א. הרב הגאון של כנסיית גבירתנו
ביישוב ג'יש, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מימי המשנה והתלמוד גוש חלב, נמצאת כנסייה מארונית עתיקה ושמה 'כנסיית גבירתנו' / The Church of Our Lady. לא ברור מתי נבנתה הכנסייה, אך לאחר רעידת האדמה שהייתה בגליל ב-1837 היא נבנתה מחדש.
מי שרוצה לשמוע מעט על ההיסטוריה של המבנה מוזמן ללחוץ על 'מסבירן קולי' ויוכל לשמוע את הסיפור באחת משלוש השפות הרווחות באזורנו.
כמה מוזר ומפתיע שבאותיות הקטנות למטה כתוב כך:
אישור של רב, גאון ככל שיהיה, לגבי תולדותיה של כנסייה?! צריך לשם כך מידה רבה של חוצפה והתנשאות. תארו לעצמכם בית כנסת עתיק שההסבר עליו ניתן באישורו של הכומר המקומי...
ובכלל מה הבעיה? שחס וחלילה יוזכרו שמותיהם של ישו או של מרים אמו, או חיישינן שמא ייאמר משהו על הנסים והנפלאות שחולל משיחם?
כשלוקחים בחשבון שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמצא בשליטתה של מפלגת ש"ס, הכל מתברר לאשורו😞
ב. גוי של שבת בהיי-טק
אם כבר יש אצל היהודים דבר מביך כזה שנקרא 'גוי של שבת', אז למה לא לעשות מזה סטרט-אפ וקצת כסף?
דרוזי ושמו אדי נבאני זורם עם הרעיון ומציע שירותי גוי של שבת לאנשי הייטק דתיים וחרדים. כל העובדים הם דרוזים – הוא מצהיר באתר האינטרנט שלו (www.shabbosgoy.net) – וכולם בוגרי צה"ל:
על גלגוליו ההיסטוריים המרתקים של מושג זה כתב ההיסטוריון פרופסור יעקב כ"ץ את הספר גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל (מרכז שזר, תשמ"ד).
ג. חגורת השבת
ובכלל, שמירת השבת כהלכתה מוציאה מקרבנו יוזמות אין סוף, מהן מדומינות ומופרכות לגמרי.
הנה למשל מודעה שנדפסה בעיתון בקהילה (י"ט בטבת תש"ף) ומציעה חידוש שאין כמותו, שאמור למנוע טלטול מפתחות בשבת מרשות לרשות (אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת). לא סתם חידוש אלא גם פתרון 'אופנתי', ללמדך שהלכה ואופנה יכולות ללכת יחד.
כמובן שאין שום צורך ב'פטנט' הזה, משום שכל ריכוזי החרדים והדתיים בישראל מוקפים בחוטי עירוב חצרות, שמאפשרים להם טלטול חופשי לכל מקום ובכל מקום, לא רק של מפתח אחד אלא גם מפתחות הרבה. רק מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים אינו סומך על חוטי העירוב הללו, שנהנים אפילו מהכשר הבד"ץ – אולי הם ירכשו את הפטנט החדש בהמוניהם...
שימו לב גם לפנייה הידידותית: 'ר' איד מה עשית היום לכבוד שבת?'
אין ביידיש תקנית מילת 'איד' (רק במודל הסטרוקטורלי של פרויד יש כזה דבר), והכוונה כמובן ל'ייִד', כלומר יהודי.
ד. שכפצ"ים בבני ברק
'אומרים לא לגזירת הגיוס', אבל שכפ"צים, ועוד 'לילדים' (קנטוניסטים?), זה לגמרי סבבה.
ביישוב ג'יש, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מימי המשנה והתלמוד גוש חלב, נמצאת כנסייה מארונית עתיקה ושמה 'כנסיית גבירתנו' / The Church of Our Lady. לא ברור מתי נבנתה הכנסייה, אך לאחר רעידת האדמה שהייתה בגליל ב-1837 היא נבנתה מחדש.
מי שרוצה לשמוע מעט על ההיסטוריה של המבנה מוזמן ללחוץ על 'מסבירן קולי' ויוכל לשמוע את הסיפור באחת משלוש השפות הרווחות באזורנו.
כמה מוזר ומפתיע שבאותיות הקטנות למטה כתוב כך:
 |
| צילומים: אבי בלדי |
אישור של רב, גאון ככל שיהיה, לגבי תולדותיה של כנסייה?! צריך לשם כך מידה רבה של חוצפה והתנשאות. תארו לעצמכם בית כנסת עתיק שההסבר עליו ניתן באישורו של הכומר המקומי...
ובכלל מה הבעיה? שחס וחלילה יוזכרו שמותיהם של ישו או של מרים אמו, או חיישינן שמא ייאמר משהו על הנסים והנפלאות שחולל משיחם?
כשלוקחים בחשבון שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמצא בשליטתה של מפלגת ש"ס, הכל מתברר לאשורו😞
ב. גוי של שבת בהיי-טק
 |
| מודעה במוסף דה מרקר, דצמבר 2019 (תודה לנעמי גרינטל-לבקוביץ) |
אם כבר יש אצל היהודים דבר מביך כזה שנקרא 'גוי של שבת', אז למה לא לעשות מזה סטרט-אפ וקצת כסף?
דרוזי ושמו אדי נבאני זורם עם הרעיון ומציע שירותי גוי של שבת לאנשי הייטק דתיים וחרדים. כל העובדים הם דרוזים – הוא מצהיר באתר האינטרנט שלו (www.shabbosgoy.net) – וכולם בוגרי צה"ל:
על גלגוליו ההיסטוריים המרתקים של מושג זה כתב ההיסטוריון פרופסור יעקב כ"ץ את הספר גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל (מרכז שזר, תשמ"ד).
ג. חגורת השבת
ובכלל, שמירת השבת כהלכתה מוציאה מקרבנו יוזמות אין סוף, מהן מדומינות ומופרכות לגמרי.
הנה למשל מודעה שנדפסה בעיתון בקהילה (י"ט בטבת תש"ף) ומציעה חידוש שאין כמותו, שאמור למנוע טלטול מפתחות בשבת מרשות לרשות (אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת). לא סתם חידוש אלא גם פתרון 'אופנתי', ללמדך שהלכה ואופנה יכולות ללכת יחד.
 |
| תודה לישראל שפירא |
כמובן שאין שום צורך ב'פטנט' הזה, משום שכל ריכוזי החרדים והדתיים בישראל מוקפים בחוטי עירוב חצרות, שמאפשרים להם טלטול חופשי לכל מקום ובכל מקום, לא רק של מפתח אחד אלא גם מפתחות הרבה. רק מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים אינו סומך על חוטי העירוב הללו, שנהנים אפילו מהכשר הבד"ץ – אולי הם ירכשו את הפטנט החדש בהמוניהם...
שימו לב גם לפנייה הידידותית: 'ר' איד מה עשית היום לכבוד שבת?'
אין ביידיש תקנית מילת 'איד' (רק במודל הסטרוקטורלי של פרויד יש כזה דבר), והכוונה כמובן ל'ייִד', כלומר יהודי.
 |
| ויקיפדיה |
ד. שכפצ"ים בבני ברק
'אומרים לא לגזירת הגיוס', אבל שכפ"צים, ועוד 'לילדים' (קנטוניסטים?), זה לגמרי סבבה.
 |
| צילום: אפרים קופלוביץ' |
