א. מטריות סנהדריה
בעלי החנות הזו, ממש ליד הכניסה לבית הקברות סנהדריה בירושלים, ניחנו בחוש הומור חרדי מפותח. את המטריות הם מוכרים על פי כבוד הקונה...
לחיצה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה (צילום: שוקי רייך) |
הנה המחירון:
ב-18 ש"ח (בלבד!) תוכלו לקנות מטריית ראש ישיבה, ענק אבל נמוך
ב-24 ש"ח (בלבד, כמובן) – מטריית אשת חייל (גם לאשה מגיע)
ב-28 ש"ח – מטריית ראש ישיבה חצי משרה (לאט לאט מתקדם), מטריית האדמו"ר המתחיל שליט"א (ככה כל אדמו"ר התחיל)
ב-50 ש"ח – מטריית האדמו"ר מברדיטשוב (יש אחד כזה)
ויש גם מטרייה למעשנים ומטרייה לאלו שהולכים עם תיק. עכשיו רק חסר קצת גשם...
ב. גשר ההלכה
כתב לי דנצ'וּ ארנון:
כמה פעמים עברתם מתחת לגשר הזה, שעובר מעל דרך ז'בוטינסקי ביציאה מבני ברק לכיוון מחלף גהה? עברתם ולא שמתם לב שזהו גשר מיוחד במינו, שאין עוד כמוהו בישראל. הסתכלו עכשיו בצילום. לכאורה גשר רגיל להולכי רגל, אבל יש בעייה: אי אפשר לעלות עליו... אין מדרגות. אז מה הוא, האם זה גשר שנבנה רק כדי לתלות עליו פרסומות?
ובכן, זוהי בני ברק ילדה זוהי בני ברק, שבה הראש עובד קצת אחרת. כידוע מדיני שבת, עירוב הופך את כל שטח היישוב לרשות יחיד אחת, וכך מותר לטלטל בשבת חפצים מן הבתים אל הרחובות. לגרים בצפון בני ברק יש בעיה: דרך ז'בוטינסקי הרחבה מוציאה מתחום העירוב של עירם את החלק הצפוני של העיר, בגבול פרדס כץ. נמצא אדמו"ר שפסק להלכה כי גשר בין שני חלקי העיר הופך אותה ליישוב אחד. הגרים בצפון העיר יכולים אפוא לחצות את ז'בוטינסקי (במעבר החצייה שמתחת לגשר, כמובן) וללכת לבית כנסת הנמצא מדרום לו עם עגלת ילדים ושאר מטלטלין וזאת מבלי לחלל את השבת.
צילומים: דנצ'ו ארנון |
ג. קווי טלפון שימושיים
בשורה טובה ללומדי התורה: מערכת שינון הש"ס בטלפון (צולם ברחוב מאה שערים בירושלים)
צילומים: טובה הרצל |
ד. בית כנסת עם סטייל
צילום: ג'יימי סלטר |
צולם בקומת הקרקע של מרכז כלל בירושלים.
מעניין אם בבית הכנסת הזה יש הפרדה בין נשים לגברים.
משעשי וקצת הזוי (הגשר בעיקר)
השבמחקבמודעה של כיפת ברזל רשמו את שמו של דן סגל שליט"א, דון סגל. בו'. אם רצו לרשום כפי שמבטאים היו צריכים לרשום דאן. אז יצא להם נישט אער און נישט אהין.
השבמחקחה חה... הטוויסט של נישט אהין נישט אהער נחמד.
מחקהשם "למיגרס" דווקא מעלה לי אסוציאציות אחרות.
השבמחקלא יודע למה...
כן, גם אני חשבתי על גראס. אילו כתבו בלי ה-י המיותרת ההיא הייתי מבינה את זה כפי שהם התכוונו.
מחק