א. למי יש כבוד?
יוסף אָשֵׁרְמַן (צילום: רודי ויסנשטין, ויקיפדיה) |
ברחוב הדר בהרצליה יש פינת הנצחה לפרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן, רופא וגינקולוג ידוע (בין השאר הקים וניהל את בית החולים לנשים וליולדות 'הקריה'), 'בן לשבט האשרמנים שהקימו את הרצליה'. יש אפילו תסמונת מיוחדת הקרויה על שמו.
ככל שהבנתי רוב ימיו גר אשרמן ועבד דווקא בתל אביב (רחוב אידלסון 29), ובתל אביב יש גם רחוב על שמו בשכונת רמת הטייסים. למעשה, אשרמן עבר לגור בהרצליה רק בשנה האחרונה לחייו ואף לא נקבר בה אלא בבית הקברות נחלת יצחק.
צילום: איתמר לויתן |
בין כך ובין כך בשלט הזיכרון עליו נפלו כמה טעויות של ממש. הוא נולד ב-1889 (ולא ב-1880) והלך לעולמו ב-1968 (ולא ב-1969). אבל בכל זאת אהבתי את השורה התחתונה:
"כְּבוֹדוֹ – שְׁמוֹ"
המירכאות מלמדות לכאורה על ציטוט, אך מניין?
למיטב ידיעתי אין פסוק או אמרה כזו, ולפיכך אין לי אלא לשער שמדובר כאן בחילוּן פסוקים כמו 'וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן' (תהלים, עב 19), או פסוק התפילה 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'. בתפילה הכוונה היא כמובן לשמו הנכבד והמבורך של האל, ואילו כאן – שמו של המונצח הולך לפניו, ולפיכך שמו הוא גם מקור כבודו.
ב. למי יש יותר כבוד?
צילום: יצחק מוגזח |
שאלה תמימה (ואולי גם מיתממת) על עולמות הפילנתרופיה והכיבודים.
ברחוב אלברט קיוסו שביפו יש גן משחקים מושקע, צנוע ונאה ושמו 'גן מריצה' שנחנך ב-1992. לא, אין זה גן לכבוד המְרִיצָה, כלי הגינון הוותיק, אלא על שמה של הנדבנית מָרִיצָה פיונקובסקי מוונצואלה.
השלט אומר שהתרומה ניתנה לזכרו של בעלה ג'ורג', וכאן שואל הבן: אם הגן הוא לזכר הבעל, מדוע הוא לא נקרא על שמו אלא על שם רעייתו?
שמואל אבנרי נזכר בשלט דומה ב'פארק סוניה' שבשכונת שפירא, והציע שאולי מדובר כאן בדפוס קבוע שאימצה קרן תל אביב לפיתוח:
פרויקט תל אביב |
ג. הכניסה לעץ אסורה
בטכניון שבחיפה, ליד בניין פיזיקה, יש עץ לשימור ולידו שלט מוזר ביותר.
לאן בדיוק אסור להיכנס?
צילום: אבי בלדי |
ד. שקת בבקשה
כמו כולנו גם בשכונת מחנה ישראל בירושלים רוצים שקט, אבל לא ממש יודעים לאיית באנגלית את המילה הנכונה (quiet).
צילום: צבי פיש |
ה. עצור סיסמה
צילום: פיני גורליק |
מה זה הדבר הזה? השבעה סודית, כתב חידה, שמות השותפים?
התשובה נמצאת בצד ימין על שלט החנייה. מדובר בחנות חשמלאים בני-ברקית (רחוב רש"י 37) ושמה 'אלקטרינגס', וזה מה שיצא להם מהמדפסת...
לגבי כבודו שמו, לדעתי זה סוג של הדהוד, לפרקי אבות - טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו
השבמחקהתכוונת לקהלת פרק ז?
מחקסליחה , אכן בקהלת , אך בפרקי אבות בפרק ד - יש כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה עליהם..
השבמחקאפשר שהכוונה ב"כבודו – שמו" לאבחנה
מחק"גדול מרב – רבי. גדול מרבי – רבן. גדול מרבן – שמו"
כלומר, אדם גדול באמת אינו זקוק לתארים.
ולמה שמישהו יתאמץ מעבר?
השבמחקתרבות הזלזול הישראלית הכלכך מוכרת.
גינֵקולוג.
השבמחקביוונית גִּינֶה היא אישה.
ולכן יש לומר גם מיזוגִין, מיזוגִיניות.
תודה. תיקנתי
מחקבתו של הפרופ' אשרמן היא נינה, מי שהייתה אשתו של הסופר יחיאל די-נור=ק.צטניק. הזוג דינור התכתב במשך תקופה ארוכה מאד עם הסופר, פרופ' אלי ויזל. בארכיון ויזל (אוניברסיטת בוסטון) נמצאים המכתבים ובהם מספרת נינה לא מעט על הוריה, בעיקר על אביה הפרופ' אשרמן.
השבמחקפרופסור אשרמן מונצח ומוזכר בכל סיור ב"בית ליבלינג". זוכה לכבוד המגיע לו, לפחות שם. בין השאר מראים את דירתו ומיקום הקליניקה, בה גם נמצאו כמה מהמכשירים שנותרו מאותן שנים.
השבמחקבגילוי נאות אציין, שהתגוררתי מספר שנים ברחוב אשרמן בתל-אביב...שמו הקודם של הרחוב היה הלבנון על שם העיתון העברי ובהקשר זה שמותיהם של שני רחובות נוספים בשכונת רמת הטייסים נקראים הצבי ו-החבצלת
השבמחק"כבודו - שמו" מופיע במירכאות משום שזה ציטוט מהמצבה שעל קברו של אשרמן, ראו https://gravez.me/deceased/3FBDF49A-3825-4E21-A8E0-555BC66C87FE
השבמחקיפה!
מחק