ארץ הקודש: מספרה כהלכה, גוי של שבת, רק בשמחות, מעשה בחלב, לשכת הגיהנום

א. מספרה כהלכה

בשכונת שערי חסד בירושלים תוכלו להסתפר כהלכה תרתי משמע, כולל תעודת כשרות לסַפָּר. 

ולמה דווקא ביום שלישי יש הנחה? אולי בגלל שזה היום שנאמר בו פעמיים 'כי טוב'?

צילום: גונן זיק

ב. גוי של שבת: תעריפון

משתלם להיות גוי של שבת בבני ברק.

במקרה זה מדובר בלא-יהודי שתפקידו לסדר ולארגן בשבת את מתחם בית הכנסת 'בית השם', ועל הדרך אפשר גם להשתמש בו למטרות גוי של שבת. אבל אין ארוחות חינם: 'הגוי גובה תשלום של 50 ש"ח על כל קריאה'.

צילום: יוחנן פלוטקין

ג. נאָר אויף שמחעס

ועוד מק"ק בני ברק: אברך מהימן ישהה בביתכם בזמן שלא תהיו בבית בשל נסיבות משמחות, למשל חתונה או בר-מצווה. כבר היו דברים מעולם שפורצים וגנבים בדקו את ההזמנות לאירועים שתלויות על לוחות המודעות בבתי הכנסת ותכננו לפרוץ באותה שעה בדיוק. השירות מאפשר לכם לשמוח בלב שקט, ובנוסף 'תופתעו מהמחיר הנוח'.

צילום: יוחנן פלוטקין

ד. מעשה בחלב ובג'נטלמן 

המודעה הזו, כתובה בכתב יד, נתלתה בשטיבל 'אבי עזרי' בפתח תקווה על ידי הגבאי המסור. אפשר בהחלט לשייכה לסוגת הסיפור העממי. 

צילום: גונן זיק

ה. פינת הפשקוויל 

ושוב, כמובן, 'גזירות הגיוס' ו'השמד' מעסיקות את קנאי ירושלים וסביבתה ומטריפות את דעתם.

מתברר שההפגנות 'בשערי לשכת הגיהנום' הן לא כל כך ספונטניות, ומערך הסעות מכל רחבי הארץ עמד לרשות הציבור הקדוש.

ועל בת ישראל האומללה הנמקה בכלא הצבאי בעינויים אכזריים כבר שמעתם? וכיצד זה לבבכם לא נשבר? גם להפגנות בכלא 10 על יד בית ליד יצאו הסעות מכל רחבי הארץ.

צילום: טובה הרצל

ארץ הקודש: כנסיית גבירתנו, גוי-טק וחגורה של שבת, שכפ"צים

א. הרב הגאון של כנסיית גבירתנו

ביישוב ג'יש, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מימי המשנה והתלמוד גוש חלב, נמצאת כנסייה מארונית עתיקה ושמה 'כנסיית גבירתנו' / The Church of Our Lady. לא ברור מתי נבנתה הכנסייה, אך לאחר רעידת האדמה שהייתה בגליל ב-1837 היא נבנתה מחדש.

מי שרוצה לשמוע מעט על ההיסטוריה של המבנה מוזמן ללחוץ על 'מסבירן קולי' ויוכל לשמוע את הסיפור באחת משלוש השפות הרווחות באזורנו.

כמה מוזר ומפתיע שבאותיות הקטנות למטה כתוב כך:

צילומים: אבי בלדי

אישור של רב, גאון ככל שיהיה, לגבי תולדותיה של כנסייה?! צריך לשם כך מידה רבה של חוצפה והתנשאות. תארו לעצמכם בית כנסת עתיק שההסבר עליו ניתן באישורו של הכומר המקומי...

ובכלל מה הבעיה? שחס וחלילה יוזכרו שמותיהם של ישו או של מרים אמו, או חיישינן שמא ייאמר משהו על הנסים והנפלאות שחולל משיחם?

כשלוקחים בחשבון שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמצא בשליטתה של מפלגת ש"ס, הכל מתברר לאשורו😞

ב. גוי של שבת בהיי-טק

מודעה במוסף דה מרקר, דצמבר 2019 (תודה לנעמי גרינטל-לבקוביץ)

אם כבר יש אצל היהודים דבר מביך כזה שנקרא 'גוי של שבת', אז למה לא לעשות מזה סטרט-אפ וקצת כסף?

דרוזי ושמו אדי נבאני זורם עם הרעיון ומציע שירותי גוי של שבת לאנשי הייטק דתיים וחרדים. כל העובדים הם דרוזים – הוא מצהיר באתר האינטרנט שלו (www.shabbosgoy.net) – וכולם בוגרי צה"ל:

על גלגוליו ההיסטוריים המרתקים של מושג זה כתב ההיסטוריון פרופסור יעקב כ"ץ את הספר גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל (מרכז שזר, תשמ"ד).

ג. חגורת השבת

ובכלל, שמירת השבת כהלכתה מוציאה מקרבנו יוזמות אין סוף, מהן מדומינות ומופרכות לגמרי.

הנה למשל מודעה שנדפסה בעיתון בקהילה (י"ט בטבת תש"ף) ומציעה חידוש שאין כמותו, שאמור למנוע טלטול מפתחות בשבת מרשות לרשות (אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת). לא סתם חידוש אלא גם פתרון 'אופנתי', ללמדך שהלכה ואופנה יכולות ללכת יחד.

תודה לישראל שפירא

כמובן שאין שום צורך ב'פטנט' הזה, משום שכל ריכוזי החרדים והדתיים בישראל מוקפים בחוטי עירוב חצרות, שמאפשרים להם טלטול חופשי לכל מקום ובכל מקום, לא רק של מפתח אחד אלא גם מפתחות הרבה. רק מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים אינו סומך על חוטי העירוב הללו, שנהנים אפילו מהכשר הבד"ץ – אולי הם ירכשו את הפטנט החדש בהמוניהם...

שימו לב גם לפנייה הידידותית: 'ר' איד מה עשית היום לכבוד שבת?'

אין ביידיש תקנית מילת 'איד' (רק במודל הסטרוקטורלי של פרויד יש כזה דבר), והכוונה כמובן ל'ייִד', כלומר יהודי.

ויקיפדיה

ד. שכפצ"ים בבני ברק

'אומרים לא לגזירת הגיוס', אבל שכפ"צים, ועוד 'לילדים' (קנטוניסטים?), זה לגמרי סבבה.

צילום: אפרים קופלוביץ'

להדליק לֶד של שבת ועוד חידושים

המון חידושים ופטנטים יש בתחום השבתות והחגים, שנועדו להקל על שומרי השבת ולאפשר להם ללכת 'עִם' ולהרגיש 'בלי' (או ההפך).

א. לֶד של שבת

הנה למשל ה'שבלד', המצאה יוצאת מן הכלל (וראה זה פלא, מכון 'צֹמת' אינו מעורב בה): מנורת לֶד שמותרת לשימוש בשבת 'לכל הדעות'. הבית מלא אורה ואין 'שום חשש של מוקצה'.

אין לי מושג מה בעצם החידוש כאן ומה ה'פקפוקים' שהועלו לגבי שיטות התאורה המוכרות, שעמן הסתדרו ומסתדרים שומרי שבת כבר עשרות שנים.

צילומים: זאב וגנר

ב. חַגָּז של חג

לעומת זאת, הפטנט 'חגז' – טיימר לגז ששמיועד לשימוש בחגים (שבהם, שלא כבשבת, ניתן לבשל) – הוא כולו פרי הראש היהודי של אנשי מכון צֹמת.

צילום: דוד אסף

ג. מזגן של שבת

ובימי הקיץ החמים הללו, מה יותר חשוב ממזגן יהודי?

'לאחרונה', כתב לי אחשתרן, 'פתחו חברות המזגנים בקמפיין על לבו של הצרכן החרדי, תוך שימת דגש על מאפיינים הלכתיים, לא פחות, ואף יותר, מאיכותו של המוצר שאותו הם רוצים למכור לנו. מזה כמה שבועות שחברת 'אלקטרה' מפרסמת על גבי לוחות המודעות בחוצות הערים החרדיות, שרק לה יש מזגן המעוטר בכשרות מהודרת.

ואם תשאל: מה ענין כשרות למזגן? ובכן, הדבר קשור למערכת החישה, שגורמת למזגן לפעול חזק יותר כשהוא 'מרגיש' התחממות, והרי זה פתח פתוח למחמירים ולדווקנים למיניהם לטעון שיש בעיה בשבת להיכנס לחדר שפועל בו מזגן, כי פתיחת הדלת עשויה להשפיע על תהליך החישה. ה'כשרות' באה אפוא להעיד כי במזגן שלהם אין בעיה כזו...

לאחרונה ראיתי כי חברת 'תדיראן' לא נשארה חייבת. כשרות מהודרת אמנם אין להם, אבל 'נקודה יהודית' יש ויש: 'תדיראן ושאינו תדיראן, תדיראן קודם', וזהו כמובן רמז למאמר חז"ל ידוע: 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם' (ברכות, נג ב). 

צילומים: אחשתרן

'מלי' שלחה לי פרסומת של מזגן סמסונג, שגם היא קשורה עמוק למה שנדמה למפרסמים שמשדר 'יידישקיט' או 'שטעטל'. כיוון שאין להם כשרות מהודרת עליהם להסתפק ביידיש רצוצה שלא מבחינה בין לשון דיבור (ייחֶס, נחֶס) ללשון כתיבה (ייחוס, נחת).

ד. ספוג של שבת

ועכשיו, כשהבית ממוזג ונעים, מה יותר כיף מלסבן כלים בשבת, ובמיוחד שגם הרבנים הגאונים מסכימים!

צילום: שמואל גביש

ה. גוי של שבת

המודעה הזו, שהודבקה בחוצות המועצה המקומית רכסים (עמק זבולון) ועליה חתום ראש המועצה הנוכחי, מתייחסת אמנם לחג השבועות שכבר עבר, אבל ניחוחותיה עמנו, 'כבכל שבת'.

מסתבר שכך תיראה השבת ב'מדינת הלכה' מדומינת. 'מוקדים' ובהם גויים יטפלו בכל הבעיות...

ו. ידית של שבת

בטרקלין 'דן' בנתב"ג יש כמובן מכונת קפה משובחת, ומתוך התחשבות בקהל הטסים שומרי שבת יש גם אפשרות להכין קפה של שבת עם ידית מיוחדת, בבחינת 'שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה'.

אבל הלו, לא התבלבלתם קצת? מי שאין לו בעיה לטוס בשבת, אכפת לו מחילול שבת קטן במכונת הקפה?

צילום: מנחם רוזנברג

ארץ הקודש: על הגוי שבתוֹכֵנוּ ועל 'ווייז' ביידיש

א. הגוי שבתוֹכֵנוּ

גם וגם (צילום: פיני גורליק)

הסירו אפוא, יהודים, כל ספק מעליכם! הפסטה הזו כשרה למהדרין מן המהדרין, ומכל הכיוונים והאפשרויות. היא גם נרכשה בחו"ל, גם מגוי וגם אחרי פסח (כלומר, אין חשש שזה נרכש, חלילה, בישראל מיהודי ולפני פסח).

אין על אסם... חברה שדואגת לספק את דרישותיהם של כ-ו-ל-ם.

ואם מדברים על גויים ועל הלכה, הנה שלט מקורי שאהבתי. יש בו, נדמה לי, כדי לאזן במשהו את הטירוף.

השלט כְּתוּב-היד הודבק על גדר של בית פרטי ברחוב אריה בן אליעזר בנתניה.

והנה זה מקרוב (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):

צילום: יאיר הרשלר

בכל אחד נמצא גוי של שבת.                                                          אסור לבקש כאן
אם אתה צריך גוי של שבת                                                            גוי של שבת!!!
בבקשה תפעיל את הגוי שבתוכך
שבת שלום וחג שמח

'הגוי שבתוכך'. תחשבו על זה...

ב. 'ווייז' כשר

עולם הכשרויות המופלא מייצר כידוע, חדשים לבקרים, מוזרויות עד אין קץ, וכבר נדרשנו לרבות מהן בעבר בבלוג זה. אבל לחבית הזאת אין תחתית, ובכל פעם אני מופתע מחדש.

מה בעצם לא כשר באפליקציה המהוללת 'ווייז' (Waze) עד כדי כך שאדם ירצה להוציא מכיסו סכום כסף ניכר (1,400 ש"ח!) למשהו שאפשר להוריד מהאינטרנט לגמרי בחינם?

לפי המודעה, זהו כנראה 'ווייז' נטול אינטרנט. מי יודע, אולי הוא גם יודע לציין במיוחד מרחקים לבתי כנסיות ומדרשות, לישיבות ולמקוואות.

אפשר גם להניח שהוראות הנסיעה ניתנות אך ורק בקול גברי, ולא חלילה בקול פתייני של אישה.

והעיקר, אפשר לקבל אותו ביידיש!

צילום: מיקי מלכה

איזה כיף להיות חרדי

א. איזה כיף לגור ברחוב עֹנֶג שבת

צילום: ברוך גיאן

ב. גוי של שבת בתפקיד

אחת הרשימות הראשונות במדור 'פרנסות של יהודים' עסקה בגוי של שבת (עם המלצות מהשב"כ ומאגד). מתברר כי גוי זה אינו משל ואינו אגדה, הוא חי וקיים וממשיך להתפרנס בכבוד רב מהשבת של היהודים.

בשבת שעברה צילם ברוך גיאן את הגוי בשעת מילוי תפקידו (בעצם, גם הצלם וגם המצולם מילאו את תפקידם).

'עם הציקלקה שמסתובבת על גג המכונית שלו', מספר ברוך, 'נכנס הגוי חופשי-חופשי למאה שערים. גם בשבת'...

צילומים: ברוך גיאן

ג. אלוף פיקוד שבת

צילום: דוד אסף

ד. מתקן לאיסוף פאות

כנראה שרק בירושלים אפשר למצוא מיזם צדקה משונה כזה: מתקן לאיסוף פאות.

אם זו לא בדיחה אז אפשר להניח שמדובר בפאות נוכריות של נשים (אבל בעצם גם גברים מוזמנים לתרום).

עידו נוי וצבי זילברשטיין צילמו ברחוב הפסגה בשכונת בית וגן.

כתב לי צבי:

אני מסתובב הרבה בשכונות חרדיות, וזו הפעם הראשונה שאני נתקל בדבר מעין זה. אני גם מכיר די טוב את המגזר החרדי ואת הלכי הרוחות שבו ועדיין אין לי שמץ של מושג מה זה יכול להיות.

עידו מצדו תהה למה מכל המיכלים בעולם בחרו היזמים דווקא בפח אשפה...

צילום: עידו נוי

צילום: צבי זילברשטיין

בעלי התוספות

אסף בלבין שלח לי צילום של אחיו של מתקן איסוף הפיאות: מתקן לאיסוף טליתות...

ה. מכירת גברים

צביקה באר וארי חיטריק שלחו לי את המודעה המצחיקה הזו.

החלק הראשון של המכירה כבר התקיים, אך לפי שעה אין לדעת כמה גברים נמכרו ובאיזה מחיר.

פרנסות של יהודים: גוי של שבת (עם המלצות מהשב"כ ומאגד)

במגזר החרדי מופץ עלון חשוב ושמו 'הבית', זהו 'מגזין חודשי לצרכנות ולהטבות', שכמובן אינו אלא קובץ כרוך של פרסומות מסחריות.

והנה בגיליון חשון תשע"ב / נובמבר 2011 הופיעה בעמוד השער, בצד ימין, המודעה הנפלאה הזו:

הפרנסה הזו שייכת לכאורה למדור 'פרנסות של גויים', אבל היו סמוכים ובטוחים שמאחורי כל שאַבעס-גוי מסתתרים כמה יזמים יהודים שמפעילים אותו ומתפרנסים לא רע.