ארץ הקודש: מטריות מכובדות, גשר ההלכה, שירת הטלפון, סקס סטייל

 א. מטריות סנהדריה

בעלי החנות הזו, ממש ליד הכניסה לבית הקברות סנהדריה בירושלים, ניחנו בחוש הומור חרדי מפותח. את המטריות הם מוכרים על פי כבוד הקונה...

לחיצה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה (צילום: שוקי רייך)

הנה המחירון:

ב-18 ש"ח (בלבד!) תוכלו לקנות מטריית ראש ישיבה, ענק אבל נמוך

ב-24 ש"ח (בלבד, כמובן) – מטריית אשת חייל (גם לאשה מגיע)

ב-28 ש"ח – מטריית ראש ישיבה חצי משרה (לאט לאט מתקדם), מטריית האדמו"ר המתחיל שליט"א (ככה כל אדמו"ר התחיל) 

ב-50 ש"ח – מטריית האדמו"ר מברדיטשוב (יש אחד כזה)

ויש גם מטרייה למעשנים ומטרייה לאלו שהולכים עם תיק. עכשיו רק חסר קצת גשם...

 

ב. גשר ההלכה

כתב לי דנצ'וּ ארנון:

כמה פעמים עברתם מתחת לגשר הזה, שעובר מעל דרך ז'בוטינסקי ביציאה מבני ברק לכיוון מחלף גהה? עברתם ולא שמתם לב שזהו גשר מיוחד במינו, שאין עוד כמוהו בישראל. הסתכלו עכשיו בצילום. לכאורה גשר רגיל להולכי רגל, אבל יש בעייה: אי אפשר לעלות עליו... אין מדרגות. אז מה הוא, האם זה גשר שנבנה רק כדי לתלות עליו פרסומות?  

ובכן, זוהי בני ברק ילדה זוהי בני ברק, שבה הראש עובד קצת אחרת. כידוע מדיני שבת, עירוב הופך את כל שטח היישוב לרשות יחיד אחת, וכך מותר לטלטל בשבת חפצים מן הבתים אל הרחובות. לגרים בצפון בני ברק יש בעיה: דרך ז'בוטינסקי הרחבה מוציאה מתחום העירוב של עירם את החלק הצפוני של העיר, בגבול פרדס כץ. נמצא אדמו"ר שפסק להלכה כי גשר בין שני חלקי העיר הופך אותה ליישוב אחד. הגרים בצפון העיר יכולים אפוא לחצות את ז'בוטינסקי (במעבר החצייה שמתחת לגשר, כמובן) וללכת לבית כנסת הנמצא מדרום לו עם עגלת ילדים ושאר מטלטלין וזאת מבלי לחלל את השבת.

צילומים: דנצ'ו ארנון

ג. קווי טלפון שימושיים 

בשורה טובה ללומדי התורה: מערכת שינון הש"ס בטלפון (צולם ברחוב מאה שערים בירושלים)

ויש גם את 'כיפת הברזל האמיתית' – קו מחזק ומרתק המיועד לנשים חרדיות חרדתיות.

צילומים: טובה הרצל

ד. בית כנסת עם סטייל

צילום: ג'יימי סלטר

צולם בקומת הקרקע של מרכז כלל בירושלים.

מעניין אם בבית הכנסת הזה יש הפרדה בין נשים לגברים.

ארץ הקודש: קארטינג באשדוד, תיבת הגאולה, מזרון שעטנז, ירושלים לאן, תחיית המתים

א. צניעות באשדוד 

רבני העיר אשדוד ואדמו"ריה הוציאו אזהרת צניעות מחמירה לבנות העיר.

ובכן, מי היה מאמין? 'הנשים נוסעות בקורקינט (ובפרט חשמלי), וכן בקארטינג'. ואל לה לנערה מעל גיל תשע (למה דווקא תשע?) להשתמש בכלים אלה, ובפרט לא באופניים!

ובנוסף, יש תלונות שהנשים מדברות ומשיחות ביניהן באוטובוס (בחלק האחורי כמובן) בקולי קולות! שומו שמיים! עליהן לזכור כי הן נמצאות במקום אחד עם 'האנשים', ועליהן לדבר בשקט.

מה שמצא חן בעיניי – ובעיני רמי נוידרפר ששלח לי את הצילום של הכרוז – הוא הסיפור של הקארטינג.

זה החזיר אותנו לימי נעורינו בשנות השישים בתל אביב, כשבגני התערוכה היה מגרש קארטינג – כך קראו למכוניות הזעירות הללו, שישבו בהן ביחיד או בשניים וכל מה שהיה להן היה הגה. המכוניות נסעו על משטח מיוחד והכיף הגדול היה שהן התנגשו זו בזו כל הזמן – ואני הייתי בטוח שכבר אין דברים כאלה בעולם. 

אז באשדוד יש (או, מה שיותר סביר, שהאדמו"רים הנכבדים לא יודעים בכלל מה זה קארטינג)!

בגני התערוכה גם היה מסלול מיוחד לקארטינג של גדולים, ולתדהמתי מצאתי במרשתת סרטון קצר של אולפני הרצליה שתיעד את מרוצי הקארטינג בשנת 1964 – לחצו כאן.

קארטינג בגני התערוכה, 1964 (צילום מסך)

ב. תיבת הגאולה

בפאתי המושב הדתי בית גמליאל (ליד העיר יבנה), קשורה לעמוד, נמצאת 'תיבת הגאולה'. ומה בתיבה?

ובכן, מדובר על תיבת עירוב, שמזכירה לעוברים ושבים מחוץ לתחום השבת של המושב שלא לטלטל שלא מדעת חפצים קטנים שברשותם. ומה הקשר לגאולה? אם תשמרו על מצוות עירוב, הרי שממילא אתם שומרים על השבת וכך תביאו גאולה לעולם.

צילום: יוחנן פלוטקין

ג. לא תלבש מזרון שעטנז

איסור שעטנז הוא מהתורה, חלק ממשפחת איסורי הכלאיים, ועל פיו אין ללבוש בגד שבו ארוגים יחדיו צמר ופשתן.

יאיר פז הופתע לגלות כי בימינו לא רק מסעדות זקוקות לתעודות הכשר מהרבנות אלא גם מזרונים.

בחנות המזרונים הירושלמית של 'פולירון' (תוצרת קיבוץ זיקים שבעוטף; ואגב, מעדות אישית – מזרונים נהדרים!) מוצגת תעודה כזו ועל פיה המזרונים וספות הבד שנמכרים בחנות הם טהורים לחלוטין ואין בהם שעטנז. כל הרוצה ללבוש מזרון או ספה יכול לעשות זאת ללא חשש.

צילום: יאיר פז

ואם אנחנו כבר בענייני שעטנז, דעו לכם שאפשר גם להתפרנס מזה. שימו לב למכרז החדש של עיריית בני ברק: שירותי מעבדה לבדיקות שעטנז...

תודה לגונן זיק

מויקיפדיה העברית למדתי שמעבדת השעטנז הראשונה נפתחה בארה"ב ב-1941, ומאז כנראה העסקים פורחים ומשגשגים...

מעבדת השעטנז הראשונה בווילאמסבורג (צילום: DRosenbach, ויקימדיה)

גם בירושלים פועל מזה שנים מעבדה כזו. במעבדה זו כבר עסקנו בעבר...

ד. היכונו למאבק

שוק מחנה יהודה על הכוונת.

צילום: דוד אסף

והנה ההמשך... 

הכי אהבתי את הפנייה לביד"ץ של 'תושבי השכונות מחנה יהודה והשטעטלאך וסביבותיה' (מן הסתם הכוונה לשכונות החצר החרדיות בתי ראנד ובתי ברוידא הסמוכות לשוק).

צילום: טובה הרצל

ה. מניין לתחיית המתים מדאורייתא?

במשרד בית ההספד של קהילת ירושלים (קרי, חברה קדישא גומלי חסד של אמת) לא לוקחים סיכונים, למרות שזה עשוי לפגוע להם בפרנסה...

צילום: ישראל יובל

ארץ הקודש: כנסיית גבירתנו, גוי-טק וחגורה של שבת, שכפ"צים

א. הרב הגאון של כנסיית גבירתנו

ביישוב ג'יש, שנבנה על שרידי היישוב היהודי מימי המשנה והתלמוד גוש חלב, נמצאת כנסייה מארונית עתיקה ושמה 'כנסיית גבירתנו' / The Church of Our Lady. לא ברור מתי נבנתה הכנסייה, אך לאחר רעידת האדמה שהייתה בגליל ב-1837 היא נבנתה מחדש.

מי שרוצה לשמוע מעט על ההיסטוריה של המבנה מוזמן ללחוץ על 'מסבירן קולי' ויוכל לשמוע את הסיפור באחת משלוש השפות הרווחות באזורנו.

כמה מוזר ומפתיע שבאותיות הקטנות למטה כתוב כך:

צילומים: אבי בלדי

אישור של רב, גאון ככל שיהיה, לגבי תולדותיה של כנסייה?! צריך לשם כך מידה רבה של חוצפה והתנשאות. תארו לעצמכם בית כנסת עתיק שההסבר עליו ניתן באישורו של הכומר המקומי...

ובכלל מה הבעיה? שחס וחלילה יוזכרו שמותיהם של ישו או של מרים אמו, או חיישינן שמא ייאמר משהו על הנסים והנפלאות שחולל משיחם?

כשלוקחים בחשבון שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמצא בשליטתה של מפלגת ש"ס, הכל מתברר לאשורו😞

ב. גוי של שבת בהיי-טק

מודעה במוסף דה מרקר, דצמבר 2019 (תודה לנעמי גרינטל-לבקוביץ)

אם כבר יש אצל היהודים דבר מביך כזה שנקרא 'גוי של שבת', אז למה לא לעשות מזה סטרט-אפ וקצת כסף?

דרוזי ושמו אדי נבאני זורם עם הרעיון ומציע שירותי גוי של שבת לאנשי הייטק דתיים וחרדים. כל העובדים הם דרוזים – הוא מצהיר באתר האינטרנט שלו (www.shabbosgoy.net) – וכולם בוגרי צה"ל:

על גלגוליו ההיסטוריים המרתקים של מושג זה כתב ההיסטוריון פרופסור יעקב כ"ץ את הספר גוי של שבת: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל (מרכז שזר, תשמ"ד).

ג. חגורת השבת

ובכלל, שמירת השבת כהלכתה מוציאה מקרבנו יוזמות אין סוף, מהן מדומינות ומופרכות לגמרי.

הנה למשל מודעה שנדפסה בעיתון בקהילה (י"ט בטבת תש"ף) ומציעה חידוש שאין כמותו, שאמור למנוע טלטול מפתחות בשבת מרשות לרשות (אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת). לא סתם חידוש אלא גם פתרון 'אופנתי', ללמדך שהלכה ואופנה יכולות ללכת יחד.

תודה לישראל שפירא

כמובן שאין שום צורך ב'פטנט' הזה, משום שכל ריכוזי החרדים והדתיים בישראל מוקפים בחוטי עירוב חצרות, שמאפשרים להם טלטול חופשי לכל מקום ובכל מקום, לא רק של מפתח אחד אלא גם מפתחות הרבה. רק מיעוט שבמיעוט של חרדים קיצונים אינו סומך על חוטי העירוב הללו, שנהנים אפילו מהכשר הבד"ץ – אולי הם ירכשו את הפטנט החדש בהמוניהם...

שימו לב גם לפנייה הידידותית: 'ר' איד מה עשית היום לכבוד שבת?'

אין ביידיש תקנית מילת 'איד' (רק במודל הסטרוקטורלי של פרויד יש כזה דבר), והכוונה כמובן ל'ייִד', כלומר יהודי.

ויקיפדיה

ד. שכפצ"ים בבני ברק

'אומרים לא לגזירת הגיוס', אבל שכפ"צים, ועוד 'לילדים' (קנטוניסטים?), זה לגמרי סבבה.

צילום: אפרים קופלוביץ'

ארץ הקודש: השמיים הם הגבול, החתמת מכשירים, 770, חלום יעקב, מסע עולמי

א. פסטיבל לא בשמיים

צילום: גדי אידלהייט

הכרזה תיאולוגית סנסציונית, ואניגמטית במידה, מזומנת לחולף על פני הבניין של Triple C בפתח תקווה.

מה פירוש 'הוא לא בשמיים'? 'הוא' לא נמצא בכלל (כי הרי אין שמיים), או שמא 'הוא' נמצא בכל מקום?

נקודת ההתייחסות היא כמובן הפסוקים היפים בספר דברים (ל 14-11), שמשמעותם הפשוטה היא כי תורת אלוהי ישראל אינה נמצאת 'מעבר להרי החושך', אלא זמינה ונגישה לכל אחד:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. 

גדי אידלהייט שצילם פתר את החידה: מדובר בחברה שמספקת שירותי ענן למחשבים. הם כנראה רוצים לומר שהשירותים שלהם אינם באמת בשמיים, או בעננים, ושמא שהמחירים שהם גובים אף הם 'אינם בשמיים' ומתאימים לכל חברה ולכל משתמש...

ב. כן בשמיים

חנות הבגדים הצנועה והחסודה הזו, 'צניעות בעננים', ממוקמת בשדרות בן-גוריון במרכז הרצליה. נאמר זאת כך: נראה שמידת הצניעות עומדת ביחס הפוך לגודל השלט שמכריז עליה...

צילום: דוד ירון

ג. החתמת מכשירים

בשכונת בתי ורשה שבירושלים צץ 'מרכז שירות' חדש 'להכשרת והחתמת מכשירים'.

האם מישהו מקוראינו החרדים יוכל לבאר לנו מה טיבה של פרנסה זו?

צילום: ברוך גיאן

ד. 770 בתל אביב

כל מי שקצת מתמצא יודע שהמספר המאגי 770 רומז ל'בית חיינו', דהיינו כתובתו של הרבי האחרון מליובאוויץ': איסטרן פארקווי 770, ברוקלין, ניו יורק.

חסידים ומעריצים יש לרבי בכל העולם, גם בתל אביב. אחד מהם קבע את המספר 770 מעל חנותו ברחוב כפר גלעדי 26, וכדי שלאיש לא יהיה ספק תלה למעלה גם את השלט המשיחי המוכר.

צילום: מנחם רוזנברג

ה. חלום יעקב

מכל המקומות שבעולם בחר אמן הגרפיטי הירושלמי דן גרובר לצבוע את גדר המתכת הסתמית הזאת, באחד מרחובות דרום תל אביב, בפסוק הפותח את תיאור חלום יעקב (בראשית, כח 12), ודווקא בתרגום הארמי שלו:

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ  

וחלם והא סולמא נעיץ בארעא ורישיה מטי עד צית שמיא והא מלאכיא דיי סלקין ונחתין ביה

כנראה ש'יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי'...

צילום: איתמר לויתן

ו. מצוות בני נח

כתב לי אריה הניג:

לאחרונה נזקקתי לנר נשמה. רכשתי בשופרסל והנה דבר מוזר. מאחור נכתב כי 'החברה שומרת שבת'. הגיוני. אבל אז ראיתי כי הנר יוצר בסין. ממש מרגש לדעת ששופרסל דואגת לשמירת השבת של הסינים. זמן קצר אחר כך הגיע לידי נר נשמה נוסף שיוצר על ידי חברה שומרת שבת בוויטנאם...

אגב, לכל אלה שמתחשק להם גם לאכול נרות נשמה (אוכל סיני?), הנר הוא 'כשר'.

צילומים: אריה הניג

והנה מתברר כי לא רק ב'שופרסל' מקפידים על שמירת מצוות של גויים בחו"ל, ואף מחמירים מעל ומעבר לנדרש, אלא גם בחברת 'אסם':

צילום: צבי רוזנפלד

מסכת עירובין

The Thin Jew Line: העירוב של ווסט-המפטון ביץ'

בעיירה ווסט-המפטון ביץ' (Westhampton Beach) שבמדינת ניו יורק החליטו כמה יהודים להתקין עירוב על מנת שיוכלו לטלטל בשבת. הדבר הזה הרגיז מאוד יהודים אחרים באותה עיירה והשמחה רבה.

הקומיקאי וויאט סינק (Wyatt Cenac), משתתף קבוע בתכנית הטלוויזיה דיילי-שואו של ג'ון סטיוארט, הכין כתבה מצחיקה מאוד ששודרה השבוע.

The Daily Show - The Thin Jew Line
Tags: Daily Show Full Episodes,Political Humor & Satire Blog,The Daily Show on Facebook

(תודה לפרופ' גרשון בקון ולאביעד סטולמן)

הבלשן ד"ר חיים כהן הפנה את תשומת לבי לסיפור משעשע של ש"י עגנון והנה הוא לפניכם:

אנשי ק"ק קניגסברג ביקשו לעשות עירוב. לא מצאו תיקון אלא אם כן ימתחו חוט מחומת המבצר של חיל הצבא, אלא שהיה הדבר קשה ביותר, שבידוע, שכל מקום שנתון בידי הצבא אין כל אדם רשאי להתקרב לשם, כל שכן מבצר זה שהוא קרוב לספר. 

נתנה הקהלה עיניה בחמי ר' שמשון מרכס זכר צדיק לברכה, החשוב שבקהלה, שהוא יבקש רשות משר המבצר לקשור חוט בחומות המבצר, שהיה חמי מקובל אף על שרי האומות. הלך חמי אצל שר המבצר לבקש רשות לקשור חוט בחומת המבצר. 

שאל אותו השר, למה זה אתם מבקשים למתוח חוט בכתלי המבצר? הסביר לו חמי תורת עירוב. אמר השר אם כח דמיונכם גדול כל כך עד שאתם יכולים לדמות שחוט שקשרוהו בכותל או בכלונס מבטל ריחוק מקומות הוסיפו קצת על מידת דמיונכם, שאפילו בלא חוט כל המקומות כמקום אחד הם.

(ש"י עגנון, תכריך של סיפורים, שוקן, תשמ"ה, עמ' 175-174)