחד הצריחים. משהופעל הדינמיט וענן אבק גדול התנשא, שאג צ'יץ' במלוא גרונו קללה עסיסית בערבית: 'כּוּס-ס-ס אוֹ-מְּ-מְּ-מָּה סולל בונה. גנבים בני גנבים!!!'. כשהתפזר האבק התברר כי לא נותר מאומה מן הצריח...  

לימים הביאו אנשי 'הסתדרות פועלי הבנין' – אלו שעסקו בפועל במלאכת בניין המצודות – בפרסום רשמי מטעמם, פרטים נוספים על כיבוש משטרת בית ג'יברין, שהצדיקו, לכאורה, דווקא את 'סולל בונה':

אליהו בילצקי ומרדכי אמסטר, בשנות חירום: תקופת ה'קמפים' 1947-1937, הסתדרות העובדים הכללית, הסתדרות פועלי הבנין, תל-אביב, 1956, עמ' 251

מסתבר, כי משטרת בית גוברין – למרות שבהיותה הראשונה מבין 'מצודות טיגארט' שימשה דגם, אשר לווה בהקפדה יתרה על כל פרט – נבנתה גם היא על פי אותו עקרון ה'מעשר' שפיתח דוד הכהן, מכמויות חלקיות בלבד של חומרי בניין. אך דבר זה לא עלה כלל בדעתו של יֶקֶה כמו צ'יץ'... 

חורבות משטרת בית ג'יברין לאחר פיצוצה בידי לוחמי 'גבעתי' (מקור: פרש)

בעלי התוספות

שאול נגר מעיר כי הכתיב המדויק של כינויו של להט הוא צ'יצ' ולא צ'יץ', והא ראיה שזה גם מה שנחרט על מצבת קבורתו:

צילום: אבישי טייכר (ויקימדיה)